מאיפה הסרט הישראלי-פלסטיני זוכה האוסקר קיבל את המימון שלו?

זכייתו של סרט התעודה הישראלי-פלסטיני "אין ארץ אחרת" בפרס האוסקר הייתה שנויה במחלוקת עקב עיסוקה בנושא הרגיש של המתרחש ביהודה ושומרון. שר התרבות והספורט מיקי זוהר הגדיר בחשבון האיקס שלו את הזכייה כ"רגע עצוב לעולם הקולנוע", בטענה כי היוצרים בחרו "להדהד נרטיבים שמעוותים את דמותה של ישראל בעולם".

אבל זוהר הבטיח שדברים כאלה לא יישנו: "זו בדיוק הסיבה שהעברנו את הרפורמה בקולנוע - כדי לוודא שהמשאבים הציבוריים יופנו ליצירות שמדברות לקהל הישראלי, ולא לתעשייה שעושה קריירה מהכפשת המדינה בפסטיבלים זרים". אבל עד כמה הרפורמה הזו באמת תועיל?

הרפורמה עליה דיבר זוהר מעלה את תקציב התמיכה בקולנוע, ובמקביל משנה את האופן בו הוא מחולק. הדגש יעבור להיות יותר על יכולתו של סרט להצליח בבתי הקולנוע הישראליים, ופחות על יכולתו להצליח בפסטיבלים בחו"ל.

הכוונה היא גם לבטל את הלקטורה, אותו גוף של אנשי מקצוע שבוחר כיצד לחלק את הכספים. הרפורמה שנויה במחלוקת, ובעולם הקולנוע יש מי שחוששים שהדבר יפגע באיכויות הסרטים הישראליים.

ואיפה נכנס הסרט "אין ארץ אחרת" לסיפור? הסרט, שבויים על ידי באסל עדרה, יובל אברהם, רחל שור וחמדאן בלאל - המגדירים את עצמם כ"שותפים למאבק נגד גירוש כפרי מסאפר יטא ולמען עתיד אחר בארץ הזאת" - מציג את החיבור בין פעיל פלסטיני לעיתונאי ישראלי שחוברים יחד כדי להילחם במדיניות הישראלית בגדה המערבית, בדגש על דרום הר חברון.

אלא שכפי שמוסבר באתר המכון הנורבגי לקולנוע (NFI), מבחינת הפקה לא מדובר בסרט ישראלי. חברות ההפקה העומדות מאחוריו הן Yabayay Media הפלסטינית ו-Antipode Films הנורבגית. במענה לשאלת המשרוקית, המכון מסר שהוא עצמו אחראי למימון בגובה 375 אלף כתר נורבגי (כ-121 אלף שקל), שמהווים 16% מתקציב הסרט הכולל.

לא הצלחנו לאתר מאיפה מגיעים שאר 84 האחוזים, אבל אנחנו יודעים מאיפה לא: ישראל. במשרד התרבות הסבירו לנו כי תמיכה ממשלתית בסרטי תעודה מגיעה ליוצרים דרך שלוש קרנות: קרן מקור, קרן רבינוביץ' לאמנויות, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, וקרן הקולנוע הישראלי, כך הוסבר לנו, תומכת בסרטים עלילתיים. שלוש הקרנות אישרו לנו שהן לא תמכו ב"אין ארץ אחרת". מאחר שמשרד התרבות הבהיר לנו כי מימון ציבורי לא יכול להגיע לסרטים שלא דרך הקרנות הנ"ל, פירוש הדבר שהסרט לא קיבל מימון ציבורי ישראלי. לכן, הרפורמה של זוהר בכל מקרה לא הייתה מונעת את הפקת הסרט, ולא מנעה ממנו בכל מקרה כסף ציבורי.

מלשכת שר התרבות והספורט מיקי זוהר נמסר בתגובה: "הסרט אכן איננו קיבל תמיכת מדינה, וטוב שכך. יחד עם זאת, שיטת התקצוב לקרנות הקולנוע שהייתה נהוגה עד היום תמרצה סרטים מהסוג הזה, שאומנם לא זכו באוסקר אבל הגיעו לפסטיבלים בינלאומיים בגלל המסרים נגד ישראל אותם הביאו למסך. הרפורמה שהשר זוהר הביא שינתה את שיטת התקצוב, וקרנות הקולנוע יתוגמלו בעבור סרטים שמצליחים בקרב קהל ישראלי, ולכן הזכיר זאת השר בהקשר הסרט 'אין ארץ אחרת'".

בשורה התחתונה: דבריו של השר זוהר מטעים. למרות שאת הסרט "אין ארץ אחרת" ביימו ישראלים (לצד פלסטינים), הוא הפקה פלסטינית-נורבגית שלא מומנה מכספי ציבור של מדינת ישראל. לכן, הרפורמה של זוהר לא נוגעת לו.

תחקיר: אוריה בר מאיר