הוא היה אחד הבכירים בהייטק, ויש לו המלצה חשובה: אל תלמדו את המקצוע הזה

דדי פרלמוטר, מאז פרישתך מאינטל לפני כעשור עסקת רבות בחינוך לטכנולוגיה. הקדשת מחשבה גם לתחום הבינה המלאכותית, בדגש על האופן שבו הצ'טים השונים מעצבים מחדש תהליכי למידה. כיום בתי ספר ואוניברסיטאות צריכים לחשוב מחדש על איך מלמדים, לא?
"בהחלט. תראי, כשעבדתי באינטל שאלו אותי פעם על הפילוסופיה הניהולית־מנהיגותית שלי. הסברתי שכשהייתי מהנדס צעיר נתנו לי שאלות פשוטות וידעתי לענות להן. לאט לאט השתפרתי וידעתי לפתור בעיות יותר מורכבות. ואז גיליתי שהבעיה המעניינת היא לא לענות על השאלה, אלא להגדיר מהי השאלה. כבכיר בעולם הטכנולוגי והעסקי אף אחד לא אמר לי מה הדבר הבא שאני צריך לעשות; נניח, המוצר הבא שנכון לפתח. לכן ככל שהתקדמתי באינטל, באמת ידעתי לשאול שאלות. את התשובות בשלב מסוים כבר לא ידעתי לתת, בטח לא טוב כמו המומחים שעבדו בשבילי".

● הצוללת | מייסד למונייד בטוח: אלה המקצועות שיישארו חסינים ומה כדאי לצעירים ללמוד 
● הצוללת | "חייבים את זה לעצמנו": הבכירה שמסמנת את התחום הבא שבו ישראל עומדת לעשות מהפכה 
● הרצח, ההאשמות והקשר לישראל: מייסד ענקית הבריאות האמריקאית מדבר

אתה יכול לתת דוגמה?
"כן. את מקלידה עכשיו במחשב נייד קומפקטי עם זמן סוללה ארוך, נכון? כשהבאתי לאינטל את הרעיון לפתח סדרת שבבים למחשב כזה בשנת 1998 אמרו לי: בשביל מה זה טוב? המחשבים שיש - דסקטופים ומחשבים ניידים מאסיבים - מספיק טובים. היום זה נשמע לנו כל כך דבילי. בקיצור, נשלחתי לבצע מחקר שוק. שאלתי אנשים אם הם רוצים מחשב נייד קומפקטי, ומעט מאוד אנשים השיבו שזה מה שהם רוצים".

אז איזו שאלה היית צריך לשאול?
"השאלה ששאלנו בסופו של דבר הייתה הפוכה: לו הייתי נותן לך אפשרות לעשות כל מה שאת רוצה עם מכשיר אלקטרוני, בכל מקום ובכל זמן, אילו תכונות היית רוצה שיהיו לו? ואז התשובה שהתקבלה הייתה שהמכשיר חייב להיות נייד. אגב, קיבלנו שתי תשובות עיקריות - אחת הייתה מחשב קומפטי שהיום אנחנו קוראים לו Notebook והשנייה הייתה Mobile Internet Device, מכשיר שנראה פחות או יותר כמו הסמארטפון של היום. אינטל לא רצתה להיכנס לתחום הזה והשאר היסטוריה".

אז בהשאלה לעולם שלנו היום, איך סטודנטים ועובדים צריכים לתרגל ולשכלל את היכולות לשאול שאלות אל מול ה־AI?
"אספר לך סיפור שממחיש זאת. חבר טוב שלי, שמלמד ממשל לתואר שני באוניברסיטת רייכמן, אמר לי לאחרונה: הסטודנטים שלי שאלו אם הם יכולים לכתוב עבודות עם ChatGPT. לאפשר להם? עניתי לו: כן, אבל שיכתבו לך את כל הפרומפטים, כלומר שאילתות, שהם כתבו לצ'ט. אולי הם יגדירו מחדש את הבעיה שנתת? הצעתי לו גם לבקש מהסטודנטים לכתוב ביקורת על התשובה שקיבלו מהצ'ט. אפשר גם להיעזר בצ'ט כדי להוסיף רעיונות לאלה שיש לנו. לאחרונה ראיינתי מועמד לעבודה - הכנסתי את קורות החיים שלו למנוע AI וביקשתי ממנו רעיונות לשאלות עבור הראיון. קיבלתי נקודות טובות למחשבה".

יש לך עוד דגשים להורים, מורים ומרצים שרוצים לאתגר חשיבה של צעירים שעובדים עם AI?
"עוד דבר שמרצים צריכים לעשות כיום הוא לבקש מהסטודנטים להרכיב תשובה שהסתמכה על כמה מקורות, כלומר על כמה צ'טים שונים, תוך שהם מוודאים את אמינות התשובות ומסבירים איך בדקו זאת. עובד שלי לשעבר באינטל אמר לי לאחרונה: כשאני עובד מול צ'ט AI, אני שואל אותו שאלה בכמה צורות ומנסה לראות אם קיבלתי תשובות שונות. יש דרכים שונות לאתגר כיום תלמידים דרך הכלים החדשים האלה, כי כך כולנו חיים כיום את חיינו, בלימודים, בעבודה ובכל מקום אחר".

"לא אמליץ ללמוד תכנות"

בוא נניח שנכדתך בת ה־14 רוצה להיכנס להייטק ומתייעצת איתך מה ללמוד. תמליץ לה על מדעי המחשב? תכנות?
"לא אמליץ על תכנות. תכנות הוא אמצעי, לא מטרה. מדעי המחשב הוא תואר עם משמעות, אבל תוכנית הלימודים דורשת עדכון. AI כבר יודעת לכתוב קוד מצוין והמיקוד של העובדים בחברות הייטק כיום הוא בלפקח ולבדוק את הקוד שכתבה. המיקוד בתואר צריך להיות בהגדרת בעיות חישוביות באמצעות AI. באופן כללי, אני חושב שהחינוך האוניברסיטאי חייב להיות הרבה יותר מולטי־דיסציפלינרי, למשל שילוב בין מדעי המחשב לבין רפואה וביולוגיה. אני נמצא בשיח מול משרד החינוך על האפשרות שתהיה בישראל בגרות בביולוגיה חישובית, שהיא שילוב בין ביולוגיה למדעי המחשב".

כאנג'ל שמשקיע בחברות תוכל לשתף באילו תחומים אתה משקיע?
"בגדול בדיפ-טק (טכנולוגיות שמבוססות על פריצות דרך מדעיות, כמו מחשוב קוונטי - ה"ו), אבל אני מניח שחלק מהדברים יישמעו לאנשים מוזרים. אני משקיע בטכנולוגיה שעוסקת בתקשורת בין מחשבים מהירים, כלומר חיבור סיבים אופטיים למעבדים רבי־עוצמה, ובטכנולוגיה שמייצרת מוליכי־על בטמפרטורה נורמלית, כי כיום נדרשת לשם כך טמפרטורה של בערך מינוס 200 מעלות. השקעתי במעבדים שעושים האצה ל־AI ומיועדים להתחרות באלה של אנבידיה. חלק מהחברות נמצאות בישראל וחלק בארה"ב. אני פתוח להשקעה בחברות שעוסקות בטכנולוגיה משנת עולם".

אי אפשר שלא לשאול אותך על הצרות של אינטל. המניה נחתכה בכ־50% בשנה האחרונה, ובקיץ הכריזה החברה על תוכנית פיטורים של 17 אלף עובדים. איך אתה מנתח את הסיבות למשבר?
"אינטל סבלה, ועדיין סובלת, מבעיה אינהרנטית שלא תפתיע רבים: חטא היוהרה. הם חשבו לעצמם: אנחנו יודעים יותר טוב, אל תבלבל במוח, מה אתה מספר לנו על הבעיות? ואם יש בעיות נפתור אותן. הם חשבו שחברת TSMC הטייוואנית (מונופול בייצור שבבים - ה"ו) תמיד תפגר אחריה. מה קרה בפועל? אינטל נתקעה עם דור השבבים הפחות מתקדם, 14 ננומטר ואחר כך 10 ננומטר למשך שנים, ואילו TSMC המשיכה להתקדם עד לטכנולוגיית 3 ננומטר".

לטענת אינטל, היא פיתחה טכנולוגיה של 1.8 ננומטר ולפי דיווח ברויטרס מהשבוע אנבידיה וברודקום בודקות אותו בימים אלה. זה יכול להיות גיים-צ'יינג'ר מבחינת אינטל?
"אם אינטל אכן פיתחה טכנולוגיית ייצור שבבים תחרותית ל־TSMC, ויהיו לקוחות שיילכו איתה כמו אנבידיה וברודקום, זה יכול להיות גיים-צ'יינג'ר. זה אומר שהחלק של אינטל שעוסק בייצור, משתפר דרמטית. אלה גם בשורות טובות לארה"ב, ששם נבנים כיום מפעלי ייצור של אינטל, ולעולם המערבי בכלל. להבנתי מתקיים כיום ויכוח פנימי בתוך אינטל סביב השאלה אם נכון לפצל את אינטל לחברה שעוסקת בייצור וחברה שעוסקת במוצרים. קשה להעריך מה יקרה עכשיו".