הייעוץ המשפטי: יש לאפשר ללשכת עורכי הדין להתנגד לממשלה

הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת מתנגד להוראות מרכזיות בהצעת החוק להגבלת התקציב של לשכת עורכי הדין - כך עולה מדיון שקיימה הבוקר (ב') ועדת החוקה, במסגרת הכנתה של הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, וכן מחוות דעת שהגיש הייעוץ המשפטי לקראת הדיון.

● שאלות ותשובות | משבר מינוי נשיא העליון מחריף: מה משמעות האיום של שר המשפטים?
● הממשלה הותירה את השירות הציבורי ללא נציב. אלו הסכנות
● "בג"ץ לא הותיר בידינו ברירה": לוין הודיע על חידוש המהפכה המשפטית

ההוראה המרכזית בהצעת החוק, שיזם ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), אשר מקודמת על־ידי הממשלה ועל־ידי שר המשפטים, יריב לוין, אוסרת על הלשכה להשתמש בדמי החבר שהיא גובה מעורכי הדין כדי לממן את פעילותה הציבורית. פעילות זו כוללת, בין היתר, מעורבות בהליכי חקיקה והשתלמויות מקצועיות. הצעת החוק מבקשת להתיר מימון רק עבור פעילויות החובה, ובהן רישום מתמחים, הסמכת עורכי דין וניהול שיפוט משמעתי לעורכי דין.

יו"ר הוועדה, שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אמנם הביע בדיונים הקודמים נכונות לאפשר מימון מדמי החבר עבור חלק מהפעילויות הציבוריות של הלשכה, אך הדבר טרם סוכם, ורוטמן הזכיר בדיונים בהקשר זה בעיקר את ההשתלמויות המקצועיות. כעת, הייעוץ המשפטי לוועדה קובע כי יש להתיר מימון שיאפשר ללשכה "להביע בהליכי חקיקה עמדות עצמאיות, העשויות להיות שונות מעמדת הממשלה".

סגן היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד אלעזר שטרן, הזכיר בדיון כי מעורבותה של הלשכה בהליכי חקיקה באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של תחומים. לדבריו, "ישנם תפקידים נוספים ללשכה ברחבי החקיקה - החל מהליכים הנוגעים להלבנת הון, ועד הכרעה בסכסוכי שכר טרחה וחוקים שונים שמחייבים התייעצות עם הלשכה. חייבים לתת על כך את הדעת כשקובעים את הפעילויות שעבורן ניתן להשתמש בדמי החבר".

ברקע הדברים, ניצבת הביקורת החריפה שמותחים בלשכת עורכי הדין, שבראשות עו"ד עמית בכר, על כך שהצעת החוק נועדה לפגוע בלשכה. זאת, לנוכח התנגדותה למהלכים שמוביל שר המשפטים לוין בוועדה לבחירת שופטים, למניעת בחירתו של השופט יצחק עמית כנשיאו הקבוע של בית המשפט העליון, לביטול שיטת הסניוריטי לבחירת הנשיא, ולמינוי שופטים המזוהים עם הממשלה ועם המהפכה המשפטית לעליון.

רוטמן מציע כי קביעת הנושאים שעבורם תורשה הלשכה להשתמש בדמי החבר תחייב את אישורו של שר המשפטים לוין ושל ועדת החוקה בראשותו. ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר כי מדובר בפוליטיזציה, וחזר על עמדתו העקרונית כי הצעת החוק היא "נקמנית", ומבקשת לפעול נגד הלשכה בגלל עמדותיה נגד לוין.

לפי שינוי נוסף שמקדם רוטמן, הצעת החוק אמנם תיכנס לתוקף בינואר 2026, אך חלק מהוראותיה לגבי השימוש בדמי החבר ייושמו כבר החל מינואר הקרוב - בעוד כשבועיים, ואחרי שבלשכה כבר אושר תקציב לשנה הקרובה. בייעוץ המשפטי לוועדה מותחים על כך ביקורת.

לפי חוות הדעת שהגישו בנושא, "החלה מיידית של הוראות מהתיקון המוצע על תקציב 2025 שכבר אושר, עלולה לפגוע בהסתמכות, בזכויות מוקנות של הלשכה, של עובדיה ושל צדדים שלישיים, ובחופש החוזים שלהם. זאת, במיוחד בהתחשב בכך שלא הוצגו בוועדה טעמים המצדיקים החלה מיידית של שינוי כה מרחיק לכת בפעילות הלשכה".

"ההצעה מנסה לכפות על הלשכה מנגנונים שמעוררים קשיים"

בייעוץ המשפטי לוועדה מבקרים הסדר נוסף שמקדם רוטמן. לפי הסדר זה, הסכומים שתורשה הלשכה להקצות לטובת הוצאות מטה ותקורה יוגבלו לאחוז מספרי שייקבע באופן קשיח בחוק.

בייעוץ המשפטי דורשים כי מהלך כזה יתבצע בעבודת מטה ובליווי רואה חשבון או כלכלן. לדבריהם, "קביעה קשיחה בחקיקה של אחוזי התקורה, ללא קיום עבודת מטה מקצועית שתשקף את הצרכים האמיתיים של הלשכה, עלולה להוביל לקביעת אחוזי תקורה שאינם תואמים את הנדרש. אם האחוזים שייקבעו יהיו גבוהים מהנדרש - הדבר יפגע בעורכי הדין, שיידרשו לשלם ללא צורך, ואם האחוזים שייקבעו יהיו נמוכים מהנדרש - הדבר עלול לפגוע ביכולתה של הלשכה לתפקד ולבצע את תפקידי החובה שהמחוקק הטיל עליה".

עוד מתנגדים בייעוץ המשפטי להצעתו של מילביצקי, אשר נעדר היום מהדיון, כי תקציב הלשכה יחולק כך ש-80% ממנו יוקצו לטובת המחוזות ו-20% לטובת הלשכה הארצית. קביעה קשיחה כזו, מסבירים בייעוץ המשפטי, אינה לוקחת בחשבון שינויים עתידיים בפעילות הלשכה.

סגן היועץ המשפטי שטרן אמר בדיון כי "ההצעה מנסה לכפות על הלשכה אחוזים ומנגנונים שמעוררים קשיים. התמונה הכללית היא שכפייה כזו אסור שתפגע בתפקידי החובה של הלשכה שהמחוקק הטיל עליה. צריך עבודת מטה ולהבטיח שלא תיפגע עבודת הלשכה ועצמאותה".

רוטמן, מצידו, התנגד לדרישה לעבודת מטה, וטען כי מדובר בהכרעה ערכית. לדבריו, האחוז שייקבע בחוק עבור הוצאות התקורה של הלשכה יהיה גבוה מזה המקובל בנהלי החשכ"ל, אשר מסתכם לטענתו ב-7%; אך לתפיסתו, אין הצדקה להמשך המצב הנוכחי, בו נגבים דמי חבר בהיקף של כ-60 מיליון שקל, בעוד שהעלות של פעילויות החובה של הלשכה (שאינן כוללות את הפעילות הציבורית - ע"ג) מסתכמת בכ-22-23 מיליון שקל.

הדיון בהצעת החוק אמור להתחדש מחר (שלישי).