איך תדעו אם משתלם להוסיף פאנלים סולאריים לגג

משרד האנרגיה והתשתיות והמרכז למיפוי ישראל (מפ"י) ישיקו בתחילת השנה הבאה מערכת מיפוי ארצית לפוטנציאל ייצור אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש, כלומר, שימוש ביישומים קיימים לטובת ייצור אנרגיות מתחדשות - כך אנחנו חושפים לראשונה בגלובס.

● בדיקת גלובס |הם חשבו שעשו את עסקת חייהם אבל יחכו שש שנים לדירה 
● למה אי אפשר לקנות אפילו קפה בתחנות הרכבת הקלה 

בהתחשב במשאב הנדל"ן הדל של מדינת ישראל והקושי להוביל אנרגיה סולארית מהדרום אל מוקד הביקוש בגוש דן, נדרשת פנייה לדו-שימוש בגגות של מבני ציבור, מבני מגורים או מבני תעשייה, או קירויים של מגרשי ספורט, חניונים ובתי עלמין. בדרך זו גם מייצרים אנרגיה וגם חוסכים בצורך בהשקעות בתשתיות הולכה.

המערכת החדישה מתבססת על שרת המפות הממשלתי (GOVMAP), והיא תציג את הנתונים בשלוש רמות, ותתעדכן כל הזמן: המבנה הבודד - כדי שכל בעל משק בית או איש עסקים יוכל לדעת כמה אנרגיה סולארית הוא יכול לממש מהגג שלו; הרשות המקומית - במטרה לנתח ולתכנן מימוש נכסים כמו בתי ספר ופארקים, ויצירת תחרות בין המועצות השונות; ולבסוף, הממשלה - שתקבל ניתוח כולל, שבמסגרתו היא גם תוכל לזהות אילו רשויות או תחומים נדרשים לעידוד.

כשמבנה מסתיר את השמש לבניין השכן

מדינת ישראל מפגרת באופן כרוני אחרי יעדי הייצור מאנרגיות מתחדשות. רק ב־2022 עמדה המדינה ביעד של 2020 (10%), ואת השנה שעברה היא סיימה עם 12.5% - כאשר היעד ל־2025 הוא 20% - יעד שככל נראה לא ימומש. בעקבות כך, במשרד האנרגיה והתשתיות ומפ"י יצרו את המערכת החדשה - בתקווה שהיעד ל־2030 - 30% - יהיה ריאלי, בניגוד לקודמיו.

ברמה הרחבה יותר, מדינת ישראל זקוקה לאנרגיה נוספת. מדוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה עולה כי תוצאות סימולציה שערכה נגה ניהול מערכת החשמל לתרחיש של הפסקות חשמל, משקפות 6.5 שעות של אי-אספקה של מלוא הביקוש ב־2027 ו־9.9 שעות ב־2028. זאת, עד פי 3.4 משעות אי-האספקה שתוכננו בתוכנית הפיתוח - מה שיוביל לפגיעה במשק. עיכובים אלה, לפי נגה, עלולים להסב למשק נזק בסך של 776 מיליון שקל ב־2027 ו־2.44 מיליארד שקל ב־2028. לכן, אם תהיה אנרגיה נוספת, ועוד ממקורות מתחדשים, הרווח המשקי יהיה כפול.

כבר כיום, בטרם בניית מגדל מביאים בחשבון את הפוטנציאל הסולארי שלו. עבור זאת, הנחיות התכנון הן כי חדר מכונות או מעליות יוצב בצד הצפוני של המגדל, במטרה שלא יחסום שמש שמגיעה מכיוון דרום.

אולם, העיר תל אביב, למשל, גדושה ברבי קומות בגבהים שונים שמצופפים אחד ליד השני. במצב שבו מגדל גבוה אחד מוביל לחסימת השמש מגג מגדל נמוך יותר, המערכת שמתבססת על בינה מלאכותית תדע לגזור משמעויות. יתרה מכך, ההתבססות על שרת המפות הממשלתי תביא לכך שהמערכת מבוססת הבינה המלאכותית (AI) תעדכן את הנתונים במידה ומגדל חדש יבנה ויסתיר מבנים אחרים. אותו ניתוח שמתבצע על בסיס אלגוריתם שפיתחו במפ"י לניתוח הקרקע, יספק נתונים גם תוך כדי קיזוז של שימושים קיימים בגג כדוגמת דודי שמש.

 הגרנד קניון בקריות. 2,174 קילו וואט פוטנציאל הפקה מאנרגיה סולארית / צילום: דור אהרון

רוב המימוש: בערבה, בגולן ובבית שאן

כיום סך האנרגיות המתחדשות שמחוברות לרשת עומד על 5,500 מגה־וואט (1 מגה־וואט = 1,000 קילו־וואט). מימוש הפוטנציאל הארצי במדינת ישראל עומד על 19% בלבד. הרשויות בעלות שיעורי מימוש הפוטנציאל הגבוה ביותר הן הערבה התיכונה (114%), הגולן (48%) ובית שאן (40%), שלושתן פרבריות ומאכלסות בסך הכל כ־48.4 אלף תושבים.

לעומת זאת, ביישובים הגדולים בישראל, ירושלים ותל אביב, המצב רע - בלשון המעטה. שיעור מימוש הפוטנציאל בירושלים עומד על 5%, ובתל אביב על 3%. המצב בחיפה, בראשון לציון ובבאר שבע טוב בהרבה עם 10%, 12% ו־20% בהתאמה.

הפוטנציאל של תחנת סבידור מרכז

אז היכן אפשר לשפר באופן משמעותי את הטמעת האנרגיות המתחדשות בערים הגדולות? יצאנו לבדוק במערכת החדשה.

בירושלים, מכון ון ליר נמצא ברחוב ז'בוטינסקי, במרכז הדרך בין מתחם התחנה הראשונה לבין הכנסת. די בשימוש בבניין אחד מתוך קבוצת הבניינים במקום, להטמעת 135 קילו־וואט בדו־שימוש. בה בעת, בתחנת הרכבת סבידור מרכז, די בשימוש במבנה של התחנה בצד התל־אביבי להטמעת 343 קילו־וואט. בחיפה, כל תושב באזור מכיר את הגרנד קניון, שבו הפוטנציאל לדו־שימוש הוא גבוה במיוחד - 2,174 קילו­־וואט מאנרגיה סולארית.

במרחק של כחצי שעת נסיעה משם נמצא בית החולים האנגלי בנצרת. בדומה לכל מתקן רפואי משמעותי הוא צרכן אנרגיה משמעותי, אך הוא יכול להשתמש בגג שלו לייצור 600 קילו־וואט. במגזר התעשייתי, דגמנו מבנה בודד קטן יחסית בחולון, ונמצא כי הערכת ההספק שלו היא 76 קילו־וואט. באזורים יותר שטופי שמש, כמו מרכז הקליטה והעלייה יעלים בבאר שבע אפשר להניב 262 קילו־וואט, ואילו ממלון מלכת שבא באילת - 515 קילו־וואט.

"לאתר שטחים פנויים בגגות המבנים"

"לישראל תנאים ייחודיים להיות מובילה עולמית באנרגיה מתחדשת מהשמש במרחב המבונה, תוך שימוש יעיל ורב תכליתי בקרקע, הכולל הקמת מתקנים על גבי גגות מבנים וקירויים מעל חניונים, מגרשי ספורט, מאגרי מים וכיו"ב", אומר רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות. "המיפוי החדשני שיושק בקרוב ייתן מידע לגבי פוטנציאל ייצור סולארי מרמת המבנה הבודד, דרך תצוגה וניתוח ברמה שכונתית ואגרגטיבית לרשות מקומית ועד לרמה לאומית. הנגשת מידע זה בנוגע לכל מבנה בישראל תסייע ותעודד אזרחים למצות את פוטנציאל הייצור סולארי של המבנים בבעלותם".

ערן קינן, סמנכ"ל פיתוח עסקי במרכז למיפוי ישראל, מוסיף כי הכלי החדש עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית ובינה עסקית מבוססת מיקום גיאוגרפי. לדבריו, "הכלי מאפשר מיפוי אוטומטי של פוטנציאל קיים להקמת מערכות סולאריות על גגות מבנים, לבצע חישוב על בסיס הקרינה הסולארית הזמינה, כמו גם לאתר את השטחים הפנויים בגגות המבנים להתקנת פנלים סולאריים. באופן דומה הדבר ניתן לעשייה גם בהצללות וקירויים של מגרשי ספורט ומרחבים ציבוריים אחרים. המידע יונגש לציבור הרחב בפלטפורמה אינטרנטית המבוססת על שרת המפות הממשלתי".