טראמפ מכניס את העולם המדעי לסחרור, ונובו נורדיסק נוסקת עם תרופת הרזיה חדשה

טראמפ מכניס את העולם המדעי לסחרור

נשיא ארה"ב הנכנס דונלד טראמפ, הוציא צו הדורש להימנע מכל תקשורת החוצה מן ה- NIH, המכונים הלאומיים למחקר. תקשורת החוצה כוללת גם רכש על ידי ה-NIH, כך שהצו למעשה משבית את מכון המחקר הממשלתי האמריקאי, גוף המגלגל ה-40 מיליארד דולר, מעסיק כ-20 אלף עובדים והוא רשות המחקר הממשלתית המובילה בעולם. 

המשמעות של ההחלטה הזו יכולה להיות פגיעה בלתי הפיכה בניסויים מדעיים, כולל ניסויים קליניים שהטיפול בחולים המשתתפים בהם כבר החל. ייתכן ובמצב כזה יידרש ניסוי חוזר וגיוס של נסיינים נוספים. במקרים אחרים, דגימות שכבר נלקחו עלולות להיפגע בלי תנאי שימור הולמים. לחלק מן הגורמים ברשות נאמר כי אפשר להמשיך להזמין מוצרים חיוניים, אך לא לכולם, וגם אין הגדרה ברורה מהי הזמנה חיונית. בחלק מן המחלקות המזון לחיות המעבדה הולך ואוזל. 

גורם ששוחח עם ה-CNN, אמר כי אינו בטוח שטראמפ הבין את ההשלכות של ההחלטה. מדען נוסף אמר ל-CNN כי זהו שבוע העבודה הקשה ביותר שעבר על הארגון - יותר מאשר בימי הקורונה. 

גם מדענים מחוץ ל-NIH שעובדים עם הארגון מוטרדים, לאחר שהמגבלה על תקשורת הובילה לביטול פגישות איתם, באופן שמעכב את מחקריהם. חלק מהפגישות הללו חייבות להתקיים במועדים מסוימים כתלות בהתקדמות הניסויים. 

באתר NPR הצליחו לאתר מזכר אשר בו צוין כי ההקפאה תימשך עד ה-1 בפברואר, אך הממשל לא אישר זאת. במזכר, שנראה שחל לא רק על ה-NIH, אלא על כל מוסדות הבריאות הממשלתיים, נאמר בנוסף כי כל הנסיעות של אנשי משרד הבריאות מבוטלות, וכל גיוסי כוח האדם מוקפאים, גם אם כבר ניתנו הצעות לעובדים החדשים. 

כנגזרת מהצו, לא פורסמו נתוני התמותה והתחלואה השבועיים של ה-CDC, ולא ברור אם דו"חות ניטור השפעת והקורונה יתפרסמו אחת לשבוע כסדרם. 

במקביל הוציא טראמפ צו להפסקת "תוכניות בזבזניות של גיוון והכלה". אמנם לגורמים הקשורים בעולמות הגיוון וההכלה היו מעורבים במחאות האנטי-ישראליות בקמפוסים, אך ישנם גם חוקרים, ביניהם ישראלים, אשר מקבלים חלק מן המימון שלהם למחקר מתוכניות גיוון והכלה, וגם אצלם מחקרים עלולים להיעצר בעיצומם. כעת מחכים ב- NIH לראות אם טראמפ ישחרר את המעצור כאשר יבין את חומרת הנזק.

לג'רמי לוין יש הצעה כיצד להרים את סקטור הביומד הישראלי

לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע  לשעבר, והיום מנכ"ל חברת התרופות Ovid ומוביל של יוזמות עסקיות-פוליטיות שונות, יש רעיון כיצד להוציא את סקטור הביומד הישראלי מהבוץ שהוא מצוי בו. 

"אנחנו יודעים שיש בישראל מאגרי מידע רפואיים מעולים, בתי חולים מצוינים ואנשים עם כישרון מיוחד לתשאל את מאגרי המידע בדרכים יצירתיות", אמר לוין. "הבה נציע לחברות התרופות לבצע את הניסויים הקליניים הראשונים שלהם כאן. תחילה נבנה בתוך משרד הבריאות מחלקה שתדע כיצד לעשות רגולציה עצמאית, שאינה תלוי ה-FDA, למחלות נדירות, אפשר להתחיל במחלות נדירות של המוח, כי בתחום הזה לישראל יש התפתחות. ואם המוצר עובד - נבטיח להן להכניס אותו לסל הבריאות, אך בעלות מופחתת מאוד עבור ישראלים, בתמורה לכך שהיא תוכל להשתמש במידע מישראל גם במדינות אחרות. הצעה כזו שנתפור לחברות התרופות, תוודא שכולם יבואו לבדוק את התרופות שלהן כאן, והיא יכולה להקפיץ את התעשייה".

כבר היום ישראל היא כר פורה לניסויים קליניים, אך לוין מכוון למצב שבו הניסויים ייערכו אפילו מוקדם יותר, והתרופות יכנסו לשוק הישראלי מוקדם יותר. להערכתו, המלחמה ודעת הקהל העולמית על ישראל לא ישפיעו על כך. "חברות ישקיעו בארץ, אם יחשבו שזה מקום יציב כלכלית ומשפטית, ושכוח האדם החזק צפוי להישאר כאן". 

לוין אמר את הדברים בשיחה עם מתי גיל, מנכ"ל AION Labs, במפגש של פורום פארמה-טק מיסודם של סטארט אפ ניישן סנטרל, AION , NVIDIA וקרן ארקין בריאות דיגיטלית. 

השיחה נגעה במספר ממשקים בין הפוליטיקה הישראלית והעולמית לבין עולם פיתוח התרופות. בעניין נשיאותו של טראמפ אמר לוין: "אם נרצה או לא נרצה, טראמפ פה. אני לא מקשיב לדיבורים, כי הדיבורים אינם ברורים, אלא למעשים". יש לציין כי השיחה התקיימה לפני ההקפאה של פעילות ה-NIH. 

על שר הבריאות המיועד של טראמפ, רוברט פ. קנדי ג'וניור, אומר לוין: "הוא היה בעבר מתנגד חיסונים ולאחרונה התבטא בצורה פחות חריפה בתחום הזה. אנחנו יודעים שחיסונים הם הצלחה כבירה, ומקווים לשכנע אותו בזה. המינוי של טראמפ לראש ה- FDA, מרטי מק'קארי, הוא מישהו שאפשר לעבוד איתו. אך האם בכירי ה-FDA יישארו בארגון? אני מאוד מקווה שכן. אנחנו מנסים לחנך את השלטון החדש כמה זה חשוב". 

"טראמפ פותח דלת למגוון של קיצונים"
בדבר אחד, לוין אינו נותן לטראמפ הנחות. "ישנה סכנה אמיתית לבריאות האישה, כולל הגישה להפלות. לטראמפ לא באמת אכפת מזה, אבל הוא פותח דלת למגוון קיצונים שיכולים להשפיע על כך, גם דרך בתי המשפט. חברות הפארמה לא רוצות לדבר על זה, ואני החלטתי לדבר על זה עבור הבנות, הקולגות והעובדות שלי. אי אפשר להפריד בין עסקים לבין החיים, בטח לא בעולם הפארמה". 

בישראל, לוין נמצא בקשר עם גורמים רבים בארץ, הן מהממשלה והן ממתנגדיה, אך אינו חושש להביע את דעתו. "כנער בדרום אפריקה, הייתה לי הפריבילגיה לראות את אבי ואמי נלחמים על הדמוקרטיה ומשלמים מחיר. יחד עם אמי נאלצנו לנדוד ממדינה למדינה. יש עוצמה בדמוקרטיה. היא הדבר היחיד שיוצר לכידות חברתית. מה שראיתי בישראל בינואר 2023 הפחיד אותי. הממשלה הייתה מוכנה לדרוס את כל מי שלא הסכים איתה". 

גיל התעניין כיצד התרשם לוין מכנס JPM Healthcare. "זה מקום נורא", צחק לוין, "למה סן פרנסיסקו בעונה הזו?", אך ברצינות אמר: "הכנס חיזק את ההבנה שלי שקרנות הון הסיכון השתנו מאוד. הן עצומות, ורוצות לבצע השקעות גדולות, ולא את השקעות הסיד. כשיש כל כך הרבה גופים גדולים זה לא מחזיק מעמד. רק 6-5 מהן יצליחו בסופו של דבר. 

"זו הזדמנות עבור המשקיעים הישראלים, החממות, הקרנות הלא-ענקיות, אך אתגר עבור החברות הישראליות, שידרשו ליצירתיות רבה במציאת מקורות מימון. אידיאלית, חברות גדולות יהיו המקור להשקעות בחדשנות, כי הפטנטים על התרופות המובילות של חלק מהן במגמת פקיעה מהירה. היסטורית במצב כזה חברות ענק חיפשו לרכוש חברות גדולות אחרות, אך זו טעות. החברה הממוזגת נהיית גדולה מידי, זה משתק את החדשנות בה לגמרי למשך שנתיים שלוש. הדרך הנכונה לצלוח את התקופה הזו מבחינת חברות הענק היא שיתופי פעולה ורכישות של חברות קטנות עם מוצרים פורצי דרך". 

לוין ידוע ברכישות הקטנות והמדויקות הללו, כמו הרכישה של חברת מדרקס ב-2.4 מיליארד דולר, שהכניסה אותה לתחום האימונותרפיה, ששינה את חיי החברה. מוצרי מדרקס הניבו לחברה הכנסות כוללות של מעל 100 מיליארד דולר. 

"היה מאוד קשה לשכנע את הנהלת BMS לתמוך בעסקת מדרקס", מספר לוין. "נאלצתי לכתוב להם מכתב התחייבות להתפטר אם העסקה לא תצליח. זה היה מפחיד, אבל אמרתי לעצמי - אני לא פה לאכול לחם כל יום. מתי שהוא אני רוצה לאכול קוויאר". 

בין אם לוין התכוון לאכילת קוויאר מטאפורית או גשמית, זה הצליח, אך לוין לא נשאר לאכול את הקוויאר זמן רב. הוא קיבל טלפון משמעון פרס להתמנות למנכ"ל טבע, בה הוא רצה לעשות את אותו השינוי כמו ב-BMS, אך נאלץ לעזוב לפני שהשלים את המשימה, בעקבות חיכוכים אישיים עם היו"ר ד"ר פילים פרוסט. גיל ציין כי חלק מן המוצרים שעזרו לטבע להתעורר מחדש לאחר תקופה שבה עסקה רק בהתמודדות עם החוב שנצבר בעקבות עסקת אקטביס, הם כאלה שלוין הביא או קידם בחברה. לוין אישר את הדברים והחמיא לטבע. "כל הכבוד. המסע שלכם מתחיל מחדש". 

את השיחה מסיים לוין במסר לאנשי תעשיית הביומד בישראל, ולישראלים בכלל. "אל תעזבו. אם אתם עוזבים אתם נוטשים רעיון גדול. תעשו מאמץ לשנות דברים, כולל להצמיח את הכלכלה, ואז עוד אנשים יישארו איתכם".

נובו נורדיסק נוסקת בעקבות תוצאות טובות של תרופה חדשה

מניות חברת נובו נורדיסק  הדנית, יצרנית תרופות ההרזיה אוזמפיק ו-ווגובי, עלו ב-8% ביום שישי לאחר הצלחה בניסוי קליני ראשוני בתרופת הרזיה חדשה. נובו נורדיסק הייתה החברה הראשונה בשוק ההרזיה, אך בשנה האחרונה סבלה מירידה במחיר מנייתה עקב מגבלות כושר ייצור וגם תחרות עם מתחרה גדולה ממנה, איליי לילי  האמריקאית, שהביאה לשוק את התרופה מונג'ארו ואת זפבאונד שגורמת לירידה חדה יותר במשקל. כך, בעוד נובו נורדיסק איבדה 14% משווי מנייתה בשנה האחרונה, לילי עלתה ב-22%. 

אך בשבוע שעבר, אלי לילי פרסמה דו"ח מאכזב להכנסותיה מן התרופות שלה להרזיה (מאכזב יחסית לציפיות הגבוהות מאוד שהיו מן התרופות הללו, ועדיין מדובר בהכנסות של 5.4 מיליארד דולר משתי התרופות ברבעון, הכנסות אדירות עבור משפחת תרופות אחת). לעומת זאת, בניסוי בתרופה החדשה של נובו נורדיסק, היא הגיעה לשיעורי ירידה במשקל של 22%, דומות לאלה של המתחרה. אלה התוצאות לאחר 36 שבועות טיפול, כאשר בדרך כלל המדידה היא לאחר 72 שבועות, כך שיש לתרופה עוד לאן לעלות.

דריו הלת' גייסה 25.6 מיליון דולר בהנפקה פרטית

חברת הבריאות הדיגיטלית דריו הלת'  הודיעה בשבוע שעבר כי גייסה 25.6 מיליון דולר בהנפקה פרטית, בהשתתפות בעלי מניות קיימים ומשקיעים כשירים מתמחים בתחום מדעי החיים. דריו היא חברה המעניקה שירות דיגיטלי לניהול מחלות ומצבים רפואיים כרוניים כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, פיזיותרפיה ובריאות הנפש. לאחרונה הודיעה החברה כי היא תוכל להציע מרשמים לתרופות הרזיה, ומנייתה קפצה. כעת היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 26 מיליון דולר. מחיר מניית דריו הוא 0.7 דולר והמניות נמכרו כמניות בכורה, רובם עם מחיר מימוש של 0.73 דולר וחלן עם מחיר מימוש של 0.83 דולר. דריו גייסה 22.4 מיליון דולר בפברואר שעבר, כך שכעת עומדת יתרת המזומנים של החברה על 40.6 מיליון דולר. 

מהחברה נמסר כי הגיוס נועד להעביר אותה לתזרים מזומנים חיובי בסוף 2024. דריו רשמה ברבעון השלישי של 2024 הכנסות של 7.42 מיליון דולר, גידול ל 111%, בין היתר בשל ההטמעה של פעילות חברת טוויל אותה רכשה. עם זאת, היא הפסידה 12.3 מיליון דולר. 

קמהדע חתמה על חוזה של 25 מיליון דולר בברזיל

חברת קמהדע , המפתחת תרופות המבוססות על הפלזמה האנושית, הודיעה על חתימת הסכם לאספקה של שניים ממוצריה, המוצר לכלבת Kamrab והמוצר Varizig לטיפול באבעבועות רוח באנשים שנמצאים בקבוצת סיכון. מדובר בהסכם לשלוש שנים, במסגרתן צפויות הכנסות של כ-25 מיליון דולר. החברה מסרה כי ההסכם כבר מתומחר בצפי ההכנסות שפרסמה לשנת 2025. 

קמהדע פרסמה את תחזית ההכנסות של 2025 יחד עם התוצאות המקדמיות של 2024 לפני כשבועיים. היא הודיעה כי היא צפויה לעמוד בתחזיות ל-2024 להכנסות של 162-158 מיליון דולר ו-EBITDA של 32-35 מיליון דולר, וכי ב-2025 היא מצפה לרשום הכנסות של 182-178 מיליון דולר, גידול של 13% לעומת ו-EBITDA של 38-42 מיליון דולר, גידול של 19% לעומת 2024. בקופת החברה 78 מיליון דולר. 

עם פרסום התחזיות אמר מנכ"ל החברה עמיר לונדון בשיחת הועידה כי קמהדע מצפה למהלכי פיתוח עסקי בעלי משמעות להכנסות החברה כבר ב-2025, וייתכן שכיוון להסכם הנוכחי. מתחילת השנה עלתה מניית קמהדע 20% על בסיס התחזיות וההסכם החדש, והחברה נסחרת לפי שווי של 421 מיליון דולר. 

קופת חולים מאוחדת תטמיע שירות בינה מלאכותית של מיקרוסופט

קופת חולים מאוחדת תציע בקרוב שירותי רפואה מותאמים אישית, מבוססי AI, באמצעות טכנולוגיית הקופיילוט של מיקרוסופט, שפותחה בחלקה בישראל. השירות כולל שיחה עם בוט חכם שעשוי לספק תשובות לשאלות רפואיות נפוצות ולסוגיות אדמיניסטרטיביות שונות. בין היתר יוכל הבוט לספק מידע על שירותים שונים וזמינות, על תהליך השגת תרופה מסוימת וזמינותה בבתי המרקחת, פניה בבקשות לרופא או לרוקח וקבלת מידע לגבי החזרים והתחייבויות, כל זאת בטקסט חופשי ובשפות שונות. לחלק מקופות החולים כבר קיימים בוטים, אך בדרך כלל מדובר בבוט מבוסס תפריט ולא באפשרות לשוחח בטקסט חופשי. 

בנוסף יוטמעו יכולות הקופיילוט גם עבור הרופאים. רכיב זה של המערכת יאפשר לרופאים לקבל תקציר של התיק הרפואי לפני הפגישה, לתמוך בקבלת החלטות, לתעד את הביקור בתמלול אוטומטי ולהכין הפניות לרופאים נוספים אם צריך. הבוט יונגש בשיחה קולית גם לאוכלוסייה החרדית. 

לדברי עוזי ביתן מנכ"ל מאוחדת, "הבינה המלאכותית משנה את פני הרפואה, וכארגון בריאות מוביל אנחנו רואים בחדשנות כמנוף לשיפור חוויות המטופלים והעובדים במאוחדת". לדברי שרית סאס , מנהלת ארגוני בריאות, מיקרוסופט ישראל, ״מטופלים יוכלו לשלוט ולהבין טוב יותר בבריאות שלהם, לצד הרופאים שיקבלו שירות מבוסס AI, שיסייע להם בקבלת החלטות מושכלות המסתמכות על מידע רב ויאפשר להם להתמקד בטיפול״.