הבורסה בת"א תאפשר ניתוח מניות מבוסס כלי AI: מדוע בארה"ב מזהירים מהתופעה

התפתחות הבינה המלאכותית, AI, והרחבת היישומים שבהם היא תומכת, מגיעות גם לשוק ההון. עד כמה רחוק היום שבו במקום יועץ השקעות נתייעץ עם תוכנת AI, ובמקום אנליסט מי שינתח את ניירות הערך תהיה הבינה המלאכותית?

● האם זה הזמן לקנות מניות? זה מה שענה ה-AI
● מרוץ החימוש בבינה מלאכותית: 5 חברות ישראליות שעשויות למצוא עצמן על המדף

כבר היום אפשר למשל לשאול את ChatGPT האם מניה מסוימת טובה להשקעה; לדוגמה, על מניית טבע קובע הצ'אט שיש לה פוטנציאל אפסייד מסוים, אך ייתכן שאינה אידיאלית למשקיעים שמרניים. אבל ChatGPT לא מתמקד בתחום ההשקעות בניגוד לסטארט-אפים, גם בישראל, שמציעים כלים ספציפיים מבוססי AI להשקעות, וגם גופים פיננסיים גדולים מאמצים אותם.

השבוע הודיעה הבורסה על השקת TASE+, כלי מבוסס AI למעקב ולניתוח השקעות בארץ ובחו"ל. בבורסה ציינו שהאפשרויות בכלי זה יכללו תובנות, ניתוחים פיננסיים, השוואת מניות, פתיחת תיק מניות וירטואלי, קבלת עדכוני מסחר ועוד, בעברית ובאנגלית, וזאת כחלק מיעדי הבורסה להנגיש את השוק לציבור הרחב. כחלק מהמהלך גויס השחקן יניב ביטון לטובת קמפיין לקידום TASE+, כלי שפותח בשיתוף עם חברת TipRanks ומאפשר גישה למנויים למערכת של חברת Bridgewise - שתיהן ישראליות.

Bridgewise, שמשתמשת ב-AI כדי לספק תובנות מקיפות על מניות בכל שפה, השיקה לאחרונה צ'אט מבוסס AI שמאפשר למשקיעים לנהל שיחה אינטראקטיבית ולקבל תובנות בהתאם לעניין שלהם. בבלומברג פורסמה ידיעה בנושא ובה צוין שרשות ני"ע הישראלית אישרה את השקת הצ'אט, המכונה Bridget (חיבור של Bridgewise-Chat), בזמן שרגולטורים במדינות מסוימות מזהירים מפני ההשפעות השליליות הפוטנציאליות של AI על שוק ההון.

כך למשל יו"ר ה-SEC, רשות ניירות הערך של ארה"ב, גארי גנסלר, הזהיר לאחרונה מפני משבר פיננסי שעלול להתפתח בעתיד אם יותר מדי ברוקרים ומנהלי כספים יסתמכו על אותם מודלים, אלגוריתמים ודאטה. תופעת עדר שכזו, בלי קשר ל-AI, התרחשה לפני כשלוש שנים בוול סטריט עם מניות ה-meme שזינקו על רקע המלצות חמות ברשתות החברתיות, בפרט רדיט, שסחפו משקיעים רבים.

ואכן, לפי בלומברג רשות ני"ע אישרה את הצ'אט ברידג'ט עם הגבלות.

מכל מקום, בקרוב צפוי להתפרסם דוח ביניים של הוועדה הבין-משרדית שבוחנת את ההשלכות הרגולטוריות של שימוש ב-AI במגזר הפיננסי בישראל, כולל כמובן גם נושאים של ייעוץ וניהול השקעות. ברשות ני"ע ציינו לאחר הקמת הוועדה כי "השימוש בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה עשוי לגלם תועלות רבות… אך גם עלול להציב אתגרים רגולטוריים ומשפטיים לא מבוטלים. חלק מאלה בעלי מאפיינים ייחודיים, בהיבטים כגון התמודדות עם חששות הנוגעים לפרטיות ואבטחת מידע, להטיות בקבלת החלטות, להגנת הצרכן ולפגיעה בתחרות".

בעוד שהיתרונות האפשריים של שימוש ב-AI כוללים למשל הפחתת עלויות, הנגשת השירות לעוד אוכלוסייה (ולאו דווקא מסף השקעה מסוים) וייתכן שגם שיפור השירות, יש בכך גם לא מעט סיכונים אפשריים, בהם כאמור סיכוני פרטיות ואבטחה. ככל הנראה, תופעת העדר שעליה דיבר יו"ר ה-SEC לא נתפסת בשלב זה כסיכון משמעותי, אך ייתכן שאם בעתיד אחד השחקנים יהפוך לדומיננטי מאוד, הסיכון יהיה יותר רלוונטי. הוועדה צפויה לפרסם המלצות שונות בנוגע לסיכונים שהיא מזהה, שישמשו אם וכאשר יאומצו כהוראות רגולציה.

ניתוח בשפה מוכרת

אם נחזור ל-Bridgewise, הבעיה שהיא מבקשת לפתור היא שרוב המניות לא מקבלות כיסוי אנליסטים. דור אליגולא, שותף-מייסד וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה (מנכ"ל ברידג'וויז הוא גבי דיאמנט), אומר גם שמרכיב השפה הוא קריטי שכן אנשים מעדיפים לקרוא ניתוח בשפה שלהם. "באמצעות AI אנחנו יודעים לנתח מעל 50 אלף נכסים בכל השווקים ובכל שפה", הוא אומר, ומדמה את הטכנולוגיה לתוכנה "שמקבצת אלפי אנליסטים הכי טובים שמנתחים בכל רגע נתון כל נייר".

Bridgewise עובדת עם גופים גדולים, כולל כל חברי הבורסה בישראל, בנק וואן זירו, פלטפורמת איטורו, Interactive Brokers ועוד. הגופים מטמיעים את הטכנולוגיה שלה באפליקציות המסחר שלהם, והיא מפוקחת על-ידי הרגולטורים בישראל, ארה"ב, יפן ומדינות נוספות.

 מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

הצ'אט ברידג'ט שהשיקה החברה (שאינו נכלל בכלי של הבורסה בת"א) יודע לתת ניתוח וייעוץ בשפה חופשית, כשהוא מאפשר למשקיעים לשאול שאלות (בשפות שונות) בנושאי השקעה. דוגמה שהם נותנים שם היא השאלה: מי נסחרת במכפיל רווח נמוך יותר, סמסונג או Xiaomi, או מה הנקודות המרכזיות שעולות מניתוח המאזן של חברה מסוימת.

כשהצ'אט נשאל למשל (בעברית) האם מניית נייס כדאית להשקעה, התשובה נפתחה בהדגשה שאין לראות בכך המלצה אישית או ייעוץ השקעות, וכי נייס "נראית כהשקעה מבטיחה בענף התוכנה", ומומלצת על-ידי Bridgewise ב"תשואת יתר", גם אם "האינדיקטורים מצביעים על מומנטום שלילי במחיר המניה".

לשאלה (באנגלית הפעם) האם פאלו אלטו היא מניה טובה להשקעה, הצ'אט השיב שהחברה מובילה בסקטור אבטחת הסייבר, והיא "הזדמנות השקעה מעורבת". ההמלצה עליה היא "החזק", ולפי הצ'אט המאזן שלה טוב אך התזרים פחות. הוא מזכיר חדשות חיוביות מהזמן האחרון - עקיפת תחזיות ברבעון האחרון והגדלת החזקות על-ידי מוסדיים, ומנגד מוסיף שהאינדיקטורים הטכניים מצביעים על מומנטום שלילי.

 דור אליגולא, שותף-מייסד וסמנכ״ל פיתוח עסקי בחברת Bridgewise / צילום: רמי זרנגר

להנגיש מהפכה ענקית

לא על כל שאלה הצ'אט ידע לענות. לדוגמה, כשנשאל מי המניה עם מכפיל הרווח הנמוך ביותר בסקטור השבבים, התנצל וענה שאין לו המידע לענות על כך באופן מדויק, אך הוא "ישמח לעזור לבחון פרמטרים פיננסיים אחרים או מידע על חברות".

"ברור לנו שמשקיע רגיל לא יכול לעבד או לעכל את כמויות המידע האינסופיות. אנחנו באים לזקק ולשים את זה איפה שהוא מקבל את ההחלטה", אומר אליגולא. המודל העסקי של ברידג'וויז הוא לפנות תחילה לא לארה"ב, אלא לשווקים under-served (שיש בהם פחות היצע של פתרונות מסוג זה, שח"ו) כדי לתת אנליזה בשפה המקומית. עד כה החברה גייסה 35 מיליון דולר, בין היתר מהתאגיד השולט בבורסה השוויצרית.

אלדד תמיר, בעלים ויו"ר של בית ההשקעות תמיר פישמן, ומייסד ומנכ"ל חברת הפינטק FINQ, סבור שמדובר במהפכה ענקית, ומעריך שמוצרי השקעה פיננסיים מנוהלי-AI יגיעו ב-20-30 השנה הבאות לנתח משמעותי. "זה מטורף, מספק, מרתק, וזה עובד. עכשיו רק צריך לשכנע את האנשים שהעולם השתנה, וזה החלק הקשה", הוא אומר. "היום שירותים ברמה כזו ניתנים רק לעשירים מאוד, ופה אפשר להנגיש לכולם. לי לא משנה אם יש לך מיליארד דולר או 100 אלף שקל. פה לא צריך להיפגש במשרד מפואר בקומה 44 בוול סטריט".

FINQ, שאחד המשקיעים בה הוא ניר צוק, היזם של פאלו אלטו, הוקמה לדברי תמיר תחת הרעיון ש-AI יחליף את המתווך הפיננסי. החברה אוספת מידע מאנשי מקצוע (אנליסטים, מנהלי השקעות), מרשתות חברתיות, מעיתונים ועוד, ולצד מידע שנאסף כל דקה על מחירי המניות - המערכת של FINQ מחשבת פרמטרים שונים כגון מכפילים, רווחיות וכדומה, ומדרגת מדי יום את מידת האטרקטיביות של מניות S&P 500. מנויי FINQ מקבלים את המידע באתר תמורת 50 דולר לחודש, ובמקביל, ישנה קרן נאמנות המבוססת על המודל. לדבריו, המודל הציג תשואות יתר ביחס למדד עצמו (וגם מי שעשה שורט על בסיס 10 המניות הכי פחות אטרקטיביות הפסיד מתחילת השנה פחות, לעומת מי שעשה שורט על המדד). בחברה מתכננים להתרחב לעוד מדדים.  

מבחינה רגולטורית, תמיר אומר ש-FINQ רק מנגישה מידע ולא מנהלת תיקים, כך שאין בעיות מיוחדות, והקרן היא תחת רגולציה של קרן נאמנות. "היינו שמחים לעשות ניהול תיקים אוטומטי", הוא אומר, ומצביע על בעיה רגולטורית אחרת: "יש המון abuse של המונח AI. יש חברות שמתהדרות בו, אבל כשמרימים את מכסה המנוע, אין שם כלום. הרגולטור יידרש לבדוק מה אמיתי ומה לא". הוא לא מתרגש מהסיכון של תופעת העדר: "לי יש את המודל שלי, יבוא מישהו אחר המודל שלו, ועוד אחד עם מודל אחר, וכל מודל ישפיע על שלי. זה כמו היום, רק עם יותר דמוקרטיזציה. ההון יתחלק אחרת ויהיה נגיש ליותר אנשים. תהיה תחרות בין המודלים".