הבטיחו שהוא ישנה את שוק העבודה ואת שדה הקרב. מה קרה בפועל?

בנובמבר 2022 חברת OpenAI חשפה כלי שהצליח לטלטל כמעט כל תעשייה שניתן לחשוב עליה - ChatGPT. אם פספסתם, מדובר בצ'טבוט שכשמו כן הוא - מאפשר לשוחח עם מודל הבינה המלאכותית GPT ולקבל ממנו תשובות לשאלות בנושאים שונים. מאז תעשיות רבות חוו שיבוש בצל ה־AI, כשהמסר הוא ברור: הבינה המלאכותית כנראה לא תשתלט על העולם - אבל מי שישלוט בה, ישלוט על העולם.

● ראיון | מי יעבוד בהייטק הישראלי בעוד עשור? 
● WSJ | מהכלא הרוסי ומעבר לו: כך עקבתי אחר הסוכנות החשאית מטילת האימה של פוטין 

חודשיים לאחר שנחשף הצ'טבוט החדש הוא הצליח לקטוף הישג מרשים - 100 מיליון משתמשים. מאז נראה שמחודש לחודש, מהכרזה להכרזה, כלי ה-AI מצליחים לפרוץ בכל פעם מדרגה חדשה, יכולת מרשימה אחרת, ובכלל, לא מפסיקים להדהים את השוק.

ראשית צריך להבין, בינה מלאכותית אינה עניין חדש לגמרי. כבר שנים שהעוזרים הקוליים בסמארטפון שלנו או יכולת זיהוי הפנים של המכשיר הם שימושים של בינה מלאכותית. אבל פריצות הדרך בשנתיים האחרונות, בתחומי ה־AI בכלל ובתוך כך גם הבינה המלאכותית הגנרטיבית, יוצרות מה שנראה כעולם חדש מופלא.

אז לכבוד יום הולדתו השני של ChatGPT חזרנו אל התחזיות וההבטחות שהושמעו מאז. ניסינו להפריד את האמת מהמיתוסים, לראות מה כבר התגשם, למפות את ההערכות שהתבררו כשגויות ולהבין מה עוד צפוי לנו בשנים הקרובות.

1

התחזית: עיצוב מחדש של שדה הקרב
סטטוס: קרה, וישראל אף מובילה

סגן מזכ"ל נאט"ו מירצ'ה ג'ואנה הצהיר כבר בראשית העשור כי בינה מלאכותית תעצב מחדש את שדה הקרב. עוד אמר שהברית, ככוח המוביל הצבאי, היא שתקבע את הסטנדרטים בתחום. לפי ד"ר טל מימרן, חבר סגל במכללה האקדמית צפת וראש תוכנית אמנה חברתית בעידן הדיגיטלי במכון תכלית, התחזית הראשונה שלו התממשה, "זה אכן משנה את שדה הקרב".

"טכנולוגיה תמיד הייתה חלק מרכזי משדה הקרב, עוד מימי האבנים והמקלות", הוא מוסיף. "חוט השני שמחבר את האנושות בין טכנולוגיה לבין מלחמה הוא רצון כפול: להרחיק את החייל מהשטח ולהגביר את ההגנה, כמו החץ והקשת, וגם לפגוע בצורה משמעותית יותר באויבים שלי. המגמה הזאת מגיעה לשיא בעת הנוכחית בגלל השילוב של בינה מלאכותית בלחימה", מסביר ד"ר מימרן. הוא מדגים זאת באמצעות טייסת אמריקאית שהתחברה דרך שבב, וכך התאפשר להטיס שלושה מטוסים בו-זמנית.

 טכנולוג ביחידה להטמעת AI של צה''ל. ''ישראל לא ערוכה רגולטורית'' / צילום: Reuters, Nir Elias

אבל נראה כי מי שדווקא גונבת לנאט"ו את הבכורה בתחום היא מדינת ישראל. "אם מלחמת רוסיה-אוקראינה נקראת מלחמת טיקטוק הראשונה, מלחמת ישראל־חמאס היא מלחמת הבינה המלאכותית הראשונה", אומר ד"ר מימרן. לדבריו, ישראל היא "נערת הפוסטר" של השימוש ב־AI בשדה הקרב, שכן בינה מלאכותית משולבת בכל עיסוק של צה"ל - ממערכות אוויריות, דרך מערכות ניטור ועד העברת מידע בין יחידות. כך למשל, לפי דיווחים, מערכות AI שימשו בהחלטות אילו יעדים לתקוף ומתי וגם התריעו בפני חיילים על ירי צפוי לכיוונם.

מימרן מצביע על סגירת מעגל בחזרתה של הבינה המלאכותית לשדה הקרב. שורשי הבינה המלאכותית נמצאים בעבודתו של אלן טיורינג, מהשותפים המרכזיים בפיצוח הבריטי של מכונת ההצפנה הגרמנית, ה"אניגמה" במלחמת העולם השנייה. את הידע שצבר שם שילב טיורינג בהמשך ב"מכונת טיורינג", מודל מתמטי שפיתח עוד בשנות ה-30 של המאה שעברה, ומדגים כיצד מחשב יכול לבצע משימות של בני אדם.

מה הלאה: יותר ויותר מדינות יבינו את החשיבות של AI בשדה הקרב וישלבו טכנולוגיות שונות במלחמה כדי לייצר חיילים על־אנושיים ולהרחיק את האדם מהשטח.

2

התחזית: יצירת סרטונים מציאותיים ודיפ פייק
סטטוס: קרה חלקית

אחת התחזיות הראשונות בשנת 2022 הייתה כי בקרוב נראה כלי בינה מלאכותית אשר ייצרו סרטוני וידאו בהתבסס על הוראות טקסטואליות של המשתמשים. הרקע היה עליית מחוללי התמונות (כמו DALL-E) באותה התקופה והתחלה של צעדים ראשוניים בכל הקשור ליצירת וידאו, עריכה וחיפוש.

אז נכון, בשבוע שעבר OpenAI יצרה באזז משוגע כאשר שחררה את Sora, מודל יצירת הסרטונים שלה, לכל המשתמשים המשלמים של ChatGPT. אבל גם אם הכלים האלה מאפשרים ליצור כיום סרטונים באיכות טובה - ולמרות שיש פתרונות טובים - הם עדיין רחוקים מאוד מהאפשרות ליצור סרטונים מציאותיים ואמינים.

אלא שבחזית הדיפ פייק, אומר ד"ר מימרן, "אנחנו חווים מהפכה של ממש, הודות לשילוב של רשתות חברתיות בחיים שלנו לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות. אם אני רוצה להשפיע על החברה הישראלית ולפורר את המדינה, אני סך הכול צריך לעבוד על בני הנוער באינסטגרם ועל המבוגרים בטוויטר. השימוש בדיפ פייק הפך לסטנדרט". כדוגמה הוא מזכיר תמונה של תינוק שיושב על הריסות בית בעזה, תמונה מזויפת שיצרה בינה מלאכותית והפכה לוויראלית בימים הראשונים של המלחמה.

 דיפ פייק של ילד פלסטיני. ''הגבול הולך ונעלם'' / צילום: צילום מסך

יבגני סיני, מנכ"ל Ulta AI, שעוסק בשיווק ובקידום אתרים במנועי חיפוש (SEO) ומשלב AI בתהליכים העסקיים, אומר לגלובס כי הוא בעצמו מתנסה בכלים האלה כדי להראות מה יכול לקרות. "העברתי הרצאה ועשיתי הנדסה לאחור של תמונה. לקחתי תמונה אמיתית, ביקשתי ממודל בינה מלאכותית לכתוב תיאור מדויק שלה ואז פניתי למחולל שייצר תמונה דומה. כל מי שהשתתף בסדנה הצביע על הבינה המלאכותית. אז אנחנו עוד לא שם, אבל זה בדרך לשם. גם בכל מה שקשור לסרטונים אנחנו מאוד קרובים". לדבריו, "צריך להבין שמקרים של שימוש לרעה במודלים האלה, כמו יצירת צילומי עירום של אנשים אחרים, מעלים סוגיות רציניות ומטרידות על הפרטיות שלנו היום".

 דיפ פייק של יאיר נתניהו חטוף / צילום: צילום מסך

מה הלאה: ד"ר מימרן טוען ש"קו הגבול בין מלאכותי ואמיתי הולך ונעלם מול העיניים שלנו". יתרה מכך, הוא אומר, "ראינו את הסרטונים של יאיר לפיד שזויפו וגם של יאיר נתניהו כאילו הוא חטוף בעזה, אפשר לדמיין מה יהיה כאן בבחירות הבאות. וחשוב יותר, מדינת ישראל לא ערוכה, אין מסגרות רגולטוריות או אפילו מנגנון ממשלתי שאחראי על הנושא".

3

התחזית: שוק ה-AI יצמח במאות מיליארדי דולרים
סטטוס: קורה

בינה מלאכותית מייעלת תעשיות ומספקת לבני אדם כישורים חדשים, ונראה כי התרומה האדירה שלה לכלכלה העולמית רק בפתח. דוח של חברת הייעוץ הפיננסי PwC מסוף העשור הקודם העריך כי התחום יתרום לכלכלה העולמית 15.7 טריליון דולר במצטבר במהלך העשור הנוכחי. בבנק אוף אמריקה העריכו כי שוק ה־AI העולמי יגיע ל־900 מיליארד דולר עד שנת 2026. נראה שבאופן טבעי הוא רק ימשיך ויגדל.

לעומת זאת, חברת המחקר סטטיסטה מציגה נתונים מעניינים על הגידול שכבר התרחש. בשנת 2020 שווי שוק הבינה המלאכותית ברחבי העולם, שכולל חומרה, תוכנה, אפליקציות ויישומים, עמד על 93 מיליארד דולר. בשנת 2022 הנתון היה 124 מיליארד דולר. השנה הנתון כבר מגיע ל-184 מיליארד דולר.

מה הלאה: לפי נתוני חברת המחקר סטטיסטה, בשנה הבאה שווי שוק ה-AI הגלובלי צפוי לקפוץ ל-243 מיליארד דולר, בשנת 2027 הנתון יזנק ל-415 מיליארד דולר, ב-2029 הוא יגיע כבר ל-667 מיליארד דולר, וב-2030 ההערכה היא שהיקף שוק הבינה המלאכותית בעולם יהיה 826 מיליארד דולר.

4

התחזית: מכונה שכותבת קוד ועורכת טקסטים
סטטוס: קורה

בין הדברים הראשונים שהיה ברור שעולים מהמהפכה הטכנולוגית המתחוללת היו הנגשת מידע ויכולות לאנשים שלא יודעים מספיק בתחום מסוים. בתי השקעות כמו מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה אפיינו את הבינה המלאכותית כמה שישפר את הפרודוקטיביות ואת סט היכולות שעובד רגיל היה יכול לעשות עד לאותה נקודה.

כך למשל, הצ'טבוטים השונים מאפשרים לתמצת מאמרים או לנסח טקסטים גם בשפות שאנשים פחות בקיאים בהן. דוגמה נוספת היא כלים אוטומטיים לכתיבת קוד ותכנות שמנגישים את התחום. הדברים הללו קורים, אך לצד הדברים הטובים, גם הדברים הרעים כאן. לדוגמה, גם מי שלא ידעו לתכנת עד היום יכולים להשתמש בכלים מסוימים כדי לבנות בקלות וירוסים או מתקפות סייבר כאלה ואחרות.

"היו מי שטענו שהבינה המלאכותית יכולה לחסוך זמן יקר, אבל צריך להסביר שבשלב הנוכחי זה לא תמיד נכון", אומר סיני ומספר סיפור שמעלה תמרור אזהרה: "הייתה חברה רפואית שרצתה לשלב כלי בינה מלאכותית בתוך התוכנה שלה, כדי לחסוך זמן לרופאים בפענוח של צילום רנטגן של הבדיקות. לכאורה זה רעיון יפה וחכם. אבל כרגע עדיין יש להם הזיות, הם ממצאים דברים שלא קיימים. בגלל שהיו עומסים והמודל חווה בעיות, המודל טעה".

מה הלאה: "האנושות מתפתחת לצד הטכנולוגיה. כל מהפכה תעשייתית שעוברת עלינו משנה את האנושות", אומר ד"ר מימרן. אבל במקביל הוא סבור כי "חוסר שוויון בין בני אדם הוא אינהרנטי, זה מתלבש על פערים קיימים ומעצים אותם". לכאורה הבינה המלאכותית אמורה לצמצם את הפערים, אך הוא מזהיר בין היתר מאובדן ידע במקרה שבו תהיה הסתמכות יתרה על AI. "נסו לדמיין ספינה שמופעלת בצורה אוטומטית וחכמה ובאמצע ההפלגה בים ברגים נשלפים ממנה. יש מידע שאנחנו לא נרצה לאבד".

ד"ר גייל גלבוע פרידמן מבית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן מאירה זווית אחרת. "מהפכת ה־AI היא הראשונה מאז מהפכת האינטרנט שמשפיעה על כל התחומים בו־זמנית. אבל המטרה השתנתה מחדשנות לטרנספורמציה. מוצרים שתומכים בשיפור תהליכים הם העתיד".

היא מציינת כי "זה דורש כמויות משמעותיות של נתונים וכוח חישובי", ולכן לדבריה, "אנו חוזים ביתרון של החברות הגדולות". עם זאת, ד"ר גלבוע פרידמן סבורה כי "הזדמנות חשובה ניתנת לסטארט־אפים שמבינים שהתוכנה היא ה־service ולא רק כלי עזר לעובדים בחברות הגדולות. סטארט־אפים שמכוונים ללקוח עצמו יוכלו לזכות בכל שרשרת הערך (למשל פיתוח של בוט ולא רק תוכנה שתומכת באיש מכירות - נ"ט)".

5

התחזית: AI שלא מסתמכת על ידע שמוכר לה
סטטוס: לא קרה

הגביע הקדוש של התחום הוא בינה מלאכותית כללית. הכלים והמודלים הקיימים יודעים להתמודד עם משימות מסוימות שעליהן אימנו אותם. אבל AI מהסוג הזה תדע להתמודד עם מגוון רחב של בעיות, גם אם לא נתקלה בהן קודם, בדומה לבני אדם ובאופן שמשתווה או אף עולה על היכולת הקוגניטיבית האנושית.

בשוק מחפשים פריצת דרך משמעותית בתחום, וטובי המוחות בעולם עוסקים באתגר הזה, בהם צוותים ב-OpenAI, גוגל, אנתרופיק, מטא, מיקרוסופט ו-X. אבל המומחים השונים ששוחחנו איתם העידו שגם אם יש מי שטוען שהגיע להישג מסוים, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהתוצאה המיוחלת. נכון להיום לא רק שטרם הגענו לשם, אלא שאפילו לא נרשם הישג משמעותי.

מה הלאה: חברות ישקיעו יותר עד שנגיע לפריצת דרך משמעותית בתחום, אך יהיו חייבות לעשות זאת בצורה אחראית ומדודה, בלי צעדים דרסטיים.

6

התחזית: עובדים יוחלפו במכונות ושוק התעסוקה יצטמצם
סטטוס: לא קרה

רואי השחורות חזו כי עלייתה של ChatGPT והבינה המלאכותית בכלל יחליפו אנשים רבים בתוכנות, הם יאבדו את מקומות העבודה שלהם ושוק התעסוקה כולו יצטמצם. עם זאת, המומחים השונים מעידים שאנו עדיין רחוקים משינויים טקטוניים בשוק התעסוקה.

​"הפחד מפני מכונות שמחליפות אנשים היה מוגזם ועדיין מוגזם", אומרת ד"ר גלבוע פרידמן. "כלי כמו Codeium כותב קוד אבל משמש את המתכנתים ומשפר את עבודתם. יתר על כן, כבכל מהפכה משרות חדשות שלא הכרנו נוצרו ועוד ייוצרו, למשל פיתוח כלים של AI והטמעתם".

 רובוטים במפעל BMW. ​''אנשים עדיין צריכים לתחזק את המכונות'' / צילום: צילום מסך

לדברי סיני, "אני מסכים ולא מסכים. אנחנו במהפכה תעשייתית נוספת. גם בעבר הרבה מהעובדים הוחלפו במכונות. אבל אלה לא אנשים שהלכו הביתה, אלה אנשים שהשתלבו בתעשייה החדשה ועשו סוג של החלפת מקצוע. במקום לייצר את הנעליים באופן ידני, עכשיו צריך לתחזק את המכונה. גם בשוק הפרסום והשיווק הרבה תהליכים יהפכו לאוטומטיים, אבל עדיין דרוש האדם שיאפיין את מה שקורה מאחורי הקלעים".

לפי ד"ר מימרן, "התחזיות לא מתממשות במלוא הדרמטיות שלהן. אנחנו רואים שינויים, אבל לא טקטוניים. בלי קשר לבינה מלאכותית, מקצועות באים והולכים, כי יש יותר אוטומציה. אני לא חושב שעולם התעסוקה השתנה ללא הכר. דווקא הקורונה השפיעה יותר על השוק".

מה הלאה: יותר ויותר משרות יותאמו לטכנולוגיה המתפתחת, ותפקידים חדשים ייפתחו במגוון תעשיות. העובד החדש ייאלץ לאמץ סט כישורים חדש כדי לשרוד.

7

התחזית: פגיעה אנושה בפרטיות המשתמשים
סטטוס: לא קרה

המודלים השונים של בינה מלאכותית מאומנים על כמויות עתק של נתונים, שמגיעים מאתרי חדשות, אתרי מידע ברשת, רשתות חברתיות ועוד. מידע רב מגיע מהמשתמשים עצמם, אלא שחלקו מגיע ממאגרים של מערכות ממשלתיות ומעובד במודלים שונים. אזהרות רבות נשמעו מפני האפשרות ששלל המידע הזה יתורגם לפגיעה בפרטיות.

ד"ר מימרן מציג תמונה מורכבת בנושא. "חיסלנו במלוא הכבוד את הפרטיות לפני הרבה זמן", הוא אומר מצד אחד. "המציאות שבה אנשים נותנים במתנה את המידע שלהם ברשתות חברתיות, שמים את התמונות שלהם באפליקציות כדי לבדוק איך ייראו בעתיד ועוד - כל אלה כבר הראו שהפרטיות מזמן כבר לא ערך".

מנגד, הוא לא רואה כיצד AI תגביר את הפגיעה בה - ואולי אפילו להפך: "הבינה המלאכותית עושה שימוש במידע שלנו, וכמו כל מי שיש לו מודל עסקי, בסופו של יום זה מבוסס על ההנחה שלדאטה יש ערך. אני חושב שמדינות יתכנסו בתוך עצמן ויהיו קמצניות לגבי המידע. הביטוי של כוח בעידן הנוכחי זה דאטה".

מה הלאה: ⁠מדינות וארגונים יקדמו חקיקה בנושאי הפרטיות והאתיקה, לצד רגולציה פנימית בחברות עצמן. בישראל החקיקה כנראה תיקח זמן, שכן אין רגולטור אמיתי שאחראי כאן על הרשתות החברתיות.

8

התחזית: רובוטים מבוססי AI ישתלטו על העולם
סטטוס: לא קרה

התסריט הזה כיכב בלא מעט ספרים וסרטים - מ"2001: אודיסיאה בחלל", דרך "משחקי מלחמה", "שליחות קטלנית" ו"מטריקס" ועד "אקס מכינה": בינה מלאכותית, עם או בלי רובוטים כזרוע מבצעת שלה, מחליטה להשמיד את האנושות ולחיות במקומנו. זו נשמעת כמו תחזית רחוקה מהמציאות, אבל במסגרת השיח הער על הנושא התרחיש הדיסטופי שב ועלה.

"אני חושב שרובוטים ישתלטו על שוק השידוכים היפני ויאתגרו את בעיית הילודה במדינות מסוימות, לפני שהם ישתלטו עלינו", ד"ר מימרן מצנן את הבהלה. "וברצינות, אני לא רואה מצב שבו הרובוטים יעשו פה מהפך בחמש השנים הקרובות, כמו ב־1977. מוקדם מדי אפילו לחשוב על התרחיש הזה. התחזית הקודרת שתביא אותנו לעולם של סקיינט (ישות־על ממוחשבת - נ"ט), עם מערכות בלתי מאוישות, שמנוהל בידי בינה מלאכותית, ללא אדם - רחוק מאוד מהמציאות. אמנם כותבים את הכללים מחדש, אבל הצעדים האלה מדודים ממה שציפינו, ואנחנו רואים שמדינות לא מסוגלות להסכים לגבי הדרך קדימה".

סיני מסביר: "תמיד יש יוצא מן הכל. אני לא חושב שאנחנו מדברים על זה שהרובוטים ירצו להשתלט על העולם, אבל הבינה המלאכותית בכל זאת יכולה להזיק. היה למשל מקרה של רכב אוטונומי של טסלה שלא הבחין בתמרור וגרם לתאונה. כנראה לא יהיו מטוסים מבוססי AI שיתחילו לירות ולהשתלט על העולם, אבל טעויות שייגרמו בגלל הכוח והחופש שיינתנו לרובוטים - ככל הנראה יהיו".

מה הלאה: יותר ויותר הגנות יוצבו כדי להימנע מאובדן שליטה, ותהיה חשיבות לאחריות בפיתוח, שכן בינה מלאכותית יכולה לפספס אינדיקציות קריטיות, בתחומים מצילי חיים למשל.