אחרי סינוואר, הגיע הזמן לפגוע גם במכונת המיליארדים של חמאס

חמאס סופג במהלך מלחמת חרבות ברזל מכות קשות עם חיסולים בזירות שונות: החל מחיסול סלאח אל־עארורי בביירות, דרך מוחמד דף ברצועת עזה ואסמעיל הנייה בטהרן - ועד לחיסולו השבוע של המנהיג יחיא סינוואר. עם זאת, יש זירה שנותרה ללא פגיעה משמעותית: פעילות חמאס בטורקיה, ובמיוחד המערך הפיננסי של ארגון הטרור הפלסטיני שהמוקד שלו נמצא בה.

● אחיו של סינוואר, חאלד משעל או בכלל חליל אל־חיא? מי יירש את יחיא סינוואר 

רק ביום שלישי האחרון נודע כי המחבל שהתפוצץ ברחוב הלח"י בתל אביב בחודש אוגוסט, הופעל בהכוונת חמאס טורקיה. במערך הכלל־חמאסי, איסטנבול מהווה את צינור החמצן הפיננסי של הארגון, בהובלת זאהר ג'בארין בן ה־56. בניגוד לדמויות כמו יחיא סינוואר מח'אן יונס, שצמח במעלה חמאס ברצועת עזה, ג'בארין נולד בסלפית וצמח במעלה חמאס ביהודה ושומרון. בשנת 1993 הוא נשפט למאסר עולם ועוד 35 שנה, אבל שוחרר עם סינוואר בעסקת שליט. בניגוד למנהיג חמאס ברצועת עזה שחוסל השבוע, ג'בארין גורש לטורקיה.

הוא ניצל את ההזדמנות ומשם פיתח רשת פיננסית רחבת היקף שמזינה את כלל פעילות הטרור, במסגרת האכסניה שמעניק משטר ארדואן לארגון הטרור. "טורקיה מנסה להפריד בין חמאס הפוליטי לצבאי. היא תומכת בזרוע הפוליטית של חמאס, וטוענת כי מי שרוצה פתרון לסוגיה הפלסטינית - מוכרח להתייחס לחמאס", אומרת ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "טורקיה העניקה דרכונים טורקיים לבכירי חמאס. זה אפשר לאותם בכירים חופש תנועה - וגרם לקושי מבחינת ישראל בהתמודדות מולם".

נכסים בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר 

במסגרת חגיגת הטרור של חמאס בטורקיה, ג'בארין מונה לאחר שחרורו לסגנו של אל־עארורי בהנהגת חמאס יו"ש. בעזרת אל־עארורי ודילוגים שהוא מבצע בציר ביירות־טהרן־איסטנבול, ג'בארין ביסס מערכת יחסים קרובה עם כוח קודס של משמרות המהפכה, ולא פחות חשוב מכך מנהל מערך נכסים בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר. בטורקיה ככלל, ובאיסטנבול בפרט, נעשית פעילות זו דרך קרנות השקעה, חברות ועמותות סיוע. בד בבד, הרשת הזו כוללת גם נכסים במדינות שונות כמו קטאר, בסיס פעילות אחר של חמאס חו"ל, ולבנון שבה מתגורר מיעוט פלסטיני גדול.

ג'בארין מנצל את הזירה הבנקאית בטורקיה היטב, משום שלא חלות על חמאס שום מגבלות. בנק בולט בפעילות ארגון הטרור הוא "קובייט טורק" שבדומה למקביליו מאפשר לחמאס העברות כספים ללא שום מגבלה. לפי וול סטריט ג'ורנל, המציאות הזו הובילה בכירים אמריקאיים לקיים פגישה עם בכירי המערכת הבנקאית הטורקית, ובה הבהירו את דרישתם: הפסיקו את מימון הטרור והלבנת ההון, אם ברצונכם לשמור על גישה לשווקים הפיננסיים האמריקאיים. ספק אם בכירי הבנקים הטורקיים מתרגשים מהאיומים האמריקאיים, שהרי הקשר עם חמאס רחוק מלהיות פרשת מימון הטרור הראשונה שבה הם מעורבים. ב־2019 הואשם האלקבנק, שבבעלות ממשלת טורקיה, בהונאה בנקאית והלבנת הון עבור חברות באיראן, בניגוד לסנקציות נגד טהרן. עד היום הבנק לא הוענש.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי באנקרה מנסים ליצור קורלציה בין המדיניות שלהם בנוגע לחמאס למדיניות האמריקאית בנוגע לכורדים בסוריה. "אנחנו לא רואים שההכרה של ארה"ב בחמאס כארגון טרור והיעדר ההגדרה הדומה מצד טורקיה מביא לענישה. בטורקיה אומרים 'אנחנו, חברי נאט"ו, רואים ב־YPG כארגון טרור בצפון סוריה, ובת בריתנו ארה"ב לא. איך זה הגיוני? לכן, באותה מידה, אנחנו חברים בנאט"ו ולא רואים בחמאס כארגון טרור'".

"טורקיה צברה ניסיון במעורבות בעקיפת סנקציות"

כבר ב־2018 התקבלה דוגמה לאופן שבו חמאס מעביר את הכספים מטורקיה. באותה שנה עצרו השב"כ והמשטרה מרצה למשפטים מטורקיה, ג'מיל טקלי, ואחריו את תושב אום אל־פאחם, דרע'אם ג'בארין, בחשד למעורבות בהעברת כספים מטורקיה לפעילויות טרור ברצועת עזה וביו"ש. מי שגייס את השניים הוא זאהר ג'בארין, שאין לו קשר משפחתי לג'בארין מאום אל־פאחם. דרך החקירות התגלה כי ג'יהאד יע'מור, שהיה מעורב בחטיפת נחשון וקסמן ז"ל וגורש לטורקיה בעסקת שליט עם זאהר ג'בארין, היה אחראי על הקשר בין חמאס יו"ש לבין מטה ארגון הטרור בטורקיה. לפי המידע שהתקבל משב"כ, טקלי היה מעורב בצבירת נכסים בטורקיה עבור חמאס, ואילו ג'בארין נע על קו איסטנבול־ישראל ודאג להעברת הכספים.

"טורקיה צברה ניסיון במעורבות בעקיפת סנקציות, כשסייעה לאיראן עוד בטרם הסכם הגרעין ב־2015", מסבירה לינדנשטראוס. "חמאס אינם היחידים שמשתמש במערכת הבנקאית הטורקית, בהלבנת כספים או בהעברות בלתי חוקיות. חמאס השתמשו בטורקיה גם עבור העברת סחורות מאיראן דרכה לרצועת עזה. ישראל הייתה מודעת לפעילות הזו אבל הייתה פחות נחרצת".

גוף בולט במארג בטורקיה הוא חברת הנדל"ן טרנד GYO. בעת שתוכננה הנפקתה בשנת 2018 היו בכירי חמאס הבעלים של 75% מהחברה. מזכירות האוצר האמריקאית סימנה את החברה כבר במאי 2022 כחלק מהפורטפוליו של משרד ההשקעות של חמאס. ב־27 באוקטובר אשתקד, בשל פשעי 7 באוקטובר, הושתו סנקציות כלכליות על החברה ובכיריה, אלאדין שנגולר, גולשה ייע'ידולו וארווה מנגוש, וזאת בשל מתן סיוע מהותי, חסות ותמיכה כספית לחמאס. כלי משמעותי בהעברת הכספים לפעילי הטרור של חמאס הוא גם חלפני כספים. בשנת 2019 הושתו סנקציות על רשת חלפני הכספים רדין, שמפעילה סניפים באיסטנבול ובגזיאנטפ. בה בעת סומנו שני אזרחים עיראקים, אסמעיל טאש ומרואן א־ראווי, כדמויות מפתח בפעילות הזו בציר הזה עבור חמאס.

"רואים בחמאס 'לוחמי חופש'"

כשמנסים להבין מדוע ישראל לא פועלת נגד בכירי חמאס באיסטנבול, ייתכן כי התשובה טמונה בדיווח מלפני שנתיים ב"אינטליג'נס אונליין" בנובמבר 2022. לפי אותו דיווח, שירותי הביון הישראליים והטורקיים חתמו על הסכם שכולל שורת סעיפים, בהם התחייבות ישראלית לא להפעיל את יחידת "כידון" של המוסד, שאחרים על סיכולים ממוקדים, נגד פלסטינים בשטח טורקיה.

ד"ר כהן ינרוג'ק מסכם כי בכל הנוגע לפעילות הענפה של חמאס בטורקיה, קשה להתכחש לשיתוף הפעולה מצד השלטון. "בטקס הלוויה של אסמעיל הנייה השתתפו שר החוץ הקאן פידאן, וראש סוכנות הביון אברהים קאלין, ותוך כדי כך הם נועדו עם בכירי חמאס. הם עושים זאת באופן גלוי ולא מתביישים. ארדואן אמר מעל דוכן הפרלמנט כי הם רואים בחמאס 'לוחמי חופש'. יתרה מכך, הוא השווה אותם למיליציות טורקיות במלחמת העצמאות הטורקית. זו מדיניות גלויה, שנובעת מהיעדר אכיפת סנקציות".