"ההגירה הישראלית לפורטוגל התגברה משמעותית אחרי 7 באוקטובר"

זרם הישראלים לפורטוגל לא פוסק: ממשקיעי נדל"ן, דרך אלה שרוצה להתאוורר לשנה-שנתיים ועד אלה שבאים להשתקע • "מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים גידול בכל הסוגים", אומרת רותם מנטש פרץ, המלווה ישראלים במהלך. "לפני שנתיים ניסו לקושש כאן ישראלים שיבואו לאירוע פורים. השנה הגיעו 400-300, עם המון ילדים"

ליסבון / צילום: Shutterstock
ליסבון / צילום: Shutterstock

אמ;לק

פורטוגל אמנם ביטלה את האפשרות לקבל תושבות תמורת רכישת נכס, אך הישראלים ממילא מגיעים אליה בעיקר במסלול אחר של קבלת אזרחות. כך בעוד יש מי שמזהים האטה כלשהי בנהירת המשקיעים הזרים לשוק הנדל"ן הרותח במדינה, הישראלים ממשיכים לזרום אליה בקצב גובר - שמושפע בעיקר ממה שקורה כאן.

שוק הנדל"ן של ליסבון ממשיך להיות לוהט. זאת למרות שהתוכנית שהבטיחה ויזת זהב למי שירכוש בה בית או דירה - הוסרה כבר לפני שנה. כך, לא רק שהמחירים בה לא ירדו, הם אפילו עלו. אם בדצמבר שעבר מחיר למ"ר בעיר הבירה הפורטוגלית היה 4,780 דולר, היום מדובר ב־5,140 דולר, וזאת לאחר זינוק של 65% בהשוואה לעשור לפני כן.

הצמיחה הזאת לא פוסחת על הישראלים. בשנים האחרונות אפשר לשמוע על יותר ויותר אזרחים שמוצאים את דרכם למדינה האירופית. גם השינוי האחרון, שלפיו לא ניתן לקבל תושבות במדינה בתמורה לרכישת נדל"ן, לא ממש משפיע עלינו.

המיליונרית היהודייה שמייצרת איברים כדי לנצח את המוות
עם או בלי ויזת זהב: שוק הדיור של ליסבון לא עוצר
"אף אחד כבר לא משלם מחיר מלא": כך עובד מנגנון ההנחות הגדול בישראל

"כמות הישראלים שהשקיעו בוויזת זהב מזערית", מסבירה רותם מנטש פרץ, מנכ"לית רוטק בע"מ, המלווה ישראלים ברכישת נדל"ן ובמעבר לפורטוגל. "זה תהליך מורכב שדורש השקעה של יותר מחצי מיליון אירו בשנה, והוא לא נועד לפשוטי עם. צריך גם לזכור ששכבה גדולה מאוד מהאוכלוסייה הישראלית בכל מקרה זכאית לאזרחות במדינה ואפשר להשיג את זה בהליך פשוט בהרבה".

רותם מנטש פרץ. ''הרוב התמקמו בפורטו או ליסבון'' / צילום: פרטי
 רותם מנטש פרץ. ''הרוב התמקמו בפורטו או ליסבון'' / צילום: פרטי

עם זאת, בשנה האחרונה מנטש פרץ מזהה שינוי בתנועת הישראלים, אך הוא בדיוק לצד השני. "אחרי 7 באוקטובר, ובעיקר אחרי שהבנו שזו לא מלחמה של חודשיים, אנחנו רואים הגירה הרבה יותר גדולה. קשה מאוד לתת מספרים, כי הרוב הגדול של העוברים הם גם ככה אזרחי פורטוגל, אבל זה לא עניין של תחושת בטן.

"ביום העצמאות לפני שנה יכולתי לספור בקרב הלקוחות שלי 100 אנשים שעברו לפורטוגל. היום אנחנו מדברים על מאות רבות. לפני שנתיים ניסו לקושש כאן ישראלים שיבואו לאירוע פורים. השנה הגיעו 400-300, עם המון ילדים. זו אמנם לא קהילה כמו בלונדון ובארה"ב, אבל מתחילה כאן התגבשות וגם התארגנות של הצופים, מפגשים של ישראל ועוד. גם בבתי ספר ההורים הישראלים מתחילים להתגבש".

הם עוברים כדי להשתקע?
"גם וגם. יש כאלה שרק משקיעים בנדל"ן במדינה, יש כאלה שמגיעים לשנה-שנתיים לנשום ולגשש, ויש כאלה שמשתקעים. מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים גידול בכל הסוגים".

"אפשר להוריד הילוך"

הסיבות השונות למעבר לפורטוגל באות לידי ביטוי גם באזורים שאליהם עוברים הישראלים. אם מדובר בהשקעה כלכלית - סביר להניח שתמצאו אותם בליסבון או בפורטו. "זה קצת כמו בתל אביב - הביקוש בערים האלה תמיד עולה, אין הרבה לאן להתרחב וההשקעה הכלכלית יחסית בטוחה.

"אם מדובר בהתמקמות במדינה - אז תלוי מאוד מאיפה הם מגיעים בארץ ואם יש להם משפחה ועוד. בגדול, את הרוב עדיין נראה סביב פורטו או ליסבון, יהיו גם קצת בפריפריה, אבל של הערים המרכזיות. מעט יקנו בחוות מבודדות. בקיצור, זה קצת כמו הפיזור בישראל - מעט בחוות המבודדות והרוב במעגלים סביב מרכזי הארץ".

מה יש בפורטוגל שכל כך סוחף את הישראלים?
"זה שילוב של כמה דברים. ראשית, כמו שדיברנו קודם, יש כמות גדולה של אזרחים פורטוגלים שחיים בישראל, אז זה קל יותר. אבל מעבר לזה, יש משהו מאוד נוח בפורטוגל - החל ממזג האוויר ועד הנינוחות הכללית במדינה. הכל כאן יותר רגוע ואפשר לנשום ולהוריד הילוך. הפורטוגלים עובדים מאוד לאט ולא ממהרים לשום מקום. זה לא מביא אותם להרבה הישגים, אבל לנו כישראלים, בטח אחרי 7 באוקטובר, זה מאוד מנחם".

ובכל זאת, אירופה. לא קשה להיזכר בעבר שלה, ואולי גם לחשוב על העתיד. זה באמת מקום להשקיע בו?
"דווקא מהמקום הזה פורטוגל מאוד שונה. בניגוד לאירופה הקלאסית, שנורא מוצתה וכולם מחכים לנפילתה, פורטוגל עדיין בגרף העלייה שלה. אין הרבה מוסלמים, לא רואים אנטישמיות ברחובות, ובכללי רואים מגמת צמיחה - אלו לא מחירי הנדל"ן של פריז ורומא, יש הרבה מקום לעלות. בפורטוגל אפשר יש עדיין תקווה לייצר מקום טוב יותר".

לסיכום, אם שואלים את מנטש פרץ, ייתכן שזו רק ההתחלה. "העלייה כיום היא אקספוננציאלית והיא נראית כמו סנוניות ראשוניות. יש הרבה גישושים, אנשים מבררים, מייצרים מקומות עבודה, מתגבשים סביב זה. אבל בסוף, הכול נעשה כתגובה למה שקורה ויקרה בישראל".