הקרנות שהיו אמורות להפוך את הקריפטו למיינסטרים לא מימשו את ההבטחה

בתחילת חודש ינואר רטט ורתח שוק המטבעות הדיגיטליים, ובפרט הביטקוין, שנסחר אז בשיא של כמעט שנתיים, אחרי עלייה של יותר מ-170% בשער המטבע בתוך שנה. למרבית העליות הובילה החלטה שקיבלה באותה עת רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), שאישרה את הבקשות של 11 בתי ההשקעות הגדולים לפתוח קרנות סל מחקות ביטקוין.

● בוול סטריט מתכוננים להורדת הריבית: אילו מניות צפויות להרוויח?  
● מדד S&P מתעדכן: המניות שיצאו ונכנסו, ומי מובילות את התשואות 

משמעות ההחלטה הייתה שניתן יהיה להשקיע במטבע הווירטואלי הגדול בעולם ללא צורך בארנק דיגיטלי או בתכנות. גורם בשוק הסביר אז לגלובס כי "יהיה ניתן לקנות קרן סל על הביטקוין באותה צורה שבה רוכשים קרן סל על מדדים כמו 500 S&P, נאסד"ק וכד'. זה יהיה קל לביצוע ולא מסובך כמו התהליך היום, שבו אם אתה לא מבין בתכנות אתה עלול לאבד את הכסף". גורם אחר העריך באותו זמן כי אישור תעודות הסל עשוי להקפיץ את מחיר הביטקוין בעשרות אחוזים, "אפילו ב-50% או 100%, כל מספר זוכה".

בין הגורמים שקיבלו את האישור הנכסף להשקת קרנות הסל על הביטקוין נמנו גופי השקעות מובילים כמו בלקרוק, פידליטי, קרן ARK, גרייסקייל ואחרים. אותן קרנות אמורות היו לצקת חיים חדשים לשוק הקריפטו ולהעבירו למרכז הבמה הפיננסית. ואכן הן הצליחו לגייס עשרות מיליארדי דולרים - סכומים שנותבו לקניית מטבעות שהובילה לעליות חדות ולשיאים חדשים במחירי המטבעות, עד חודש מרץ.

אלא שבחודשים שחלפו מאז התלהבות המשקיעים פחתה משמעותית, והקרנות אינן מצליחות לשמור על המומנטום החיובי. "רק בשבעת הימים האחרונים חלה יציאה של כמיליארד דולר מהקרנות עוקבות הביטקוין. מדובר במספר מאוד משמעותי", אומר אילן שטרק, מנכ"ל חברת הורייזון מבית אלטשולר שחם. "אנחנו רואים יציאה מאסיבית של כספים, וזה כמובן בא לידי ביטוי גם במחירו של המטבע עצמו".

הביטקוין, המטבע הגדול ביותר בשוק הקריפטו, התרחק משיא כל הזמנים אליו הגיע במרץ, שעמד על כ-73 אלף דולר. בחצי השנה שחלפה מאז ירד המטבע בכ-22% וכעת הוא נסחר במחיר של 56 אלף דולר. גם המטבע השני בגודלו בשוק הקריפטו, האת'ריום (שממאי קיימת קרן סל העוקבת גם אחריו), צנח ב-42% מהשיא למחיר של 2,340 דולר.

עדיין, קרנות הסל על הביטקוין מציגות תשואה חיובית, גם אם לא מלהיבה כפי שצפו להן חלק מהמשקיעים, של בין 10% ל-20% מאז השקתן בתחילת השנה. הביטקוין עצמו יכול לסמן עדיין את 2024 כשנה חיובית, עם עלייה של 30% עד כה (בזכות התשואה בחודשים ינואר עד מרץ).

מבין קרנות הסל בולטת בהיקף הכספים שלה הקרן של בלקרוק, המנהלת כיום 17 מיליארד דולר (מתוך כ-48 מיליארד דולר בכלל הקרנות).

הפוליטיקה, הפסיכולוגיה - למה השוק לא מתרומם

לפי שטרק מהורייזון, למרות שמטבעות הקריפטו נועדו להיות אלטרנטיבה לשווקים הפיננסיים המסורתיים, "קיימת קורלציה חזקה בין הפעילות של וול סטריט לבין שוקי המטבעות. בימים האחרונים ראינו ירידות בשוקי ההון, מה שמוביל לעצבנות בקרב משקיעי הקריפטו". התנודות בשווקים המסורתיים גורמות לשנאת סיכון מצד המשקיעים. המטבעות המבוזרים נחשבים להשקעות מסוכנות במיוחד, ומאבדים משקיעים המשוועים לוודאות בתיק ההשקעות שלהם.

בן סמוחה, מייסד ומנכ"ל CryptoJungle, מוסיף כי "הרבה מהמשקיעים בקרנות הסל על הביטקוין הם משקיעים קטנים, 'משקיעי ריטייל'. הם יותר פועלים פסיכולוגית, וכשמתחילים לראות ירידות בוול סטריט הם ממהרים למכור את ההחזקות שלהם".

לא רק העצבנות בשווקים פוגעת בקרנות הסל על הביטקוין, אלא גם המרוץ לנשיאות בארה"ב. לפי שטרק מהורייזון "דונלד טראמפ נתפס כאוהד של שוק המטבעות הדיגיטליים, ואף מעוניין להפוך את ארה"ב לבעלת רזרבות של מטבעות קריפטו. מנגד, המועמד הדמוקרטית קמלה האריס פחות אוהדת את השוק".

עם זאת, באתר CNBC פורסם לאחרונה כי האריס תתחיל לקבל תרומות במטבעות קריפטו, זאת לאחר שטראמפ כבר קיבל עשרות מיליונים בתרומות ממשקיעי מטבעות דיגיטליים. הקריצה הדמוקרטית לכיוון המשקיעים מגבירה את חוסר הוודאות בכל הנוגע להשלכות תוצאות בחירות.

אולי חציית הביטקוין תוביל לעלייה מחודשת

האי ודאות מגיעה גם מצד החלטות הריבית הצפויות בארה"ב. סמוחה מדגיש כי למרות שהורדות ריבית צפויות להוזיל את הכסף בשוק ולהכניס נזילות, יש בכך מסר שלילי: "החלטת הפדרל ריזרב עלולה לסמן האטה בשוק האמריקאי. שוק העבודה ורמת האבטלה העולה הם אלמנטים חשובים בהחלטות הריבית הקרובות. צעדים מרחיבים דרסטיים של הפד יסמנו היחלשות של הכלכלה האמריקאית ורצון להתרחק משווקים מסוכנים כמו זה של הביטקוין". בסוכנות רויטרס מעריכים כי שוק הקריפטו צפוי לנוע בשבועות הקרובים בהתאם לתנועות המאקרו והתפתחות הכלכלה האמריקאית.

למרות הירידות האחרונות, יש בשוק מי שצופים עתיד אופטימי לשוק הקריפטו, המטבעות וקרנות הסל העוקבות אחריהם. הללו מצביעים על כך שלאחר אירוע חצייה, כמו זה שהתרחש לאחרונה בחודש אפריל, נרשמות בדרך כלל עליות בערך הביטקוין בחודשים הבאים (תרחיש שלא קרה בינתיים).

אירוע החצייה מתרחש אחת לארבע שנים ומקטין בחצי את מספר המטבעות הנכרים מדי יום, מה שמוביל לירידת ההיצע ולהעלאת מחיר הביטקוין. גם בעבר, לאחר אירוע חצייה, הייתה תקופה של ירידות ודשדוש ולאחר מכן מגמת עליות במטבע, כך שבקרב משקיעי הקריפטו תמיד יש מקום לאופטימיות.