בכירות בשוק ההון: הטרנדים והסיכונים הבאים שכדאי להכיר

בעולם ההשקעות העתידי, לא ניתן יהיה יותר להיצמד למדד מניות כזה או אחר, בשיטת 'שגר ושכח', יהיה הכרח להיות אקטיביים ולזהות מגמות. זו ההערכה של ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל ואחת מבכירות בעולם הפיננסים הישראלי. לוין השתתפה בפאנל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, בהנחיית עורך שוק ההון בגלובס, שי שלו. בנוסף השתתפו בפאנל ליאת חזות, מנכ"לית פועלים אקוויטי, בנק הפועלים; ולימור בקר, מנכ"לית בית ההשקעות המילטון ליין בישראל.

● ועידת ישראל לעסקים | מנכ"לית אל על: "האינטרס של המדינה הוא חברות תעופה ישראליות חזקות ויציבות"
● ועידת ישראל לעסקים | הכישלונות, ההצלחות והעתיד: אדם נוימן בהופעה נדירה

אנחנו בסיומה של שנה מדהימה למשקיעים. מדד בת"א 35 עלה ב-21%, ומדדי מניות אחרים בולטים בבורסה זינקו בעשרות אחוזים. גם מחירו של הביטקוין זינק ב-112% מתחילת השנה. האם זה הזמן לצאת או לחכות לנפילה הבאה?
לוין: "צריך לעשות זום-אאוט. כשאתה מסתכל רחוק ויוצא החוצה, קרה פה משהו מאז תקופת הקורונה עד לתקופה שלנו. אנחנו בעולם שבו צריכה משמעותה אינפלציה. ממשלות ישלמו יותר על החוב שלהן. כמו כן, צריך לחשוב איך תהיה הצמיחה בעתיד, משום שהעולם מזדקן.

"צריך להסתכל על המגמות המבניות שהעולם עובר, משום שמדובר טרנספורמציה מאוד חשובה. הזדקנות האוכלוסיה והשינוי הדמוגרפי משנים לא  רק את הכלכלות, אלא גם את התחום הפוליטי".

 ענת לוין, מנכ''לית בלקרוק / צילום: שלומי יוסף

לוין הוסיפה כי "העולם הריאלי מתקרב לעולם הפיננסי. לכן בבלקרוק אנחנו פרו-סיכון. כשמסתכלים על ארה"ב כיום רואים שהצרכן חזק והריבית הגבוהה לא גרמה למיתון שם. החברות חזקות והרווחים חזקים. באירופה זה סיפור אחר, צריך להסתכל יותר על החוב. לכן על המשקיעים להיות יותר טקטיים. כי לא רואים את כל הסיכונים במבט קדימה בגלל השינויים המבניים. אם תנסה להבין מה אומרים כל השינויים במבט קדימה, לא תדע מה יהיה הענף הבא שינצח בתחום ה-AI. אתה צריך להיות כרגע בשווקים ולעקוב, אני אומרת - לנהל סיכון".

לימור בקר, מבית ההשקעות המילטון ליין, המתמחה בהשקעת פרטיות, מציינת כי "יש לנו פריוויליגה שלא לנסות לתזמן את השוק. אנחנו מקצה הנכסים לשווקים הפרטיים הגדול בעולם. כל זה מייצר לנו מאגר נתונים. ב-20 שנה האחרונות השווקים הפרטיים הראו ביצועי יתר על השווקים הסחירים. לא תמיד השווקים היו בכאלה רמות שיא. מעניין להסתכל על תקופת בועת הדוט קום בשנת 2000 ובמשבר 2008. באותן תקופוות שווקי ההשקעות הפרטיים הראו יציבות".

ליאת חזות, מנכ"לית פועלים אקוויטי: "בתור משקיעה ארוכת טווח לימדו אותי שלא לתזמן את השוק. מצד שני צריך להסתכל על המגמות ולבחור נכון מהמיקרו. נכון שאנחנו באיזשהו פיק של צמיחה, אבל לא בטוח שזה הפיק (האחרון). כל היסודות שענת דיברה עליהן מייצרים הזדמנויות. ישנם הרבה סקטורים חדשים שיתפתחו מהמגמות שאנו חווים עכשיו. הם ימשיכו לצמוח וייצרו עוד ועוד הזדמנויות. אני מאמינה שנמשיך לצמוח לאורך זמן".

 ליאת חזות, מנכ''לית פועלים אקוויטי / צילום: שלומי יוסף

איפה אתן מסמנות את ההזדמנויות הגדולות בשווקים? מה הטרנדים הבאים?
לוין: "בלקרוק היא חברת ניהול ההשקעות הגדולה בעולם (11 טריליון דולר בנכסים מנוהלים). יש לנו פריוולגיה לשלב בין העולם הסחיר הלא הסחיר. אנחנו יודעים להסתכל על שני העולמות האלה ולראות מה מזין אותם. במבט על ההזדמנויות קדימה, צריך להסתכל על הטרנדים הגדולים: הגאופוליטיקה, הזדקנות האוכלוסיה, סיפור ה-AI שדורש כמות אדירה של דאטה סנטרס ואנרגיה, נושא של אפס פליטות פחמן ועתיד העולם הפיננסי. כל הטרנדים האלה נפגשים בעולם התשתיות.

"עולם התשתיות הוא עולם שיודע להתמודד עם חוזר הוודאות לגבי עתיד האינפלציה. כיום האינפלציה בעולם יותר גבוהה ודביקה בחלקה. אנחנו עם צמיחה שתהיה כנראה יותר נמוכה. לכן עולם התשתיות יפנה אל השוק הפרטי (על פני השקעות הממשלות, ח"ש). כך שבין אם השקעות פרטיות או עולם ההשקעות היותר סחירות, בשניהם עולם התשתיות חשוב", מסבירה לוין.

בקר: "יש מגמה גדולה של הסתת כספים מהשווקים הציבורים לפרטיים. 90% מהחברות בעולם הן פרטיות. כאשר רק 10% מההון שמגויס פרטי. אז 10% מהכסף שמגויס רודף אחרי 90% מהחברות. זה כניסה של המשקיעים הפרטיים לעולם השווקים הפרטיים. זה היה העולם של המוסדיים, עם סף השקעה מינימלי גבוה וחסמים אחרים. העולם הזה היה סגור והיום הוא פתוח דרך קרנות אוורגרין. משקיעים פרטיים בעולם חשופים למיטב ההשקעות כיום. ישראל תמיד היתה קצת מאחור, כמו שב-2005 המוסדיים לא היו חשופים לשווקים הפרטיים והיום יש להם 25% אלוקציה. בגופים כמונו עושים הכל כדי להנגיש את העולמות האלה בארץ".

 לימור בקר, מנכ''לית קרן המילטון ליין בישראל / צילום: שלומי יוסף

חזות: "אני מעריכה שאחרי ההסדר בצפון יתייצב יהיה פה הרבה שיקום פיזי. כל הנושא של תשתיות, שענת נגעה בו, והרבה תוכניות שכבר היו ויצאו לפועל בעולם הנדל"ן למגורים. אנחנו במחסור של הרבה מאוד שנים בתחום, ההיצע לא מצליח לענות על הביקוש. כך שאנחנו מאמינים שתהיה צמיחה מאוד גדולה. חברות יהנו מזה ולכן הנדל"ן למגורים תחום סופר מעניין. כשהריביות ירדו, גם הנדל"ן המניב יהנה. וכמובן התעשיות הבטחוניות, שבמלחמה היתה תצוגת תכלית שלהן. כל העולם נשא עיניו לטכנולוגיה ולמערכות ההגנה. נכון שהעולם הזה כבר מתומחר ביוקר, אבל כשיהיו הסדרים והמשקיעים הזרים יחזרו משמעותית, נראה פריחה גם בעולמות האלה".

ניהול תיק ההשקעות בעולם החדש

יש מקומות בסיכון? שמתומחר ביתר? ראינו שהביטקוין יותר מהכפיל את השווי שלו.
לוין: "יש הערכה ש-75 טריליון דולר שהושקעו בתשתיות עד 2030 בעולם. גם מגמת העיור (כניסה לערים) תוביל. מה שצריך זה להבין איך לנהל תיק השקעות. השאלות הנקודתיות, זה עלה, זה קפץ, הן שאלות שבורחות מהשאלה: איך מנהלים תיק השקעות בעולם החדש שלאחר הקורונה. עולם שיש בו משטר חדש ושינויים מבניים. יודעים שאותו 60/40 (60% אג"ח ו-40% מניות) חלוקה לתיק, הוא לא קיים יותר כתיק נייטרלי בעולם העתידי. משום שהאג"ח הארוכות לא יכולות יותר להגן בפני מניות שיורדות. הממשלות בעולם מגייסות היום הרבה כסף, ויש סכנה גדולה 'בקצה הארוך של עקום האג"ח' (שיתקשו לשלם את החוב, ח"ש). לכן צריך להיות יותר סלקטיביים בין סקטורים".

"בין 2016 ל-2019 אם זזתם בתיק ההשקעות שלכם בין סקטורים הרווחתם עוד 30%. בשלוש השנים האחרונות אם זזתם בין הסקטורים - כמעט הכפלתם את התשואה. כיום המשקיעים מתקרבים לעולם הריאלי. והם צריכים לחשוב מאוד טוב על התרחישים שיהיו קדימה. ה-AI ישנה הרבה תעשיות, הרבה דברים שחלקם אנחנו לא יודעים היום".

בקר: "הנהירה ל-S&P 500 התחילה ב-2023. מעל 200 מיליארד שקל נכנסו בארץ להשקעה במדד בישראל בשנתיים האחרונות. הם רשמו תשואות פנומנליות. אבל צריך לזכור שלא תמיד המדד היה ברמות שיא. היו תקופות של סטגנציה וירידות. ב-2010 למשל המדד הזה לא זז. ב-2022 הוא ירד ב-20%. צריך לזכור שהישראלים נכנסים בהשקעה דולרית, וצריך לגוון בין סקטורים ובין הרבה מאוד תחומים. המעבר רק ל-S&P 500 מאוד מסוכן".

בקר הוסיפה כי "קיים פער גדול בין אפשרויות ואפיקי ההשקעה של המשקיע הפרטי בארה"ב ובאירופה לעומת אלו של המשקיע הישראלי. המילטון ליין בישראל פועלת לצמצום הפער הבלתי נסבל הזה, על-ידי הובלת כלי השקעה ופתיחת אפשרויות שלא היו נגישות לקהל המשקיעים בישראל בעבר - ובראש ובראשונה בהשקעות בשווקים הפרטיים ובתוכם בקרנות האוורגרין".

לוין: "צריך לשאול מה זה בכלל השקעה פאסיבית? היום בארה"ב יש השקעות פסיביות-אקטיביות. פסיבי ואקטיבי הם שמות של פעם. פסיבי אומר 'כאילו' שיש מוצר שכל הזמן נסחר בבורסה ואתה כל הזמן יכול לעקוב אחריו. בעבר עקבו אחרי מדד מסוים. הפסיבי החדש, יש לו אקטיביזציה בתוכו והוא בוחר חברות, למשל של מומנטום, ועכשיו אתה יכול לעקוב אחריהן. צריך להיות אקטיביים גם בבחירת סקטורים. וגם באילו חברות אנחנו משקיעים.

"בעולם האג"ח יש דרמה, כאמור ממשלות תצטרכנה לגייס הרבה מאוד כסף והן כל הזמן מציבות אלטרנטיבה של ריבית מאוד גבוהה למשקיעים. דווקא בעולם של החוב הסחיר (אג"ח קונצרני) יש מרווחים צפופים (תחרות על הריבית). השילוב וההבנה איך השווקים מדברים אחד עם השני הוא הנכון. צריכים להיות אקטיביים. אתה לא תוכל להיות יותר שגר ושכח, ולא תוכל לשבת על מדד אחד".

איך המלחמה השפיעה על הנכונות לחזור ולהשקיע כאן?
חזות: "אני רואה בעיקר באקזיטים של הקרנות הישראליות שאנחנו מושקעים בהן. בטח כשיש הסדר בצפון שנקווה שישמר, ונקווה שיהיה לנו הסדר גם בדרום. אז נראה את המשקיעים חוזרים לארץ. ראינו בהפצה של מניות הפניקס שרבע מהרוכשים היו משקיעים זרים. היו עוד כמה אקזיטים השנה. המשקיעים הזרים רואים אותנו כהאב טכנולוגי. הם מדברים על הכישרון הישראלי. גם אם המשקיעים הזרים, לקחו צעד אחורה, ובצדק מבחינתם, ברגע שיירגע המצב הגאו-פוליטי נראה אותם חוזרים ובגדול בוודאי לעולמות הטכנולוגיים. אבל גם הסקטור הביטחוני יהיה סופר מעניין עבורם".

בקר: "השקענו מעל מיליארד דולר בחברות ישראליות, בחברות בעוטף עזה, בגליל ובהייטק הישראלי. מנכ"ל המילטון ליין היה מאז המלחמה 4 פעמים בארץ. אנחנו כאן בזמן שלום ובזמן מלחמה. האקו-סיסטם של ההייטק חזק ובועט ביתר שאת בזמן המלחמה. אנחנו חושבים שהתעשיות הביטחוניות חזקות בישראל. גם ההייטק והטכנולוגיה. אלה הסקטורים שהכי צומחים בעולם. עם סיום המלחמה, מקווה שיקרה בקרוב, ייתן בוסט אדיר לכלכלת ישראל. יהיו גם הרבה אקזיטים".

ענת: "אנחנו פה בשביל להישאר".

*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.