לא ביג דיל? ביוון עצרו משלוח נשק לישראל, ועכשיו מנסים להסביר

בסוף השבוע האחרון ביצעו ארגונים פרו־פלסטיניים פעולה אנטי־ישראלית שהתרחשה בנמל פיראוס. ארגון עובדי הנמל, הנשלט על ידי החברה הסינית COSCO, גילה כי קונטיינר במשקל 21 טונות של תחמושת שיוצרה בעבור ישראל במקדוניה הצפונית עושה את דרכו לאניית המטען "מריה בול", השטה תחת דגל של איי מרשל. הארגון, שיחד עם איגודים אחרים של עובדי מספנות וארגוני שמאל רדיקלי לוקח חלק במאבק הפעיל נגד ישראל בשל המלחמה בעזה, קרא בדחיפות לחבריו לחסום פיזית את ההעמסה לאנייה, שהייתה אמורה לעגון בנמל בדרכה לחיפה.

● לא מחכה: אירלנד פועלת להטיל סנקציות כלכליות עצמאיות על ישראל 
● תא"ל דן גולדפוס חשף בחו"ל: כך אילצה ישראל את סינוואר לצאת מהמנהרה 

במשך שעות ארוכות צרו מאות בני אדם על המשאית, ריססו כתובות על המכלית שהיא נשאה, תלו דגל פלסטין עליה וקראו קריאות נגד ישראל. הארגון קרא "לעצור את ישראל" ו"לעצור את נאט"ו". "לא ניתן להפוך את הנמל שלנו לבסיס למלחמה", אמר יו"ר הארגון, המאגד את עובדי הפריקה והטעינה של המכליות בנמל של פיראוס (PCT). האנייה הפליגה בסופו של דבר ללא המכלית ממקדוניה, ובימים שעברו מאז הפכה הפעולה המוצלחת לחגיגה במרחב המקוון בקרב פעילים פרו־פלסטינים ברחבי אירופה.

מיצוטאקיס מיהר להביע סולדריות

אבל בניגוד למצב בספרד - שבה הממשלה תמכה באיסור עגינה גורף לספינות הנושאות נשק או תחמושת לישראל והנמלים מיישמים אותו - מי שמובילה את יוון היא דווקא ממשלה הנחשבת לאוהדת־יחסית של ישראל. זהו גם הבדל משמעותי מממשלות אחרות ביבשת, ביניהן מלטה, שבה הרשויות סירבו לפני כשבועיים להעניק אישור עגינה לספינה MV Kathrin שככל הנראה נושאת חומר נפץ שיוצר בוייטנאם המיועד לישראל.

 פגישת רה''מ נתניהו ורה''מ של יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, לאחר ה־7 באוקטובר / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטאקיס מיהר להביע "סולידריות מלאה" עם ישראל אחרי התקפת הטרור של ה־7 באוקטובר, ולא הצטרף לציר המדינות הפרו־פלסטיניות באיחוד האירופי.

"מדובר במקרה שאינו קשור בשום אופן למדיניות של הממשלה", מסביר ל"גלובס" סבי מיוניס, יו"ר לשכת המסחר ישראל־יוון. לדבריו, "מי ששולט היסטורית בארגוני העובדים של הנמלים היא המפלגה הקומוניסטית. העמדות שלה הן באופן מסורתי נגד ישראל, נגד נאט"ו ונגד המערב. הם הקול של רוסיה ביוון, הם לא הקול הרשמי של יוון או של העם".

לדברי מיוניס, למרות העובדה כי נמל המכולות של פיראוס שייך לסינים, "הפעולה האחרונה גם לא קשורה למדיניות של סין בנוגע למלחמה במזרח התיכון. יוון לא מקדמת מדיניות של אמברגו נשק כלפי ישראל כמו צרפת או ספרד, ולא מדובר בשינוי מדיניות מצד אתונה". בין היתר, העובדה כי הממשלה לא הגיבה בחריפות לתקרית, שבה לפי הדיווחים נעצר בכיר באיגוד העובדים בשל שיבוש העבודה, משקפת את העובדה שהיא מעוניינת לעבור הלאה. "הממשלה באתונה לא רוצה לעשות מזה ביג דיל", הוא אומר.

"ההצבעה היוונית לא מהווה שינוי כיוון"

ברקע הפעולה בפיראוס בסוף השבוע ניצבת גם העובדה כי יוון הצביעה בעד הטלת אמברגו נשק על ישראל באו"ם לפני יותר משבוע. כמו קפריסין, מדינה נוספת המנהלת קשרים טובים עם ישראל, כחלק מברית אזורית מקומית שנועדה בין היתר לשתף פעולה בענייני תיירות, אנרגיה וביטחון, נציגות יוון באו"ם תמכה בהצבעה על ההחלטה, הקוראת לישראל לשים קץ לנוכחות הישראלית בשטחים בתוך כחצי שנה, בהתאם לפסיקה של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ).

גורמים במשרד החוץ הישראלי הסבירו ל"גלובס" כי ההצבעה היוונית לא מהווה שינוי כיוון שרוב מדינות אירופה נמנעו גם הן מהתנגדות, וכי זירת האו"ם היא "מרחב משחק" שונה מזה של המוסדות האירופיים, שבה יש אינטרסים מקומיים למדינות. ברמה האירופית, יוון אולי אינה פרו־ישראלית כמו צ'כיה או גרמניה, אך מתרחקת בשלב זה ממדינות כמו ספרד, אירלנד, לוקסמבורג או סלובניה, המצדדות בסנקציות על ישראל ובהשעיית הסכם האסוציאציה בין האיחוד לבין ישראל.

"שני האירועים בפני עצמם לא מהווים שינוי־כיוון משמעותי, האחד הוא פעולה לא ממשלתית של ארגוני עובדים, והשני הוא הצבעה באו"ם במסגרת דפוסי העבר", אומרת ל"גלובס" ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, "אבל קשה להתעלם מהעובדה שעם התמשכות המלחמה יש תסכול הולך וגובר מהמדיניות הישראליות גם ביוון". לדבריה, "מדובר בביקורת המשותפת למדינות רבות באירופה, שמתקשות להבין מדוע המלחמה נמשכת, ומדוע ישראל אינה יוזמת הפסקת אש ועסקת חטופים". במקרה היווני, ישנם גם קשרים הדוקים של המדינה עם לבנון, שהפכו את הרחבת המלחמה על ידי ישראל לזירה הצפונית לסוגיה נוספת המשפיעה על היחסים.

"אבל לא הייתי אומרת שהמערכת יחסים בין המדינות נמצאת בסכנה", אומרת לינדנשטראוס, "עצם העובדה שיוון וקפריסין מספקות לישראל מעין 'עורף אזרחי' על ידי כך שהן מאפשרות רכבות אוויריות אליהן ומהן לטובת ישראלים שרוצים לחזור לארץ מראה כי היחסים עדיין טובים, וראש הממשלה מיצוטאקיס היה אמור להיפגש עם נתניהו באו"ם". לדבריה, העובדה כי הפגישות המשולשות של נציגי קפריסין־יוון־ישראל לא מתרחשות כבעבר, ביחד עם כמה התבטאויות של מיצוטאקיס, מראות את הרצון היווני לשים קץ למלחמה בהקדם האפשרי, אבל היחסים עצמם אינם במשבר.

"יוון אינה מייצאת כמעט נשק לישראל"

מבחינת ייצור נשק, הרי שליוון אין תעשיית נשק ענפה, והיא כמעט ולא מייצאת לישראל. הממשלה היוונית גם לא הודיעה באופן רשמי על אמברגו נשק, כפי שעשו איטליה, צרפת ושורת מדינות אירופיות אחרות. "זה נכון שגם ביוון יש שחיקה מסוימת בנוגע לתמיכה בישראל בחודשים האחרונים, אחרי שהייתה בשיאה בעקבות מתקפת ה־7 באוקטובר", אומר מיוניס, "אבל היא רחוקה מאימוץ עמדות כמו אלו של ספרד או אירלנד". אחד החששות המקומיים של יוון, שמובילים אותה לקרוא לסיום המלחמה בהקדם האפשרי, הוא אומר, הוא החשש מגל פליטים נוסף שיגיע מאזור לבנון וסוריה.

מה שעוזר לממשלה היוונית לשמור על עמדה נייטרלית, לעומת מדינות שבהן דעת הקהל הולכת ופונה נגד ישראל, היא ההתגייסות החד־צדדית של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן נגד ישראל ובעד הפלסטינים. "העימות הנוכחי הוא הפעם ראשונה בחיים שלי שבה רואים אחוז לא קטן של העם היווני שהם בעד ישראל", אומר מיוניס, בן 55, "הם שומעים את ארדואן והעמדות האנטי־ישראליות שלו משכנעות אותם שדווקא ישראל צודקת, מבחינת 'האויב של אויבי הוא חברי'. אין לזה תקדים ביוון, זו פעם ראשונה שיש קולות כלשהם בעד ישראל. בעבר, אפילו מי שחשבו שישראל צודקת, היו פוחדים לדבר".