גנרל איראני ניסה לרצוח אותה. היא עברה 21 בתים בארבע שנים

ארבע השנים האחרונות של מאסי עלינג'אד נראות כאילו נלקחו מסרט, כזה שקצת קשה לאפיין ונע בין אימה, דרמה, טרגדיה ומתח. בזמן הזה היא עברה לא פחות מ־21 בתים, המשטר האיראני ניסה לחטוף אותה, ולפני כשבועיים אף הוגש כתב אישום בארה"ב נגד כמה דמויות באיראן שניסו לחסל אותה לפני שנתיים, ובראשן מפקד מחלקת הריגול הנגדי במשמרות המהפכה בריגדיר גנרל (מקביל לתא"ל) רוחוללה בזכאנדי. הסרט הזה ממשיך להיכתב גם בימים אלה, כשמרבית הנאשמים בפרשה עדיין חופשיים.

● יותר מעשור של הבטחות: למה לישראל עדיין אין מערכת לייזר ליירוט רקטות? 
● מנתח פלסטי, ראפר ויהודי דתי: הכירו את ד"ר מיאמי 
● WSJ | מאחורי הרבה נשים חזקות בוול סטריט עומד עקר בית מסור 

"בשנים האחרונות נאלצתי לצפות בבני משפחתי בטלוויזיה הממלכתית, שם כפו עליהם להוקיע אותי בפומבי", היא מספרת בכאב בראיון מיוחד למגזין G. "כשאחי נאסר לשנתיים בשל פעילותי זה קרע לי את הנפש. חוסר היכולת לשוחח עם אמא שלי ייסר אותי. בבית שבו גרתי בברוקלין שתלתי עץ דובדבן מלבלב לכבודה, אבל אז בשל האיומים נאלצתי לעזוב אותו. זה הרגיש כאילו נטשתי את אמא שלי בפעם השנייה. זה היה נורא. בארה"ב אני חופשייה ובטוחה, לעתים שמחה - אבל עדיין מתמודדת עם אובדן מדי יום".

כדי להבין למה האיראנים לא מפסיקים לרדוף אותה, צריך לחזור אל העבר שלה. עלינג'אד צמחה בתקשורת המקומית וצברה מעמד שאף אפשר לה לראיין את הנשיא לשעבר מוחמד ח'אתמי. אלא שלפני 15 שנה המשטר החל "לסגור" עליה בעקבות פרסומים שלה על חברי פרלמנט. בעקבות כך היא נאלצה להימלט לבריטניה ולאחר מכן לארה"ב. כיום היא עובדת ברשת שידורי הרדיו והטלוויזיה האמריקאית VOA בפרסית וגם יש לה בה תוכנית משלה.

 עלינג'אד מראיינת את הנשיא לשעבר מוחמד ח'אתמי, 2005. חיים שהשאירה מאחור / צילום: ap, Hassan Sarbakhshian

גם המעבר הגיאוגרפי לא מנע ממנה לנסות להשפיע על מולדתה. לאורך השנים האחרונות היא הובילה ברשתות החברתיות את מחאת החיג'אב, כשהעלתה תמונות של נשים איראניות ללא כיסוי ראש. כעת, כשמדינת ישראל נלחמת באיראן ובזרועותיה, היא מתפנה לשתף את מחשבותיה על המלחמה שמתחוללת בין המדינות, על המקום שבו גדלה, על המשפחה שהשאירה מאחור ועל אורח החיים החריג שגזרה על עצמה.

30 אלף דולר עבור מותה

עלינג'אד גדלה במשפחה בכפר הקטן כומי קולה שבמחוז מנדראן בצפון איראן, סמוך לים הכספי. משפחתה נחשבת לדתית מאוד, והיא נדרשה לעטות חיג'אב אפילו בתוך הבית. על אף הרקע האישי הזה היא הייתה פעילה חברתית מגיל צעיר. בגיל 20, כשכבר הייתה נשואה והרה, היא נעצרה עם בעלה דאז ועם אחיה בגין הפצת עלונים וריסוס גרפיטי ביקורתי.

את הקריירה העיתונאית שלה היא החלה בשנת 2001, בעיתון "חמשאהרי". בתוך שמונה שנים היא עבדה בעוד כמה עיתונים רפורמיסטיים, כאלה שבבוא העת המשטר סגר. לאחר מכן היא הפכה לכתבת הפרלמנטרית של סוכנות הידיעות ILNA. באתר Iran Wire מדווח כי במסגרת תפקידה גרמה חוסר נוחות לחברי פרלמנט, כשחשפה מענקים שהיו מקבלים לרגל ראש השנה. בעקבות אלה נאסרה גישתה לפרלמנט. ב־2009 התקיימו הבחירות לנשיאות שבהן ניצח מחמוד אחמדינג'אד. המשטר נקט אלימות קשה נגד מוחים ועיתונאים, ועל אף זאת מאסי חשפה את זהותם של נרצחים.

כשהיא הרגישה כי המשטר מתקרב לסגירת חשבונות איתה, היא נמלטה ב־2009 לבריטניה. כעבור חמש שנים היא עזבה לארה"ב, וכיום היא אזרחית אמריקאית.

איך נראית שגרת חיים של אישה שיודעת כי משמרות המהפכה מעוניינים לפגוע בה?
"איזו שגרה? קשה לנהל שגרה כשאת נדרשת לעבור בתים 21 פעמים בארבע שנים בלבד בגלל איומים ביטחוניים. אני גם נוסעת רבות במטרה להעביר מסר של סולידריות לחבריי הגולים וכדי להגן על עמי. בעקבות כך השגרה היומית היחידה שלי היא בדיקה אובססיבית של ההודעות והדואר האלקטרוני ועדכון קבוע של חשבונות המדיה החברתית, בין ראיונות, כנסים, סדנאות והכנה לתוכנית הטלוויזיה שלי".

עתה, היא מצליחה לנשום קצת, לאחר שהוגש כתב אישום בארה"ב נגד כמה דמויות באיראן בגין הניסיון לחסל אותה. "אני מאושרת לראות אנשים רמי־דרג נושאים באחריות לפשעיהם, ושהרשויות בארה"ב לוקחות זאת ברצינות ולא מתעלמות. מנגד, אני כועסת מלראות את משטר האייתוללות נועז בתכנון מזימות באופן כה פתוח".

מה את יודעת על בזכאנדי, הגנרל שהואשם?
"הוא היה אחד מהגנרלים הבכירים שעבדו עם קאסם סולימאני, והיה מעורב בתכנון החיסולים של הרפובליקה האסלאמית נגד אויביה. נודע לי שהוא גם היה אמון על התנקשות בחיי אזרחים ישראלים בכל רחבי העולם".

מכתב האישום שהוגש עולה כי איראן גייסה צעיר ממוצא אזרבייג'ני שמתגורר בניו יורק, חאלד מחדייב, כדי שיתנקש בחיי עלינג'אד, והוצעו לו עבור הפעולה 30 אלף דולר. הוא היה חלק מרשת שכוללת גם אדם אחר ממוצא אזרבייג'ני, רפעת אמירוב. מחדייב נלכד סמוך לביתה, כאשר ברכבו נמצאו רובה קלצ'ניקוב ו-66 קליעים.

חוליית החיסול תכננה, לפי כתב האישום, למשוך את עלינג'אד מביתה באמצעות בקשה לקטוף פרחים מגינתה ואז לירות בה. "משרד המשפטים מאשים שמונה אנשים, כולל פקיד צבאי איראני, במאמציהם להשתיק ולהרוג אזרחית אמריקאית בשל הביקורת שלה על המשטר האיראני", מסר התובע הכללי מריק גרלנד. "לא נסבול מאמצים של משטר אוטוריטרי כמו איראן לערער את זכויות היסוד של כל אמריקאית".

כמו כן, זו לא הפעם הראשונה שמנסים לפגוע בעלינג'אד. בשנת 2021 המשטר ניסה לפתות את משפחתה כדי לגרום לה עצמה להגיע לטורקיה וכן רכש סירות מהירות במטרה לחטוף אותה ולהעביר אותה לוונצואלה. משם שאפו שם להעלות אותה על מטוס לאיראן. אבל נראה שאת מאסי זה לא מרתיע.

"אני משתמשת בתוכנית הטלוויזיה שלי ובחשבונות המדיה החברתית כדי לעודד ולגייס את העם האיראני להתקומם נגד משטר האייתוללות המדכא", מסבירה עלינג'אד. "אני מתמקדת בנשים, כי אני מאמינה שכשנשים מתנגדות לחוקים שהטיל המשטר האסלאמי, כמו חובת עטיית החיג'אב, הן מערערות את עצם הלגיטימיות שלו. זה גורם למשטר לכעוס עליי מאוד ולרצות להרוג אותי. אני קוראת לעצמי 'אישה מתה מדברת' (Dead Woman Talking) לא בגלל שאני שלמה עם המוות, אלא מתוך הכרה בסכנות שמקיפות אותי".

"רוצה להפיל את המשטר"

במסגרת המאבק שלה עלינג'אד מתמקדת בזכויות הנשים באיראן. רק לפני כמה ימים קיבלנו שוב תזכורת לחשיבות הסוגיה, כאשר צעירה איראנית צעירה הסירה את בגדיה ברחובות טהרן כמחאה על ההטרדות שספגה ממשטרת הצניעות לאחר שלא לבשה חיג'אב. מאז היא נעצרה ועד כתיבת שורות אלו לא ידוע היכן היא.

ובכל זאת, זו לא הצרה היחידה של איראן, שמאופיינת בלא מעט בעיות פנימיות. כך למשל, שיעור העוני שם קרוב ל־33%, ושיעור האבטלה הרשמי הוא 7.7%. גם בתחום הנדל"ן אין סיבות לאופטימיות לדור הצעיר. לפי הבנק המרכזי, המחיר הממוצע למ"ר דיור בטהרן הגיע ל־885 מיליון ריאל (כ־1,500 דולר).

סוכנות הידיעות האיראנית ISNA פרסמה כי 51% מהדירות בטהרן הן בשכירות. יתרה מכך, הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה העריכה את קצב עליית מחירי הדיור באוגוסט האחרון ב־43% בשנה. המשמעות היא כי אותם שוכרים יידרשו לעבוד במשך 48 שנה כדי לרכוש דירה.

לכל הבעיות של המדינה מתווספת גם קריסת המטבע האיראני: ב־1978, רגע לפני המהפכה האסלאמית, 70 ריאל בלבד הספיקו לדולר. ב־2018, בטרם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נסוג מהסכם הגרעין, שער ההמרה דולר/ריאל הגיע לכ־40 אלף ריאל לדולר. כיום הוא עומד על כ־710 אלף ריאל.

כשאנחנו שואלים את עלינג'אד על ההבדלים בין התקשורת האיראנית לאמריקאית היא מסכמת במילים "חופש, חופש, חופש". לדבריה, "בארה"ב אין משטרת מחשבות. אין משטרת מוסר. אין חשש לעונש אם תסטה מעבר לקווים מסוימים שהוגדרו. על אף הקיטוב שאנחנו רואים בארה"ב זה לא בר־השוואה לצנזורה שחוויתי באיראן.

"אני רוצה להפיל את המשטר. אני רוצה לראות איראן חופשית, משגשגת וחילונית, ואני מוכנה לסכן את חיי עבור זאת. אסלאמיסטים מסוימים אומרים שהם לא מפחדים מהמוות, והם אוהבים מוות. אולם אני מסכנת את חיי, כי אני אוהבת את החיים".

 מפגינות בעד המשטר, בטהרן השבוע. ''אני מוכנה להסתכן כדי לראות איראן חילונית ומשגשגת'' / צילום: ap, Vahid Salemi

"רק פלח צר רוצה מלחמה"

מלבד שלל הנושאים שתמיד מעניינים באיראן, השנה האחרונה הורידה את המסכות מפני הרפובליקה האסלאמית. מתקפת 7 באוקטובר הביאה את משטר האייתוללות להפעיל את שלל זרועות התמנון, בראשות חיזבאללה והמורדים החות'ים, בניסיון להביא לשרידות משטר חמאס ברצועת עזה. עם זאת, כשנה חלפה, והתכנון האיראני קורס כמגדל קלפים: חמאס הוכרע צבאית, חיזבאללה ספג מכות אנושות בהנהגה המדינית והצבאית, והמורדים החות'ים מתמודדים עם נזקי תקיפות ישראליות נגד תשתיות הנפט.

"השהות בארה"ב שינתה את ראייתי על דברים רבים בהקשר הזה. זה פתח לי את הראש", משתפת עלינג'אד. "אך במלוא הכנות תמיד ידעתי כי העוינות כלפי ישראל היא דבר שהמציא המשטר, ושהסימפטיה לפלסטינים לא בהכרח צריכה להיתרגם לאיבה נגד ישראל".

מהן העמדות של העם האיראני כלפי ישראל?
"אני בטוחה שיש כאלה שמחזיקים בדעות חיוביות, בדיוק כמו שיש כאלה בעלי דעות שליליות. אולם אני מאמינה כי הרוב מעדיף שלום ללא קשר להשקפה. במילים אחרות, מלחמה נותרה בחירה בלעדית של פלח אוכלוסייה צר. אני בטוחה כי דמוקרטיה תביא איראנים רבים לשנות את עמדותיהם השליליות על ישראל, כשכלי תקשורת עצמאיים יתחילו לאתגר ולהפריך שקרים ונרטיבים של המשטר האסלאמי".

עלינג'אד מציינת כי המלחמה הנוכחית אפשרית רק בגלל שמשטר אסלאמי שולט במדינה. לתפיסתה, היא נובעת מרצון הרפובליקה האסלאמית לשמור על אחיזתה בשלטון, אף שרוב העם האיראני לא מעוניין בכך. "העם רוצה להיות חופשי ומשגשג ולחיות בשלום עם שכניו. אין לו סיבה לשנוא את ישראל. מוטב לפלסטינים כי יתקיימו ללא 'התמיכה' שאיראן נותנת לחמאס לאורך השנים. זו לא תמיכה אמיתית, אלא ניסיון לחטוף את הנושא הפלסטיני ולהפוך אותו לכלי לטובת המזימות של המשטר".

 עלינג'אד בעצרת לעידוד ההפגנות. ''השגרה היחידה שלי היום היא בדיקה אובססיבית של הדוא''ל'' / צילום: Reuters, Ken Cedeno/Sipa USA

במצב הנוכחי היא רואה תוצאות טראגיות של שאיפות משטר האייתוללות. "הם מעוניינים להילחם בישראל עד לפלסטיני, הסורי, העיראקי, הלבנוני והתימני האחרון. הם אפילו רוצים לסכן את חייהם של איראנים רבים במלחמה חסרת התכלית הזאת כדי לשמור על כוחם. כולנו ראויים ליותר מזה, הרבה יותר מזה. לכולנו מגיע שלום ושגשוג".

את רואה במלחמה הנוכחית הזדמנות לישראל?
"אני חושבת שהמלחמה הנוכחית חשפה הן את השבריריות והן את הצביעות של המשטר, והיא נותנת לעם האיראני הזדמנות לאתגר אותו. אני גם חושבת כי קבוצת האופוזיציה מוכרחה ליטול את ההובלה ולהתחיל לפעול יחד: זה רגע לאחדות ולאיתור היסודות המשותפים להפלת המשטר. אנחנו נדרשים לשלוח לעם האיראני מסר של תקווה, וצריכים להציג לקהילה הבינלאומית שישנן אלטרנטיבות בנות־קיימה למשטר המולות".

עלינג'אד מפרטת כיצד ההתפתחויות במלחמה מקשות על הרפובליקה האסלאמית. "בנקודה כלשהי אנשים מסוימים במשטר מאמינים שהמלחמה טובה לאיראן, אבל בעקבות ההתרסקות של חיזבאללה בלבנון - אני חושבת שהם שוקלים זאת מחדש. עם זאת, זה עשוי להיות מאוחר מדי. מתקפת הטילים על ישראל הייתה מיס-קלקולציה. העובדה שישראל לקחה את הזמן בטרם פעולת התגמול צריכה להיות סיבה משמעותית לדאגה עבור המשטר. זה אולי לא יפיל אותו, אבל זה חושף אותו יותר לעם ולעולם, ורבים יבינו כי הם צריכים להציל את איראן ממנו - מהאידיאולוגיה הרעילה, דרך השחיתות ועד החישובים השגויים".

"העם האיראני מעוניין בשלום"

לדעת רבים, אחת ממטרות המלחמה הנוכחית של טהרן היא הסטת תשומת הלב העולמית מתוכנית הגרעין של משטר האייתוללות. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, דוח של סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) הצביע כי משטר האייתוללות צבר עוד 22.6 ק"ג אורניום מועשר ל־60% וסך הכול הגיע ל־165.7 ק"ג. על כן, בארגון מעריכים כי לטהרן חסרים רק שני ק"ג כדי להגיע לכמות תיאורטית, שאם תועשר יותר, תספיק לארבע פצצות גרעין.

אף שמשטר האייתוללות לא מצהיר על כך בריש גלי, עלינג'אד חושבת כי איראן שואפת להגיע לנשק גרעיני. "תחת המשטר הזה זו בחירה אסטרטגית. הדבר היחיד שיעצור את הדחף הזה הוא מעבר למשטר דמוקרטי".

מדוע ארה"ב לא מצטרפת לתקיפת איראן?
"הפוליטיקה הפנימית בתוך ארה"ב סבוכה כרגע. אנשים משמאל ומימין כנראה יתנגדו לצעד כזה בשלב הנוכחי, אבל זה עשוי להשתנות".

לסיום, האם לדעתך זה תרחיש סביר שאיראן תחזור להיות ידידה של ישראל?
"באיראן דמוקרטית זה לא רק סביר, אלא גם התרחיש ההגיוני ביותר. מרבית העם האיראני מעוניין בשלום עם ישראל, אפילו אלה שעשויים להחזיק בתפיסה שלילית על ישראל. הרוב מבינים כי שלום עם ישראל הוא האינטרס הלאומי שלנו".