אלפי טילים ופגזים: איך ישפיעו הבחירות בארה"ב על תקציב הסיוע הביטחוני?

ארה"ב השקיעה בשנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל לא פחות מ־17.9 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל. כך לפי דוח "עלויות המלחמה" שפרסם מכון ווטסון באוניברסיטת בראון. זהו סכום ששווה לכ־3.8% מהתוצר הישראלי, על כן נשאלת השאלה כיצד הבחירות בארה"ב ישפיעו על הסיוע?

● בעולם טוענים: ישראל שינתה אסטרטגיה, והיא כבר לא רק מגיבה 
● סטארט־אפ אמריקאי לייצור כטב"מים מציג הישג יוצא דופן בשמי אוקראינה 

תקציב הביטחון הישראלי לשנת 2025 יעמוד על 117 מיליארד שקל (כ־30.9 מיליארד דולר), שמהווים 6.5% מהתוצר ו־20% מתקציב המדינה. בשורה התחתונה, היקף הסיוע הצבאי מארה"ב שווה לכ־57.9% מהוצאות הביטחון. וזאת, כשלא מחשבים במסגרת זאת כ־4.86 מיליארד דולר נוספים שהושקעו בפעילות המוגברת של ארה"ב במרחב, כמו למשל סיוע בהגנה האווירית לישראל.

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מציין את שיתופי הפעולה בין החברות הביטחוניות הישראליות למקבילותיהן האמריקאיות בתחומים שונים - כשבמרכזם מערך ההגנה האווירית הישראלי שכולל את מערכות חץ 3, חץ 2, קלע דוד וכיפת ברזל. יתרה מכך, הענקית לוקהיד מרטין מהווה חלק ממערכת היירוט באמצעות לייזר מגן אור, שצפויה להפוך למבצעית בעוד שנה.

"גם האמריקאים נהנים מהפיתוחים המשותפים, כפי שמשתקף במקרה מגן או ר. המערכות הללו לא רק מפותחות באופן משותף, אלא גם המלחמה מאפשרת התנסות מבצעית בהן. החברות האמריקאיות נהנות כי הכסף מהמלחמה זורם גם אליהן, וזה לא שישראל יכולה לבוא ולהגיד 'אני משאירה הכל אצלי'", אומר דיין.

בבסיס המדיניות האמריקאית מעוגן עיקרון היתרון האיכותי הצבאי של ישראל. במחקר של מכון ווטסון מצוין שכלל 334 מטוסי הקרב של ישראל הם מתוצרת ארה"ב, F-15, F-16, ו־F-35 שמהווה אמצעי מרכזי ביתרון האיכותי של ישראל. לצד זאת, חיל האוויר מפעיל יותר מ־40 מסוקי קרב מדגם אפאצ'י, אף הם מתוצרת אמריקאית. "דונלד טראמפ אמר בעבר, בדגש על אוקראינה ותוך שציין כי ישראל היא החריג, שבכוונתו להעביר את הסיוע למודל של הלוואות במקום מענקים", מספר דיין. "אם הוא ייבחר, אני מקווה שההחרגה של ישראל אכן תמשיך".

עת להפחית את התלות

במלחמה הנוכחית, וושינגטון סיפקה לישראל, בין השאר, יותר מ־4 מיליון ק"ג דלק סילוני, כ־57 אלף פגזי 155 מ"מ, 3,000 טילי הלפייר, 1,800 מפצחי בונקרים, 200 חימושים משוטטים וכ־20 אלף רובים. כך, לפי המחקר של ווטסון, מסתכם הסיוע האמריקאי מאז 1959 ועד השנה, בהתאמה לאינפלציה, לכ־251.2 מיליארד דולר. "קמלה האריס לא התבטאה בנושא", אומר דיין. "ההתעסקות שלה במדיניות חוץ הייתה פחותה, ובטח שלא התמקדה בעניין הסיוע".

לדבריו, אחת המסקנות המרכזיות מהמלחמה הנוכחית, היא שישראל נדרשת להפחית את התלות בארה"ב. "יש מחסור עולמי באמל"ח, וארה"ב צריכה לספק לאוקראינה ונדרשת להגנה מול רוסיה וסין. הסיוע הביטחוני האמריקאי יצר תלות אדירה בתעשיות הביטחוניות האמריקאיות. כשמסתכלים על כלכלת החימושים, הסיוע האמריקאי היה יוצא דופן בהיקפו במלחמה. אלמלא הסיוע, ייתכן שהיינו צריכים להפסיק את המלחמה הרבה קודם".

פגזי 155 מ"מ, חודרי בונקרים וחימושים משוטטים מהווים אמצעים חשובים מאוד, אך אירוע חריג אפילו במלחמה הנוכחית הייתה ההחלטה האמריקאית, בזמן שהאריס היא סגנית הנשיא, להציב בישראל מערכות הגנה האווירית מדגם THAAD. "מה שהכי מטריד את האמריקאים אלו הכוחות שמוצבים באזור, שהם לא ייפגעו. זה מעבר לכסף. סיכון החיילים האמריקאים הוא הפוך מהתפיסה הביידנית והרפובליקאית, שרוצה לצמצם זאת. על כן, הם חוששים כי תקיפה איראנית תביא לפגיעה של חיילים אמריקאים בשטח".

 מטוסי חיל האוויר חמושים באמל''ח תוצרת ארה''ב, בדרכם לחסל את נסראללה / צילום: Reuters, IDF

חידוש הסיוע - "קריטי"

הסיוע האמריקאי המשמעותי החל במלחמת יום הכיפורים, כשאחריה התווספו מענקים - עד שמ־1984 תפסה שיטת המענקים את מלוא הסיוע במקום הלוואות. המשמעות הייתה גדולה כבר בישראל של שנות ה־80, בגלל שב־1985 היווה הסיוע האמריקאי כ־10% מהתוצר הישראלי. השינוי המשמעותי של מעבר למזכרי הבנות, שמהווה את בסיס הסיוע האמריקאי כיום, החל ב־1999.

היתרון בעיגון במזכרי הבנות שהם לא חוק, ובעקבות כך לא דורשים אישור קונגרס. המזכר הנוכחי, שיצא לדרך ב־2019 ויסתיים ב־2028, כולל מימון רכש צבאי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר מדי שנה. אליו התווספו חצי מיליארד דולר לפיתוח פרויקטים משותפים בתחום ההגנה האווירית. בשורה התחתונה, המנצח בבחירות צפוי להיות זה שידון עם ישראל על מזכר ההבנות הבא, אם בכלל. "אם אפשר להאריך את מזכר ההבנות כבר כעת, נכון לישראל לקדם את התהליך מול ביידן", מסביר הקונסול לשעבר. "יהיה קריטי מאוד לחדש אותו".

סוגיה בעייתית במזכר ההבנות הנוכחי היא סעיף ההמרות (OSP): היכולת להשתמש בסיוע מסוים מתוך המענק השנתי לטובת המרה לשקלים ולשימוש בתעשייה הביטחונית המקומית. מזכר ההבנות שנכנס לתוקף ב־2019 קובע כי לישראל הותר להמיר 815 מיליון דולר (24.6% מה־FMF). בד בבד, נקבע מודל שבו היקף ההמרות מצטמצם בפעימות החל מ־2023, כולל אחת חדה בשנה הבאה, עד לכדי אפס ב־2028 - במטרה שכל הסכום יושקע בחזרה בתעשייה האמריקאית.

"אני מניח שהאריס תחדש סיוע לישראל במזכר הבנות חדש, השאלה עד כמה היא תראה בכך מנוף כדי לקדם את שאיפותיה לטווח הארוך", מסכם דיין. "הדמוקרטים חוזרים על המנטרה שהנשיא לשעבר ברק אובמה הוא שחתם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על מזכר ההבנות וחידש את הסיוע, והם צודקים. אני מניח שהאריס לא תסטה מתפיסת העולם של אובמה. בנוגע לסיוע, בשני המועמדים יש בעייתיות: טראמפ בתפיסת העולם שלו לגבי רצונו לעבור למודל הלוואות כמו במקרה אוקראינה, והאריס עם תפיסת עולם שונה מאוד מישראל. כמו כן, יש לא מעט גורמים במפלגה הדמוקרטית שקולם חזק, כמו ברני סנדרס, שדורשים אמברגו נשק על ישראל".