"פגיעה בדמוקרטיה": דיון בבג"ץ על הקמת ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות

בג"ץ דן היום (ב') בשידור חי בעתירה שהוגשה נגד הקמת ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות במערכת אכיפת החוק, שבראשה עומד השופט בדימוס משה דרורי. בראש הרכב השופטים עומד יצחק עמית, ולצידו נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ. הדיון מועבר בשידור חי לבקשת גלובס, יחד עם גופי תקשורת נוספים. 

המחלוקת המרכזית נוגעת להחלטה לבדוק תיקים פליליים פרטניים, בהם תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו ותיק הצוללות. 

בינתיים ועדת הבדיקה השהתה את פעילותה בכללותה עד להכרעה בעתירה. 

● היועמ"שית לבג"ץ: ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות פועלת באופן לא חוקי
● ראש השב"כ לשעבר עתר לבג"ץ נגד הקמת ועדת הבדיקה לרוגלות 

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התריעה כי הבדיקה אינה חוקית מאחר שהיא עלולה לשבש הליכי משפט.

בעמדת בהרב-מיארה נטען כי "אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים, לשבש אותם או לעכב אותם, גם לא באמצעות ועדה מטעמה.

"אין לגורם פוליטי או לכל גורם אחר כלשהו סמכות להסיג את גבולן של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק, לפגוע בעצמאותן, ובכלל זאת לשמש כגוף חוץ-שיפוטי הקובע ממצאים לגבי תיקים פליליים פרטניים או מהווה, במישירין או בעקיפין, עוד ערכאת ערעור". 

העותרים: שיקולים זרים

עו"ד יוסי בנקל, המייצג את העותרים, טען בדיון לשיקולים זרים בהחלטה על הקמת הוועדה, כך שמראש יש כוונה שהוועדה תבדוק את עניינו של ראש הממשלה. השופט סולברג הקשה: "אלה טענות חמורות המחייבות ראיות חזקות".

עו"ד בנקל נימק: "אם אדם כראש הממשלה וצוותו יוצאים מהדיון בנושא, זה בעצם אומר שהם עשו בירור והחליטו שהסוגיה מערבת את עניינו האישי. אחרת למה שראש הממשלה יצא? הם הגיעו למסקנה שהעניין מחייב את יציאתם".

סולברג לא השתכנע: "יש דרגות חומרה, עצם היציאה זו לא בהכרח הוכחה לניגוד עניינים. יש מראית פני הדברים", וסיכם: "אז השיקולים הזרים הם עצם יציאתו של ראש הממשלה מהדיון - הא ותו לא? זה הנתון העובדתי שאדוני מסתמך עליו לטיעונים זרים?". 

השופטת כנפי-שטייניץ שאלה את בא-כוח העותרים: "איפה יש חפיפה בין הוועדה לעבודת בית המשפט - האם בשוליים או בליבה? באילו מקרים הוועדה תעסוק בתיקים?". היא גם ביקשה לדעת כמה תיקים בהם הופעלו רוגלות מתנהלים בבתי משפט.

השופט עמית ציין כי יש 1,086 מקרים של הדבקות או ניסיונות להדביק ברוגלות. הוא ביקש לדעת מתוך אלה כמה הבשילו לכתב אישום.

עו"ד בנקל השיב כי החלטת הוועדה עשויה להשפיע על פסלות ראיה אם ייקבע כי מידע נאסף באופן לא חוקי. השופט עמית העיר כי עשויה להיות השפעה לטענות של "הגנה מן הצדק" על ההליך במקרה שהוועדה תקבע ממצאים. טיעון נוסף שהעלו העותרים הוא שגופי הביטחון התנגדו להקמת הוועדה. 

נציגת היועמ"שית: פגיעה בדמוקרטיה

נציגת היועמ"שית, עו"ד שוש שמואלי, הבהירה בדיון כי ההתנגדות היא להסמכה לעסוק בתיקים פרטניים, ולא בעצם הקמת הוועדה בנושא. היא טענה כי מדובר ב"הסגת גבול בעבודה של הרשות השופטת, פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות, בעצמאות הרשות השופטת" - ולמעשה טענה לפגיעה בדמוקרטיה. 

סולברג השיב: "אם יש פגיעה ביסודות הדמוקרטיה, למה היועמ"שית לא עתרה? למה היא משיבה בעתירה שגורמים אחרים הגישו?". השופט עמית השיב לו: "לא נתקלתי בעתירה של היועמ"שית עד היום". 

השופטת כנפי-שטייניץ הקשתה בשאלות על נציגת היועמ"שית מדוע בדיקה פרטנית תפגע בהליכים, ואיך עושים בדיקה מבלי להיכנס לתיקים ספציפיים. היא ביקשה לדעת כמה תיקים הגיעו לבית המשפט מבין התיקים בהם נעשה שימוש ברוגלות. בוועדת מררי שבדקה את הנושא נמצא תיק רצח אחד בו נעשה שימוש, והוחלט לפסול את הראיה.

עו"ד שמואלי השיבה: "אין מיפוי מספרי מדויק. 25 התיקים שנבדקו לא היו תלויים ועומדים (כלומר לא הוגש בהם כתב אישום - נ.ש.). יש שתי דרכים לבדוק - פניות של סנגורים ובשלב הכנת תעודת חיסיון בעת הגשת כתב אישום". 

השופט עמית: לא צריך להיכנס לתיקים פרטניים

נציג הממשלה המיוצגת בנפרד, עו"ד אלון פומרנץ, אמר בדיון כי "הוועדה צריכה לקבל את האפשרות לבצע את תפקידה. נקבע התאמות. אם יהיה קושי, ניתן יהיה לפתור אותו בתקשורת בין היועמ"שית לוועדה, אם יהיה שיתוף-פעולה. הממשלה ושר המשפטים לא נכנסים לאיך לבצע את עבודת הוועדה".

השופט עמית ניסה להמחיש את הסכנה בעיסוק הוועדה בתיקים פרטניים. "למה הוועדה צריכה להיכנס לתוך הקרביים של תיק כזה או אחר?", תהה. "הממשלה החליטה שהוועדה תעבוד בפומבי, כאשר יש פה דברים סופר-רגישים, ולנו בתעודת חיסיון אומרים שלא מרחיבים כדי שארגוני הפשיעה לא ילמדו. אולי גם על זה צריך לחשוב? אולי צריך לעשות ריסטארט מההתחלה. כולנו מבינים שהיה פה כשל מערכתי, כולנו רוצים איזון בין שמירת הפרטיות לבין מאבק בפשיעה. אפשר להתווכח אם צריך להיכנס לתיקים פרטניים; לדעתי לא".

השופט סולברג העיר: "מה בכתב המינוי יכול להניח את הדעת שלא יהיה עיסוק בראיה", והוסיף כי לא היה צריך להגיע לעתירה. לדבריו, "בהידברות ישירה ניתן, לעניות דעתי, להגיע להסכמה". 

נציג הממשלה, עו"ד פומרנץ, הוסיף: "לצוות הפרקליטות יש עניין בנושא הבדיקה. הם בניגוד עניינים", וציין כי יש חשיבות לפעילות הוועדה: "מה אם יתברר שנעשה שימוש שיטתי בורגלות על-ידי רשויותה אכיפה, זה פחות חשוב מהחששות האמורפיים? אם ועדת מררי עשתה את עבודתה נאמנה, אין מה לחשוש מהבדיקה", אמר. 

נציג ועדת הבדיקה: לא מזמינים נאשמים כנאשמים

עו"ד ברוך רובין, המייצג את ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות ואת השופט בדימוס משה דרורי העומד בראשה, טען בדיון: "יש רושם שמטילים דופי בשלושה חברי ועדה שכל מטרתם היא לחרב את תיקי ראש הממשלה. אלה שופט מחוזי בדימוס - ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר; ושלום בן חנן, שעמד בראש אגפים בשב"כ. יש להם במצטבר עשרות שנות עשייה ציבורית". 

בדיון עלה כי הוועדה סבורה כי באפשרותה לזמן נאשמים בהליכים פליליים. "זה יכול לפתוח פתח לשיבוש הליכי משפט", העירה השופטת כנפי-שטייניץ. "איזה צורך יש בהזמנת נאשם לוועדה?"

על כך השיב בא-כוח הוועדה, עו"ד רובין: "לא מזמינים נאשמים כנאשמים. אבל אם נאשם טוען שהשתמשו במידע נגדו, אז הוועדה מוכנה לשמוע אותו". 

עוד ביקר בא-כוח הוועדה את החלטת היועמ"שית לא לתת מידע על תיקים שהוגדרו כתלויים ועומדים, מאחר שמדובר בתקופת זמן ארוכה. "הם אומרים שהם מוכנים שתהיה ועדה, אבל לא מוכנים להעביר לנו שום דבר", אמר. 

"צריך לפתור" 

השופטים העלו שוב את ההצעה שהייעוץ המשפטי לממשלה יגיע להסכמות עם הוועדה. בא-כוח היועמ"שית השיבה כי "המנגנון צריך להיות במנדט שנתנה הממשלה. שיהיו מנגנונים מגבילים. השיח צריך להיות על החלטה חדשה".

השופט עמית התייחס למחיר שמשלמים על הדיונים סביב הוועדה. "עד לפני שנה גורמי הביטחון אמרו שהקמת ועדה עלולה לפגוע במילוי תפקידה ובטיפול בפשיעה בחברה הערבית. זו הייתה נבואה שהגשימה אותה. מאז הקמת ועדת מררי הושהה כל הנושא של שימוש במכלי הזה. המשטרה צריכה את הכלי הזה - בדרך כזו או אחרת. בינתיים נרצחים אנשים, כי הנושא לא השתחרר. אז בלי קשר איזו ועדה תפעל - צריך לפתור. יש הצעת חוק משנת 2014".

הדיון הסתיים לאחר 5 שעות. ההחלטה תימסר בהמשך.

הממשלה: פגיעה בפרטיות 

הממשלה מיוצגת בעתירה בנפרד כאמור, על-ידי עורכי הדין הדין אלון פומרנץ, שמרית כרמי-נעמת וישי לבנון ממשרד ליפא מאיר. בתגובה נטען כי קבלת העתירה תמנע את הבירור לטענות של פגיעה בפרטיות בשימוש ברוגלות במערכת אכיפת החוק.

הממשלה טוענת כי אין כוונה שהוועדה תתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים, אלא שתחקור את השימוש בתיקים. אחרת, נטען, "הדבר יצמצם באופן מהותי את הבדיקה של הוועדה עד כדי איון מוחלט וריקונה. בהינתן שחקירות והליכים משפטיים מתארכים על פני שנים עד סיומם, משמעות הדרישה על-פי הממשלה היא שהוועדה לא תעסוק ולא תבדוק כלל את השימוש ברוגלות במקרים שעדיין תלויים ועומדים בחקירות".

העתירה הוגשה על-ידי ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן; מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, האלוף במיל' אמיר אשל; וקבוצה של 10 עורכי דין - נדב ויסמן, תמי פירון, נגה רובינשטיין, עירית אדרי, יעקב אנוך, שרית מולכו, אמנון אפשטיין, מורן ימיני, איתן פלג ונמרוד רוזנבלום. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין יוסי בנקל, שמואל גלינקא, אלי כהן ומעיין גבאי ממשרד שבלת.