היכונו לפגיעה משמעותית בכיס כבר בעוד חודשיים וחצי

עד כה, את המכה חטפו בעיקר המפונים, עצמאים משרתי מילואים, בעלי עסקים שהושפעו ישירות. ב-1 בינואר כוח הקנייה של כולנו עלול להידלדל, בשל שילוב מספר תנאים.

ראשית, העלאת המע"מ ל-18%, שכבר אושרה. אז נכון, אחוז של העלאה לא נשמע הרבה, אבל מדובר בפתח לקמעונאים ולספקים לבצע התייקרות רחבה יותר. במסמך שגיבשו במרכז המחקר והמידע של הכנסת בפברואר האחרון נכתב כי "סביר כי חלק מהעלאה זו יוביל לעליית מחירים לצרכנים, בעיקר בשווקים ריכוזיים יחסית או שגמישות הביקוש בהם נמוכה יחסית". וישנם תחומים שבהם התייקרות של 1% היא מהותית - כמו הרכב והנדל"ן.

כמה זה שווה למדינה? די הרבה. לפי הדוח של הכנסת, בשנתיים האחרונות כל אחוז מע"מ שווה ערך ל-7.1-7.6 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, לא מדובר במשוואה לינארית ולא בהכרח תחול עלייה בגבייה בשיעור דומה.

וגם האינפלציה תעשה את שלה. 2024 בדרך להסתיים עם שיעור אינפלציה קרוב ל-4%, מה שיביא לגל התייקרויות משלו. מחירי משרדים ונכסים מסחריים רבים צמודים למדד המחירים לצרכן, וגם מחירי המים והארנונה. וכשהתשומות עולות, לרוב זה מגולגל הלאה לצרכן.

הנקודה האחרונה, והכי עמומה, היא הגזרות המתוכננות. באוצר הפיצו רשימה ארוכה: הקפאה של מדרגות מס הכנסה, של השכר במגזר הציבורי, של קצבאות, של שכר מינימום ועוד ועוד. ככל הנראה ברשימה המלאה יש לפחות 2-3 צעדים שישפיעו עליכם לרעה. וזה עוד לפני שדיברנו על הפגיעה בשירותים שיקוצצו. אז בעוד חודשיים וחצי כולנו נתחיל לשלם הרבה יותר, ולצערנו זה לא סוף פסוק.

בר לביא

הפרק הזה מנפק כמה כותרות משמעותיות, שמעידות בעיקר עד כמה ורודים המשקפיים שדרכם מסתכלת הממשלה על המציאות, בסגנון האמירה של אריה דרעי על "גודל הנסים והנפלאות".

הפרק מכריז בין היתר על "הכפלת מספר יחידות הדיור בצפון" - אלא שבמשך שנים הצפון נותר קפוא למדי מבחינת פיתוח, ודאי באזורים הסמוכים לגבול. במשרד הבינוי והשיכון מדברים על מלאי תכנוני של 125 אלף דירות בצפון, אבל למעט נהריה, כמעט לא נרשם פיתוח משמעותי בעת האחרונה. המצב הזה בולט עוד יותר מול הפיתוח המואץ בחבל ארץ פגוע אחר, הנגב המערבי, שם שווקו בשנים האחרונות 60 אלף יח"ד.

בין השורות אומרים גורמים בענף שהגורם לכך הוא ראשי רשויות בצפון, שאינם נרתמים למאמצי הפיתוח כמו הקולגות מהדרום. אבל השורה התחתונה ברורה: הממשלה אופטימית לגבי תמונת ההמשך בצפון, ולא ברור על בסיס מה.

פרק הדיור כולל גם החלטה על הקמת קבינט דיור מיוחד לצפון, אלא שאותה ממשלה לא השכילה לכנס את קבינט הדיור שלה עצמה יותר מפעם אחת מאז השבעתה, לפני שנתיים כמעט. אם הקבינט החדש יורכב מאנשי הצפון עצמם, הוא יתכנס יותר, אבל כל עוד הממשלה לא רואה דברים נכוחה, מה זה ישנה בעצם.

יובל ניסני

למעלה מ-800 מיליון שקל, שהפקידו כ-7,500 חוסכים בקופות הגמל בניהול אישי (IRA) של סלייס, נעלמו. זאת אחרי שנוידו ל"קופות אדומות" מסוכנות והושקעו בקרנות בלתי מפוקחות בחו"ל. רשות שוק ההון מצאה כי סלייס הייתה מודעת לכך שסוכני ביטוח שכנעו עמיתים להשקיע את כספם בקרנות, שלפחות חלקן היו בבעלות אותם סוכנים. בעקבות התפוצצות הפרשה מינתה הרשות את רו"ח אפי סנדרוב למנהל המורשה של סלייס, ובשנה החולפת הוא פועל לאתר ולהשיב את הכספים.

 משה גפני בדיון בפרשת סלייס / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בדיון שערכה ביוני ועדת הכספים הגדילו ותיארו חלק מחברי הכנסת את פרשת סלייס כ"פרשת בנק המסחר על סטרואידים". בעקבותיו הגישה רשות שוק ההון דו"ח בנושא לוועדת הכספים, גם הוא מטריד, ואפילו אחרי שח"כים ביקשו לשוב ולדון בפרשה - דיון ההמשך התמהמה. למה? אפשר להפנות את השאלות לעומד בראש הוועדה, ח"כ משה גפני. הדיון הצפוי אחרי החגים יתקיים אפוא יותר מארבעה חודשים אחרי שהכנסת נדרשה בפעם האחרונה לפרשה. בזמן הזה אלפי חוסכים לא ישנים בשקט, ממתינים לשמוע מה עלה בגורל הכספים שלהם, ואם יש סיכוי שאי פעם יראו אותם בחזרה. בבוץ הכלכלי שאנחנו שוקעים בו אט אט, לעיכוב הזה יש משמעויות לא מבוטלות.

כעת נותר רק לקוות כי המלחמה ודיוני התקציב לא ידחקו את הסיפור שלהם הצידה, ויעכבו שוב את הפיקוח הפרלמנטרי המתבקש על אחת הפרשות החמורות שידע שוק ההון הישראלי.

עמירם גיל