משפט בודד ולקוני שמשרד האוצר הבליע בשקט בין 243 עמודי טיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2025, עלול להביא לזינוק של עשרות אחוזים בתשלומי הארנונה בערים שונות, בהן תל אביב, ירושלים וחיפה.
● דרור מרמור, טור סופ"ש | ב-243 עמודים של גזירות אין שום תוכנית, רק ניסיון לגרד כסף מכל הבא ליד
● אריק מירובסקי, פרשנות | המגמה שמרסנת את מחירי הדיור. האם יש סיבה לאופטימיות?
באוצר מנסים שוב לקדם תוכנית, שכבר עוררה ביקורת בעבר ונבלמה בהתנגדות ועדת הכספים של הכנסת, וכעת הוכנסה מחדש להצעת תקציב המדינה באמצעות סעיף המפנה להצעה המקורית משנת 2023.
על-פי ההצעה, שר האוצר ושר הפנים יוסמכו לאשר שינוי בשיטת המדידה של שטח הנכסים לצורך חישוב הארנונה. השינוי יאפשר לרשויות מקומיות להטיל ארנונה על שטחים שעד כה לא נכללו בחישוב, כגון קירות חיצוניים ושטחים משותפים בבניינים.
כדי להבין את משמעות השינוי המוצע, חשוב להכיר את שיטות המדידה הקיימות כיום בישראל לחישוב ארנונה. במצב הקיים, ישנו חוסר אחידות בדרכים שבהן מודדות הרשויות המקומיות את גודל הנכסים לחישוב הארנונה. הסיבה לכך, כפי שמסבירים באוצר בהצעת החוק המקורית, היא "דיני ההקפאה, אשר שימרו את שיטות המדידה השונות שנהגו ברשויות המקומיות בעבר, כאשר הדבר היה נתון לשיקול-דעתן הבלעדי של הרשויות המקומיות, ולנוכח ההגבלה שנקבעה בתקנות ההסדרים של שינוי שיטת החישוב".
העלות הגבוהה של המעבר מנטו לברוטו
אלה הן שלוש שיטות המדידה הקיימות כיום:
1. נטו-נטו: זוהי השיטה המצומצמת ביותר למדידה, והמיטיבה ביותר עם בעלי הנכסים, הנהוגה בעיקר בערים גדולות. מלבד תל אביב, ירושלים וחיפה, נוקטות בה כיום רמת גן, הרצליה, חולון ועוד ערים בודדות. שיטת מדידה זו כוללת רק את שטח הפנים של הדירה או העסק, ללא קירות חיצוניים, מרפסות פתוחות, חדרי מדרגות או שטחים משותפים.
2. ברוטו: שיטה מרחיבה יותר, הכוללת את שטח הפנים של הדירה כולל קירות פנימיים, מרפסות מקורות וחדרי שירות, אך ללא קירות חיצוניים ושטחים משותפים.
3. ברוטו-ברוטו: השיטה המרחיבה ביותר למדידה והיקרה ביותר עבור משלמי הארנונה, הכוללת את כל השטח המקורה של המבנה, כולל קירות חיצוניים, מרפסות, חדרי מדרגות ושטחים משותפים. שיטה זו היא הנפוצה ביותר. בה עושות שימוש 86% מתוך 258 הרשויות המקומיות בישראל.
ההצעה החדשה עשויה לאפשר לערים המשתמשות כיום בשיטת נטו-נטו לעבור לשיטות מדידה מרחיבות יותר, מה שיוביל לעלייה משמעותית בשטח החייב בארנונה, ובהתאם לכך - בתשלומי הארנונה עצמם. הקפיצה בחשבון הארנונה יכולה להגיע עד לרמה של 30%, לפי חישוב נשיאות המגזר העסקי, במעבר מנטו-נטו לברוטו-ברוטו.
בארגון המייצג את מרבית העסקים בארץ מתנגדים נחרצות להצעה, שתייקר את הארנונה לעסקים ולתושבים כאחד. "שוב באגף התקציבים מנסים, והפעם מתחת לרדאר, לתת לרשויות עוד כספים דרך העלאת הארנונה העסקית", נמסר מנשיאות המגזר העסקי.
שם מסבירים כי בארנונה צפויה עלייה משלושה כיוונים שונים: "העלאה זאת מצטרפת לעדכון הטייס האוטומטי של התעריף, וגם לעובדה שמרבית הרשויות הגישו בקשה למשרד הפנים להעלות את תעריפי הארנונה בגין שנת 2024 ושנת 2025. אם המטרה של משרד האוצר היא באמת קביעת סטנדרט מדידה אחיד ולא ייקור הארנונה - שיתכבדו לקבוע את הסטנדרט על נטו-נטו".
בנשיאות מדגישים כי תעריף הארנונה ל-2025 צפוי להיות הגבוה בכל הזמנים. שר הפנים משה ארבל מגלה נכונות לפי הערכות בארגון לאשר את "הבקשות החריגות" מצד הרשויות המקומיות להעלאת הארנונה.
נתמכים בתקציבים מהשלטון המרכזי
הכספים הנוספים מהארנונה יזרמו לקופות העיריות ולא לאוצר המדינה. עם זאת, מרבית היישובים נתמכים כלכלית על תקציבים מהשלטון המרכזי. האינטרס של משרדי האוצר והפנים הוא שהרשויות המקומיות יהיו כמה שפחות גירעוניות, אבל לא על חשבון תקציבי המדינה. האלטרנטיבה הברורה למקורות הכנסה היא הציבור, באמצעות תשלומי הארנונה, ומכאן הנטייה לאשר את בקשות העיריות לתוספות.
ואולם באשר לתוכנית לאיחוד שיטות המדידה, שם ההשפעה על תקציב המדינה תהיה פחותה יותר. למעט ירושלים, שנתמכת בכבדות על תקציב המדינה, העיריות שגובות כיום ארנונה לפי שיטת נטו-נטו, ושבהן תיתכן התייקרות - משתייכות לפורום ה-15. פורום זה מאגד את הערים הגדולות והעצמאיות. ערים אלה אינן מקבלות מענקי איזון או מענקי פיתוח ממשלתיים, ומנוהלות מכוח הכנסותיהן העצמיות. כלומר, גידול בתזרים שלהן מתשלומי הארנונה לא יחסוך לאוצר בתמיכה תקציבית בערים.
מהלך שעשוי להתברר כ"תוכנית עז"
אחת ההערכות שהושמעו היא שהמהלך נועד בין היתר לפייס את יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שהביע זעם על צעדים קודמים של האוצר. בין היתר, ביבס התנגד להקמת קרן הארנונה שנכנסת לתוקף החודש, וצפויה לפגוע בהכנסות הערים מארנונה עסקית לטובת תמרוץ בנייה למגורים.
בשלב מוקדם יחסית זה של תהליך אישור התקציב, לפני אישור בממשלה וחקיקה בכנסת, קשה עדיין לאמוד את ההיתכנות של הצעת האוצר לעבור. קיים עדיין תרחיש שהתוכנית תתברר לבסוף כ"עז". כלומר, גזירה שהכניסו באוצר כדי להיכנס מנקודת פתיחה גבוהה למשא-ומתן על התקציב, ותוסר מהשולחן בתמורה להישגים אחרים.
באילו יעדים אחרים של האוצר ניתן לכרוך את תוכנית שינוי שיטת המדידה? למשל, בתוכנית הדגל של האוצר להטיל מס חדש על רווחים כלואים בחברות. מס זה הוא הסדין האדום המרכזי בתקציב הקרוב מבחינת ארגוני המגזר העסקי השונים. לפי "תסריט העז", ייתכן כי באוצר יתפשרו בעניין הארנונה לטובת הסכמות על הרווחים הכלואים.
הנוסחה לחישוב תעריף הארנונה צמודה לשני מרכיבים: מדד המחירים לצרכן והשכר במגזר ציבורי. כשהם עולים, גם הארנונה עולה אוטומטית. נכון לסוף ספטמבר עומדת האינפלציה על 3.5%, והשכר במגזר הציבורי יעלה החודש ב-100 שקל לכל עובד. במהלך חצי השנה הקרובה אמורים מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, בהם עובדי הרשויות המקומיות, לקבל עוד תוספות שכר, בשווי של כ-3.5% משכרם.
ואולם, באוצר מנהלים משא-ומתן עם ההסתדרות על דחיית פעימות השכר הבאות, לצורך התכנסות ליעדי הגירעון לתקציב. ככל שאכן יוקפאו הפעימות הללו, תצטמצם העלאת הארנונה, או לפחות תיפרס לשנים עתידיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
