תופעת לוואי של תרופות ההרזיה עשויה להתגלות כרווחית במיוחד

התופעה המפתיעה שהקפיצה את מניית קמהדע

משקיעי חברת קמהדע  הופתעו בשבוע שעבר מעלייה של 20% במניה ללא הודעה מצד החברה. הגורם היה כנראה פליקס פרהן (Felix Prehn), משקיע לשעבר בקרנות גידור, שפך למשפיען פיננסי ברשתות החברתיות, "Finfluencer". פרהן פרסם בשישי הקודם (7 בפברואר) סרטון יוטיוב הסוקר את מניית קמהדע, בשם "מניה אחת שתהפוך עבורכם אלף דולר למיליון". מקמהדע נמסר כי האירוע הפתיע גם אותם, וכי לא היה להם כל קשר עם פרהן.

● ישראליות בוול סטריט | הישראלית שצנחה ב-17% בסוף השבוע, רגע אחרי שנגעה בשיא

"הסיפור של קמהדע רק מתחיל", אמר פרהן בסרטון. "אבל אל תקנו מניות רק כי מישהו ביוטיוב אמר לכם. זו חברת ביוטק שכבר עושה כסף, ויש להם הסכם ענק עם חברה באמריקה הלטינית". הוא ציין לטובה את מרכזי הפלזמה שהחברה הקימה וכן את הרווחיות הגולמית שלה ואת העובדה שיש לה מגוון מוצרים ולא רק אחד. לבסוף, ציין את התמחור, וטען שנראה שהשוק טרם גילה את החברה.

לפי התוצאות הראשוניות שפרסמה קמהדע בינואר לקראת הדוח השנתי שלה ל-2024, המגמה אכן חיובית. החברה צפויה לדווח עבור 2024 על הכנסות של 158-162 מיליון דולר ו-EBITDA של 32-35 מיליון דולר, כל זאת בהתאם לצפי.

תחזיות החברה ל-2025 צופות הכנסות של 178-182 מיליון דולר, עם EBITDA של 38-42 מיליון דולר, גידול ל 13% בהכנסות ו-19% ברווח לעומת 2024.

עוד לפני פרסום הסרטון, מניית החברה כבר זינקה השנה בכ-10%, אך ההמלצה ביוטיוב הובילה לקפיצה חזקה יותר. ומעניין כי גם אחרי שבוע, האפקט לא נעלם לגמרי.

ה"Finfluencers", משפיענים פיננסיים שרובם אינם יועצי השקעות מורשים, הפכו לגורם חשוב מאוד עבור שוק ההון. בסקר שנערך בבריטניה על ידי חברת השירותים הפיננסיים ברקליס, 23% מהמשקיעים מושפעים מהתוכן ברשתות החברתיות. השימוש בערוצים הללו מאוד תלוי גיל. הבומרים (60 ומעלה) בכלל לא משתמשים ברשתות ומעדיפים לשלם ליועץ מומחה. דור ה-X והמילניאלז (30-60) השתמשו בעיקר בפורומים מקוונים ובקבוצות פייסבוק, ואילו בני דור ה-Z, בני 30 ומטה, השתמשו בעיקר בטיקטוק.

אותו הסקר מצא כי כ-51% ממי שמשתמשים במדיה החברתית כדי לקבל המלצות השקעה, לא בוחנים את האמינות של המשפיען. כשהם נשאלו מדוע הם צורכים את עצות ההשקעה שלהם דווקא בפורמט הזה, 26% ציינו כי המידע זמין, 19% ציינו כי הם מקבלים גישה למומחים בחינם ואילו 19% טענו כי באופן הזה הכי קל להם לעכל את המידע. עם זאת הם הודו שהיו שמחים שהפלטפורמה, כלומר יוטיוב או טיקטוק, תעזור להם למנוע הונאות ולשפר את השקיפות. אם כי לא נראה שזה צפוי לקרות בטווח הקרוב.

אורמד מעבירה רוב נכסיה למיזם משותף עם חברה סינית

חברת אורמד , שפיתחה גלולת אינסולין בבליעה ונסחרת בתל אביב ובנאסד"ק לפי שווי של 89 מיליון דולר, עומדת לעבור שינוי משמעותי: החברה תעביר את כל טכנולוגיית גלולת האינסולין למיזם משותף עם שותפתה הסינית Hefei Tianhui Biotech Co. אורמד עצמה תהפוך לחברת שלד המחזיקה בחלק ממניות המיזם המשותף, במזומן, ובמספר אחזקות בחברות ביומד אחרות. הנהלת אורמד תישאר בחברת אורמד המתרוקנת ותשתמש במזומן שלה להשקעה בטכנולוגיות חדשות.

בעקבות ההודעה עלתה מניית אורמד 12% בחמישה הימים האחרונים, והיא נסחרת לפי שווי של 96 מיליון דולר.

אורמד מפתחת תרופות בבליעה לטיפול במחלות מטבוליות, והמוצר המוביל שלה הוא גלולת אינסולין הניתנת בבליעה. נדב קדרון, מנכ"ל אורמד, מסביר כי: "אחרי ששלב III של הניסויים הקליניים שלנו נכשל (אירוע שהתרחש בינואר 2023 והוביל לירידה של 81% במניה ביום אחד), השותפים שלנו דווקא הצליחו בניסוי מקביל בסין. ראינו כי המשתתפים בניסוי הסיני היו קצת שונים מאלה של הניסוי שאנחנו ערכנו, ואכן כשבחנו בדיעבד את נתונים בניסוי שלנו שנלקחו רק מחולים דומים לאלה שהשתתפו בניסוי הסיני, ראינו שאצלם המוצר היה הצלחה. זה לא כל השוק, אבל זו עדיין הזדמנות משמעותית". יש לציין כי ניתוח נתונים בדיעבד אינו נחשב להצלחה של ניסוי, לכן אורמד פנתה ל-FDA, בהצעה לערוך ניסוי שלב III נוסף, רק בקהל היעד דומה לזה שבניסוי הסיני.

קדרון: "בינתיים, הסינים השקיעו מאות מיליוני דולרים במפעלים שמייצרים את כל שרשרת הערך של המוצר שלנו לקראת השקתו בסין, שאנחנו מקווים שתקרה עוד השנה. היה הגיוני לאחד כוחות ולייצר את כל המוצר אצלם גם עבור שווקים שאינם סין".

במסגרת ההסכם בין שתי החברות, הטכנולוגיה של אורמד, כולל המוצר הזה ומוצרים נוספים בצנרת החברה הקשורים לתרופות בבליעה למחלות מטבוליות, יועברו למיזם המשותף, בו יושקעו 75 מיליון דולר, מהם כ-60 מיליון על ידי Hefei Tianhui Biotech, ו-15 מיליון על ידי אורמד. אורמד תחזיק ברוב מניות המיזם המשותף.

בעקבות המהלך, בעלי המניות של אורמד יקבלו חלק ממניות החברה במיזם המשותף כדיבידנד בעין, וימשיכו להחזיק גם באורמד, שנכסיה יהיו: החלק במניות המיזם המשותף שלא יחולק כדיבידנד; כ-84 מיליון דולר במזומן על פי הדוח האחרון, כ-32 מיליון שחייבת לה חברת התרופות לכאב Scilex, אשר אורמד מחזיקה גם במניותיה שאינן נסחרות, וכן כמות קטנה של מניות בחברות אנטרה המפתחת תרופות על בסיס טכנולוגיה של אורמד ונסחרת בנאסד"ק ב-89 מיליון דולר. 

אוזמפיק נגד התמכרויות: לראשונה ניסוי המראה זאת במפורש

הרעיון כי תרופות הפחתת המשקל ממשפחת ה-GLP1 דוגמת אוזמפיק פועלות לא רק על ידי התערבות במנגנוני הרעב והשובע במוח אלא גם במנגנוני בחשק והכמיהה, כבר ידוע זמן מה באופן אנקדוטלי. על בסיס זה העריכו אנליסטים בזהירות כי לתרופה יכולה להיות תועלת בטיפול בהתמכרויות שונות, מלבד טיפולה בהשמנה.

כעת, ניסוי קליני ראשון העמיד את התיאוריה למבחן - ובדק את השפעת התרופות על אלכוהול. מדובר אומנם בניסוי קטן, ולא מבוקר. הוא נערך ב-48 נבדקים שסבלו מהתמכרות מתונה לאלכוהול. מינון נמוך יחסית של אוזמפיק למשך 9 שבועות, הפחית באופן מובהק גם את צריכת האלכוהול וגם את התשוקה המדווחת לאלכוהול בקבוצה שנטלה את התרופה האמיתית לעומת תרופת הדמה. באירוע שנערך בסוף 9 השבועות כדי לבחון את עמידת המשתתפים בפני אלכוהול, קבוצת הניסוי צרכו 40% פחות מאשר קבוצת הדמה. התוצאות פורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

כיום קיימות שתי תרופות המאושרות על ידי ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, לטיפול בהתמכרות לאלכוהול, אך הן לא נחשבות ליעילות במיוחד ורק כ-2% מהמאובחנים עם הבעיה מקבלים אותם. התרופות לא כל-כך מוכרת לשוק, וגם הסטיגמה עלולה להוות חסם לנטילתן.

בזמן שהניסוי הנוכחי לא יתמוך ברישום התרופה כטיפול בהתמכרות, שתי יצרניות התרופות להשמנה ממשפחת ה-GLP1, נובו נורדיסק  ואלי לילי , ציינו כי הן מתכננות לבחון את השפעת התרופות שלהן בהתוויה זו, והזכירו גם ניסויים צפויים בגמילה מסיגריות ומסמים.

הנבדקים סבלו מתופעת הלוואי של התרופה וסביר שכמו במקרה של התרופה להשמנה, מדובר יהיה בשימוש כרוני כאשר הפסקת השימוש בתרופה עלולה לפגום בהישגים. שאלה מעניינת היא מה יקרה לאדם רזה שיקח את התרופה כדי להיגמל מאלכוהול. האם הוא ירזה מעבר לרצוי, או האם כאשר מדובר בהשמנה שאיננה התמכרותית או עודפת, אין לתרופות את ההשפעה הזו? את זאת יצטרכו החברות לבדוק בניסויים שלהן.