"הכסף כבר לא שם, אבל צה"ל ניסה לייצר תבהלה": מה עומד מאחורי התקיפה הלילית החריגה?

צה"ל פתח השבוע במתקפה נרחבת נגד מערך הכספים של חיזבאללה, עם דגש על אגודת "קרד אל־חסן", שמסייעת למימון פעילות הטרור של הארגון. בתקשורת הלבנונית פורסמו ביממה החולפת תמונות של פגיעות שונות, בהן של סניף האגודה ההרוס בדאחייה בביירות - שלידו ניצב פסלו של מפקד כוח קודס לשעבר, קאסם סולימני - לאחר תקיפת צה"ל. בעוד שמומחים רבים בישראל הסכימו כי תקיפה כזו ראויה בהחלט, ואולי אף הייתה צריכה להתבצע מזמן, ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל" במוסד וכיום חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מסביר כי פגיעה כלכלית מיידית בחיזבאללה לא באמת התרחשה. 

● מי היא עמותת "קרד אל־חסן" שצה"ל תקף הלילה בביירות
● בין חיזבאללה לחות'ים ובדרך לתקיפה חריגה: ההשקעה שירדה לטמיון ומסלול הכסף שדווקא לא נפגע
● מטילי זהב ומזוודות קבורות באדמה: מסלול הכסף של חיזבאללה נחשף

"הכסף כבר מזמן לא שם", מסביר לוי. "חיזבאללה משכו את הכספים והנכסים והעבירו אותם אל מתחת לאדמה. לכן, ככל הנראה, הכסף לא נפגע". עם זאת, הפגיעה לדברי לוי מצויה בין היתר במסר שהועבר בתקיפות. "המסר הוא 'אנחנו נפגע בבטן הרכה ביותר שלכם - הכסף'. בלי זה חיזבאללה לא יהיה מסוגל לשקם את עצמו". 

בנוסף לכך, לוי מציין פגיעה נוספת: "הנקודה הקריטית מבחינת ארגון הטרור היא שתקיפת צה"ל צפויה להביא לתבהלה בקרב האוכלוסייה השיעית, שהנכסים שלה היו מופקדים בקרד אל־חסן. האזרחים צפויים להעביר דרישות למשיכת הכספים, וזה עשוי להביא לפגיעה קשה בחיזבאללה, שגם ככה נמצא במצוקה", הוא מוסיף. "האיראנים מבינים שבלי כסף חיזבאללה יאבד אחיזה בלבנון, ולכן המנהיג העליון עלי חמינאי נתן פסק הלכה לפני שבועיים, שלפיו חצי מהתרומות צריך ללכת ללבנון וחיזבאללה".

480 מיליון דולר בהלוואות

קרד אל־חסן הוא לא בנק במובן הקלאסי של המילה. הוא הוקם בשנת 1982, על ידי חיזבאללה עצמו. ללקוחותיו הוא מאפשר אומנם שלושה סוגים שונים של חשבונות, והוא אף מספק הלוואות ללא ריבית, בתמורה לביטחונות (כמו זהב). אולם, מזה 17 שנים שהוא נתון לסנקציות אמריקאיות, שמונעות ממנו גישה ישירה למערכת הבנקאית העולמית.

עיצומים אלו לא מנעו ממנו מלשגשג. לפי הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD), היקף ההלוואות שניתנו בקרד אל־חסן צמחו מכ־76.5 מיליון דולר ב־2007, לכ־480 מיליון דולר ב־2019. סך הפעילות של האגודה עד שנת 2019 מוערך בכ־3.5 מיליארד דולר. לפי הערכות מערכת הביטחון, חיזבאללה אחסן מאות מיליוני דולרים בכ־31 סניפי האגודה.

כיצד מצליח ארגון הטרור לעשות זאת, חרף העיצומים? קרד אל־חסן מפעילים חשבונות "פרטיים" בבנקים לבנוניים מן המניין. כאשר איראן מעוניינת להעביר כסף לארגון הטרור ואנשיו - היא משתמשת בחשבונות בבנקים השונים בלבנון. לשם, ניגש עובד קרד אל־חסן במסווה, מושך את הכסף, ומפקיד אותו באגודה. במזכירות האוצר האמריקאית מודעים לדרך הפעולה הזו, ולכן השיתו עיצומים אישיים על שישה עובדי האגודה של חיזבאללה, תוך שציינו כי בשיטה זו העבירו השישה יותר מחצי מיליון דולר בתוך עשור.

"ישראל חייבת להמשיך לכוון לכסף, ולהעביר מסרים ברורים לבנקים הלבנוניים, פן הם ישתפו פעולה עם חיזבאללה", אומר לוי. "בתקופתי, הפעלתי לחצים על האמריקאים על כך שהם חייבים ללחוץ על הבנקים הלבנוניים. כעת, בנקאים שסייעו לחיזבאלה נמלטים מלבנון".

"צריך להטיל מצור על נמלי הים והתעופה"

התקציב השנתי של חיזבאללה עומד על כמיליארד דולר, כאשר כ־70% מגיעים מאיראן וכ־30% מפעילויות בלתי חוקיות - רובן חובקות־עולם ומתבססות על סחר בסמים. פעילויות אלו נפרסות במקומות שונים, ועיקרם בסוריה, בשיתוף־פעולה עם משטר אסד, באמריקה הלטינית ובמערב אפריקה.

תחקיר של "לה מונד" הצרפתי שהתפרסם בשבוע שעבר מצא כי קרד אל־חסן משמש את ארגון הטרור השיעי, בין השאר, בגיוס כספים מקהילות לבנוניות בחוף השנהב ובגינאה - תוך התבססות על הלבנת כספים של מכירות סמים. לדברי לוי, חלק הארי מכספי תעשיית הסמים של חיזבאללה במערב אפריקה ובאמריקה הלטינית, מגיע לביירות דרך נמלי האוויר והים.

"ישראל צריכה להטיל מצור על הנמלים הימיים ונמלי התעופה", הוא אומר. "כך, תתאפשר התמוטטות כלכלית של חיזבאללה. אם ישראל תבצע גם פעולה סמלית של תקיפת מפעלי הסמים של חיזבאללה בדרום סוריה, זה יועיל גם כמסר לירדנים ולסעודים - בכך שאנחנו עוזרים להם ומטפלים בצורה ישירה בכסף שזורם ממדינותיהם לתעשיית הסמים. אם זה יקרה, תיווצר מציאות חדשה שמעבירה לאיראנים מסר ברור: המערכת הכלכלית שלכם על הכוונת שלנו".

"גם אם לא השגנו פגיעה בכסף, המסר ברור"

מתקפת צה"ל על מערך הכספים של חיזבאללה התבצעה שעות ספורות לפני שהשליח האמריקאי עמוס הוכשטיין שב לביירות, כשבידיו דרישותיה של ישראל לסיום הלחימה בלבנון. לפי דיווח בעיתון "א־שרק אל־אווסט" שיוצא לאור בלונדון בשפה הערבית, הוכשטיין יציג את דרישותיה של ישראל לסיום הלחימה באפיק הדיפלומטי, ובמרכזן שימור חופש הפעולה של ישראל נגד התעצמות מחודשת של חיזבאללה במרחב הגבול.

לדברי לוי, לישראל יש עתה הזדמנות נדירה ליצור אובדן אמון משמעותי של האוכלוסייה הלבנונית, כולל זו השיעית, בחיזבאללה. "ארגון הטרור הרגיש בנוח לשלוח לאחר מתקפות ישראליות מס רכוש לבתי שיעים שנהרסו, ולספק סיוע, אך מהרגע שיוצרים להם בעיה פיננסית - הם מאבדים אחיזה באוכלוסייה".

לדבריו, המהלך נגד קרד אל־חסן מכיל גם מסר לאיראן. "פגיעה בנכסים כלכליים־אסטרטגים היא בעלת משמעות קשה. גם אם לא השגנו את הפגיעה בכסף, המסר ברור - וכלכלה היא פסיכולוגיה בסופו של דבר. על כן, צפוי בוקה ומבוקה באוכלוסייה השיעית בנוגע לכסף בקרד אל־חסן".