הגירה, כלכלה ומחאה: האם הימין הקיצוני בדרך להפוך לכוח הגדול ביותר במזרח גרמניה?

קרוב לשני מיליון בעלי זכות בחירה בתורינגיה ויותר משלושה מיליון בסקסוניה ילכו לקלפיות מחר (א'), בבחירות אזוריות שהילכו אימים על המערכת הפוליטית בגרמניה כבר קרוב לשנתיים. אליהם יצטרפו ב־22 בספטמבר כשני מיליון בעלי זכות בחירה בברנדנבורג. שלוש מדינות המחוז הללו (מתוך 16 המרכיבות את הרפובליקה הפדרלית הגרמנית) הן חלק ממה שהייתה בעבר מזרח גרמניה. מה שמשותף להן כיום, בין השאר, הוא אבטלה גבוהה יותר מאשר במערב, שכר ממוצע נמוך יותר ושביעות רצון נמוכה יותר מהחיים.

● גרמניה מציגה: משלוח נשק ותמיכה גורפת בישראל, ויש לה אינטרס
● גרמניה עומדת בפני משבר כלכלי, והתמיכה באוקראינה בסכנה
● מגרמניה לאיראן: נחיל הכטב"מים שחשף מקור מפתיע

השאלה הגדולה המרחפת מעל הבחירות היא האם התעצמות הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני החזויות במזרח תגרום לטלטלה שתשנה את המפה הפוליטית בגרמניה, לקראת הבחירות הכלליות במדינה בעוד כשנה. ביחד, שלוש המדינות מהוות רק 10% מהאוכלוסייה הגרמנית (8.5 מיליון תושבים במשותף). בפועל, הן עשויות לסמן כיוון חדש לכלכלה הגדולה ביותר ביבשת.

מי נגד מי

מדובר בקרב הפוליטי המשמעותי ביותר עד כה של "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) - מפלגת ימין קיצוני שצצה מימין לשמרנים (CDU־CSU), לראשונה בהיסטוריה הגרמנית המודרנית. AfD צברה תמיכה גדולה על רקע מיאוס הציבור מהמדיניות הכלכלית הנוכחית, ממדיניות ההגירה, מהסיוע לאוקראינה וכריאקציה לליברליזם התרבותי. המפלגה כוללת אלמנטים ניאו־נאציים לצד שמרנים לשעבר, ונמצאת בהשגחה של המשרד להגנת החוקה בשל איום אפשרי על הדמוקרטיה. היא זוכה לתמיכה רחבה באוכלוסייה (16% בבחירות לפרלמנט האירופי, 18% בסקרי כוונות ההצבעה האחרונים), אבל במיוחד באזור מזרח גרמניה לשעבר, שם דפוסי ההצבעה ל"מפלגות העם" פחות ותיקים וישנה תחושת הזנחה רבת־שנים.

אל מפלגה זו הצטרפה בתחילת השנה מפלגת שמאל קיצונית חדשה, ברית שרה ווגנקנכט (BSW), על שם מנהיגת המפלגה שפרשה מ"די לינקה" ואימצה גם היא בשתי ידיים את המאבק בהגירה, את סיום הסיוע לאוקראינה, וגם היא מתנגדת לנאט"ו ולהעמקת האינטגרציה באיחוד האירופי. ביחד, שני הכוחות הפופוליסטיים הללו הם כוכבי סיבובי הבחירות של ספטמבר.

רקע

הממשלה הנוכחית בגרמניה, קואליציה של הסוציאל־דמוקרטים עם הירוקים והליברלים, היא בלתי־פופולרית, עם 73% מהציבור שסבורים כי ראש הממשלה אולף שולץ הוא "קנצלר גרוע". לו היו הבחירות נערכות כעת, הייתה הקואליציה מקבלת כ־26% מקולות הבוחרים בלבד (לעומת 52% בבחירות ב־2021). הממשלה הנוכחית שינתה את מדיניות הפיוס שלה כלפי רוסיה והחלה לתמוך באוקראינה צבאית ופיננסית. היא גם יזמה כמה רפורמות בלתי־פופולריות בתחום הכלכלה הירוקה. היא מפגינה חוסר־כיוון ומזגזגת באופן קבוע, כאשר חילוקי הדעות בין השותפות צפים בתקשורת. מעל הכול, בשנה החולפת שבה התגברה ההגירה הלא־חוקית לגרמניה וקרוב למיליון בני אדם הגישו בקשות מקלט, היא נתפסת כמי שנכשלה בתחום זה.

כמו תמיד בגרמניה, הבחירות האזוריות נתפסות כמעין "שבשבת" המראה לאן נושבת הרוח. מפלה בבחירות הללו יכולה להביא לשינוי מדיניות בתחומים מסוימים, כמו תמיכה באוקראינה או הגירה.

הסוגיות העיקריות

הכלכלה היא הבעיה המרכזית. האינפלציה זינקה ב־20% מצטברים בשלוש שנים, כוח הקנייה נשחק, הצמיחה אפסית, השכר לא הצליח להדביק את עליית קצב המחירים והאופק לא נראה ורוד. בשל כך, הוצאות ממשלתיות על קבלת מהגרים לא־חוקיים או על סיוע לאוקראינה הופכות לסוגיה פוליטית. תושבי שלוש מדינות המחוז רואים כיצד מבקשי מקלט מקבלים סיוע בדיור (תלוי בגודל המשפחה, לעתים גם כ־800 אירו), הקצבה חודשית של כ־300 אירו לאדם, ביטוח וטיפול רפואי חינם - בזמן הרב שנדרש לגרמניה לקבוע אם הם זכאים להגנה. הם מתרעמים על כך שאחד מכל עשרה מקבלי הבטחת הכנסה בגרמניה הוא פליט סורי, למשל. בנוסף, הם רואים כיצד הממשלה נכשלת (כמו ממשלות אחרות ביבשת) בגירוש מי שבקשות המקלט שלו נדחו. התקפת טרור של מבקש מקלט סורי שבקשתו נדחתה בזולינגן בסוף השבוע, בה רצח שלושה עוברי אורח תמימים, רק חיזקה את המרכזיות של הנושא על סדר היום.

בנוסף, מיליארדים מוקצים לסיוע צבאי לאוקראינה, והגרמנים מתקשים להשלים עם שינוי הכיוון המונומנטלי עליו הכריע שולץ, לעבר הוצאה צבאית גדולה יותר וסיוע למדינה. סוגיות של צמיחה, מחירי אנרגיה, דרישות בידוד לבתים כחלק מהמהפכה הירוקה ושיקולים נוספים ממלאים גם הם תפקיד.

מה אומרים הסקרים

בסקסוניה, סקר INSA האחרון מעניק 32% מהקולות ל־AfD (המפלגה הגדולה ביותר, אך בתחרות צמודה עם ה־CDU). מפלגת BSW עם 15%. בתורינגיה, הסקר האחרון מעניק 30% מהקולות ל־AfD (המפלגה הגדולה ביותר ללא תחרות משמעותית) ו־BSW עם 20%. בברנדנבורג, הסקרים האחרונים מעניקים כ־24% ל־AfD (תחרות מסוימת עם ה־SPD, לה 20%) ו־17% ל־BSW. אם הסקרים יתאמתו, הרי שפחות או יותר מחצית מהקולות במדינות אלו ילכו למפלגות חדשות וקיצוניות, תופעה חדשה לגמרי בגרמניה המודרנית.

הפתעת הבחירות האפשרית

אחרי שיתפרסמו תוצאות הבחירות ביום א' בערב, יחל משא ומתן קואליציוני. מה שייחשב כרעידת אדמה פוליטית בגרמניה תהיה תוצאה שתחייב את המפלגות המבוססות והקיימות לשתף פעולה עם ה־AfD או עם BSW.

הזווית הישראלית

AfD נחשבה עד לאחרונה כמפלגה פרו־ישראלית, אולם המלחמה בעזה הביאה להצגתה באור אחר. בכירים במפלגה קראו להפסקת אש ויצאו נגד הסיוע הצבאי שגרמניה והאיחוד האירופי מושיטים לישראל. בסקר אחרון מצביעי המפלגה הפגינו הכי פחות תמיכה בסיוע צבאי לישראל. לצידם ניצבים רק אנשי "די לינקה" משמאל וברית שרה ווגנקנכט. גם הפוליטיקאית עצמה מביעה עמדות אנטי־ישראליות וקראה כבר מהימים הראשונים לעצור את המלחמה.