הנתונים מגלים: תסריט האימים של הכלכלנים עשוי להתגשם בישראל

בתוך יומיים, שני נתוני מאקרו שפורסמו הציגו מגמה מדאיגה בכלכלה הישראלית • מצד אחד, העלייה באינפלציה הרחק מהיעד של בנק ישראל, ומנגד, העדכון כלפי מטה בצמיחה לנפש ברבעון השני • האם ישראל בדרך לסטגפלציה, ומה יעשה בנק ישראל?

מה יעשה בנק ישראל על רקע המצב החדש? / צילום: Amir Cohen (reuters), shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מה יעשה בנק ישראל על רקע המצב החדש? / צילום: Amir Cohen (reuters), shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בתוך יומיים התפרסמו שני נתוני מאקרו מפתיעים לרעה על הכלכלה הישראלית. הראשון היה מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, שעלה ב־0.9% והעמיד את רמת האינפלציה בישראל על 3.6% - רמה שלא נראתה מאז תחילת המלחמה. במצב כזה, קשה לראות אפשרות שבנק ישראל יוריד בקרוב את הריבית, בניגוד למגמה העולמית של ירידה באינפלציה שמלווה בהורדת ריבית.

חדשות רעות למשק: התוצר לנפש ברבעון השני עודכן בחדות למטה
האינפלציה מפתיעה לרעה: מזנקת לקצב שנתי של 3.6% באוגוסט; מחירי הדירות ממשיכים לעלות בחדות

הנתון השני הוא עדכון של נתוני הצמיחה לרבעון השני של 2024, שהיו שליליים ממילא. בעוד שהנתונים המקוריים הצביעו על התכווצות של 0.4% (קצב שנתי) בתוצר לנפש, אחרי העדכון הנתון עומד על מינוס 0.9% - יותר מפי שניים. שוק העבודה מצדו ממשיך להצביע על איתנות עם שפל היסטורי באבטלה, אך גם שם המגמות מתדלקות במידה מסוימת את עליות המחירים.

סטגפלציה

מצב שבו הכלכלה סובלת בו-זמנית מצמיחה נמוכה או שלילית ומעלייה מתמדת ברמת המחירים. מצב זה נחשב לבעייתי במיוחד עבור קובעי מדיניות כלכלית, שכן הפתרונות המסורתיים להאטה ולאינפלציה נוטים להיות מנוגדים זה לזה

מדוע האינפלציה בעייתית במיוחד, מה הסיכויים שבנק ישראל אפילו יעלה את הריבית כדי לעצור את המגמה השלילית, והאם ישראל בדרך לסטגפלציה?

האינפלציה רוחבית, ומקורותיה רבים

לכאורה, המדד האחרון פשוט להבנה - סעיפים כמו מחירי הירקות והטיסות זינקו בשל בעיות היצע בשוק שלהם. מחירי הטיסות עלו בישראל בעקבות ביטולים ויציאת חברות תעופה מהשוק המקומי, כמו גם בשל שינוי בחישוב רכיב זה על־ידי הלמ"ס - דבר שעיכב את הביטוי המלא של עליית המחירים מתחילת השנה. "חשוב להדגיש כי הזינוק במחירי הטיסות מהווה בסך־הכול תיקון לירידות החדות שנרשמו ברכיב זה בשנה האחרונה", סיכם מודי שפריר, אסטרטג ראשי בשווקים פיננסיים בבנק הפועלים.

עם זאת, עליית המחירים הגיעה גם באינפלציית השירותים. הנתון הבולט ביותר הוא סעיף הדיור, שמשקף בעיקר את מחירי השכירות וקפץ באוגוסט ב־0.6%. "המדד האחרון, כמו אלה שלפניו, הציג עלייה ברכיבי השירותים, כשהקצב השנתי של רכיב זה הגיע כבר ל־3.8%", מסביר שפריר, ומצביע על כך שהאינפלציה מתפשטת באופן רחב יותר ומעוררת דאגה בקרב בכירי המשק והמערכת הכלכלית.

מתן שטרית, כלכלן ראשי בהפניקס, מציין כי כמעט בכל בחינה של הנתונים רואים עלייה מדאיגה. לדבריו, "מבט על האינפלציה השנתית בחתכי זמן קצרים מראה כי בשלושת החודשים האחרונים היא עלתה מקצב שנתי של 3.8% ל־5.7%, ובחצי השנה האחרונה עלתה מ־4% ל־5%. בנוסף, עליות המחירים ממשיכות להיות רחבות ביותר".

שטרית מוסיף כי מתוך 116 תתי־סעיפים במדד, משקל הסעיפים שמעל יעד המחירים לצרכן (3% ברף העליון) עלה מ־45.5% ל־48.4%, בעוד שמשקל הסעיפים שמתחת ליעד ירד מ־15.1% ל־11.4%.

השכר עולה בקצב מהיר ומוסיף דלק

אלמנט נוסף שמשפיע על גובה האינפלציה הוא קצב עליית השכר. הביקוש הגבוה לעובדים, בין היתר בשל היעדר העובדים הפלסטינים, מביא למכבש לחצים בעיקר במקצועות כגון בנייה וחקלאות. בתוך שנה, השכר הממוצע עלה ב־6.7% לרמה של כמעט 14 אלף שקל ברוטו בחודש.

"השיפור בשוק העבודה מלווה בהאצה בשכר לקצבים גבוהים של 6%־7%, והוא אומנם מספק תמיכה להמשך עלייה בצריכה הפרטית, אך מנגד מציב סיכון כלפי מעלה לאינפלציה בהמשך השנה", אומר רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI.

גם בבנק הפועלים מציינים כי סביבת האינפלציה עדיין גבוהה, והיא מתבטאת במכלול נתונים, ובכלל זה "ההאצה במחירי הדירות ובשכר הדירה, והעלייה המהירה בשכר".

השינוי במדידה שגרר טלטלה

הסעיף שתרם יותר מכל לעלייה במדד הנוכחי הוא מחירי הנסיעות לחו"ל, שקפצו באוגוסט ב־22.1%. זו לא הפעם הראשונה השנה שהסעיף מפתיע לרעה, והסיבה לכך טמונה בשינוי שיטת המדידה בספטמבר 2023 שגררה תנודתיות חדה.

קודם לכן, המדד חוּשב באמצעות פנייה לחברות התעופה ולקיחת מחירי הטיסות מהן, ועל-פי משקל חברות התעופה ויעדי הטיסה של רשות שדות התעופה. עם זאת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ציינה כי באמצעות שיטה זו לא נאספו מחירי הזמנות טיסות אונליין וסוגי טיסות ייחודיות, כמו טיסות סדירות ולואו קוסט. לכן, הוחלט בלמ"ס להתחיל לאסוף את מחירי הטיסות מהאינטרנט, במספר מרווחי זמן לפני ההמראה.

שפריר מציין כי בדיוק מסתיימת שנה עגולה שבה נאמדו מחירי הטיסות בשיטת האמידה החדשה. "מעתה ואילך היינו מצפים לפחות תנודות במדד ולכך שהחזאים יצליחו לאמוד את הרכיב בצורה מדויקת יותר, אך חשוב לציין כי השנה האחרונה הייתה שנה לא אידאלית לאמידה, ולא בטוח שמדובר בבנצ'מרק מספיק טוב - ייתכנו הפתעות נוספות".

הזינוק הדרסטי במדד האחרון, מציין שפריר, הביא לאיזון ברכיב טיסות לחו"ל אשר עלה בסיכום השנה אחרונה ב־6.2% במונחים דולריים.

הסעיף המפתיע שאולי לא ראיתם

סעיף נוסף שרשם עלייה הוא ביטוחי הרכב, שטיפס ב־1.2%. אומנם כשבוחנים את משקלו מתוך כלל סעיפי המדד, ההשפעה שלו יחסית מזערית, והתרומה לעלייה היא 0.03% בלבד; אך כשמסתכלים במבט שנתי, מגלים כי המחירים קפצו בצורה חדה.

בתוך שנה עלו מחירי הביטוח ב־7.8% - יותר מכפול מהמדד עצמו. מה קורה כשמסתכלים עוד יותר לאחור? נתוני הלמ"ס מגלים כי מסוף 2021 מחירי הביטוח זינקו בכ־40%. הסיבה לכך פשוטה למדי - גניבות הרכב עלו, וחברות הביטוח רשמו הפסדים.

האם הריבית תעלה?

באירופה הריבית כבר ירדה פעמיים, ואם לא יקרה שינוי דרסטי של הרגע האחרון, גם יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול יודיע השבוע על הפחתת ריבית ראשונה בסייקל הנוכחי. כשהאינפלציה מרימה ראש, ואי־הוודאות כה גבוה כמעט בכל פרמטר, קשה לראות את בנק ישראל מוריד את הריבית. יש אפילו מי שמעריך שלא תהיה לו ברירה אלא להעלות אותה. "לולא אירופה וארה"ב כבר היו בשלב של הפחתות ריבית, בנק ישראל היה מבצע ריסון מוניטרי נוסף", אומר שפריר מבנק הפועלים.

בנק ישראל הדגיש כי למרות התחזיות להמשך עליית המחירים עד סוף השנה, הריבית נחשבת למרסנת מספיק. עם זאת, ייתכן כי שינוי בשער החליפין, במיוחד במקרה של הידרדרות ביטחונית, יטרוף מחדש את הקלפים: "הסלמה בצפון תביא לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל, ותזניק את הדולר לעומת המטבע המקומי, במצב כזה בנק ישראל יצטרך לשקול ריסון נוסף בדמות העלאת ריבית", אומר שפריר.

גוזלן מוסיף כי "אם תימשך העלייה המהירה באינפלציה מעבר לצפי, בנק ישראל לא יוכל לעמוד מנגד למשך תקופה ארוכה".

תסריט האימים: סטגפלציה

לצד העלייה במדד המחירים, הכלכלה הישראלית מתמודדת גם עם צמיחה נמוכה השנה. נתוני הרבעון השני עודכנו כאמור כלפי מטה, ואפילו באוצר צופים שבסוף השנה הצמיחה תעמוד על 1.1% - נתון המשקף צמיחה ריאלית שלילית. מצב זה שבו הצמיחה מאטה, אך האינפלציה עדיין מזנקת, נקרא בפי הכלכלנים סטגפלציה - מצב נדיר שהתרחש לאחרונה בשנות ה־70, בזמן משבר הנפט העולמי.

אומנם ישראל עדיין לא שם, ובכדי להיות מוגדרת כלכלה במיתון צריכים להירשם שני רבעונים עם ירידה בתוצר זה אחר זה, אך שפריר סבורכי זהו תרחיש אפשרי, בעיקר בגלל המציאות הביטחונית. לדבריו, על הממשלה לרסן את התקציב ולבצע את ההתאמות הנדרשות כדי שישראל תמשיך לצמוח.