יריב לוין הודיע על חידוש המהפכה המשפטית: "בג"ץ לא הותיר בידינו ברירה"

לקראת הדיון הצפוי היום בישיבת ראשי הקואליציה, שר המשפטים יריב לוין הודיע אמש (שבת) על חידוש המהפכה המשפטית באופן רשמי בתגובה להחלטת שופטי בג"ץ לחייב אותו למנות נשיא לבית המשפט העליון. בדיון צפויים ראשי הקואליציה לדון בפיטורי היועמ"שית.

● השופט עמית: "ניסיונות לחתור תחת חוסן הרשות השופטת ולהחלישה" 
● תיקי נתניהו | הניסיון לשנות את אופי אתר וואלה וההוראה לארדן: כך נראה היום השני לעדות נתניהו 
● שלושה פסקי דין בשבוע | הצוואה לא עמדה בתנאי החוק. האם ביהמ"ש החליט לאשר אותה? 

לוין כתב כי "בית המשפט דוחק את הכנסת ואת הממשלה בלית ברירה לפעול בעת הזו על מנת להשיב את סמכויותיה על כנן". לטענתו, הממשלה פעלה באחריות מאז פרצה המלחמה והקפיאה עיסוק ברפורמה המשפטית, אך "בית המשפט, בחוסר אחריות שאין למעלה ממנו, החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה".

בג"ץ קבע: לוין לא ממלא את תפקידו על פי חוק 

לאחר פרוץ המלחמה השר לוין הודיע כי מינוי שופטים יעשה רק בהסכמה רחבה, למרות שהחוק לא מחייב הסכמה רחבה (למעט למינוי שופטים לבית המשפט העליון, ברוב של 7 מתוך 9 החברים בוועדה). במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה הוא מנע הצבעה על מועמדים וגרם לשופטים, חברת האופוזיציה ולנציגי לשכת עורכי הדין להגיע עמו להסכמות.

במקביל, הוא סירב לקיים הצבעה על מינוי נשיא חדש לאחר פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2024, מאחר ואין רוב למועמד שביקש למנות (השופט יוסף אלרון). הוא ביקש למנוע את את מינויו של השופט יצחק עמית, היום ממלא מקום הנשיא לפי שיטת הסניוריטי. התנהלות זו הובילה להגשת עתירות ולפסיקת בג"ץ בעניין, שקבע כי לוין לא ממלא את תפקידו על פי החוק כאשר הוא נמנע מקיום הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון.

בהודעתו מציין לוין את הפשרה שהציע לחברי הוועדה והודיע כי הפשרה בעינה עומדת: "השופט אלרון ימונה לתקופה של כשנה לנשיא העליון, ואחריו ימונה מועמד השופטים. בנוסף, הצעתי שהשופטים יגישו בפני נציגי הקואליציה בוועדה שני מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, מהם נבחר אחד, ובמקביל נציגי הקואליציה יציגו שני שמות, מהם הוועדה תבחר שופט אחד. באשר לשופט השלישי, הצעתי כי נגיע למינוי מוסכם מבין שופטות בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ".

לוין: "בג"ץ השתלט באופן סופי על סמכויות הכנסת"

לוין טוען כי הצו שהוציא בג"ץ "בלתי חוקי על פניו". הוא מנמק את ההודעה גם בהחלטות נוספות של בג"ץ בהם השבת הלכת הסבירות לאחר ביטולה: "מספר שבועות לאחר הטבח הנורא של ה-7.10, השתלט בג״צ באופן סופי על סמכויות הכנסת, וקיבל החלטה שאין לה תקדים בעולם כולו לבטל חוק יסוד שהתקבל בכנסת ברוב גדול של למעלה ממחצית כלל חברי הכנסת.

"בג״צ לא הסתפק בזה - מאז פרוץ המלחמה הוא דן בתנאי המחבלים שטבחו ב-7 לאוקטובר, דן בסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה, שקל להורות למדינה לשחרר גופות מחבלים בעוד חטופינו נמקים במנהרות החמאס, ושורה ארוכה של דברים נוספים". עוד הוסיף "אני עצרתי. הם המשיכו ביתר שאת. אני ביקשתי להימנע מהעיסוק בזה עכשיו. הם קבעו בצו מועד מיידי והכתיבו את לוח הזמנים. אני פעלתי להגיע להסכמות. הם הוציאו צווים חסרי תקדים ופועלים בדרך כוחנית של כפיה. הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות".

בתגובה מסרה חברת הוועדה למינוי שופטים, ח״כ קארין אלהרר: "השר לוין פועל בניגוד לחוק, מסרב למנות נשיא לביהמ״ש העליון רק כי אין רוב למועמד שלו, וכשבית המשפט מורה לו בפשטות לציית לחוק, הוא עובר לסחיטה באיומים. כל הסיפורים על נסיונות להגיע להסכמות הם סיפורי מעשיות. הסכמות נעשות כששני הצדדים מוותרים אבל לוין מעולם לא התכוון לכך. כל כוונתו להמשיך ולאיים שאם לא יקבלו את הצעתו ישנה את השיטה. כך לא מתנהלים בדמוקרטיה שבה שומרים על שלטון החוק". ח"כ גלעד קריב, יו״ר ועדת החוקה לשעבר, כתב ברשת X (טוויטר): "״לוין ורוטמן - כל חוק הפיכה שיגיע לועדת החוקה יתקל בחומה בצורה״.

יו"ר לשכת עורכי הדין מסר: "לוין משקר לציבור. הוא מעולם לא פעל להרגעה ולא חיפש הסכמות. כל מה שרצה לאורך כל הדרך היה מינוי נאמנים לו לעליון וסיכול הליך בחירת נשיא (מה שווה נשיא לעליון אם אי אפשר לשלוט בו?). נציגי לשכת עורכי הדין ימשיכו לפעול בוועדה להביא לבחירת נשיא העליון למרות סירובו הבלתי חוקי של לוין".

התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה כי מדובר ב"אותם מהלכים שהביאו לשבר העמוק שהוביל לאסון השבעה באוקטובר. אזרחי ישראל יתייצבו שוב להגנה על מערכת המשפט העצמאית ושלטון החוק, שהם המגן האחרון מפני עריצות השלטון. נהדוף כל ניסיון לפגיעה בערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".