האם הביקוש לאג"ח הממשלתיות היה גבוה פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
מקום פרסום: רשתות חברתיות
ציטוט: "עוד בשורה חיובית על עוצמתה של הכלכלה הישראלית: הנפקנו אג"ח של מדינת ישראל... עם ביקושים גבוהים פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל"
תאריך: 12.2.25
ציון: מטעה

בשבוע שעבר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם ברשתות החברתיות פוסט, בו הכריז על "עוד בשורה חיובית על עוצמתה של הכלכלה הישראלית". הבשורה, לפי סמוטריץ', היא ש"הנפקנו הלילה בשווקים הבינלאומיים אג"ח של מדינת ישראל בהיקף מדהים של 5 מיליארד דולר, עם ביקושים גבוהים פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל". לדברי שר האוצר, "ההצלחה הגדולה של ההנפקה היא הוכחה משמעותית נוספת לעוצמתה הכלכלית של ישראל ולאמון שהמשקיעים הגלובליים נותנים בכלכלה שלנו ובאופן שבו אנחנו מנהלים אותה". בדקנו האם אכן אפשר ללמוד על הצלחת ההנפקה מהנתון שסיפק סמוטריץ'.

לפי הודעת משרד האוצר, ביום ג' החשב הכללי, יהלי רוטנברג, "השלים הנפקה ציבורית משמעותית של אגרות חוב דולריות בשווקים הבין-לאומיים. מדובר בהנפקה ראשונה לשנת 2025, במסגרת הונפקו שתי סדרות חדשות של אג"ח לתקופות של 5 ו-10 שנים בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר". ואכן, בהתאם לדברי סמוטריץ', "הביקושים להנפקה הסתכמו לסך של מעל 23 מיליארד דולר, פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל".

אבל יש נתון שסמוטריץ' לא הזכיר - ה"מחיר" של ההנפקה. לפי משרד האוצר, המרווח מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה, נקבע על 120 ו-135 נקודות בסיס (נ"ב) באג"ח ל-5 ו-10 שנים בהתאמה. הסברנו בעבר מהו אותו "מרווח", וכעת נחזור על עיקרי הדברים: מרווח הוא הפער בתשואה בין נכסים - והיות שהאג"ח שמנפיקה ממשלת ארה"ב נחשבת לבעלת סיכון נמוך, כשמשווים אליה אג"ח של ממשלה מסוימת, המרווח מבטא את רמת הסיכון של האג"ח של אותה מדינה.

אז האם המרווח שהיה בהנפקה הוא נמוך או גבוה? נתבונן על האג"ח ל-10 שנים - שהמרווח שלה בהנפקה עמד על 135 נ"ב. הנתונים מצביעים על כך שהמרווח גדול ביחס לדירוג האשראי של ישראל - כלומר התשואה על האג"ח משקפת סיכון גבוה יותר ממה שניתן היה לצפות על סמך דירוג האשראי.

בעוד שדירוג האשראי של ישראל הוא A לפי S&P (הדירוג השישי בגובהו), המרווח של ישראל נמצא בטווח של מדינות עם דירוג אשראי נמוך יותר. כך, למשל, המרווח של איטליה - שדירוג האשראי שלה נמוך ב-3 דרגות מזה של ישראל, עומד על 75 נ"ב. גם פולין, שדירוג האשראי שלה נמוך בדרגה אחת מזה של ישראל (A מינוס), רושמת מרווח קטן יותר, עם 101 נ"ב. כפי שדיווח עמיתנו אורן דורי בגלובס, לפי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, פולין גם הנפיקה לאחרונה חוב בהיקף של 5.5 מיליארד דולר במרווחים של 75 ו-105 נקודות בסיס לאג"ח של חמש ועשר שנים בהתאמה.

למעשה, שוק האג"ח בחו"ל מתמחר את ישראל בדירוג הנמוך ב-3-4 דרגות מזה של ישראל - בין BBB (הדירוג התשיעי בגובהו; מרווח ממוצע של 107 נ"ב) לבין BBB מינוס (הדירוג העשירי בגובהו; מרווח ממוצע של 140 נ"ב).

ואולם, חשוב לציין שהמרווח של ישראל ירד בתקופה האחרונה. לצורך ההשוואה, בהנפקה בשווקים הבינלאומיים שהושלמה במרץ 2024, המרווח על אג"ח דולרית ל-10 שנים עמד על 145 נ"ב. לכן, לאחר ההנפקה הנוכחית, החשב הכללי אמר כי ש"המרווחים בהנפקה משקפים את הירידה המשמעותית בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל ומקבעים אותה". יחד עם זאת, כפי שציין נגיד בנק ישראל בדיון בוועדת הכספים לפני כשבועיים, אומנם "ניכרת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, אך היא עדיין שוהה ברמה גבוהה ביחס לטרום המלחמה". לראיה, הנגיד הציג את הנתון לפיו בינואר 2023 המרווח עמד על 70 נ"ב בלבד.

מטעם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמסר בתגובה: "1). אנחנו במלחמה, ועלייה בפרמיית הסיכון היא טבעית לחלוטין. הביקושים הגבוהים בהחלט משקפים אמון בכלכלה וביכולת ההחזר; 2. הריבית במגמת ירידה, וזה נתון מעודד. בכלכלה המגמה היא הדבר החשוב, וזה מסמן כיוון שיימשך. נכון שעוד לא הגענו לריבית שלפני המלחמה, אבל אנחנו במקום טוב באמצע".

לסיכום, אף שסמוטריץ' בירך על נתוני הנפקת האג"ח בחו"ל, הוא לא ציין את המרווח שבו החוב גויס. נתון זה מגלם חוב ברמת סיכון גבוהה יותר מזה שמשתקף בדירוג האשראי של ישראל. לכן דבריו של סמוטריץ' מטעים.