מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם מעריך: זה הסיכון העיקרי שמאיים על הסדר העולמי

בזמן שהקונפליקט בין ארה"ב לסין מגיע לרמות שיא של כ-60 שנה, ומדד המצביע על היקף הסכסוכים בעולם מלמד על מגמת עלייה אל מעבר לרמות ההיסטוריות שלו - גם בתוך ארה"ב ישנה עלייה במה שמוגדר "אי סדר פנימי". זאת ועוד עולים מממצאי מחקר שפרסם השבוע ריי דליו, מייסד Bridgewater Associates שהיא קרן הגידור הגדולה ביותר בעולם.

● בוול סטריט מתכוננים להורדת הריבית: אילו מניות צפויות להרוויח?
● מדד S&P מתעדכן: המניות שיצאו ונכנסו, ומי מובילות את התשואות

דליו בן ה-75 נחשב לאחד מהמשקיעים המוכרים והמצליחים בעולם. ב-1975 הוא הקים את קרן ברדיג'ווטר, ובעשורים שלאחר מכן ניהל אותה כמנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי בה, עד לפרישתו לפני מספר שנים (כיום מנכ"ל הקרן הוא הישראלי ניר בר דעה). לאורך הקריירה הארוכה שלו הוא פרסם מספר ספרים שנוגעים בעקרונות ההשקעה שלו, ביניהם למשל ספר שמסביר כיצד לסחור בתקופות של משבר כלכלי.

הדוח שפרסם השבוע נקרא "Great Powers Index" ובו הוא סוקר 24 מדינות מובילות בעולם בהיבטים שונים ובקטגוריות שונות, בהן כלכליות; ישראל אינה אחת מהמדינות הנסקרות על-ידי דליו. לטענתו מדובר בדוח שנועד במקור לסייע לברידג'ווטר בהחלטות ההשקעה שלה.

בפוסט מפורט שפרסם דליו ברשת לינקדאין הוא ציין כי הנתונים מאפשרים ניתוח של שיעורי הצמיחה הצפויים באותן מדינות בעשר השנים הבאות. דליו מספר בפוסט כי המחקר והמדדים בו נוצרו במקור כדי לסייע לברידג'ווטר להשקיע, באופן שיאפשר לה אומדני צמיחה עתידיים טובים למדינות אלה. "ואז, במספר מדינות, מקבלי החלטות בכירים החלו להשתמש במדדים האלה כמדדי ביצוע (KPI) המסייעים להם בעיצוב המדיניות, אז שיניתי את הדוח כדי לעזור להם לעשות זאת", הוסיף.

ארה"ב נחלשת, סין עולה

מה הם הממצאים המרכזיים של דליו מהמחקר המעודכן לשנת 2024? לדבריו, "יש כמות עצומה של מידע במחקר, שמאפשרת מעבר מתמונה מפורטת בכל מדינה ומדינה, ועד לתמונה מצרפית שכוללת את היחסים בין המדינות". לטענתו, ניסיונו במחקר היסטורי הוביל אותו למסקנה שישנם חמישה גורמים שמשפיעים על הסדר העולמי המשתנה, והם נוטים להתפתח באופן מחזורי. הוא מפרט אותם לפי סדר חשיבותם בטווח הקצר: הראשון הוא הסדר הפנימי בתוך מדינות, בפרט בארה"ב, שמשפיע על היכולת של אנשים לפעול במשותף. השני הוא הסדר העולמי, שמשפיע על האופן שבו מדינות פועלות יחד. השלישי הוא עד כמה המערכת הכלכלית עובדת. הרביעי הוא כוחות הטבע, והחמישי - החדשנות והתפתחות הטכנולוגיה.

דליו מפרט בפוסט את התמונה הכללית שעולה מכלל הנתונים, כשהסיכון המיידי הגדול ביותר כיום לדבריו, הוא רמת האי-סדר הפנימי במדינות עצמן. "מספר מדינות, החשובה ביניהן היא ארה"ב, חוות קונפליקטים פנימיים קלאסיים גדולים בנושאי עושר, ערכים וכוח, והקונפליקטים האלה מתגברים", הוא מזהיר.

נתוני מדד שהוא מציג מצביעים על כך שבארה"ב רמת הקונפליקט הפנימי היא הגבוהה ביותר (הנתונים חוזרים אחורה עד תחילת המאה ה-20, ונתון גבוה קודם נרשם בשנות ה-70). דליו מעריך כי זה יהיה הסיכון הגדול ביותר בטווח הקצר, והוא יגיע לשיא בשנה הקרובה, בזמן ואחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב - כך שרק בעוד שנה נוכל לדעת כמה הסיכון הזה יוכל להיחשב כ"משבש".

בנוגע לסדר העולמי, דליו כותב כי הסיכון השני בחומרתו הוא הקונפליקט בין המעצמות. "המדדים שלי מראים שארה"ב וסין ממשיכות להיות שתי המדינות החזקות ביותר עם רמות קונפליקט גבוהות ביניהן", הוא כותב. אלו מצויות כיום בשיא של שנים, לעומת רמות שפל בתחילת שנות ה-2000. נתונים על חוזק המדינה לאורך זמן מראים שארה"ב חזקה יותר, אך היא במגמת ירידה מתונה, ואילו סין במגמת עלייה חדה.

"יש הבדלים בולטים בדרכים שבהן הן חזקות", הוא מדגיש. "לארה"ב יש שוקי הון מפותחים יותר מכל מדינה, רזרבות מטבע גדולות, הצבא החזק ביותר ורמת החינוך הגבוהה ביותר בזכות האוניברסיטאות המצוינות שלה. היא גם המדינה החדשנית ביותר והכלכלה הגדולה ביותר בעולם. מנגד, יש בה פערי עושר, סיכון קונפליקט פנימי גבוה, סיכונים גבוהים לקונפליקטים חיצוניים וכן חוב גבוה לצד צמיחה חזויה נמוכה". לעומת זאת בסין, לדבריו, "הצמיחה הצפויה גבוהה יחסית, היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם וחזקה כמעט כמו כלכלת ארה"ב, צבא חזק ביחס לאסיה אך פחות ברמה הגלובלית, תשתיות חזקות, יצוא גדול, וכן חדשנות וחינוך מצוינים. החולשה המרכזית של סין היא סיכון גבוה יחסית לקונפליקט חיצוני ורמות חוב גבוהות".

טכנולוגיה - יתרון או נזק?

כמובן שהסכסוך האמריקאי-סיני הוא רק אחד משורה של סכסוכים עולמיים שכוללים גם את המלחמות בעזה ובאוקראינה, שמובילים לפי נתוניו של דליו למגמת עלייה בקונפליקטים העולמיים לרמות שהן מעל לממוצע הרב-שנתי.

בתחום הכלכלי, דליו מציין שנכון להיום בכל הכלכלות הגדולות בעולם היקפי החוב גדולים יותר מבכל נקודת זמן מאז סוף מלחמת העולם השנייה. הגירעונות אף צפויים לגדול בהמשך. "בנקים מרכזיים מחזיקים היום ברמות הגבוהות ביותר של חוב ממשלתי מאז מלה"ע 2, בשל ביקוש לא מספק של הסקטור הפרטי לחוב ממשלתי", מפרט דליו, ומוסיף שנרשמה עלייה מאז משבר הקורונה.

בנוגע לצמיחה, דליו מעריך שהודו תחווה את הצמיחה הריאלית הגבוהה ביותר בשנים הבאות (6%), בין היתר בזכות שוק עבודה תחרותי ושיעורי השקעה גבוהים. אינדונזיה, טורקיה, סין וערב הסעודית גם הן יצמחו בשיעורים גבוהים, בזמן שהצמיחה באיטליה ובגרמניה תהיה שלילית מתונה.

גורם משפיע נוסף על הסדר העולמי הוא כאמור הטבע. לדברי דליו, אין ספק שישנה הרעה בתחום זה (הוא מציין אירועי בצורת, הצפות ומגפות). "העולם עומד בפני טמפרטורה ממוצעת גבוהה יותר, ויותר אסונות טבע", הוא מזהיר.

הגורם האחרון הוא החדשנות, בפרט הטכנולוגית, שמובילה להעלאת הפריון ורמת החיים. "לטכנולוגיות מהפכניות חדשות כמו AI יש פוטנציאל להגברת ההבנה והפרודוקטיביות כמעט בכל תחום, או להזיק לאנושות אם לא יטופלו היטב", כותב דליו. מדד שהוא מציג לחדשנות העולמית נמצא כיום בשיא. רוב החדשנות מגיעה לדבריו מארה"ב וסין, וכשמסתכלים על חדשנות ביחס לאוכלוסייה, המדינה החדשנית ביותר היא דרום קוריאה.

דליו מספק גם נתונים על הבריאות והאושר של מדינות שונות. לדבריו, ברוב המדינות המפותחות למעט ארה"ב, ציון הבריאות דומה ותוחלת החיים הצפויה היא 83-85 שנים. בארה"ב, תוחלת החיים היא 78. מתחתיה בטבלה נמצאות למשל סין, ארגנטינה, הודו ודרום אפריקה. ציון האושר בכל מדינה מצביע על כך שהמדינות המאושרות ביותר הן בריטניה, אינדונזיה, הולנד, מקסיקו ושוויץ (האושר נמדד על בסיס מספר מדדים ובהם למשל שיעור התאבדות נמוך). סין מאושרת יותר מארה"ב, והמדינות הכי פחות מאושרות הן הודו, קוריאה וטורקיה.