קרן העושר הנורבגית הודיעה אתמול (ג') כי חיסלה את כל השקעותיה בחברת בזק הישראלית, בשל "סיכון בלתי מקובל שהחברה תורמת להפרות משמעותיות של זכויות אדם באזורי עימות". בכך מצטרפת החברה הישראלית לרשימה של חברות ישראליות שנפסלו בעבר להשקעה על ידי קרן העושר, ששוויה 1.8 טריליון דולר, בשל שיקולים אתיים.
● בכירות בשוק ההון: הטרנדים והסיכונים הבאים שכדאי להכיר
● פרשנות | הדמוקרטיה של דרום קוריאה נחלצה מפי התהום. הפיכת חצות של הנשיא הסתיימה עוד לפני עלות השמש
נכון לסוף יוני 2024, לפי דוח של קרן העושר, החזיקה הקרן ב-0.76% ממניות חברת "בזק", ששווים אז עמד על כ-24 מיליון דולר. הקרן בדרך כלל מבצעת את המכירות כתוצאה מהחלטות ועדת האתיקה שלה בהדרגה, ואולם סוכנות הידיעות "רויטרס" דיווחה הבוקר כי הקרן כבר מכרה את כל אחזקותיה בחברת התקשורת הישראלית.
ההחלטה, שהתקבלה לפי הדיווח כבר בקיץ האחרון אך פורסמה רק אתמול, נובעת מהקשחת הקריטריונים המוסריים של ועדת האתיקה שלה, בין היתר בשל המלחמה בעזה והתגובה של ישראל להתקפות הטרור נגדה בדרום ובצפון. פוליטיקאים, התקשורת והציבור בנורבגיה הפעילו לחץ כבד על הקרן להגביל עוד יותר את אחזקותיה בישראל, שעמדו נכון לקיץ על 77 חברות ועל שווי של 1.4 מיליארד דולר. הוועדה קבעה כי יש "לפרש בחומרה יתרה סטנדרטים עסקיים" לגבי עסקים "המשתפים פעולה" עם הפעילות הישראליות מעבר לקו הירוק ובעזה.
כתוצאה מכך, נכתב בהודעה שפורסמה אתמול באתר הקרן, נפסלה ההשקעה בחברת בזק. "ועדת האתיקה מציינת את טענות החברה כי היא מספקת שירותי טלקום גם לאזורים פלסטיניים בגדה המערבית", נכתב בהודעה. "(אך), הוועדה אינה סבורה כי הדבר מפצה על העובדה כי החברה, באמצעות נוכחות פיזית והקצאת שירותי טלקום להתנחלויות ישראליות, מסייעת לניהול השוטף ולהתרחבות של אותן התנחלויות, שאינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי. בכך שהיא לוקחת חלק בפעילות זו, החברה עצמה מסייעת להפרת החוק הבינלאומי".
הסיטה כבר בעבר השקעות מחברות ישראליות שהיו פעילות מעבר לקו הירוק
עד כה, אנליסטים העריכו כי ההחלטה בקיץ לגבי החמרת הקריטריונים להשקעה תהיה בעלת השפעה בעיקר על תאגידים אמריקאים המספקים נשק לישראל. במיוחד על הכוונת ניצבו ג'נרל אלקטריק וג'נרל דיינמיקס, כמו גם חברת RTX, האחראית לייצור טילים בחטיבת Raytheon. הקרן כבר חיסלה את השקעותיה ברוב החברות הקשורות לביטחון ולנשק בשנים האחרונות משיקולים אתיים. כעת מתברר כי ההחלטה שימשה בסיס לחיסול ההשקעה בבזק.
בעבר דנה הקרן גם בחיסול השקעותיה בבנקים ובמוסדות פיננסיים ישראלים, בשל המעורבות האפשרית שלהם מעבר לקו הירוק, אולם היא החליטה בשלב זה כי אין בסיס להחלטה שכזו. בין האחזקות המרכזיות של הקרן בישראל, נכון ל-30 ביוני 2024: בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי, הפניקס, חברת נייס, "איי.סי.אל", טבע, אנלייט אנרגיה מתחדשת ועוד.
לפני כשנה הודיעה הקרן כי תחסל את השקעותיה בחברת דלק בשל הסכם לחיפוש גז ונפט של חברת "ניו מד" מול חופי מערב סהרה, אזור שנוי במחלוקת בין ממשלת מרוקו לבין ארגון הפוליסאריו הטוען לריבונות עליו.
הקרן הסיטה בעבר השקעות מחברות ישראליות שהיו פעילות מעבר לקו הירוק, כמו שפיר הנדסה, אשטרום, אלקטרה וקבוצת הנדל"ן מבנה נדל"ן, כמו גם דניה סיבוס. בסוף 2022 הודיעה הקרן כי היא מושכת את השקעותיה בחברת התוכנה הישראלית Cognyte Software על רקע דומה. בכל אחד מהמקרים ציינה הקרן כי המשך השקעה בחברות הללו כרוך ב"סיכון בלתי מקובל" להפרות זכויות אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.