בהפרש של שלוש שעות: שני הנתונים שיסמנו לאן הולכים השווקים

השווקים בישראל ובארה"ב עלו על שני מסלולים מנוגדים. בעוד שבישראל הסיכון המגולם בירידה ותחזיות המאקרו של בנק ישראל עודכנו כלפי מעלה, בארה"ב אי הוודאות שולטת ואיתה החששות מהאינפלציה. ביום רביעי הקרוב, בהפרש של שלוש שעות, יתפרסמו שני נתונים שיאותתו במידה רבה על המגמות העתידיות - מדובר במדדי המחירים לצרכן בישראל ובארה"ב.

● וול סטריט נכנסה לסחרור. מהן הסיבות?
● עיני השווקים נשואות לטראמפ - ותגובה כבר ניכרת בשטח 

פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב מגיע בעיתוי רגיש במיוחד. בסוף השבוע האחרון פורסם דוח התעסוקה לחודש דצמבר, שהצביע על תוספת משרות גדולה משמעותית מהצפי המוקדם ועל ירידה מפתיעה באבטלה. המשמעות: שוק העבודה האמריקאי חם מאוד, מה שעשוי להיות גורם אינפלציוני. פרסום הדוח מגיע לאחר איתות מדאיג שהגיע בשבוע שעבר ממדד מנהלי הרכש (ISM) על כך שישנן עליות מחירים רוחביות ועל חשש מהשפעות שליליות של מדיניות המכסים שיטיל הנשיא המיועד דונלד טראמפ.

שוק האג"ח הגיב במהירות לדוח התעסוקה. קצת יותר משבוע לפני השבעת טראמפ, התשואה על האיגרת הממשלתית לעשר שנים טיפסה עד לרמה של 4.77%, הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2023 והבוקר אף מוסיפה לעלות ונושקת ל-4.8%. כלומר, שוק האג"ח מאותת על כך שהוא לא אופטימי במיוחד בכל הנוגע לכך שהפד האמריקאי ימשיך להוריד את הריבית. התגובה בשוק המניות הייתה מיידית - עם ירידות מקצה לקצה כמעט בכל הסקטורים במדד ה־S&P 500. סקטור האנרגיה היה היחיד שהצביע על עליות. בכך שוק המניות "יישר קו" עם שוק האג"ח, לאחר תקופה שבה התשואות באג"ח עלו במקביל לשוק המניות. במילים פשוטות, שוק המניות שידר אופטימיות ושוק האג"ח דאגה.

בנוסף, "מדד הפחד", ה־VIX, קפץ גם הוא וכך גם מדד הדולר האמריקאי (דולר אינדקס) מול סל המטבעות. נכון להיום, השוק מתמחר הורדת ריבית אחת בלבד השנה בארה"ב, עם סיכוי קל לשתיים. פחות משמעותית מהצפי מלפני מספר חודשים, אז אפילו חברי הפד דיברו על שלוש הפחתות ריבית ויותר.

לא רק שוק התעסוקה

בנוסף לעליית האינפלציה, ישנן סיבות נוספות לדאגה בשווקים. הראשונה היא חוסר הוודאות סביב המדיניות שיוביל טראמפ. בשבוע שעבר פורסמו הפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה של הפד, והם חשפו כי חברים בוועדה ציינו כי על הפד לנקוט גישה "זהירה" יותר במדיניותו במהלך החודשים הקרובים. הסיבה: הם רוצים כמו כולם להמתין ולראות אילו צעדים ומכסים שהבטיח טראמפ אכן ייצאו אל הפועל. לצד זאת, גם החוב הכבד של ארה"ב שעומד על 36 טריליון דולר מכביד על שוק החוב האמריקאי.

הריבית הגבוהה פוגעת הן בחברות, בעיקר באלו התלויות בגיוסי חוב ובכאלו הנמצאות בשלב הצמיחה, הן בצרכנים שכוח הקנייה שלהם נשחק והן בממשל עצמו שנאלץ לשלם יותר על החוב. וכשהתשואות בשוק האג"ח כה גבוהות, הדבר מהווה אלטרנטיבה בטוחה יותר ופחות תנודתית לשוק המניות.

בשל כך נתון האינפלציה שיפורסם ברביעי הוא קריטי. אם הנתון יהיה חם מהצפוי, זו תהיה אינדיקציה נוספת למגמה השלילית שתדלק את חוסר הוודאות בוול סטריט. אם הנתון יהיה מתחת לצפי, בשוק יקבלו צפירת הרגעה קלה לאחר שורת נתונים שהובילו לחששות.

טלטלה? לא בישראל

בעבר הקרוב והרחוק התרגלנו שטלטלות מסוג זה בוול סטריט שולחות גלי הדף גם לבורסה של תל אביב, אך לפחות בינתיים זה לא קורה. מדדי הדגל ת"א 35 ות"א 125 אף עלו קלות ביום ראשון. מה שונה הפעם? ראשית, מתווה האינפלציה בישראל נראה חיובי יותר. על פי ההערכות, ב־12 החודשים הקרובים היא תהיה יציבה בתוך היעד של בנק ישראל שעומד על 1%-3%. אם זה אכן יהיה המצב, לבנק ישראל יהיה קל יותר להוריד את הריבית. שנית, הדיווחים על עסקת חטופים קרבה מסייעים לאופטימיות סביב שוק המניות והאג"ח המקומיים.

ולמרות התקווה בשוק, נתון שלילי שיצביע על אינפלציה חמה מהמצופה ביום רביעי הקרוב עלול להרחיק את האפשרות להורדת ריבית.

פרסום מדדי המחירים: התחזיות, הכוכביות וההשלכות

ארה"ב

תחזיות הכלכלנים
בשוק חוזים אינפלציה שנתית של 2.8% (לעומת 2.7% בנובמבר). מדד הליבה, ללא מחירי האנרגיה והמזון, צפוי להיוותר ללא שינוי (3.3%).

למה זה חשוב?
בעבר נתונים כאלה יכלו לשמח את השווקים, אך כעת נראה שתרחיש "הנחיתה הרכה" לא באופק. כלומר, הכלכלה האמריקאית מפגינה עוצמה ולא מציגה סימני פגיעה מסייקל העלאות הריבית. נתון האינפלציה השנתי מרמז שההתקדמות לקראת אינפלציה מתונה יותר נעצרה, בזמן ששוק העבודה לא מראה סימני שבירה. לפי דוח התעסוקה האחרון, בדצמבר נוספו יותר מרבע מיליון משרות, הרבה מעל התחזיות, ושיעור האבטלה ירד באופן בלתי צפוי. כשזה המצב, הסבירות להפחתת ריבית יורדת והלחץ על שוקי המניות גובר.

אילו נתונים יהיו במוקד?
לפי יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, אינפלציית הליבה לא ירדה מספטמבר. "מדובר ברמה גבוהה מאוד ורחוקה מיעד הפד". אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי באגם לידרים, מסכים כי אינפלציית הליבה ומחירי השירותים בכלל הם הנושא החם ביותר שמעניין את הפד. "לאור דוח התעסוקה האחרון, נתונים שיעמדו בתחזיות לא יספיקו לפד כדי להפחית את הריבית כפי שהוא ציפה בעבר", הוא אומר, ומוסיף כי "צריכה להיות הפתעה משמעותית במדד כדי להגביר את קצב הורדות הריבית".

מה ייחשב לבעייתי?
"בנובמבר סעיפי הדיור עלו פחות מאשר בחודשים הקודמים. אם המגמה תמשיך גם הפעם, אלה חדשות טובות לשווקים", אומר כץ. יחד עם זאת, שני הרכיבים האחרים במדד, השירותים והסחורות, יכולים להביא לעלייה ברמת המחירים.

מה יהיו ההשלכות?
גרינפלד אומר כי "השוק מתמחר כעת הורדת ריבית אחת, כאשר לפני רבעון ציפו לארבע או חמש הפחתות במהלך 2025. רק הפתעה משמעותית תשנה את כיוון השוק". כץ מוסיף כי המשק "לא מתקרב למיתון ואפילו לא להאטה". הוא מסכם כי חשוב לזכור שחברי הפד חוששים מהמדיניות של טראמפ וצפויים להיות זהירים. כך, נראה שהשוק האמריקאי עומד בפני תקופה של ריבית גבוהה, שבה השווקים ובכירי הבנק הפדרלי ינסו להבין מה ילד יום.

ישראל

תחזיות הכלכלנים
הצפי הוא לאינפלציה שנתית של 3.4%, כמו בחודש שעבר. בחודשים הקרובים, לאור גזירות כגון עליית המע"מ והקפיצה במחירי החשמל, המים והארנונה, המדדים צפויים להיות גבוהים יותר ואז להתמתן. "ינואר יהיה השיא ומשם האינפלציה אמורה לרדת, השאלה היא בכמה", מעריך אורי גרינפלד מאגם לידרים. להערכתו, "אם לא יהיו זעזועים, ינואר יביא איתו את שיא האינפלציה (לפי הערכת בנק ישראל 4%).

למה זה חשוב?
נתון האינפלציה השנתי משפיע על דברים רבים כגון שכר, חוזים מסחריים וכו', ועל כן חשיבותו רבה. כמו כן, אם בנק ישראל יראה שהאינפלציה מתמנת, האפשרות להפחתת ריבית תתרחב.

אילו נתונים יהיו במוקד?
לדברי יונתן כץ מלידר שוקי הון, "מה שרלוונטי זו עוצמת ההקלות מצד ההיצע, מחירי הטיסות, שוק עבודה שצפוי להיות פחות הדוק כאשר המפונים יחזרו לשוק העבודה". עם זאת, להערכת גרינפלד הרכיבים החשובים הללו לא ירדו במהירות. "יש המון כוחות מנוגדים בשוק. הסעיפים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה עדיין לא מראים שינוי, לא רכיב התעופה ולא החקלאות. ייקח זמן לראות מה יקרה".

מה ייחשב לבעייתי?
הבנק מסתכל במיוחד על צד ההיצע שנפגע משמעותית במלחמה. הנגיד אמיר ירון חזר לא פעם על כך שהורדת ריבית במצב הנוכחי דומה לכיבוי שריפה באמצעות דלק, שכן הבעיות נמצאות בצד ההיצע. נתונים על כך שמגבלות היצע מביאות להעלאות מחירים נוספות עלולים להיות כאב ראש משמעותי עבור בנק ישראל.

מה יהיו ההשלכות?
בעוד שבבנק ישראל מעריכים הפחתה אחת או שתיים השנה, יש כאלה המצפים ליותר. כץ סבור כי הריבית תוכל לרדת שלוש פעמים במהלך השנה: "יש שמרנות מסוימת מצד בנק ישראל, שם חוששים מהאינפלציה הגבוהה. מדובר בסימן שאלה גדול, כי ייתכן שגם נראה את הביקוש עולה בחזרה אחרי המלחמה. אני מעריך שנראה הקלות בתחום ההיצע שיוכלו להביא להורדת ריבית. מחירי הטיסות יהיו נמוכים משמעותית, וימשכו את המדד למטה". הפחתת הריבית הראשונה תתבצע רק בחודש מאי להערכתו.