בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה כי רופא שיניים שהשכיר 12 דירות בירושלים במשך שש שנים, וההכנסות השנתיות שלו מדמי השכירות עמדו על מעל חצי מיליון שקל ניהל עסק להשכרה, ולכן הוא אינו זכאי לשיעורי המס המופחת בהשכרה פרטית. המחוזי קבע כי רופא השיניים "קיים פעילות השכרה שיטתית ונמשכת באמצעות עורך דין, אשר כללה מנגנון של עובדים שביצעו את הפעילות, אשר איפשרו והטיבו את הפקת ההכנסות, כמו גם את הגדלת מצבת הנכסים שבבעלותו", וכי המנגנון המשומן, יחד עם מכלול הנסיבות של ההשכרה מעידים כי מדובר בעסק.
● עסקה בשבוע | שלושה חברים קנו במשותף דירת 4 חדרים בבת ים. כמה הם שילמו
● "טרפת מהפסקת האש": 4.19 מיליון שקל על פנטהאוז בנהריה
● שאלות ותשובות | רמ"י שיווקה 7,000 יח"ד בשדה דב. למה המכרזים לא נסגרו?
פסק הדין העלה שוב את השאלה מתי יוגדרו השכרת דירות או שטחים שבבעלות פרטית כהכנסה אקטיבית מעסק ומתי כהכנסה פרטית. התשובה לשאלה שווה הרבה מאוד כסף עבור המדינה או בעלי הנכסים, כיוון שהכנסה עסקית מהשכרה מחייבת במס שיכול להגיע לכ־50%, והכנסה פסיבית־פרטית מזכה את בעלי הנכסים במס מופחת בשיעור 10%.
שאלה זו, שהעסיקה בעבר רבות את בתי המשפט, לכאורה קיבלה מענה בראשית 2018, כשניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינו של עו"ד שרגא בירן והאחים לשם, שם נקבע כי בירן, ישלם מס בשיעור המוטל על "עסק" בגין הכנסותיו מהשכרת 24 דירות שהיו בבעלותו בתל אביב, בירושלים וברחובות. אותה קביעה חלה גם לגבי האחים דפנה ודן לשם, שירשו 24 דירות וארבעה נכסים עסקיים מאביהם המנוח והשכירו את כל הנכסים הללו תמורת כחצי מיליון שקל בשנה לכל אחד מהם.
בפסיקה נקבעו קווים מנחים לסיווג פעילות כעסקית, ובניהם כי יש לראות הכנסה מסוימת כעסקית לצורכי מס כאשר היא נובעת מפעילות ממשית, נמשכת, מחזורית ושיטתית, שמטרתה מוגדרת, ושלצורך הפקתה נדרשת יגיעה אישית ואקטיביות מצד בעל העסק, שלוחיו או מי מטעמו. העליון ציין גם 12 קריטריונים לסיוע למתן תשובה לשאלה מתי השכרת דירות תחשב כעסק, ביניהם: סוג הנכס, משך תקופת ההחזקה, תדירות העסקאות והפעולות, ההיקף הכספי, אופן המימון, בקיאות ומומחיות, מנגנון עסקי מאורגן ושיטתי, פיתוח, טיפוח והשבחה וייעוד כספי התמורה.
דירות למגורים בחיפה / צילום: Shutterstock
עוד נקבע כי מעל לכל מבחני העזר "מרחף" מבחן הנסיבות המיוחדות האופפות את העסקה, אשר כונה בפסיקה ובספרות "מבחן־העל" או "מבחן־הגג".
בהמשך לפסיקה, רשות המסים פרסמה טיוטת עמדה מטעמה בנוגע לסיווג ההכנסות בנוגע להשכרת דירות מגורים, לפיה השכרת 10 דירות מגורים ומעלה מהווה "עסק", המחייב במס מלא, אשר עלול להגיע לשיעורים של 45%־50%; אזרחים המשכירים עד חמש דירות פרטיות בבעלותם, זכאים ליהנות ממס בשיעור מופחת של 10%; ואלה המחזיקים בין 5 ל־10 דירות, יצטרכו לשכנע את רשות המסים מדוע הם זכאים למס המופחת.
הטיוטה מעולם לא הבשילה לעמדה רשמית ונגנזה, אך בפועל נותרה תלויה באוויר מעל המחלוקות שנוהלו בשנים האחרונות בין רשות המסים לנישומים מרובי דירות ונכסים מושכרים. עד כמה היא השפיעה על עמדת הרשות במחלוקות הללו ואיך הרשות יישמה את הכללים שקבע העליון? גלובס מציג שלושה סיפורים של בעלי דירות שלא הגיעו אל בתי המשפט וחושפים את הגבול ששרטטה רשות המסים בין השכרה פרטית לעסקית.
השכרה פרטית ועסקית: 22 דירות בירושה מרופאה
א' הייתה רופאה בכירה שנפטרה ב־2022 והותירה עיזבון הכולל גם 22 דירות ברחבי ישראל, מתוכן 20 דירות המושכרות לשוכרים פרטיים ושתי דירות המוחזקות על ידי דיירים מוגנים. שלושת בניה של המנוחה, שלושתם בעלי השכלה טכנולוגית ועובדים בחברות הייטק, ירשו את נכסיה בחלקים שווים.
יחד עם הדירות הבנים ירשו גם מחלוקת מול רשות המסים סביב השאלה כמה מס ישלמו על ההכנסות מהשכרת הדירות - האם מס כעסק (המגיע לכ־50%) או כהשכרה פרטית (כ־10%). במסגרת ביקורת מס שנערכה לעיזבון וליורשים, קבעו רשויות המס כי יש לסווג את ההכנסות משכר דירה כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, ובכך לשלול את שיעור המס המוטב של 10% המוענק להכנסות משכר דירה לפי סעיף 122 לפקודה. לטענת המפקח, היקף הנכסים ואופיים הצביעו על ניהול עסקי הדורש "יגיעה אישית" מצד המנוחה, אף שהכנסותיה נבעו מהשכרה פאסיבית של הנכסים.
ילדי המנוחה טענו כי המנוחה, בעלה המנוח שנפטר לפניה (והיה אף הוא רופא בכיר) וילדיהם לא עסקו בתחום המקרקעין ואין להם ידע ובקיאות בתחום הנדל"ן, ושמדובר בנכסים שנרכשו לאורך עשרות שנים מתוך שיקולים משפחתיים ולא כלכליים־עסקיים. נוסף לכך טענו היורשים כי הנכסים הושכרו על ידי המנוחה ולאחר פטירתה על ידי יורשיה באופן פאסיבי וללא ניהול אקטיבי, ייעול או יזמות, כפי שהיה מצופה ממי שמנהל עסק.
התיק הסתיים בפשרה ונקבע כי חלק מההכנסות מההשכרה יחשבו עסקיות וחלק יחשבו פרטיות וייהנו ממס מופחת.
"הדגשנו את הצורך להתייחס לנסיבותיו הייחודיות של המקרה ולהבחין בינו לבין פסיקות עבר, תוך הדגשת ההבדלים המהותיים. עמדתנו המקצועית אפשרה להגיע לפשרה מיטבית שהביאה לחיסכון משמעותי עבור לקוחותינו", מסבירה עו"ד (רו"ח) רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה במשרד עמית, פולק מטלון ושות', ומי שייצגה את היורשים בתיק. "המחלוקת הסתיימה בפשרה ששיקפה איזון בין טענות הצדדים, לפיה חלק מההכנסות הוכרו כהכנסה מעסק וחלקן כהכנסות הפאסיביות, והפחיתה באופן משמעותי את חבות המס".
על המוקד ב־2025: רשות המסים מתכוונת לבחון את מרובי הדירות
על פי נתוני רשות המסים, 604 ישראלים מחזיקים מעל ל־10 דירות, למעל מ־1,000 ישראלים יש שבע דירות בבעלותם, לכ־2,200 יש שש דירות בבעלותם ולכ־5,300 יש 5 דירות. עוד 15,700 ישראלים מחזיקים ארבע דירות בבעלותם ולמעל 60 אלף ישראלים יש שלוש דירות בבעלותם.
כמה מהן מושכרות? זו שאלת מיליארד השקל שהרשות מנסה לענות עליה כבר שנים ארוכות על מנת להסדיר את תשלום המס בזירת השכירות.
לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לאחרונה, בישראל יש היום כ־815 אלף דירות מושכרות. סקר של הלמ"ס שפורסם לפני כשנה תחת הכותרת "בעלות על דירה" הראה כי נכון ליולי 2023 היו בישראל 2.85 מיליון דירות, מהן 801.4 אלף (28.1%) שבהן התגוררו שוכרים.
ואולם, המספרים הללו אינם וודאיים. שוק השכירות מתנהל בערפל סמיך ומגלגל עשרות מיליארדי שקלים בשנה, שרבים מהם לא מדווחים לרשויות המס, והופך בחסות המדינה ואי הרצון של הפוליטיקאים לחשוף אותו לציבור, למקור להעלמות מס.
רשות המסים והאוצר מנסים מזה שנים להעביר חקיקה שתחייב בעלי דירות לדווח על השכרתן, גם אם שכר הדירה מתחת לרף המחייב תשלום מס (5,600 שקל לחודש כיום), אך פעם אחר פעם נופלת יוזמת החקיקה ונקברת במגרה חשוכה. גם היום תלויה ועומדת הצעת חוק להקמת מאגר שכירות בפני ועדת הכספים, אך לא נקבע דיון בה מזה חודשים ארוכים.
בתוך המציאות הזאת של מידע חסר, רשות המסים מנסה "לתפוס ברשת" את מי שניתן על ידי מבצעי אכיפה, דרישות מידע מבעלי נכסים והצלבת מידע בין מאגרי מידע קיימים.
השאלה נותרה באוויר
ובינתיים, במקביל, גם השאלה כמה דירות מושכרות יחשבו לעסק, נותרה באוויר נתונה לפרשנות. ברשות המסים אומרים ש"ככלל, הדברים נגזרים בסופו של דבר ממבחני קיום עסק, כפי שנקבעו בפסיקה. כמות הדירות מהווה אינדיקציה חשובה אך לא בלעדית וצריכים להצטרף אליה סממנים נוספים שיעידו על התקיימות עסק".
עוד חושפת הרשות כי "כחלק מתוכנית העבודה שלה לשנה הקרובה, רשות המסים מתכוונת לבחון את מרובי הדירות והאם יש לראות בהם כמי שצריכים לדווח על הכנסותיהם כהכנסה מעסק".
לדברי עו"ד ורו"ח גוז־לביא, "הלכה למעשה, מאז פרסום טיוטת החוזר של רשות המסים, והגם שהטיוטה לא הפכה לעמדה רשמית, הרשות הקשיחה את עמדתה וקובעת כי הכנסה מהשכרת 10 דירות ומעלה תיחשב כהכנסה מעסק. ברוב המקרים, הרשות טוענת שמדובר בניהול עסקי ואינה מייחסת די משקל למבחנים המהותיים שנקבעו בפסיקה".
עוד מוסיפה עו"ד ורו"ח גוז־לביא כי "שימוש ברף כמותי נוקשה של 10 דירות מייצרת החמרה ביחס לפסיקת בית המשפט העליון, ומובילה למצב שבו נישומים מוצאים עצמם מסווגים כ'עסק' גם כאשר נסיבותיהם אינן מצביעות על פעילות עסקית בפועל. כפועל יוצא, נישומים שאינם רואים את עצמם כ'עסק' נאלצים להתמודד עם דרישות מס כבדות יותר, גם אם לא ציפו להיחשב כ'בעלי עסק' להשכרת דירות".
עו"ד דורון מוטעי ועו"ד ורו"ח עמית זומר ממחלקת המסים במשרד פרל כהן מסבירים כי "רשות המסים ניסתה לייצר וודאות בשוק באמצעות חיתוך בסכין כהה. אולם עולם המסים מורכב מאלפי גוונים של אפור ולכן קשה מאוד לחתוך בו בסכין כהה. כדי להכריע האם מדובר בהכנסה עסקית או פסיבית יש ליישם מספר מבחנים ולאמץ עמדה פרשנית, דבר שבאופן טבעי פוגע בוודאות שהנישום - וגם הרשות - מנסים להשיג. המציאות מחייבת ניתוח מעמיק של כל הנסיבות הספציפיות ולכן כל תיק עומד בפני עצמו".
האם יש רף ודאי?
האם יש בכל זאת רף למספר דירות שמהן ניתן לומר שהנישום בוודאות מנהל עסק או להיפך? לדברי מוטעי וזומר, "גם מי שמחזיק מתחת לחמש דירות לא תמיד חסין מסיווג ההכנסה שלו כעסק. יש צבר של מבחנים והניצחון הוא תמיד בנקודות ולא בנוקאאוט".
עו"ד מאיר מזרחי מוסיף כי "בשנים האחרונות בהחזקה של עד חמש דירות לא התעוררה בעיה והרשות הסכימה לרוב שמדובר בהשכרה פרטית. בין חמש ל־10 דירות היו מקרים של אנשים שהם במובהק אנשי עסקים כמו קבלנים יזמים, עורכי דין וכדומה, שהתעוררו ויכוחים עם רשות המסים, אבל לחלקם לא הוציאו בסוף שומות כי השתכנעו שמדובר בהכנסה פרטית.
"מעל 10 דירות בד"כ מגיעים לפשרות של תן לי חצי או שלושת רבעי מהמס עסקי והשאר פרטי. אבל בהחזקה של 20 דירות ומעלה רשויות המס מתעקשות כי מדובר בהכנסה עסקית וקשה מאוד להתווכח על זה. מה שקרה בפועל זה שטיוטת הוראת הביצוע של רשות המסים שנגנזה למעשה, משמשת כלי בעבודה של רשויות המס ופקידי השומה נעזרים בטיוטה הזאת כקו מנחה".
השכרה פרטית: 12 דירות של תושב חוץ
ד', יהודי־קנדי תושב חוץ, מחזיק ב־12 דירות בבניין בתל אביב. את הדירות קיבל בירושה לפני שנים, והבניין שבו הן נמצאות מוחזק בבעלות משפחתו מזה עשרות שנים. בבניין דירות נוספות שקיבלו בירושה בני משפחה אחרים, חלקם תושבי חוץ. כלל הדירות בבניין מושכרות בשכירות ארוכת טווח והטיפול בהשכרה נעשה על ידי קרוב משפחה ישראלי של ד'.
מעת לעת מגיע ד' לבקר את בני משפחה וחברים בישראל, אך הוא בקושי מתעסק בענייני השכרת הדירות. לאורך השנים הוא לא הגדיל את הנכסים שיש לו בארץ ולא ביצע פעולה להשביח אותם באופן מיוחד.
אף שהוא תושב חוץ הוא נדרש לדווח על הכנסותיו משכירות לרשות המסים בישראל, שכן על פי חוקי המס גם תושב חוץ נדרש לשלם מס על הכנסות שהופקו בישראל, והוא אכן עושה זאת מדי שנה. על הכנסותיו מהשכרת הדירות הוא מדווח לאורך השנים כהכנסה פאסיבית המזכה אותו בשיעור מס מוטב של 10%, ורשות המסים מקבלת את דיווחיו.
"יש נישומים שמחזיקים בדירות ונכסים מרובים אך לא עלו על הרדאר של רשות המסים ומדווחים על הכנסה פאסיבית", אומר עורך הדין המייצג את ד'. "ואולם, במקרה הזה, הגם שלא נקלענו למחלוקת מול רשות המסים, התרשמתי שרשות המסים מתחשבת בעובדה שמדובר בתושב חוץ, הנכסים במשפחתו כבר עשרות שנים והוא לא השביח אותם במיוחד או עשה פעולות אקטיביות לאורך השנים בנוגע להשכרה שלהם, ולכן גם מקבלים את הדיווח שלו. הוא לא מנהל מנגנון השכרה או משהו מקצועי אלא משתמש בקרוב משפחה לצורך ההשכרה ובקושי מעורב. אלה שיקולים משמעותיים בעת קביעה אם מדובר בהשכרה פרטית או עסקית ולא רק העובדה שיש לו יותר מ־10 דירות. התמונה אם זה עסק או לא מצטיירת משקלול של כל הנסיבות".
הכנסה מעורבת: 8 דירות בבניין אחד
ח' בעלים של שמונה דירות בבניין ישן בצפון הארץ. ארבע מהדירות הוא קיבל בירושה וארבע נוספות רכש לאורך השנים - עד שהפך לבעלים של כל הבניין. את הדירות הנוספות רכש באמצעות הון עצמי וללא מימון. אף שמדובר בבניין ותיק, הדירות לא עברו שיפוץ במהלך השנים. ח' משכיר אותן בעיקר לצעירים, זוגות או סטודנטים. כל הטיפול בענייני ההשכרה נעשה על ידי ח' עצמו, בלי אנשי מקצוע ויועצי נדל"ן. ח' עצמו בעלים של עסק בתחום שאינו קשור לנדל"ן.
במהלך השנים דיווח ח' על ההשכרה כהשכרה פאסיבית, אך בשלב מסוים הוא עלה על הרדאר של רשות המסים ששיגרה אליו דרישה לתשלום מס כעסק. "ברשות המסים טענו שהעובדה שהוא רכש את כל הדירות באותו בניין מהווה הוכחה שזה עסק", מספר יועץ המס של ח'. "הטיעון הזה יכול לעבוד גם הפוך - היו מקרים שבהם דווקא בגלל שמדובר בדירות באותו בניין נקבע שזה לא עסק - כי הבעלים של הנכסים לא התפרס והרחיב את עסקיו לנכסים נוספים מעבר לאלה שקיבל בירושה או אלה הסמוכים להם.
● רופא שיניים השכיר 12 דירות. כמה מס הוא ישלם?
● המיזוג של צמד משקיעי הנדל"ן: מדוע השווי של תנופורט זינק, וזה של ישפרו צנח
במקרה של ח', הרשות החליטה שזו אינדיקציה דווקא לכך שהוא ניהל עסק. פקיד השומה טען שהוא ריכז מאמצים בבניין וכאיש עסקים יש לו בקיאות וידע, קשרים ויכולת לנהל עסק. ואולם, הוכחנו שלא היה מנגנון משמעותי של עסק, לא היה מימון לרכישת הדירות והוא לא היה איש נדל"ן והצלחנו להגיע לפשרה".
התיק הסתיים בקביעה כי הכנסות השכירות ממחצית הדירות ייחשבו כהכנסה עסקית ומחצית יחשבו כהכנסה פרטית. לדברי יועץ המס של ח', "יתכן שאם הוא היה שכיר במייקרוסופט אז היינו מצליחים לשכנע שההכנסה פאסיבית. העובדה שהוא לא מבין בנדל"ן ועוסק בתחום אחר בכלל לא שכנעה את רשות המסים - שהחליטה שדי בכך שהוא מכיר את העולם העסקי כדי לקבוע שיש לו בקיאות. אם אתה איש עסקים ויש לך סביב 10 דירות ולקחת הלוואות מהבנק לממן חלק מהן, הסיכוי שיקבעו שאתה לא מנהל עסק השכרה הוא קלוש, ואין מבחינת הרשות הבדל אם אתה איש עסקים בתחום התקשורת, השיש או הנדל"ן. משתמשים במבחן הבקיאות לאו דווקא כבקיאות בנדל"ן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.