האם הבורסה בישראל סגרה את הפערים מול הבורסות בחו"ל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי הבורסה בארץ נותנת פייט למתחרותיה בעולם. בדקנו את המספרים • המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ynet, 7.10.24) / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ynet, 7.10.24) / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתמודד עם ביקורת רבה על תפקודו. האם היא מוצדקת? "אין מדינה בעולם שהייתה עוברת מלחמה ארוכה ויקרה כל-כך עם וקטורים כל-כך טובים", הוא הגן על המצב בראיון ל-ynet, ונתן דוגמה: "תסתכלי על הבורסה שבעלייה, צמצמה את כל הפערים שהיו מול הבורסות בעולם". האומנם?

המשרוקית | איך האו"ם מכריז על גוף כארגון טרור, ומה תפקיד המזכ"ל בתהליך?
המשרוקית | כיצד נראתה השנה האחרונה במלחמת הדיסאינפורמציה?
המשרוקית | בין יוזמה לתגובה: כך התעצבה תפיסת הביטחון של מדינת ישראל

כדי לבחון השתנות פערים יש לבחור נקודת ייחוס על פני ציר הזמן, וממנה לבחון את התנהגות המדד. לא ברור לאיזה מדד או נקודת ייחוס סמוטריץ' התכוון, אז בחנו כמה אופציות. בישראל בחרנו את מדד ת"א 35, שבוחן את הביצועים של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב ושנחשב למדד בולט לביצועיה. את זה השווינו למדדים מרכזיים בעולם: S&P 500 האמריקאי, DAX 30 הגרמני, CAC 40 הצרפתי, FTSE 100 הבריטי, NIKKEI 225 היפני ו-ASX 200 האוסטרלי.

בראיון, סמוטריץ' התייחס למלחמה. לכן, נקודת פתיחה מתבקשת היא פרוץ המלחמה. כדי להקל עם סמוטריץ', בחנו לא את 6 באוקטובר 2023, היום האחרון לפני פרוץ המלחמה, אלא של 26 באוקטובר. אז הבורסה הישראלית הגיעה לשפל, כך שבאחוזים היא עלתה יותר. את נקודת הסיום סימנו ב-7 באוקטובר 2024, מועד הראיון.

בתקופת זמן זו מדד ת"א 35 עלה בכ-30%. בבריטניה, בצרפת, ביפן ובאוסטרליה המדדים עלו בין 11% ל-26%, פחות מבישראל. בגרמניה המדד עלה בשיעור דומה, כ-30%. ובארה"ב? כ-38%, יותר מאשר בישראל. עד אפריל השנה, הביצועים של שני המדדים היו דומים, אך אז נפתח פער. לפי ניתוחים שונים, ניתן לייחס זאת לחששות מהסלמה בזירה הצפונית, צורכי הגיוס של הממשלה והתאוששות המניות הטכנולוגיות בארה"ב.

ועוד נקודת ייחוס: פערים מול הבורסות בעולם נפתחו גם טרם המלחמה. אז כיצד הם השתנו מאז שהממשלה הושבעה? הדבר קרה ב-29 בדצמבר 2022, אבל בפועל החלה לעבוד בינואר 2023, ובהתאם בחנו מאז ועד מועד הראיון. במקרה זה, מדד ת"א 35 עלה ב-17%, לעומת 46% בארה"ב, 31% בגרמניה ו-51% ביפן. זו כבר תמונה פחות מחמיאה.

מטעם השר סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דברי סמוטריץ' חצי נכונים. בכל נקודת ייחוס הבורסה בישראל לא צמצמה את הפערים מארה"ב, אך בחלק מהן היא כן סגרה פערים עם בורסות אחרות.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
מקום פרסום: ynet
ציטוט: "הבורסה צמצמה את כל הפערים שהיו מול הבורסות בעולם"
תאריך: 7.10.24
ציון: חצי נכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התראיין ל-ynet ונשאל על הורדות דירוג האשראי. סמוטריץ' טען שבניגוד לחלק מהטענות שהועלו, יש לכלכלה הישראלית נקודות חוזקה בולטות: "אין מדינה בעולם שהייתה עוברת מלחמה ארוכה ויקרה כל-כך עם וקטורים כל-כך טובים". אחד מהם, לדברי סמוטריץ', הוא שוק ההון: "תסתכלי על הבורסה שבעלייה", הוא פנה למראיינת, "צמצמה את כל הפערים שהיו מול הבורסות בעולם". בדקנו האם אכן הבורסה הישראלית צמצמה את הפערים מול בורסות בעולם.

כדי לבחון את ביצועי הבורסה בתל אביב, השתמשנו במדד ת"א 35 שבוחן את ביצועיהן של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב. את הביצועים בעולם השווינו למדדי מניות בשש בורסות: ארה"ב (S&P 500), גרמניה (DAX 30), צרפת (CAC 40), בריטניה (FTSE 100), יפן (NIKKEI 225) ואוסטרליה (ASX 200). את הנתונים הוצאנו מאתר MarketWatch בפילוח שבועי.

כדי לבחון את ביצועי שוק ההון, צריך לבחור נקודת זמן מסוימת כנקודת ייחוס. היות שסמוטריץ' הזכיר בהקשר זה את המלחמה, אפשר לבחון את פרוץ המלחמה כנקודת הייחוס אליה משווים את ביצועי הבורסות. לטובת הבדיקה, בחרנו את 26 באוקטובר 2023 - אז הבורסה הישראלית הייתה בשפל - כנקודת הייחוס.

בבחינה כזאת, עולה שמ-26 באוקטובר 2023 עד 7 באוקטובר 2024, מועד אמירתו של סמוטריץ', מדד ת"א 35 עלה בכ-30%. אלא שהמדד S&P 500 האמריקאי עלה שיעור גבוה יותר (כ-38%). כאן אפשר לציין כי עד באמצע אפריל הביצועים של שני המדדים היו דומים - אך מאז נפער הפער ביניהם. לפי ניתוחים מסוימים, ייתכן שההסבר טמון בחששות מהתרחבות הזירה הצפונית וצורכי הגיוס הגוברים של הממשלה - וההתאוששות במניות הטכנולוגיות בארה"ב. לעומת זאת, המדדים האחרים עלו כולם בשיעורים צנועים יותר בהשוואה לישראל (בין 11% ל-26%), למעט המדד הגרמני שעלה בשיעור דומה לישראלי - 30%.

ואולם, אפשר לבחור נקודת ייחוס אחרת. הרי סמוטריץ' דיבר על צמצום כל הפערים מול הבורסות בעולם - ועוד לפני המלחמה נפערו פערים כאלה. אם בוחרים את תחילת ינואר 2023 - מועד השבעת הממשלה - כנקודת הייחוס, נראה שהמצב היחסי של ישראל פחות טוב. בעוד שמדד ת"א 35 עלה בכ-17%, המדד האמריקאי עלה ב-46%, הגרמני ב-31% והיפני ב-51%. ביתר המדינות נרשמו עליות מתונות יותר. כלומר, אם בוחנים את ביצועי הבורסה מאז שהושבעה הממשלה, העליות האחרונות עדיין לא מחקו במלואם את הפערים שנפערו מאז שהושבעה הממשלה.

משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.

לסיכום, מאז תחילת המלחמה, הבורסה הישראלית לא צמצמה את הפער מארה"ב, אך כן מבורסות בולטות אחרות בעולם. אם בוחנים את ביצועי הבורסות מאז שהושבעה הממשלה בינואר 2023, גם הבורסות בגרמניה וביפן עולות בביצועיהן על הבורסה בישראל. לכן דבריו של סמוטריץ' חצי נכונים.