שווי המיזם של איליה סוצקובר צפוי לזנק פי 6 מספטמבר - בלי מוצר

"הייחודיות של החברה תהיה בכך שהמוצר הראשון שלה יהיה בינה מלאכותית בטוחה ומתקדמת - והיא לא תעשה שום דבר אחר עד אז". כך הצהיר איליה סוצקבר, המדען הראשי לשעבר של OpenAI, כשהקים את Safe Superintelligence (SSI) ביוני אשתקד. סוצקבר, שעזב את תפקידו בענקית ה־AI במאי ולאחרונה פורסם בגלובס כי החברה בהובלתו תשכיר משרדים בתל אביב, הדגיש כי החברה החדשה "תהיה מבודדת לחלוטין מהלחצים החיצוניים של מוצר גדול ומסובך ומהצורך להיתקע במרוץ תחרותי". הצהרות אלו, השוללות במפורש כל כוונה להכנסות בטווח הנראה לעין, לא מנעו מהחברה להתקדם לגיוס של מעל מיליארד דולר לפי שווי של יותר מ־30 מיליארד דולר - פי 6 מהערכת השווי שלה לפני פחות מחצי שנה.

● חדשות ההייטק | לא רק וויז: זו חברת הסייבר שמודיעה על נתוני שיא בהכנסות
● מאסק השיק את מודל הבינה המלאכותית החדש שלו. מה עדיין חסר בו?
● הגיוס שמקפיץ את חברת הסייבר של שלו חוליו לשווי של מיליארד דולר

את סבב הגיוס הנוכחי מובילה קרן Greenoaks Capital Partners, המתכננת בעצמה להשקיע חצי מיליארד דולר בחברה. הקרן, שהשקיעה בעבר בחברות AI מובילות כמו Scale AI ודאטה בריקס, מצטרפת למשקיעים הקודמים, ביניהם קרנות ההון סיכון סקויה ואנדריסן הורוביץ. ההשקעה הנוכחית משקפת בין היתר את האמון בצוות המייסדים - סוצקבר, דניאל גרוס ודניאל לוי. האם המוניטין לבדו מצדיק את סכומי העתק?

עלויות פיתוח אדירות ומאבק על טאלנטים

למרות השקעות הענק בתחום הבינה המלאכותית, אחת הבעיות המרכזיות היא שאפילו החברות המובילות מתקשות להציג רווחיות. ב־OpenAI, חרף הצלחה חסרת תקדים של הצ'אט החכם שפיתחה, ChatGPT, עם למעלה מ־250 מיליון משתמשים והכנסות שנתיות של 3.4 מיליארד דולר, עדיין מפסידה כסף בקצב מסחרר. העלויות העצומות של אימון מודלי AI ותשתיות המחשוב, שמגיעות ליותר מ־7 מיליארד דולר על אימון מודלים ו־1.5 מיליארד על כוח אדם - מכבידות על החברה. רק הפעלת ChatGPT עולה לחברה כ־700 אלף דולר ביום, כך לפי שלל פרסומים.

במקביל, המרוץ אחר הטאלנטים בתחום יצר תופעה של "דלת מסתובבת", כאשר בכירים עוזבים כדי להקים חברות מתחרות שמגייסות מיד סכומי עתק. בדומה לסוצקבר, גם האחים אמודיי הקימו את אנתרופיק (Anthropic) שמפתחת את הצ'אטבוט קלוד וכבר הגיעה לשווי של 60 מיליארד דולר, ומירה מוראטי, מי שכיהנה כמנהלת טכנולוגיות ראשית (CTO) ב־OpenAI, הקימה את Thinking Machine Labs וכבר גייסה סכום משמעותי לפי שווי של מיליארדי דולרים.

כעת, עם הגיוס החדש, מרוץ החימוש של הבינה המלאכותית מקבל שחקנית נוספת לזירה שהופכת יותר ויותר צפופה - וחברת הסטארט־אפ של סוצקבר מצטרפת למועדון היוקרתי והשנוי במחלוקת של "ענקי ה־AI".

בנוסף, בענף התהווה מצב שבו כל חברה מנסה להוכיח את עליונותה הטכנולוגית והערכות השווי הפכו למדד מרכזי של כוח והשפעה. לראייה, די להביט במספרים מאחורי החברות המובילות בתחום: OpenAI עם הערכת שווי של 157 מיליארד דולר; דאטהבריקס, המתמחה בניתוח נתונים ו־AI, מוערכת ב־62 מיליארד דולר; ואנתרופיק ששווה 60 מיליארד דולר. לצדן צועדת xAI של אילון מאסק, המנהלת משא ומתן על גיוס של 10 מיליארד דולר נוספים לפי שווי של 75 מיליארד דולר, לאחר שכבר גייסה 12 מיליארד דולר בשנה האחרונה בלבד, כך לפי בלומברג.

מהפכה או שההיסטוריה תחזור?

הערכות השווי המסחררות והיקפי הגיוסים חסרי התקדים משקפים עד כמה המשקיעים מוכנים להמר על הבטחות לעתיד, גם כשההווה עדיין מעורפל. ב־2024, כמעט מחצית מכל דולר שהושקע בהייטק האמריקאי - 97 מיליארד דולר מתוך 209 מיליארד - זרם לחברות AI. זהו זינוק דרמטי מפחות מ־10% לפני עשור, כך לפי נתוני טק קראנץ’.

ההצלחה הזו אמנם היוותה זרז משמעותי לכל התחום כולו, אך יחד עם ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה, כך מסביר לגלובס גורם בכיר בתעשייה, התחושה העיקרית שמתחזקת בקרב המשקיעים הינה שהם עומדים בפני רגע היסטורי. יש יטענו כי מדובר ב"מהפכה התעשייתית הבאה". עוד מסביר אותו גורם כי מלבד המוניטין של היזמים, שמשחק תפקיד חשוב ביכולת שלהם לגייס סכומי עתק, הגיוסים הגרנדיוזים מהווים גם חלק מה"משחק". כלומר, החברות החדשות שמצטרפות למרוץ חייבות ליישר קו.

בנוסף, הוא אומר כי עלויות פיתוח הטכנולוגיה ואימוני המודלים אכן יקרות מאוד, אם כי לא בהכרח מצדיקות את כל מיליארדי הדולרים שמורעפים על התחום. המקרה של SSI מעלה לדבריו תהיות מטרידות על מצב שוק ה־AI. לדבריו, היא מציגה חזון מעורפל של "פיתוח בינה מלאכותית בטוחה" - ללא פירוט ברור של דרך הפעולה. ועדיין, משקיעים נלהבים מזרימים אליה מיליארדים.

תמונת מצב זו מעוררת הדים מטרידים מבועת הדוט.קום בסוף שנות ה־90. אז, בשיא עידן האינטרנט המוקדם, משקיעים הזרימו מיליארדים לחברות אינטרנט שהציגו חזון מרהיב אך לא הציגו תוכנית עסקית ברורה. רבות מאותן חברות, כמו Pets.com ו־WebVan, קרסו כשהבועה התפוצצה ב־2000 ומחקו מיליארדי דולרים משווי המשקיעים. על כן, השאלה המתבקשת כעת היא האם אנחנו רואים היסטוריה חוזרת על עצמה, או שמא אנו בדרך ל"מהפכה התעשייתית הבאה"?