בהתחשב בהשקעה ובאיכות יש מכוניות יקרות בהרבה, שהציעו הרבה פחות

פענוח מבנה האחזקות והבעלות של חברות רכב סיניות, במיוחד חברות צעירות, הוא משימה לאנליסט ב־NSA או לפחות לרואה חשבון משפטי. כל כמה חודשיםהחברות הללו מעבירות נתחי בעלות, מנפיקות חברות בנות, מחליפות שמות מותג וחותמות על שותפויות אסטרטגיות.

● השבוע בענף הרכב | המכוניות החשמליות ייעלמו? הדגם החדש שישטוף את כבישי ישראל
● כך תמנפו את הלחץ של היבואניות כדי לקנות מכונית בהנחה
● מבחן דרכים | החל מ-178 אלף שקל: האם הגולף החדשה תשחזר את ההצלחה?

גם SERES הצעירה (יחסית) נמצאת בעיצומו של התהליך. ברזומה שלה בעלות חלקית של דונפנג, שותפות טכנולוגית ועסקית ממושכת עם תאגיד התקשורת HUAWEI, חזרה לדרך עצמאית והחלפת שם המותג מ־SERES ל־AITO. בינתיים רק בסין, אבל בקרוב כנראה גם בישראל.

בין לבין הספיקה להפוך מיצרנית "בוטיק" מפסידה לחברה רווחית, שצפויה לסיים את השנה עם למעלה מחצי מיליון מכירות בסין, בעיקר של רכבים חשמליים. באירופה נוכחותה הייתה סמלית בלבד, ועיקר המכירות של רכבי סרס בתקינה אירופאית היו בישראל הקטנה, שבה נמכרו עד כה קרוב ל־2000 יחידות, רובן של הקרוס־אובר החשמלי סרס 5. כעת נוחת כאן הדור המחודש שלו, שמכונה M5 (אין כל קשר למכונית הביצועים המהוללת של ב.מ.וו באותו שם).

עיצוב חיצוני

הרכב שומר על קווי המתאר הדינמיים של קודמו ועל המידות החיצוניות, למעט תוספת כמה סנטימטרים לאורך. הוא ארוך, רחב ונמוך יחסית עם מראה זורם וחלקלק וגג נטוי לאחור.

מבט בוחן יותר מגלה עמודי גג אחוריים בזווית יותר מתונה, פגוש קדמי יותר מוצק ו"אירופי" וצמד פנסי חזית בעיצוב חדש. גם מאחור הזנב נראה יותר בוגר עם פגוש הדוק וחלקלק. פריט העיצוב ה"רועש" ביותר הן בוכנות הבלם שצבען אדום ספורטיבי. הרכב משדר סטטוס אם כי לא מושך הרבה תשומת לב.

פנים הרכב

תא הנוסעים ביצע קפיצת מדרגה ונראה, שמישהו בהנהלה בסין קיבל החלטה לפתוח את הארנק ולהשקיע בו הרבה כסף. העיצוב נראה "גרמני", מוצק ואיכותי עם קווים קלאסיים ושימוש נרחב בדיפונים יוקרתיים למראה ולמגע וריפוד עור איכותי. גם משטחי הפלסטיק הסמויים מהעין משדרים רושם איכותי ובידוד הרעשים מצוין.

מושבי הספורט הקדמיים תומכים היטב את הגוף בנהיגה למרחקים ותחת עומס של פניות מהירות. לוח המחוונים הדיגיטלי, שבהרבה כלי רכב חשמליים נראה כמו תוספת חיצונית, מוטמע כאן בתוך מסגרת עמדת הפיקוד ומהווה חלק מהעיצוב. אפילו המתגים הפיזיים המעטים, כמו למשל מתגי השליטה במושבים החשמליים, מרגישים איכותיים. את החבילה משלימה מערכת קול איכותית רצינית ומערך מצלמות היקפי ברזולוציה גבוהה.

חבל רק שלגג הזכוכית הפנורמי אין כיסוי חשמלי מקורי, אלא רק וילון הצללה פשוט. בנוסף, למרות שיש חימום למושבים מלפנים ומאחור, מנגנון העיסוי לנהג מוצע כעת רק בגרסה עם שני מנועים. ואם כבר בענייני עיצוב פנים, היינו ממליצים לבחור בגרסאות הריפוד הבהירות, שמעצימות את תחושת הפרמיום.

המרחב הפנימי לא השתנה מהותית לעומת הדגם היוצא והוא עדיין נוח ומרווח עבור חמישה נוסעים מבוגרים. אמנם מרחב הראש אינו נדיב כמו בטסלה Y או באקספנג G6, אבל הוא מתקבל על הדעת עבור רכב מהקטגוריה. המושב האחורי רחב ונוח, הרצפה שטוחה ומרחב הרגליים נדיב אפילו אם נהג ונוסע גבוהים מאכלסים את המושבים הקדמיים. חבל רק שנפח תא המטען לא השתנה מהותית ונפחו 367 ליטר בלבד. יש עוד כ־80 ליטר בתא המטען הקדמי אך זה עדיין "באג" הנדסי מהותי.

מולטימדיה ומצלמות

כמו בהרבה כלי רכב חשמליים מתוצרת סין, הנדסת האנוש ב־M5 מאמצת קונספט מינימליסטי נוסח טסלה. כלומר סביבת נהג נטולת מתגים פיזיים למעט כמה על ההגה. החריג הבולט הוא מוט הילוכים די גדול, שממוקם במיקום המסורתי בין שני המושבים.

שאר תפעול הרכב, כולל של מערכות חיוניות כמו דוגמת מערכת האקלים, מראות הצד, כיוון פתחי האוורור וכו', נשלטים באמצעות תפריטי מגע על המסך הענק והשטוח במרכז. אבל מערכת ההפעלה עדיין זקוקה למקצה שיפורים. אמנם מישהו השקיע בהסבת התפריטים לעברית עבור מאותגרי אנגלית והתגובה השתפרה. אבל יש מעידות מביכות לעיתים בתרגום לעברית - מצב "נוחות" מתורגם ל"נחמה" וכו' - לצד כיתובים בסינית שמבצבצים פה ושם והודעות קוליות מוזרות.

ביציאה מהחניה בהילוך אחורי המערכת מזהירה אותך בעברית כי "יש משטרה מעבר לפינה". גם הסייענית הקולית, שאמורה לחסוך את השימוש במסך, מגיבה למספר מצומצם של הוראות. הבאגים ייפתרו, יש לקוות, בעדכוני תוכנה עתידיים.

מנגד מערכת הסיוע האקטיבית לנהיגה לא מטרידה את הנהג בהתערבות גסה בהיגוי ובהתרעות שווא, כמו בסיניות חשמליות רבות.

על הכביש

מערכת ההנעה של ה־M5 חדשה לגמרי ופותחה על ידי HUAWEI, אחת מקבוצות האלקטרוניקה הגדולות בעולם, במסגרת שיתוף הפעולה עם סרס. זו מערכת מתקדמת מאד טכנולוגית ולמרות, שהיא מגיעה עם ירידה מסוימת בהספק ובטווח הנסיעה המוצהרים, בתנאי אמת הוויתור לא מורגש משמעותית.

התאוצות בגרסה החד־מנועית בה נסענו חלקות ואינטנסיביות ובמצב הספורט אפילו נגיעה קלה בדוושה הודפת את הרכב בקצב מכובד אפילו עם משקל של 2.25 טון לפני נוסעים. מי שרוצה להבהיל את הנוסעים יכול להזמין גרסה כפולת מנועים, שמאיצה מאפס ל־100 בכ־4.5 שניות.

טווח של עד 480 ק"מ מסוללה של 80 קילוואט כבר אינו מרשים בימינו אבל בפועל מתקבל הרושם, שניהול האנרגיה של הסוללה יעיל גם הפעלת המזגן או החימום אינה גוזלת יותר מדי טווח נסיעה. יום סתיו נעים נראה, ש־420-440 ק"מ הם טווח ריאלי אבל לקיץ הישראלי יש חוקים משלו. היינו גם שמחים לקבל בלימה יותר משמעותית ממערכת מיחזור האנרגיה בעת הבלימה.

שלדת האלומיניום של הרכב פותחה עוד בגלגול הראשון של החברה על ידי מהנדסים יוצאי טסלה והאיכויות הדינמיות שלה עדיין מהטובות בפלח. תנודות הגוף בעת העברות משקל על כבישים מפותלים מרוסנות היטב, היציבות הכיוונית מרשימה גם במהירויות גבוהות מאד תחת רוחות צד עזות וההיגוי מאוזן היטב עם תחושה טובה של משקל, מבלי להיות כבד מדי בתמרונים עירוניים.

מנגד עם בסיס גלגלים ארוך וחישוקי 20 אינץ' מאסיביים קוטר הסיבוב הוא גדול וביצוע סיבובי פרסה ותמרונים הדוקים בחניונים צפופים דורשים לא מעט עבודת ידיים. למרות החישוקים וצמיגי הספורט נוחות הנסיעה סבירה. היא לא רכה ומרחפת כמו אצל חלק מהמתחרים אבל מנטרלת בצורה בוגרת את רוב המהמורות הטיפוסיות למעט רמפות הרעדה עירוניות, שגורמות לחלק האחורי לקפץ.

מחיר

סרס M5 בגרסה החד מנועית עולה 225 אלף שקלים והגרסה כפולת המנועים מציבה את הרף על 245 אלף. הנדסת האנוש לא נטולת באגים וגם תא המטען הקטן לא מתאים לכל אחד. אבל המחיר עדיין תחרותי בהתחשב בהשקעה באיכות ובהנדסה ופגשנו מכוניות יקרות בהרבה, שהציעו הרבה פחות.
מ־0 ל־100 קמ"ש

חלק מהמתחרות

אקספנג G6 לונג ריינג'

במחיר 225 אלף שקל, לרכב מנוע אחורי בודד בהספק 286 כ"ס וסוללה של 91 קילוואט עם טווח של עד 570 ק"מ. התא מרווח אם כי פחות איכותי מזה של סרס, ותא המטען גדול.

 אקספנג G6 לונג ריינג' / צילום: יח''צ

BYD SEAL U

210 אלף שקלים עולה BYD החדשה. בסיס הגלגלים קצר מזה של סרס ותא הנוסעים מאובזר היטב. המנוע מסתפק ב־218 כ"ס אך סוללה של 87 קילוואט מספקת טווח עד 500 ק"מ.

 BYD SEAL U / צילום: יח''צ