תושב בארי ששרד: "הממשלה לא סופרת את מי שלא חוזר. זה מתנגש עם רעיון ה'התקומה'"

במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס התקיים פאנל "החברה הישראלית: מטראומה לתקומה", בהנחיית כתבת חדשות 12 אדוה דדון בהשתתפות לוטן פיניאן, חבר קיבוץ בארי שורד ה-7 באוקטובר, איריס חיים, אמו של יותם חיים שנחטף מביתו בכפר עזה ונורה בשוגג על ידי חיילי צה"ל, ואלישע מדן, לוחם צה"ל שנפצע אנושות במלחמה ומשתקם.

● ועידת ישראל לעסקים | דובי פרנסס: "ישראל תיכחד אם לא תאמץ את הבינה מלאכותית" 
● ועידת ישראל לעסקים | מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד: "רמת מתקפות הסייבר בעולם עלתה, והן גורמות להרבה יותר נזק"

פיניאן, שהיום מקים כפר נוער לבדואים ובעברו היה מורה לפילוסופיה יהודית, שהה ב-7 באוקטובר עם אשתו מיכל ושלושת ילדיו בממ"ד בביתם בבארי. המשפחה חולצה אחרי 18 שעות ובאותו היום נרצחו הוריה של מיכל אשתו. בחלוף למעלה משנה, פיניאן אומר כי היום 70% מהקיבוץ בחצרים, וכ-30% מפוזרים. על השאלה אם המשפחה תחזור לקיבוץ הוא משיב - כנראה שלא. הוא מסביר את הקושי לקבל החלטה לחזור לקיבוץ. "א. זה בית קברות עבור אשתי (כי הוריה נרצחו שם). ב. אנחנו לא יודעים לאן נחזור. ג. והכי חשוב. אנחנו לא יודעים מתי נחזור. עקרנו ילדים בטראומה. הם התחילו חיים, יש להם מעגל חברים חדש, ואז פתאום עוד 3 שנים כשהקיבוץ יהיה מוכן נעביר אותם שוב? עוד לא התחילו להרוס. הקיבוץ עוד לא החליט אם הורסים".

פיניאן מוסיף כי "הממשלה לא סופרת את מי שלא חוזר למקום כי זה מתנגש עם רעיון "התקומה". מבחינתם תקומה זה אבן ולא איש. זה בית ולא משפחה. אני בסיטואציה מורכבת. הקיבוץ לא מופרט. המדינה אומרת - אנחנו נבנה בית בבארי. אם לא תחזור - אין לך בית. הבית של חמותי נשרף כליל. השמאי העריך בחסר. אלו שלא יחזרו הם בצללים".

"תקומה זה לא מתי יקימו את העוטף מחדש"

"נולדתי עם גן אופטימי" אמרה איריס חיים. "אפשר להסתכל על כל פרדיגמה מכיוון אחר - מה-8.10 רוב החקלאים של העוטף חזרו לעבודה. זה מאוד מרגש אותי. כי אני חושבת שיש תקומה. זו תקומה מתוך הטראומה. בעלי חזר לעבודה 10 ימים לאחר שהבן שלי נחטף. הוא כבר היה בטרקטור".

חיים מוסיפה, "אני רואה בכל עם ישראל שותפים לכאב שחווינו. אני לא רואה את עצמי כאדם בודד. לכן עד היום אני מסוגלת להגיד שהחיילים שלנו הם הילדים שלנו, ולכן לא קראתי לערוף ראשים של מי שהרגו את יותם, סאמר ואלון. אני לא מאשימה ולא כועסת. אלא מחפשת את הדרך לתרום למדינה מהמקום שאני יכולה לתרום". חיים מסבירה כי מבחינתה תקומה זה לא מתי יקימו את העוטף מחדש. "זו לא תקומה בעיני. התקומה זה שכל אחד במקום שנמצא יעשה עוד משהו למען התקומה. לא משהו ענק וגדול אלא תרומה לחברה הישראלית".

חיים נשאלה מה היא חושבת על התנהלות הממשלה, כולל היום ששר התקשורת גייס ח"כים לחתום על הדחת היועצת המשפטית. "לא פשוט לי לענות על זה. למדתי שלא על כל דבר יש לי שליטה. גם אם הוא לא נראה לי מתאים. לכן יש בי שריר כזה, שאני רואה דברים כאלו אני אומרת לעצמי - אני לא יכולה להשפיע עליו. אני מתמקדת במה שאני כן יכולה להשפיע עליו. זה לא מרפה את ידי. אני סומכת על החברה שלנו. יש לי אמון בעם שלי לפני שיש לי אמון בממשלה. אנחנו הכוח המניע. אנחנו נשנה".

חיים התייחסה לתובנה שלה מאז ה-7 באוקטובר - לפתח חשיבה עצמאית. "התראיינתי המון פעמים. כתבו עלי כתבות וראיתי איך לוקחים את הדברים שאני אומרת ומשנים אותם ונותנים כותרות מפלגות. למדתי לקרוא קודם כל את הכתבה ולבדוק אם אותו בן אדם אמר את זה, או שינו לו במילה אחת או שתיים. לבדוק לבד ולפתח חשיבה עצמאית. לא להאמין לכל מה שאומרים לך".

לשאלה האם היא חושבת שלא החזירו את החטופים בגלל סיבה פוליטית, השיבה חיים, "אישית אני לא מאמינה בזה".

"פתאום יש התמקדות במה אני צריך לעשות"

אלישע מדן איבד את רגליו בעזה כאשר נתקל עם חבריו לצוות במטען. הוא איבד ארבעה חברים טובים באותו היום. "הרגשתי שכוח החיים יוצא ממני. פיזית הרגשתי שאני עומד למות. הרגליים לא איתי ואני מרגיש שכל הדם אוזל לי מהגוף. אני נלחם על כל נשימה. לא הרגשתי שכל החיים עברו לפני".

מדן מתאר רגע של התבהרות. "ברגע של התבהרות אמרתי לעצמי - תעזוב את הכאב. אתה חייב לנשום. אפילו עוד קצת. הצטערתי על מה שלא עשיתי". לאחר שהתעורר, עודכן מה קרה לו ועל חבריו שנהרגו הרגיש תחושת אשמה איך לא נזהר, "היה לי רגע חזק של עצב. אבל פתאום יש התמקדות במה אני צריך לעשות. מאז לא אמרתי את צמד המילים האלו -איזה באסה. שלחתי ווטסאפ לכל החברים שלי ששנים אני לא מדבר איתם. בואו תנו לי חיבוק. אמרתי לעצמי - מה זה השטויות האלו? על מה אתה רב? אותם חברים מחזיקים אותנו מאז הפציעה".

עד היום מדן מאושפז בשיבא ממשיך בשיקום. "בשנה אחרונה אני קצת מסתובב ואני רואה הרבה מאוד כוח וטוב שיש לנו לעם הזה. גם בעולם ולא רק בארץ. יש לנו עם חזק ואיכפתי. החשיבה שיש לנו כוח ואנחנו טובים היא מחזקת. אנחנו צריכים להמשיך לחזק ולעשות טוב".

לוטן הוסיף לבסוף "אנחנו (הציבור) הבורד. זה בשליטתנו. מי שיושב כאן היה מפטר את כל שדרת הניהול כי זה בשליטתנו. אני מסתכל על הילדים שלי והכוח שלהם, ויונק מזה שאין אפשרות להיכשל. אי אפשר שהשחקנים יהיו בשלוש דרגות מעל המאמן. אלישע הקריב חלק מהגוף שלו. לא יכול להיות שכ"כ מעטים עושים כ"כ הרבה. זה כן באחריות שלנו, וביכולת שלנו בגלל שהקבוצה כזאת טובה".

"שואלים אותי מה יהיה ביום שאחרי" הוסיפה איריס. "היום הוא היום שאחרי. כל יום הוא היום שאחרי. המטרה שלי היא להמשיך כל יום לשפר את החברה. לא צריך לחכות ולהגיד "כשהם יתחלפו אז יהיה פה טוב". צריך להגיד יהיה לנו טוב עכשיו. כי זה בידיים שלנו".

***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI, ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.