רגע ההכרעה בפרשת הונאת הענק מתקרב: איזה עונש ייגזר על מייק בן ארי?

נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, ימסור ביום ראשון הקרוב את גזר דינו של מייק בן ארי, שהורשע בפרשת הונאת המשקיעים מהגדולות שהיו בישראל. שגיא הרשיע את בן ארי בעת שכיהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

● הונאת הענק של מייק בן ארי: רשות המסים דורשת 100 מיליון שקל, על חשבון המשקיעים 
● ניתוח | "מיידוף הישראלי" הוסגר לאחר שנה וחצי: איך עבדה השיטה שלו? 

בן ארי הורשע בהונאת קרוב ל-1,000 משקיעים במאות מיליוני שקלים. הוא הודה בפתח המשפט, במסגרת הסדר טיעון, שבו נקבע טווח ענישה שבין 5 שנים ל-9.5 שנים.

הפרקליטות ביקשה להטיל עליו את העונש המקסימלי, 9.5 שנים, וסנגורו, עו"ד איתן פינקלשטיין, ביקש להסתפק ב-5 שנות מאסר. מכל עונש שייגזר תופחת התקופה שהיה בן ארי במעצר בארץ ובחו"ל, העומדת על שנתיים כמעט.

העונש המקסימלי בהסדר מקל מאוד אפילו ביחס לפרשיות הונאה בסדרי גודל קטנים יותר. אמיר ברמלי, למשל, פעל תקופה קצרה יותר, באופן פעולה דומה, והוטלו עליו 14 שנות מאסר וקנס של 600 אלף שקל. במקרה שלו היקף ההונאה היה דומה - 340 מיליון שקל, אך מספר המשקיעים, 500, היה כמחצית.

בניגוד לבן ארי, ברמלי לא לקח אחריות וניהל הליך הוכחות. סנגורו של בן ארי טען כי אין מקום להשוות למקרה של ברמלי, מאחר ובן ארי לא הורשע בהונאת פונזי קלאסית. הוא גם טען כי בניגוד לברמלי, שהציג מצג שווא מהרגע הראשון למשקיעים, בן ארי השקיע את הכספים בהשקעות אמיתיות, ומצגי השווא היו בשלב מאוחר.

במקרה של יועץ ההשקעות ערן מזרחי משנת 2013, המעשים נמשכו חמש שנים, היקף ההונאה היה נמוך משמעותית ועמד על כ-50 מיליון שקל ונגזר עליו עונש של 12 שנות מאסר, 300 אלף שקל קנס ופיצוי לכל אחד מהקורבנות.

בפרשת הונאת המשקיעים של "קרן אור", יחיאל טפירו נדון ל-40 חודשי מאסר. סכום הגניבה עמד על 45 מיליון שקל ומרמה בהיקף של 80 מיליון שקל. לטפירו הייתה תכנית עסקית ובמחצית מכספי ההשקעות נעשה שימוש לפי ההרשאה שניתנה.

קושי באיתור הכספים

נציגי הפרקליטות הסבירו את ההסדר החריג בניסיון לתמרץ את בן ארי לשתף פעולה עם הנאמן לאור הקושי הרב לאתר את הכספים הנכסים והזכויות שהבריח.

במסגרת ההסדר נקבע שלא יוטל קנס, מתוך מטרה שכל הכסף שיימצא יופנה למשקיעים ולא למדינה. הדיון נדחה בשנה כדי לאפשר לבן ארי לסייע להשיג את הכספים.

הצדדים חלוקים לגבי מידת תרומתו לאיסוף הכספים לקופת הפירוק. הפרקליטים סתיו גינת ויוסי צדוק טענו בדיון כי מדובר ב"אחד התיקים החמורים שהיו במדינה, מבחינת מספרי העבירה - הכסף ו-11 שנים שהעבירות נמשכו. הנאשם עשה זאת באופן ציני, מחושב ומתוכנן. הוא מעולם לא התכוון לעשות את השימוש שהציג".

הם טענו כי למרות שהדיון נדחה בשנה, שיתוף הפעולה של בן ארי הוא למראית עין בלבד. מתוך 70 מיליון שקל, 40 מיליון הם תוצר של הליכי תפיסה של המדינה ולבן ארי תרומה מסוימת לסכום של 6 מיליון שקל.

מאידך, עו"ד פינקלשטיין טען כי בן ארי עשה כל מה שיכול לעזור לנאמן, וכי האחרון התרשם באופן חיובי משיתוף הפעולה שלו. "אני לא בא להצדיק את מעשיו. גם מייק לא מנסה להצדיק אותם... הוא חשב שהוא לא יפגע בסוף באנשים. היו השקעות אמיתיות, חלקן רווחיות. התחושה שלו היא כי ללא מעצרו היה ניתן להשיב למשקיעים את כספם. המטרה שלו הייתה לעמוד בהתחייבויות".

פינקלשטיין הדגיש כי בכתב האישום שבו הודה בן ארי לא מוזכרת פירמידה, אך כן הוסכם שחלק מהכספים הוחזרו מכספי משקיעים אחרים (שיטת פונזי, או פירמידה).

"המיט חורבן"

עו"ד איתן ארז, המייצג עם עו"ד מור בן שושן 745 משקיעים, הדגיש שבן ארי המיט חורבן על אלף משקיעים, והותיר משפחות הרוסות כלכלית, בריאותית ונפשית. המשקיעים לא הסכימו להסדר, וארז הביע צער על ההגבלה ל-9.5 שנים.

תצהירים רבים של משקיעים הוגשו לבית המשפט, וחלקם העידו. "הוא לקח ממני שני בתים, חסכונות של כל החיים, קרנות נאמנות ששכנע אותי לפתוח ולתת לו, והכי כואב לי שהוא לקח את הירושה של אמא שלי שהשאירה לטובת אחי שיש לו תסמונת דאון", העידה אחת מקורבנות הפרשה.

עד היום המשקיעים לא קיבלו כספים בחזרה. 70 מיליון שקל נאספו כאמור בקופת הפירוק מתוך תביעות בהיקף 355 מיליון שקל שאושרו, לא כולל את תביעת החוב בהיקף של 100 מיליון שקל של רשות המסים.

בית המשפט הדן בהליכי חדלות הפירעון אישר לחלק מתוך קופת הנושים 50 מיליון שקל, אך בשל דרישת רשות המסים, חלוקת הכספים מתעכבת תקופה ארוכה.

הנאמן הגיע להסדר עם הרשות, שלפיו 5 מיליון שקל יופחתו מסכום החלוקה למשקיעים, כך ש-2 מיליון שקל יועברו לרשות, וסכום נוסף של 3 מיליון שקל יישמר בקופת הנושים. זאת כהסדר ראשוני, עד שסכום החוב לרשות המסים יוכרע.

הנאמן ביקש מביהמ"ש לאשר את ההסדר, שלדבריו יאפשר את חלוקת הדיבידנד הראשון למשקיעים. הם מצידם מתנגדים ובית המשפט צפוי להכריע בעניין בקרוב.

פנסיה, ירושות ודירות

ב-6 באפריל 2021 התהפכו חייהם של כ-1,000 משקיעים, ששמו בידיו של בן ארי מאות מיליוני שקלים מתוך כספי הפנסיה שלהם, ירושות, דירות שמכרו ומענקי שחרור משירות קבע. חלקם השקיעו את כל הכסף שהיה להם בחיים, חלקם איבדו את היכולת לקנות דירה ולהגיע לרווחה כלכלית. לכולם הפרשה שינתה את החיים כאשר ביום אחד איבדו חסכונות של חיים שלמים.

בן ארי נעצר, שוחרר, נמלט ונעצר בבוסניה. החברה הייתה נטולת נכסים. בהליך חדלות הפירעון מונה כנאמן עו"ד ליאור דגן. השופט חגי ברנר, מביהמ"ש המחוזי בת"א, הגדיר את ההליך כ"מורכב ביותר ואולי אף חסר תקדים בהיקפו בישראל".

מיכאל (מייק) בן ארי גרינפילד נולד בארה"ב. בשנת 1981 עלה לארץ ובשנת 1999 פתח את חברת EGFE, שדרכה שיווק הצעה להשקעות בחו"ל. בן ארי פיתה את המשקיעים למסור לו את כספם בהבטחה לתשואות גבוהות, לצד נזילות של הכסף וללא סיכון. הם הגיעו מפה לאוזן. בגלל שבן ארי עמד בהתחייבויות במשך שנים ארוכות אנשים פיתחו בו אמון. המשקיעים זכו לתשואות חריגות ואף לבונוסים שניתנו מיוזמתו של בן ארי. כך הגיע לקהל לקוחות של יותר מ-1,000.

בן ארי יצר קשרים קרובים עם המשקיעים, הוזמן לאירועים משפחתיים ורכש את אמונם. כשרצה להימלט מהארץ, סייע לו את אחד המשקיעים שהיה חברו. המשקיע, נחום אייזנשטאט הודה, ונגזרו עליו שבעה חודשי עבודות שירות.