מה עומד מאחורי המושג "מכסי מגן" שמחולל סערה בכלכלה העולמית?

המושג

מכס מגן: מכס המוטל על מוצרים מיובאים, הנמכרים במחירים נמוכים מאלה שבהם הם נמכרים בארץ הייצור, במטרה להשוות את מחיריהם לתוצרת המקומית

● וורן באפט רמז: זה מה שאני חושב על דונלד טראמפ
● הטלטלה בארה"ב לא פוסקת ובשווקים מתחילים לתמחר בחדות הורדות ריבית
● האולטימטום השקט של טראמפ והדילמה של בריטניה

ההקשר האקטואלי

עם כניסתו לבית הלבן, הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הטלת "מכסי מגן" על שורה של מדינות וגופים בינלאומיים, ביניהם סין, קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי. עכשיו, כשיש חששות מתחילתה של "מלחמת סחר", וכשמדי כמה ימים צצה התפתחות חדשה בסוגיה - נראה שזה זמן טוב להבין מה בכלל עומד מאחורי המושג "מכסי מגן".

מה הם "מכסי מגן"?

מכס מגן הוא מכס המוטל על מוצרים מיובאים, הנמכרים במחירים נמוכים מאלה שבהם הם נמכרים בארץ הייצור, כדי להשוות את מחיריהם. המטרה המוצהרת של מכסי מגן היא למנוע היצף ותחרות לא הוגנת של יצואנים או ממשלות של ארצות אחרות, הנותנות סובסידיות ליצוא, עם היצרנים המקומיים.

יש שני סוגים מרכזיים של מכסי מגן. הסוג הנפוץ הוא מכס ספציפי - כלומר, מכס המוטל כתשלום קבוע עבור כל יחידה מהמוצר המיובא (לדוגמה, 5 דולר על כל חבית נפט מיובאת). סוג אחר, פחות שכיח, הוא "מכס בהתאם לשווי". כאן הכוונה היא למכס שמוטל כחלק מהערך של הסחורות המיובאות - למשל הטלת מס בשיעור של 20% על הערך של כל מכולה מיובאת.

מה מצב המכסים בישראל?

לפי הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה במשקל ההכנסות ממכס משיא של 0.31 אחוזי תוצר בשנת 2011 ל־0.17 אחוזי תוצר ב־2022 ואף ל־0.09 אחוזי תוצר ב־2023. מגמה זו היא תוצאה של מדיניות להפחתת מכסים כדי לפתוח את שווקי המוצרים בישראל לתחרות מיבוא ולהוריד את יוקר המחיה.

תהליך הפחתת המכסים כלל כמה תחנות בזמן. לאחר המחאה החברתית ודוח ועדת טרכטנברג, בשנת 2012 החל מהלך הפחתת מכסים נרחב במוצרי צריכה ותעשייה שאין בהם ייצור מקומי. ב־2017, במסגרת תכנית "נטו משפחה", בוטלו מכסים על מגוון מוצרים כמו נעליים, ביגוד, מוצרי חשמל לבית. התחנה הבאה הייתה ב־2022, אז הופחתו ואף בוטלו מכסים על שאר מוצרי תעשייה, והחל תהליך רב -שנתי להפחתת מכסים על מוצרי חקלאות. לפי הכלכלן הראשי, נכון להיום נותרו כמעט אך ורק מכסים על מוצרי חקלאות ועל כלי רכב.