הממשלה הותירה את השירות הציבורי ללא נציב. אלו הסכנות

תפקיד נציב שירות המדינה עומד ריק היום, לאחר שפרופ' דניאל הרשקוביץ סיים את תפקידו והממשלה התנגדה להאריך את כהונתו, בניגוד להמלצת היועצת המשפטית לממשלה. בג"ץ צפוי להכריע האם להתערב בהחלטת הממשלה למנות נציב חדש ללא הליך תחרותי. עד שתתקבל החלטה, שופטי בג"ץ הקפיאו את הליך המינוי. המשמעות של הותרת המשרה הבכירה ביותר בשירות הציבורי, לא מאוישת היא כי לא ניתן יהיה לבצע שורת פעולות חשובות הנוגעות לעובדי הציבור. כך, לא ניתן יהיה להשעות עובדים נגדם מתנהלות חקירות פליליות או משמעתיות. עובדים אלו ימשיכו בתפקידם עד לאחר סיום ההליך הפלילי ולאחריו ההליך המשמעתי. 

● יריב לוין הודיע על חידוש המהפכה המשפטית: "בג"ץ לא הותיר בידינו ברירה"
● הבעל מימן את דירת המגורים. האם האישה תקבל מחצית ממנה?

הממונה על המשמעת בנציבות, עו"ד גיא דוד, פנה ליועצת המשפטית לממשלה והזהיר מ"פגיעה חמורה בדימוי השירות הציבורי ובתפקודו". הנציב עומד בראש ועדת המינויים. כך גם לא ניתן יהיה לכנס את הוועדה ולמנות מנהל קבוע למינהלת תקומה (משרה המאוישת על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה במילוי מקום), מנכ"ל קבוע למשרד התקשורת, משרה שאינה מאוישת מספר שבועות, מנכ"ל למשרד ראש הממשלה שמונה לשגריר.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר גיל לימון, כתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס, ערב סיום תפקידו של הרשקוביץ, כי היה וראש הממשלה יבקש למנות ממלא מקום, עליו להיוועץ עם היועצת המשפטית טרם המינוי. עוד ציין לימון כי ככל שייבחר מועמד לכהונה הזמנית, עליו להיות בעל כשירות והתאמה לתפקיד. עד כה הממשלה לא פעלה למנות ממלא מקום. 

הקפאת הליך המינוי התקבלה למרות שהממשלה שינתה את החלטתה המקורית בעקבות דיון שהתקיים בבג"ץ. השופטים ביקרו את החלטת הממשלה הראשונה, למנות נציב מבלי שוועדה תבחן את ניסיונו והתאמתו לתפקיד, אלא רק את טוהר המידות במינוי. בעקבות הביקורת, הממשלה קיבלה החלטה חדשה לפיה המינוי יבחן על ידי "ועדת מינויים מיוחדת", שתבחן גם את מידת ההתאמה לתפקיד. העותרות עמדו על העתירות בטענה כי אופן המינוי מנוגד להחלטת הממשלה משנת 2018, אז התחייבה המדינה לאמץ נוהל קבוע שיבטיח את עצמאותו, את מקצועיותו ואת אי-תלותו של הנציב. באופן הבחירה שנבחר אין הליך תחרותי אלא מועמד שהממשלה בוחרת ונבחן על ידי ועדה. הדיון בבג"ץ נקבע ל-15 בינואר.