גל חוזר של פיטורים בהייטק הישראלי: מאות עובדים פוטרו רק בשבוע האחרון

גל פיטורים פוקד את תעשיית ההייטק הישראלית מאז החלה 2025, והפעם דווקא בחברות חזקות ורווחיות בענף. בניגוד ל"פיטורי החירום" שאפיינו את השנה שעברה, כשהמלחמה אילצה חברות לקצץ במהירות בכוח־האדם, הפעם, מסבירים גורמים, מדובר במהלך מתוכנן ומחושב. החברות המובילות במשק בוחרות לצמצם ולהתייעל דווקא מעמדה של כוח - כשהקופה מלאה, ההכנסות בשיא, והעתיד נראה מבטיח מתמיד.

● תעשיית הפארמה בלחץ: האם Deepseek הבאה תהיה חברת ביוטק?
● חוקרים קוראים לשיתוף-פעולה מדעי בינ"ל כדי לייצר את התא הווירטואלי הראשון

האם מדובר במהלך מתוכנן, או שענף ההייטק הישראלי לקראת גל פיטורים חדש? "יש כמה גלי פיטורים משמעותיים בחברות בינלאומיות גדולות. בכל שנה, אחרי עונת הדוחות, בחברות מתחילים לגבש תוכניות אסטרטגיות לשנה הבאה - או שיוצאים לגיוס מאוד גדול או שמפטרים כדי להתאים ליעדים העסקיים של השנה", מסבירה שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס השמה להייטק.

עד 13% ממצבת כוח־האדם בחברה

אחת החברות הבולטות שהודיעה על פיטורים היא אפספלייר, המתמחה בטכנולוגיות פרסום ומדידת ביצועים של קמפיינים דיגיטליים. החברה, המעסיקה כ־1,400 עובדים ומנוהלת מהרצליה פיתוח, הודיעה על פיטורים של כ־100 עובדים, המהווים 7% מכוח־האדם שלה. "100 עובדים בחברה כמו אפספלייר זה נתון חריג. אני לא זוכרת שהיה בסדר גודל כזה", מציינת וקס. "בחברות גדולות לעומת זאת, לא מדובר במהלך מאוד מפתיע; לשנות או ללכת 'חזק קדימה' זה משהו שהוא בשגרה אצלן".

המהלך של אפספלייר מגיע דווקא בתקופה של הצלחה עסקית שחוותה החברה. אפספלייר הפכה לרווחית בשנת 2024, הציגה תזרים מזומנים חיובי למעלה משנתיים ועמדה ביעדי ההכנסות שלה. לפי דיווחים, אפספלייר מייצרת הכנסות שנתיות של 300־350 מיליון דולר ונמצאת בתהליכי בחינה של הנפקה אפשרית בנאסד"ק, עם תוכניות לגייס כ־300 מיליון דולר.

במקביל, אחת מחברות המשחקים הרווחיות בישראל, מון אקטיב, יצאה למהלך פיטורים נרחב של עשרות עובדים, כשההערכה בענף היא בין 50־100 עובדים. החברה, המעסיקה כ־2,500 אנשים ברחבי העולם, ידועה במשחק המובייל המצליח Coinmaster, שמניב לה הכנסות המוערכות בכ־2 מיליארד דולר בשנה. חשוב לציין שגם בניגוד לחברות אחרות, מון אקטיב לא ביצעה פיטורים משמעותיים בתקופת המלחמה ונראה כי המהלך הנוכחי נועד להסיר "שכבות שומן" שהצטברו בארגון.

חברה נוספת שמצטרפת ל"רשימה השחורה" היא חברת האוטוטק אינוויז, שהודיעה על פיטורי 9% מכוח־האדם שלה. החברה, המפתחת חיישני לייזר לתעשיית הרכב, מסבירה כי המהלך נועד להפחית מאמצי פיתוח מיותרים ולהוריד עלויות שנתיות בהיקף של כ־12 מיליון דולר. מדובר בסבב הפיטורים השני באינוויז בתוך שנה, כאשר בסבב הקודם פוטרו 13% מהעובדים.

ובכל זאת, ההערכה בענף היא כי הגל הנוכחי דווקא מכיל בתוכו התנהלות בריאה של השוק. "אני לא חווה את זה כמשהו משמעותי כמו שהיה לפני שנה, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה. מדובר בצעד בריא שהשוק יכול להתמודד איתו", מסבירה וקס. "כפי שאני חווה את השוק, הוא נמצא לפני 'התפוצצות' - במובן החיובי. אנחנו רואים את זה כבר בתוצאות הכספיות של חודש ינואר. חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן עושה טוב לכלכלה האמריקאית - וכנגזרת מכך לכלכלה הישראלית - ונרגיש את זה באופן די מיידי".

ומה קורה מעבר לים, בענקיות הטק?

התמונה הבינלאומית מראה כי מגמת הפיטורים אינה ייחודית לישראל בעת הזו. חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם ממשיכות בתהליכי התייעלות נרחבים. לראייה, מיקרוסופט הודיעה על סבב פיטורים חדש המתמקד בעובדים שאינם עומדים ביעדי הביצוע, בעוד מטא (פייסבוק לשעבר) מתכננת לפטר כ־3,600 עובדים, המהווים כ־5% מכוח־האדם שלה. גם אמזון, שכבר פיטרה אלפי עובדים בשנים האחרונות, ממשיכה בצעדי התייעלות ממוקדים, הפעם במחלקות התקשורת והקיימות.

גוגל נקטה בגישה מעט שונה והציעה לעובדיה אפשרות לפרישה מרצון בתמורה לחבילת פיצויים. גם סיילספורס הודיעה על תוכנית לפטר כ־10% מעובדיה בעולם, מה שכולל עשרות עובדים בישראל, כחלק מארגון מחדש של החברה.

נתוני אתר layoffs.fyi, פלטפורמה מקוונת המתעדת בזמן אמת פיטורים בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, מראים כי מתחילת השנה החדשה, 31 חברות טכנולוגיה כבר פיטרו למעלה מ־7,000 עובדים. עם זאת, המצב בשוק התעסוקה מורכב יותר. "אני דווקא חווה עלייה בגיוסים בדצמבר, בינואר ובפברואר", מציינת וקס. "אבל רוב העליות בגיוסים זה בגלל שנכנסו פרויקטים של לקוחות משלמים. זה לא כמו שהיה ב־2022 שחברות גייסו יותר אנשים כי החברה גייסה הרבה כסף. היום השוק יותר מדוד".

לא כמו הגל שהיה בשנת 2024

גל הפיטורים הנוכחי מהדהד מגמה דומה שנראתה בדיוק לפני שנה. אז, בתחילת 2024, חווה ענף ההייטק הישראלי טלטלה כשבעשרת הימים הראשונים של השנה פוטרו כמעט 3,000 עובדים ב־17 חברות שונות. בין החברות הבולטות שפיטרו אז ניתן למנות את יוניטי, שרכשה את איירון סורס הישראלית ופיטרה 25% מכוח העבודה שלה, את אורקה סקיוריטי שפיטרה 15% מעובדיה, ואת טריגו, המפתחת טכנולוגיות לניהול סופרמרקטים אוטונומיים, שפיטרה אף היא 15% מכוח העבודה.

עם זאת ובניגוד למצב כיום, הפיטורים אז הושפעו בעיקר מחוסר ודאות לגבי היכולת לגייס כסף נוכח המלחמה, כאשר חברות רבות נאלצו להקטין את כוח־האדם ולהתייעל במהירות בשל המצב המורכב במשק. אולם בעוד שגל הפיטורים של 2024 נבע בעיקר מהשפעות המלחמה והמשבר הכלכלי, הגל הנוכחי משקף כאמור יותר תהליכי התייעלות מתוכננים כמו גם התאמות אסטרטגיות של החברות.

"חברות גדולות כמו מון אקטיב ואפספלייר, שנפרדו מכ־7% ממצבת כוח־האדם שלהם, בחרו לעשות את זה מטעמי התייעלות כלכלית על מנת להגדיל את שורות הרווח שלהם", אומר לגלובס אייל סולומון, מנכ"ל ומייסד חברת ההשמה להייטק אתוסיה. "כמוכן חברות רבות, קטנות ובינוניות, שתלויות עדיין בהשקעות בקרנות הון סיכון, מתמודדות היום עם קשיים בגיוסי הון, מה שאילץ אותן להקטין את קצב שריפת המזומנים שלהם באמצעות צמצום מצבת כוח־האדם שלהם".

לדבריו, גורם נוסף הן עלויות העסקה בישראל, שנתפסות בעיני הנהלות רבות גבוהות ביחס למדינות אחרות, "ואלו בחרו כבר בתחילת השנה להעביר את הגיוסים שלהם למקומות אחרים, כמו אל הודו ומזרח אירופה. וגם אי־אפשר להתעלם ממדד החרדה בקרב מנכ"לים בישראל שהוביל רבים מהם לפעול יחד בעקבות המצב המלחמה".