היוניקורן הישראלי שחתם על הסכם אסטרטגי עם ענקית התרופות אסטרהזנקה

חברת ImmunAI הישראלית, שפיתחה כלים מבוססי בינה מלאכותית לשיפור תהליכי פיתוח תרופות, הודיעה כי חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת אסטרהזנקה. ImmunAI תקבל מאסטרזנקה 18 מיליון דולר בשלב הראשון של המחקר, אך המשמעות העיקרית של העסקה אינה בסכום הראשוני שלה, אלא בכך שמדובר בקשר המתוכנן להיות רב־שנתי ומשמעותי בין החברה הישראלית לענקית התרופות הבריטית - קשר שהוא משמעותי מספיק כדי שגם אסטרזנקה תדווח עליו בעצמה.

● אוהדי ישראל ושלדים בנאסד"ק: חברות הביומד מחפשות אפיקי מימון חדשים
● השבוע בביומד | היזם שמפתח תרופה מהתאים מהעור שלו אולי סידר לעצמו חיי נצח

ל-ImmunAI כבר יש הסכמים אסטרטגיים עם 30 חברות תרופות, אם כי רובם בהיקפים כספיים קטנים יותר. ImmunAI חתמה על על הסכם ראשוני מול אסטרהזנקה ב-2022, וכעת הוא מורחב לעסקה הנוכחית.

ImmunAI פיתחה מערכת שהינה מודל של הגוף האנושי ובעיקר של מערכת החיסון. היא מציעה לחברות התרופות להשתמש במודל כדי לשפר את יעילות פיתוח התרופות שלהן - כלומר, לבחור בין כמה מולקולות אפשריות, לבחור קומינציות נכונות של תרופות לניסוי, לבחור מינונים וכדומה. "בתחילת דרכנו, נהגנו לומר שאנחנו הגוגל מאפס של מערכת החיסון", אומר מנכ"ל החברה נועם סלומון. "היום, אנחנו אומרים שאנחנו ה־ChatGPT של עולם התרופות. החוקר יכול לשאול את המערכת - אם כי לא בצורת טקסט - שאלות שונות לגבי הכדאיות של דרכי פעולה שונות. בניגוד ל־ChatGPT, המערכת גם יכולה להסביר לחוקר, ואחר כך גם לרגולטור, מדוע נבחרה דרך מסוימת".

לדברי סלומון, רוב החברות בתחום הביולוגיה החישובית משפרות את שלב גילוי התרופות, אבל שלב זה מהווה פחות מ-5% מהעלות של פיתוח תרופות. הפורמולציה של התרופה, המינון, תכנון הניסוי הקליני וביצועו, הם שלבים לא פחות קריטיים מבחינת הסיכון לכישלון, והניסויים הם החלק היקר ביותר בתהליך. "מדברים בתחום פיתוח התרופות על חוק Erom, כלומר היפוכו של חוק More של תעשיית השבבים. פיתוח תרופות לא נהיה יותר יעיל, אלא דווקא פחות יעיל עם הזמן, אבל השלב של גילוי התרופה הוא לא נקודת הכאב. אנחנו נוגעים בנקודות בהן לחברות הפארמה באמת כואב".

סלומון מציין כי כל פרויקט כמו זה שחתמה ImmunAI עם אסטרהזנקה, משפר גם את המערכת עצמה. "בכל פרויקט שלנו, אנחנו משקיעים היום פחות, הפלטפורמה הופכת יותר אוטומטית. ככל שיש לנו יותר מידע, או יותר נכון לומר - יותר דגימות קליניות שמהן אנחנו מייצרים את המידע - הניבויים שלנו יותר מדויקים".

"תוך שנתיים, לא נהיה תלויים עוד בגיוסים"

עד היום, גייסה החברה כ-300 מיליון דולר, מהם 215 מיליון דולר בסבב גיוס יחיד ב-2021, אז גם הוערך שווי החברה במעל מיליארד דולר. "רוב הכסף שלנו עדיין בבנק", אומר סלומון. "חלק גדול מן המימון שלנו מגיע מההסכמים שלנו עם חברות התרופות. אנחנו מעסיקים היום 170 עובדים, שזו כמות מוצלחת מאוד לחברה כמו שלנו שרוצה להישאר חדשנית. לא הצטרכנו להצטמצם בעקבות המשברים שעברו על תחום הביומד בשנתיים האחרונות".

ואיך אתם רואים את הדרך שלכם הלאה?
"תוך שנתיים, אנחנו נגיע למצב בו לא נהיה תלויים עוד בגיוסים. אני לא אומר שכבר מהיום אנחנו לא תלויים בגיוסים, רק כי אנחנו מאוד שאפתניים וייתכן שנרצה לערוך גיוס נוסף, כדי להביא את המערכת ואת החברה למקומות עליהם אנחנו חולמים. אבל כבר סירבנו להשקעות בנסיבות מסוימות.

"אנחנו לא יודעים האם בעתיד הרחוק יותר, נמשיך במודל עסקי של שותפות בפיתוח עם חברות תרופות, או שנפעל לקחת בעלות רבה יותר על המוצר הסופי. בינתיים, אנחנו לא חושבים על זה, אלא על איך לעשות את מה שאנחנו עושים עכשיו בצורה הטובה ביותר".

איקר הווארגה, המדען הראשי במחלקת המו"פ האונקולוגית של אסטרהזניקה, אמר עם חתימת העסקה כי: "הבינה המלאכותית משנה את האופן בו אנו מפתחים תרופות לסרטן ואת תהליך הפיתוח הקליני כולו. אנחנו שמחים לשתף פעולה עם ImmunAI, ליישם את הפלטפורמה החדשנית שלהם כדי לחזק את האסטרטגיה מבוססת-הנתונים שלנו ולחשוף תובנות חדשות על מנגנוני הפעולה של אימונותרפיות".