בגיל 68 היא הטיסה את המסוק החשמלי הראשון, הפכה לאחת הנשים עם השכר הגבוה בנאסד"ק וכעת מנסה לקדם חיי נצח

ב-4 בנובמבר 2022 בשעה 11:00 נחת בשדה התעופה פאלם ספרינגס בארה"ב המסוק החשמלי הראשון אי פעם שהשלים טיסה בין שני שדות תעופה. בכיסא הטייס ישבה אישה בת 68, ד"ר מרטין רוטבלט, שגם יזמה את הפרויקט, הוכיחה מתמטית את היתכנותו והיא מנכ"לית אחת החברות השותפות בו.

● עם או בלי ויזת זהב: שוק הדיור של ליסבון לא עוצר
● "ההגירה הישראלית לפורטוגל התגברה משמעותית אחרי 7 באוקטובר"
● "אף אחד כבר לא משלם מחיר מלא": כך עובד מנגנון ההנחות הגדול בישראל

רוטבלט קידמה מסוק חשמלי לא רק בשל חיבתה לכלי טיס. היא קיוותה כי תוכל להקים מערך מסוקים שיובילו בקלות וללא פגיעה בסביבה איברים להשתלה עבור חברת הביוטק שלה, יונייטד תרפיוטיקס. היא מקווה כי אחד האיברים הללו יהיה בעתיד זוג ריאות חדשות עבור הבת שלה ג'נסיס, החולה במחלה נדירה.

 רוטבלט במטוס. ''לא נולדנו עם כנפיים ובכל זאת אנחנו עפים'' / צילום: פרטי

ד"ר מרטין רוטבלט עונה לסל רחב של הגדרות, או כמעט לאף אחת. היא עורכת דין בהכשרתה, יזמת של חברת הרדיו הלווייני סיריוס שפרצה שוק תקשורת חדש בארה"ב, בעלים ומנכ"לית של חברת ביוטק שנסחרת ב-15 מיליארד דולר וגם זיכתה אותה בשכר הגבוה ביותר לאישה בנאסד"ק, וכן מובילה של תנועה רוחנית יהודית שמטרתה לאפשר לנו חיי נצח. מתי שהוא בתוך כל זה היא גם עברה תהליך התאמה מגדרית.

במשך כמה שנים היא מיעטה להתראיין. עכשיו בשיחה מיוחדת עם גלובס, שהתנהלה בדואר אלקטרוני, רוטבלט משתפת בסיפורה מעורר ההשראה, בחזון לנצח את המוות, ברשמיה משוק הביוטק הישראלי וגם בפתרון היצירתי שלה לסכסוך במזרח התיכון.

לגלות את נס הטכנולוגיה

היא נולדה ב־1954 כמנשה־מרטין למשפחה יהודית שומרת מצוות בשיקגו. אביה היה רופא שיניים ואמה קלינאית תקשורת. אמה טענה בראיונות קודמים כי ידעה כמעט מיד שמרטין נועד לגדולות, והייתה לוחשת זאת באוזנו כשהייתה מרגיעה אותו בידיה. האם היא באמת חשה במשהו יוצא דופן בבנה, שהפך לימים לבתה, או שהלחישות הללו הנחילו את התחושה שניתן לפרוץ כל גבול? כך או כך, הנבואה התגשמה.

רוטבלט סיפרה בעבר כי תמיד הרגישה שהיא אישה, אך בנעוריה לא היה הרבה מה לעשות בנידון. על כן סיפורה יסופר כאן בלשון נקבה גם בהתייחסות לשנים שלפני ההתאמה המגדרית.

כשמרטין-מנשה הייתה בת 5, אביה נפצע בתאונת דרכים, והמשפחה כמעט נפלה לבור כלכלי, אך בזכות ניתוח ניסיוני בבית החולים המוביל מאיו קליניק הצליח להבריא באופן מפתיע. זו הייתה ההיכרות הראשונה של רוטבלט עם הרפואה המודרנית.

בפרבר של סן דייגו, קליפורניה, שבה גדלה, משפחתה הייתה היהודית היחידה. "לגדול כיהודים בארה"ב של שנות החמישים והשישים היה דבר חיובי", אומרת רוטבלט היום. "ידענו שאנחנו העם הנבחר, מחזיקים במספר חסר פרופורציה של פרסי נובל וכדומה".

היא הרבתה לקרוא ספרי הרפתקאות ומדע בדיוני, והבריקה בלימודים. "אהבתי במיוחד לקרוא ביוגרפיות של אנשים שניסו לעשות דברים בלתי אפשריים, ומשהו בסיפורים האלה גרם לי להתעלות רגשית ואינטלקטואלית".

אך המשמעותיים ביותר עבורה היו הספרים שעסקו בתעופה. "בילדותי אחת האמרות ששמעתי לא מעט הייתה: לו בני אדם היו אמורים לעוף, הם היו נולדים עם כנפיים. והנה, לא נולדנו עם כנפיים ובכל זאת אנחנו עפים, אפילו עד הירח, רק על בסיס המוח המבריק והעבודה הקשה שלנו. אחד הדברים שמסבים לי עד היום את הגאווה הגדולה ביותר הוא שהפכתי לטייסת מטוס, הליקופטר ומטוס ימי. כמעט כל שבוע אני מטיסה את ה־Pilatus PC12, ה־Bell 429 או ה־Kodiak 100 amphib שלי. בכל המראה או נחיתה, אפילו במים, אני מרגישה שוב ממש בעצמותיי שטכנולוגיה יכולה לעשות ניסים למען האנושות".

חזון לווייני באוקיינוס ההודי

אלא שתחילת הקריירה של רוטבלט הייתה מגומגמת. היא למדה ב־UCLA, אבל פרשה ויצאה לטייל בעולם. המסע שלה באמצע שנות השבעים הקיף מדינות רבות, בהן גם איראן. באיי סיישל חל המהפך הראשון.

"בגיל 19 הסתובבתי בעולם והתרשמתי שאנשים ממש דומים בכל מקום, שיש להם אותם צרכים ורצונות. היום אנתרופולוגים מלמדים אותנו שגזע הוא פיקציה, ואילו הגזענות כמובן עדיין מאוד אמיתית, ואני הרגשתי את זה אז על בשרי. ניגנתי בחליל והופתעתי שאני יכולה להתחבר כך עם אנשים מכל מיני תרבויות, מהמסאי באזור אמבוסלי שבקניה ועד הנוודים האפגנים בטורקיה, פשוט בנגינה".

כשביקרה באיי סיישל, חבר הציע לה לראות את מקום עבודתו, בסיס של נאס"א. רוטבלט הייתה כבר אז להוטה אחר כל מה שקשור לתעופה וחלל. היא מספרת לגלובס שכשראתה את צלחות הלוויינים, עדיין בהשראת המוזיקה והשפעתה על החיבור בין התרבויות, "עלתה בי המחשבה שרדיו לווייני עם כיסוי גלובלי הוא הדרך להפיץ מוזיקה מכל מקום לכל מקום בעולם ולקדם שלום עולמי".

 רוטבלט בחנוכת מרכז ההפצה של יונייטד תרפיוטיקס, בשנה שעברה. 4 מיליארד דולר בקופה / צילום: Associated Press, Justin Kase Conder

כך חזרה ל־UCLA, שניצבת בצמרת האקדמיה העולמית, עם מטרה: להקים חברת רדיו לוויינית - דרך שארכה יותר מעשור. היא סיימה בהצטיינות תואר עם תזה על לווייני שידור, השלימה תואר כפול במשפטים ומנהל עסקים עם התמחות בדיני תקשורת, ייצגה חברות תקשורת בתחום הלווייני, למדה אסטרונומיה, ועבדה כעורכת דין עבור נאס"א. סוכנות החלל נלחמה מול משרד התקשורת האמריקאי על השארת תדרי תקשורת פנויים לחקר החלל - כדי שלא הכול יהיה תפוס אם במקרה חייזרים יחליטו להתקשר. אחרי עוד כמה מעברי קריירה ותפקידים ניהוליים היא הקימה ב־1990 את חברת הלווינים Sirius Satellite Radio.

בזכות הידע המשפטי שלה השכילה רוטבלט להגדיר את הרדיו הלווייני כתוכן בתשלום ולא כתדרים ממשלתיים, וכך הייתה הבעלים של מאות ערוצים בו זמנית בלי להיחשב כמונופול. סיריוס התמזגה ב-2011 ל־Sirius XM Radio, תאגיד שידור שנסחר בשווי של 10.5 מיליארד דולר, אך הרבה קודם לכן רוטבלט עשתה ממנה הון נאה, שחשוב מאוד להמשך הסיפור.

הילדים קוראים לה אבא

במקביל לכל זה, בגיל 27, עם סיום לימודיה, היא הכירה את מי שתהפוך לאהבת חייה, בוורלי אספן. לעומת רוטבלט, אז כזכור עדיין בגוף של גבר, עו"ד יהודי מ-UCLA, אספן הייתה מתווכת דירות מקומפטון, העיר מדרום ללוס אנג'לס שהתפרסמה בזכות הראפרים המשוררים על חיי הפשע והסכנה בה. הפרט הביוגרפי היחיד שחיבר ביניהן היה היותן הורים יחידים לילדים קטנים (אלי, בנה של מרטין, נולד ממערכת יחסים עם אישה קנייתית). בעקבות ההיכרות בוורלי התגיירה ושינתה את שמה לבינה.

 מרטין עם בת זוגה בינה. ייסדו תנועה הדוגלת בהארכת החיים / צילום: פרטי

בגיל 40, לקראת ההנפקה של סיריוס, רוטבלט עברה משבר אישי. היא השתעממה מן החברה וביקשה להגשים חלומות אחרים. אחד מהם היה ההתאמה המגדרית שלה. כשעזבה את סיריוס, עשירה מההנפקה, ניגשה לבינה ואמרה לה שהיא רוצה לעבור תהליך לשינוי מין. היא מספרת כי גם בינה וחבריהם המשותפים וכן קולגות מעולם העסקים תמכו מיידית. "בינה אמרה לי שלא אכפת לה מהחיצוניות שלי, אלא ממי שאני", סיפרה בעבר. "היא אמרה שהיא לא הומוסקסואלית או הטרוסקסואלית, אלא מרטין־סקסואלית". התגובות של השכנים והחברים של הילדים בבית הספר היו פחות נלהבות. גם לילדים היה קשה יותר לקבל את השינוי. היום הם קוראים לה בשמה, או לפעמים אבא.

מבחינה חיצונית היא מאפיינת את נשיותה רק בשיער ארוך, ולעתים נדירות בשמלה או תכשיט. היא לא מרבה להתאפר, אם כי נהגה לעשות זאת לאחר שיצאה מהארון. לפי כתבה ב"ניו יורק מגזין" ב-2014, היא לא נהגה להעיר לאמה גם כשהתבלבלה ופנתה אליה בלשון זכר.

רוטבלט נוהגת לכתוב ספרים המסבירים את תפיסת עולמה בנושאים שמעניינים אותה. אחד מאלה הוא "האפרטהייד של המין" (Apartheid of Sex), שיצא לאור ב-1995, כשנתיים אחרי ההתאמה המגדרית. לעומת הגישה הנוכחית הרווחת בעולמות הגיוון המגדרי, המדגישה הגדרות מגדריות מרובות אך ספציפיות, היא מעדיפה לטשטש גבולות.

היא מציעה בכלל לא להגדיר בני אדם לפי מין עם היוולדם ולתת להם לנוע בין מגוון המגדרים לבחירתם לכל אורך חייהם. היא רואה באינטרנט ובאפשרות של סייבר־סקס כלי בדרך למהפכת הטשטוש המגדרי.

אך במהרה הנושא הזה הפך לצרה הקטנה של רוטבלט. בתה בת ה־7, ג'נסיס, אחת משלושה ילדים שנולדו לה מבינה, החלה לפתח תסמינים בריאותיים מדאיגים. היא התקשתה בכל מאמץ פיזי ואובחנה במחלת הריאות הנדירה PAH. רוטבלט הייתה אז בבית, אחרי שהתפטרה מסיריוס, וג'נסיס סיפרה בעבר כי היא שדחקה בה לעשות משהו בנושא. "אם את ממילא בבית, תמצאי דרך להציל אותי", אמרה לה.

ליהנות מפריבילגיה של גבר

זה היה מאמץ משותף, בעצם. שתיהן התייצבו בספרייה הרפואית ולמדו כל מה שיכלו על המצב של ג'נסיס. השתיים יצאו לחפש פתרון שיהיה חלופה להצעה הקיימת: תרופה בעירוי 24/7, הידרדרות הדרגתית ותוחלת חיים מקוצרת.

רוטבלט חקרה עד שאיתרה את הממציא של תרופה חדשה ל-PAH, שלא צריכה להינתן בעירוי. התברר שהתרופה נמצאת על מדפי חברת GSK, שלא היה לה עניין לפתח אותה בגלל השוק הקטן, אך רוטבלט הייתה נחושה. תחילה הקימה עמותה ללא כוונות רווח, אבל דברים לא זזו מספיק מהר לטעמה, לכן גייסה הון מחברים ומכרים, הקימה את יונייטד ורכשה מ-GSK את התרופה.

התברר שהשוק בדיוק היה בשל לשינוי. תמורות משפטיות ורגולטוריות, אותן רוטבלט מאז ומעולם ידעה לנצל במומחיות, הובילו בדיוק באותו הזמן לאטרקטיביות גוברת של תרופות למחלות נדירות, עם הגנות פטנטיות ארוכות יותר. ב-1996 החברה הוקמה, ב-1999 כבר הונפקה לפי שווי של 180 מיליון דולר וב-2002 אושרה בידי מינהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), מהירות שיא מבחינת חברת תרופות. מי שהשקיעו בהנפקה מרוויחים היום יותר מפי 50 על כספם. שווי החברה הנוכחי הוא 15 מיליארד דולר.

רוטבלט הייתה במשך כמה שנים האישה בעלת השכר הגבוה ביותר בנאסד"ק, לאחר שהצמידה אותו לביצועי המניה. "זה כמו לזכות בלוטו", אמרה בעבר כשנשאלה על כך, אך בהזדמנות אחרת אמרה שאולי לא מאוד הוגן להשוות אותה לנשים אחרות, לאחר שנהנתה מפריבילגיות גבריות במחצית הראשונה של חייה.

ג'נסיס, הבת, עובדת היום בחברה. היא עדיין חולה, אבל מטופלת וחיה חיים נורמליים. השוק ללחץ דם ריאתי, שפרצה יונייטד, הפך להיות מעניין גם עב ור חברות אחרות, וכיום ישנן תרופות רבות בתחום. ליונייטד עצמה ארבע תרופות להתוויה זו (כולל אחת בשם Orenitram, שזה Martine Ro הפוך), וגם תרופה אחת לטיפול בסוג נדיר של סרטן. החברה אף רכשה בעבר ב-216 מיליון דולר את חברת Steadymed הישראלית, שצמחה בחממה של משפחת זיסאפל, אך המוצר לא צלח ולא הגיע לאישור.

למרות שהביאה את בתה למצב יציב, רוטבלט לא שוקטת על השמרים. יונייטד הפכה לחברה בעלת טכנולוגיות רבות גם בתחומים אחרים הקשורים למחלות נדירות. "אנחנו רואים כעת הזדמנות להשתמש בידע שלנו כדי לקדם ריפוי למגוון מחלות שהוזנחו", היא אומרת.

סוגרת עוד רבעון ברווח

אבל החלום האמיתי שלה הוא ריאות להשתלה, ורוטבלט אפילו חזרה לאוניברסיטה כדי לעשות דוקטורט בנושא. "הדרך היחידה לרפא לחץ דם בריאות היא השתלת ריאה. כל הפתרונות האחרים משמעותם להמשיך לחיות עם המחלה. זה בעצם המקור לכיוון הזה שהחברה הלכה בו", היא אומרת. את נושא ההשתלות תוקפת יונייטד בשלושה כיוונים: הנדסת איברים, איברים ביוניים וגם השתלת איברים מן החי. מתחילת דרכה יונייטד ירתה לכל הכיוונים בתחום ההשתלות, וחתמה על עסקאות עם מגוון חברות וגורמים אקדמיים המפתחים טכנולוגיות בתחום. כך למשל היו לה שיתופי פעולה עם החברות פלוריסטם וקולפלנט בישראל, שתיהן בתחום הנדסת האיברים.

המוצרים הכי מתקדמים שלה בתחום זה, מקורם בחברת Revivicor שיונייטד רכשה. היא הקימה בסמיכות לבית החולים מאיו קליניק (רוטבלט הסבירה כי היא זוכרת להם חסד על כך שהצילו את אביה לאחר התאונה) חווה שבה גדלים חזירים מהונדסים גנטית, כך שגוף האדם לא ידחה את איבריהם. ריאות עדיין לא על הפרק, אך השנה כבר הושתלו, לראשונה אי פעם, לב חזיר וכליית חזיר מהונדסים גנטית מתוצרת החברה. כל המושתלים מתו, אך אלה היו ממילא אנשים בסוף דרכם, ונראה כי התמותה שלהם לא הייתה קשורה בתפקוד האיבר המושתל. יונייטד תצטרך להוכיח זאת בניסויים באנשים שמצבם קצת פחות גרוע במהלך השנים הקרובות.

ההשקעה בתחום היא הימור עצום עבור החברה, אך המשקיעים ידעו היטב למה הם נכנסים, ועד כה זה השתלם להם. בדוחות הרבעון השני דיווחה יונייטד על גידול של 20% בהכנסותיה, ל-714 מיליון דולר ברבעון. היה זה רבעון הצמיחה החמישי ברציפות. למרות השקעותיה הגבוהות במו"פ, היא סיימה את הרבעון ברווח של 298 מיליון דולר, גידול של 7%. בקופת החברה 4 מיליארד דולר במזומנים ושווי מזומנים, שישמשו אותה לקידום תוכניותיה השאפתניות.

וכאן אפשר לסגור מעגל עם ההשקעה במסוק החשמלי. יונייטד הקימה את Unither Bioelectronics כחברה־בת לתחום המסוקים, זו לא רק דרך לשלב את אהבתה של רוטבלט לתעופה - יש כאן בשורה אמיתית לשינוע איברים בקלות ובמהירות.

איך אתם מגדירים את הפעילות של יונייטד? זו חברת מחלות נדירות? הנדסת איברים? חברה שמקדמת את האדם הביוני העתידי?
"ההחלטות מתקבלות באופן קבוצתי בידי המומחים שלנו, שילוב של אנשי מדע, רפואה והגורמים העסקיים השונים, והמטרה היא לעזור לחולי לחץ דם בריאות וגם לחולים במחלות נדירות אחרות, אם יש לנו את ההזדמנות. אני לא הייתי מגדירה את העיסוק שלנו כממוקד בטכנולוגיות האדם העתידי, כי כל הטכנולוגיות בעולם הן כאלה, גם מדורות ומשקפיים. הכול מאפשר לנו לפרוץ את גבולות האנושות".

ביקרת בישראל כמה פעמים ושיתפת פעולה עם חברות ישראליות. יש לך עצות עבורן?
"ההתרשמות שלי מסקטור הביוטק בישראל חיובית ביותר. ביוטק היא תעשיית ידע, והמדע שיוצא מאוניברסיטאות ישראליות ומסטארט־אפים ישראלים הוא מהטובים בעולם. במאה ה-21 ביוטק, בינה מלאכותית ורובוטיקה יהיו שלובים אלה באלה, כי נוכל למדל את כל המערכות הביולוגיות באמצעות AI ואז להעביר את הידע הזה לתאים חיים באמצעות רובוטים. לחברות הביוטק הישראליות הייתי מציעה לחשוב על ביולוגיה כמשהו שאפשר לתכנת. וחוץ מזה - להמשיך במה שאתם עושים.

"עבורנו ביונייטד זה כבוד גדול שהמוצרים שלנו משווקים בישראל. הידיעה שהתרופות שלי עוזרות לישראלים נותנת לי המון מוטיבציה".

חיי נצח ודת חדשה

לא סתם שאלנו את רוטבלט על האדם הביוני. עוד לפני שבתה חלתה, היא התעניינה בפריצת גבולות האנושות כולל המוות. איברים ביוניים וטכנולוגיות רפואיות הם רק חלק מן הסיפור. החלק השני הוא פריצת הגבולות בין בני אדם למכונות, על פי עקרון הסינגולריות של ריי קורצווייל, חבר אישי של רוטבלט שמכהן גם כדירקטור ביונייטד. מכונות אינן מתות בהכרח, ורעיון האינטגרציה של אדם לתוך מכונה מצית חלום ישן על חיי נצח.

"תמיד חשבתי שמוות לא רצוי הוא טרגדיה שטכנולוגיה צריכה לפתור", אומרת רוטבלט. "הרי בעבר גם כשלבו של אדם נדם, היינו אומרים - ככה זה, גורל. היום יש לנו מגוון פתרונות להתמודד עם זה. אני חושבת שכך נוכל לפתור המון סיבות למוות ולדחות את הקץ עוד ועוד. אני רואה את עצמי כטכנולוגית של התחום יותר מאשר כחוזה אותו. פעם הייתי מיידה לוויינים לחלל, אחר כך הסתובבתי עם פרופלורים והיום אני בונה איברים".

אבל רוטבלט מתפתה מעת לעת להיות גם החוזה של התחום. היא פיתחה עם חברת Hanson Robotics את הרובוט Bina48, רובוט שאמור להיות חיקוי של בינה, בת זוגה (בינה מלאכותית, אם תרצו). בעבר היא כינתה זאת 'פרויקט של אהבה', שנועד להבטיח כי אהבתן לא תמות. "כל אחד בונה לעצמו היום קבצים של נוכחות דיגיטלית מעצם פעילותו ברשתות החברתיות או אפילו בשיחות טלפון או מייל מתועדות", הסבירה. "מתוך הבנה שיום אחד באופן בלתי נמנע צ'טבוטים יוכלו לשחזר את דמותנו רצינו לנצל את ההזדמנות כדי להזין את הרובוט בכמה שיותר זיכרונות ומחשבות עדכניות שלנו, ורציתי שיהיה לי רובוט שגם נראה כמו אשתי היפהפייה".

 Bina48. רובוט שאמור להיות חיקוי של בינה, בת זוגה / צילום: פרטי

הפרויקט הוא חלק מהפעילות של התנועה החצי־פילוסופית חצי־דתית שהקימו בנות הזוג רוטבלט, תנועת Terasem, בהשראת הדת המומצאת Eearthseed מספריה של סופרת המד"ב אוליביה באטלר. "התנועה מעודדת גיוון בין־אישי, אחדות בין כל בני האדם ואלמוות שמח", הסבירה רוטבלט בעבר. מדובר בתנועה חברתית־דתית שהוקמה באמצעות תרומות כספיות של רוטבלט, ואף שהיא פחות מעורבת בה היום, היא עדיין מוגדרת כגזברית שלה. בינה היא נשיאת התנועה.

תנועת Terasem חרתה על דגלה "להפיץ את הבשורה כי צריך ואפשר להאריך את החיים משמעותית, אם באמצעות טכנולוגיה ביונית ואם באמצעות שימור, הורדה, שכפול או חיקוי של התודעה האנושית". בני אדם עשויי תוכנה, אומרים באתר התנועה, אינם תתי־אדם רק משום שאין להם גוף. מלבד כנסים שנתיים היא מציעה לחבריה לשמר את הדנ"א שלהם בבנק רקמות ואת הזיכרונות הדיגיטליים בחוות השרתים של התנועה.

קראנו כי שילבת אלמנטים מן היהדות בטקסים של תנועת Terasem.
"כן, שילבנו אלמנטים טקסיים מהיהדות כמו שבת. עשינו זאת כי אנשים רבים איבדו את אמונם בדתות ממוסדות, ואנחנו רוצים לתת להם אפשרות לאחוז בחלק מן התרומות הגדולות ביותר של הדת הוותיקה ביותר שקיימת עד היום, בלי להכריח אותם לעכל את החלקים בה שמרתיעים אותם".

ב-2003 פרסמה רוטבלט ספר שעוסק בנושא לא שגרתי לפעילותה: לא מגדר, לא ביוטק, לא אתיקה ומשפטים ולא תעופה, אלא פתרון הסכסוך במזרח התיכון. רוטבלט הציעה כי ישראל וגם פלסטין יהפכו להיות המדינות ה-51 וה-52 של ארה"ב. בתיאור בגב הספר נאמר כי הוא "ההמשך ההגיוני ל'מדינת היהודים' של תיאודור הרצל".

האם את עומדת עדיין מאחורי הקונספט המאוד יצירתי הזה?
"אני חושבת שפתרון 'שני כוכבים לשלום' רלוונטי היום ממש כפי שהיה לפני 25 שנים, ולו היינו מיישמים אותו כבר לפני 25 שנה, אני בטוחה שהיום לא הייתה מלחמה במזרח התיכון, והישראלים, הפלסטינים, האמריקאים ותושבי רוב המדינות במזרח התיכון היו במצב הרבה יותר טוב. לא הייתי משנה היום דבר בהצעה שלי, היא עדיין רלוונטית ממש כשהייתה".