החברה הישראלית שתספק רחפנים למשרד ההגנה האמריקאי

אקסטנד זכתה בחוזה בשווי 8.8 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי לאספקת רחפנים לתקיפות מדויקות • האספקה שלו מתוכננת להתחיל ברבעון הראשון של 2025

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד
רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת אקסטנד הישראלית, שעוסקת בייצור אמצעים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית ורחפנים טקטיים, הודיעה היום (ו') כי זכתה בחוזה בשווי 8.8 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי לאספקת רחפנים לתקיפות מדויקות.

הצוללת החדשה של רוסיה והמסרים שהיא מעבירה לכל העולם
ראיון | הגנרל שפיקד על הצבא הבריטי מעריך: מה הסיכוי למלחמת עולם שלישית? 

רחפן ה-FPV של אקסטנד מהווה את המערכת הראשונה שארה"ב אישרה בקטגוריה של רחפנים חמושים הפועלים בתוך ומחוץ למבנים, תוך שימוש בבינה מלאכותית. החוזה התקבל בעקבות השלמה מוצלחת של בדיקות אש חיה והערכות בטיחות. בהתאם לחוק האמריקאי, הרחפן ייוצר בארה"ב והאספקה שלו מתוכננת להתחיל ברבעון הראשון של שנת 2025.

העסקה התקבלה לאחר שנתיים של פיתוח בשיתוף משרד ההגנה האמריקאי, ותוך שהרחפן הוכיח את יכולותיו בעת שימוש נרחב בצה"ל. החברה מייצרת ומספקת כיום כ-100 רחפנים מדי שבוע למערכת הביטחון הישראלית, ואלו מופעלים בלבנון וברצועת עזה. לפני כניסה למנהרה או לבית, הלוחמים שולחים את הרחפן כדי לסרוק אחר מחבלים. כעת, החברה עובדת כעת על ייצור כטב"מ לטווח רחוק שמיועד ליירט כטב"מים גדולים מסדרת שאהד של איראן.

העמקת השימוש ברחפנים שמונחים באמצעות סיב אופטי

התהליך עם משרד ההגנה האמריקאי הושלם, בזמן שמשרד הביטחון מעמיק את השימוש ברחפנים - בין השאר כלים שמונחים באמצעות סיב אופטי. מטרת העבודה מול החברות מהתחום הוא להטמיע כאלו בעלי טווח של כמה קילומטרים. במלחמת חרבות ברזל אמנם מופעלים כלי טיס שונים בשיטות שונות ועבור מטרות שונות, אך חזות הכל בענף מתקבלת ממלחמת רוסיה־אוקראינה ששינתה את כל מה שמוכר על מגוון כלי הטיס והיקף השימוש בהם. בכל הנוגע לרחפנים, הפעלת כאלו שמונחים בעזרת סיבים אופטיים היא רחבה במיוחד, בין אם לטווחים נראים - או לכאלו שמעבר לטווח ראייה.

בדומה לאוקראינה, גם במלחמת חרבות ברזל השתמשו בצה"ל בסיב אופטי - אבל במתארים שונים. במנהרות הרבות של חמאס וחיזבאללה אין יכולות תקשורת אלחוטיות, ולכן חיברו רחפנים וכלבים רובוטיים לסיבים. עם זאת, הטווחים מוגבלים, ולכן במערכת הביטחון שואפים להגדילם על בסיס הנחיה של סיב אופטי.

באוקראינה, כבר הגיעו לרחפני FPV שמופעלים בעזרת סיב אופטי לטווח של 10 ק"מ, אבל בשורה התחתונה מגבלה מרכזית של הפעלה בעזרת סיב טמונה בטווח. שתי סוגיות משמעותיות נוספות הן הפגיעה ביתרונות ה־FPV: המהירות וכושר התמרון. זאת מאחר שהשימוש דורש הפעלה זהירה יותר כדי שהסיב לא ייקרע, וזמן ההפעלה קצר יותר בשל משקלו של הסיב האופטי.

הסיב האופטי מגביר את ההגנה של הרחפן מלוחמה אלקטרונית שתשבש את התקשורת בין המפעיל לבין הכלי, וכוללת ג'אמינג (Jamming) או ספופינג (Spoofing). בג'אמינג, משבשים את התקשורת של המפעיל עם הרחפן, במטרה שהוא יירד לקרקע או יטוס עד שהסוללה תתרוקן והוא ייפול. ספופינג זה מתן אות שגוי כדי לפגוע ביכולות ניווט ה־GPS. זוהי סוגיה שמוכרת לאזרחי ישראל ככלל ולתושבי הצפון בפרט, שמאז פרוץ המלחמה חווים שיבושי מיקום ביישומוני הניווט.

הרחפנים המחוברים בסיב נותנים מענה גם לקשיי תקשורת בזירה בצפון, בשל העובדה שחיילי מילואים הביאו עמם רחפנים פרטיים מתרומות או מביתם - וגרמו להפרעות קשר מסוימות בכלי טיס צבאיים. בניגוד לאוקראינה, שם קיים גבול רחב בינה לבין רוסיה, הגבול הצר עם לבנון והתוואי ההררי מכתיב צפיפות רבה בפעילות התקשורת של הרחפנים שלעיתים מפריעים אלה לאלה .