באוצר מתכננים "מס עשירים" - כך הוא יעבוד

במסגרת ההתכנסות התקציבית לשנת 2025, במשרד האוצר מציעים להגדיל את מס היסף, המוטל על הכנסות פסיביות, כמו הכנסות מריבית ומהשקעות הון. באוצר מציעים להגדיל את המס מ־3% כיום ל־5%, ולהרחיב אותו כך שיחול גם על דירות נוספות למגורים - כלומר מי שבבעלותו יותר מדירה אחת. מהלך זה ישפיע בעיקר על העשירון העליון, אך גם יהווה גורם מעכב להשקעות הון של כלל הישראלים. 

● האוצר רוצה מס נוסף על רווחים לא מחולקים. מי ישלם אותו?
● רוכשים ומשכירים ישלמו יותר מס: האוצר חושף את הגזירות בנדל"ן 
● "עלייה בביקושים במרכז הארץ וירושלים": מה תעשה המלחמה למחיר הנדל"ן? 

על מה יחול המס?

הכנסות הוניות מחויבות כיום במס ככל שהן עומדות על יותר מ־721,560 שקל בשנה (נכון לשנת 2024), זאת כולל הכנסות מרווח הון, ריביות ודיבידנדים - אך לא מעבודה או מעסק בבעלות.

באוצר מדגישים שלא מדובר על תוספת מצטברת למס ההכנסה הרגיל, אלא על מס שיוטל על מי שהרווח שלו מהון גבוה יותר מהסכום המדובר. כך למשל, הם אומרים: "אם ליחיד יש הכנסה חייבת ממקורות הוניים בגובה של 500 אלף שקל חדשים, והכנסה חייבת מעבודה או מעסק בגובה של 500 אלף שקל נוספים - לא יוטל המס הנוסף המוצע מכיוון שגובה ההכנסה החייבת ממקורות הוניים נמוכה מסף המס שנקבע".

מה המטרה בהעלאת המס?

לדברי האוצר, מדובר על תיקון לצד רגרסיבי שקיים במערכת המס היום, זאת משום שרבים ממיסי ההון בישראל נמוכים מהדרגות הגבוהות של מס הכנסה. זה מוביל למצב בעייתי, במסגרתו "חלק גדול מההכנסות של אותם יחידים ממוסה בשיעורים נמוכים הרבה יותר מאשר מי שהכנסתם החייבת נמוכה יותר, אבל נובעת מעבודה או ממשלח יד", נכתב בתזכיר. "כך לדוגמה, לפי נתוני רשות המסים, שיעור המס האפקטיבי הממוצע של המאיון העליון עומד על כ־26%, ושיעור המס האפקטיבי הממוצע ברבעון העליון עמד על כ־21% בלבד". העלאת המס הזאת נועדה למתן זאת ולהעלות למעשה את שיעורי המס אותם משלמים העשירים ביותר.

העלאת המס מצטרפת למגמה הרחבה שיוזם האוצר המכוונת כלפי העשירונים הגבוהים: החל מאי־העלאה של הפטור על הכנסות מקצבת פנסיה גבוהה, והקפאת מדרגות המס למרות האינפלציה הגבוהה, דבר השקול להעלאה ריאלית של מס הכנסה. בכך, שואפים באוצר שעיקר צעדי ההתכנסות יוחלו על העשירונים הגבוהים יותר, אך יחד עם זאת הם עלולים לחסום את התמריץ לעבודה, חיסכון והשקעה - הנצרכים להבראת הכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה.

מה עם הכנסות ממכירת דירות?

כיום, מס היסף משולם באופן חלקי בלבד על הכנסות ממכירת נדל"ן: מכירת דירות שאינן "דירות יוקרה" (על פי הגדרת האוצר: יותר מ־5,382,285 שקל בשנת 2024), פטורה ממס יסף.

דבר זה, לדברי האוצר, יוצר "הקלה במס על משקיעים בדירות לעומת השקעה באפיקים אחרים, וזאת בניגוד למדיניות הממשלתית". אם כך, באוצר מציעים לבטל את הגדרת דירת היוקרה המדוברת, ולחייב את מס היסף על מכירה של כל דירה שהיא, מלבד הדירה הראשונה בבעלות.

מה יהיו הכנסות המדינה מהעלאת המס והרחבתו?

על פי תחזית האוצר, העלאת מס היסף מ־3% ל־5% תניב למדינה מיליארד שקל בשנת 2025, ועוד 1.5 מיליארד בכל שנה לאחר מכן.

בנוסף, הרחבת מס היסף על השקעות בנדל"ן תוסיף למדינה 420 מיליון שקל בשנת 2025, ועוד 520 מיליון שקל בהבשלה מלאה בשנת 2029. כלומר, בטווח הארוך המס צפוי להוסיף להכנסות המדינה קצת יותר מ־2 מיליארד שקל בכל שנה.