הפסקת האש בין המחתרת הכורדית לטורקיה משנה את יחסי הכוחות באזור

המחתרת הכורדית (PKK) הכריזה לפני כשבוע על הפסקת אש מול טורקיה, בהתאם להצהרת מנהיגה עבדוללה אוג'לאן שנמצא במאסר. המנהיג נעצר בקניה בשנת 1999, לפי פרסומים זרים בסיוע המוסד, ומאז נאסר באי המבודד אימרלי.

● פרשנות | בטורקיה חוגגים את הנחת הנשק של ה־PKK, אבל זה עשוי לחזור לארדואן כמו בומרנג 
● איסור יציאה מטורקיה ומנגנון הלשנות: ארדואן יוצא נגד בכירי המגזר העסקי

ההכרזה לוותה בכותרות גדולות ודרמטיות כשבפועל, לפי שעה, לא הרבה השתנה: טורקיה ממשיכה, בין השאר, לתקוף יעדים כורדיים בצפון עיראק, העם הטורקי מביע זעם על המהלך הפיוס של ארדואן עם ה-PKK, אך למרות הדברים - בכל זאת שוררת תקווה בקרב הכורדים, העם הגדול ביותר בעולם ללא מדינה.

למרות שבשלב זה לא נראה שינוי משמעותי בשטח, ההתפתחויות הנוכחיות בהחלט משפיעות על כוחות רבים הפועלים במזרח התיכון. בישראל נוטים לעתים קרובות להסתכל על הכורדים כמקשה אחת, אף שיש הבדלים מהותיים בין הכורדים החיים במדינות המזרח התיכון השונות, ואף בתוך כל אחת מהן. גלובס סוקר את המניעים והתוצאות של הצהרת ה־PKK ואוג'לאן בטורקיה, על השלטון בסוריה, בעיראק ובאיראן.

טורקיה: הכורדים ככלי פוליטי

הכורדים הטורקים מונים כ־15 מיליון איש, שמהווים כ־18%-20% מהאוכלוסייה, כך לפי הערכות ממשלת בריטניה. הכורדים לא נהנים ממעמד של קבוצת מיעוט בטורקיה, משום שהחוקה המקומית מכירה רק במיעוטים שאינם מוסלמיים ככאלו. כך, הכורדים סובלים לאורך עשרות שנים מתהליך "טורקיפיקציה", שנועד לנתק את הקשר שלהם מהעושר התרבותי הכורדי - ולמנוע שאיפות בדלניות. אותן שאיפות שהגורם המוביל שלהן היה המחתרת הכורדית ואוג'לאן בראשה.

 צעירים כורדים בטורקיה בזמן פרסום ההצהרה של עבדוללה אוג'לאן / צילום: Associated Press, Metin Yoksu

על המצב הכלכלי של הטורקים ובהן גם המיעוט הכורדי, ניתן ללמוד מהצהרות חברי מפלגת השוויון החברתית והדמוקרטית (DEM) הפרו־כורדית. אותה מפלגה שהובילה את המגעים עם ממשלת טורקיה לקריאת אוג'לאן להנחת הנשק. "טורקיה חווה את העוני והרעב הגדול ביותר שלה בהיסטוריה", אמרה לפני כחצי שנה סגנית יו"ר המפלגה, גוליסטן קיליץ' קוצ'ייע'יט. "זה נובע ממדיניותה הכלכלית של הממשלה הנוכחית". בצל המצב שבו לפי ה־OECD כ־6.5 מיליון ילדים בטורקיה סובלים מעוני קיצוני, תהתה קוצ'ייע'יט מה עשו נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ואנשיו עם כ־3 טריליון דולר מסים שנגבו במשך 22 שנה.

עם זאת, בחודשים האחרונים היו אנשי מפלגת השוויון החברתית והדמוקרטית אלו שתיווכו באופן גלוי בין אוג'לאן ששרוי במאסר באימרלי לבין ארדואן וסביבתו. הם מודעים היטב לאינטרס הפוליטי שמוביל את נשיא טורקיה: הרצון לבצע שינוי חוקה שיאפשר לו להתמודד על קדנציה נוספת לנשיאות. לצורך זאת הוא זקוק ל־400 קולות מתוך 600 חברי הפרלמנט, אולם הקואליציה שלו צרה, עם 324 בלבד. על כן, הוא מעוניין לגייס את 64 חברי הפרלמנט מהמפלגה הפרו־כורדית, ולקרב את עצמו מרחק 12 קולות בלבד משינוי חוקה, שיאפשר לו להתמודד שוב בבחירות ב־2028.

המחתרת הכורדית אמנם הכריזה על הפסקת אש, אבל מצבו של נשיא טורקיה לא פשוט. המצב הכלכלי החמור במדינה מציב אותו בסיטואציה אלקטורלית לא פשוטה, ובין כה וכה - המחתרת הכורדית הבהירה בהצהרת הפסקת האש, כי היא דורשת את שחרורו של אוג'לאן.

מן העבר השני, מייד לאחר הצהרתו של אוג'לאן ועוד בטרם ההכרזה של המחתרת הכורדית עצמה על הפסקת האש, מפלגת "הניצחון" (ZP) הלאומנית הורידה את הדגלים במטה שלה לחצי התורן.

במשך שנים השתמש ארדואן בשילוב בין האסלאם הפוליטי (האחים המוסלמים) לבין הלאומנות הטורקית, בהתאם לצרכיו הפוליטיים. עם זאת, הלאומנים כיום עוקפים אותו "מימין" בשל מהלך ההישרדות הפוליטי שלו. נשיאת אגודת אמהות השהידים (חללי המלחמה) הטורקים, פקיזה אקבאבה, הביעה בטלוויזיה את עמדת המשפחות השכולות הטורקיות על המהלך: "תנו לשר המשפטים, למנהיג מפלגת הצדק והפיתוח ולכל 600 חברי הפרלמנט לשמוע זאת - אנחנו לא סולחים!".

דבריה של אקבאבה משקפים עמדה רווחת בחברה הטורקית כלפי המחתרת הכורדית, בזמן שהחברה הכורדית חווה לאחרונה מגמות מנוגדות. סקר "הברומטר הכורדי" שביצע מכון מחקר כורדי מהעיר דיארבקיר, מצביע כי מחד הליך הטורקיפיקציה והיעדר הצבת השפה הכורדית כרשמית הביא לכך שרק 30% מהמשיבים דוברי כורדית "טובה", אבל מאידך הדיכוי מביא לכך שהלאומנות הכורדית בקרב בני 29-17 גבוהה משמעותית  (67.4%)  מזו של בני 30 ומעלה.

אותם צעירים היו ילדים קטנים או אפילו לא נולדו כשאוג'לאן נעצר, ולכן במצב הנוכחי קשה לצפות כיצד יגיבו להצהרות המחתרת הכורדית ואוג'לאן. מי שכבר חזר לאיים הוא ארדואן עצמו. "אם ההתחייבויות לא ימולאו ובמקום זאת יהפכו לטקטיקות השהיה, הונאה או טריקים כמו מיתוג מחודש תוך כדי ביצוע אותו דבר, האחריות לא תהיה עלינו", אמר נשיא טורקיה. "אנחנו נמשיך בפעולות הממושכות שלנו, אם יידרשו, עד שאחרון הטרוריסטים יושמד. לא נותיר אבן אחת שלא נהפכה, ולא יהיה אויב עומד".

סוריה: לא סרים למרות אוג'לאן

הזירה הכורדית שמעניינת את ישראל יותר מכל היא כמובן סוריה. אותה מדינה שהייתה במשך עשור בובה של איראן, והפכה לבובה של טורקיה. שטחיה מחולקים בין הממשל שבו מכירה הקהילה הבינלאומית בהנהגת אבו מוחמד אל־ג'ולאני בדמשק, לבין שטחים בשליטת "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF) בהובלת הכורדים בצפון־מזרח המדינה.

כוחות SDF בהנהגת מזלום עבדי נהנים עדיין משני יתרונות מהותיים: גיבוי אמריקאי, ונפט. כיום, הפקת הנפט בסוריה מוערכת בכ־85 אלף חביות ביום, כאשר כ־90% מתוכן מופקות בשטחים מזרחית לנהר הפרת - אזור שבו שולט מזלום עבדי. היעדר הרצון שלו להיכנע לאיומי המשטר בדמשק ובאנקרה, הביא אותו גם למהר להבהיר כי הצהרת אוג'לאן וה־PKK לא תקפה לגביו.

 מנהיג SDF מזלום עבדי / צילום: Associated Press, Bernat Armangue

עבדי בירך על ההצהרה, אך ציין שמדובר בעיניו באירוע פנים־טורקי - ותו לא. "האירוע לא קשור לסוריה", אמר עבדי, ולמעשה הוכיח עד כמה קו המסרים הטורקי נגדו בעשור האחרון נטול תוחלת. בכל פעם שבו צבא טורקיה מבצע פעילות נגד SDF הוא מגדיר אותם בתור "PKK/YPG". ה־YPG אלו "היחידות להגנת העם", המרכיב הכורדי בתוך ה־SDF, שלא משקף את כלל הכוחות שמגנים על רוג'אבה - כורדיסטן הסורית.

 כורדים בסוריה בזמן פרסום ההצהרה של עבדוללה אוג'לאן / צילום: Associated Press, Baderkhan Ahmad

הבלון המתפוצץ של קו המסרים הטורקי לגבי הכורדים הסורים משקף עד כמה הם רואים בכורדים סכנה רוחבית. בעיני אנקרה, אם תיווצר אוטונומיה כורדית רשמית בצפון סוריה, לצד זו שבצפון עיראק, זה עלול להגביר את הרגשות הלאומניים של הכורדים בטורקיה. בעקבות כך, בשורה התחתונה, ארדואן רואה בכורדים בכל מקום סכנה. "אם יהיה שלום בטורקיה, זה אומר שלא יהיה להם תירוץ להמשיך לתקוף אותנו כאן בסוריה", עקץ עבדי את טורקיה.

עיראק : הנפט מעל הכל

בניגוד לסוריה, בעיראק מתקיימת אוטונומיה כורדית (KRG) שבה מכיר הממשל המרכזי בבגדד. קיום האוטונומיה מביא לכך שמשפחת ברזאני המנהיגה את חבל הארץ, פועלת נגד המחתרת הכורדית כבר שנים רבות. "התהליך בטורקיה טומן בחובו הטבות לטורקים, לכורדים ולכל המרכיבים של טורקיה", אמר לפני כשבועיים לתקשורת המקומית נשיא האוטונומיה, נצ'ירבאן ברזאני.

 נשיא האוטונומיה הכורדית בעיראק נצ'ירבאן ברזאני / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

היעדר הגיבוי של משפחת ברזאני לפעילות ה־PKK והמתקפות השוטפות של טורקיה בצפון עיראק נגדם, מביאים לחילופי אש גם בין המחתרת הכורדית במדינה לבין כוחות האוטונומיה. "ה־PKK מדכאים את העם שלנו מזה עשורים ללא הצדקה", אמר בכיר באוטונומיה, סרבסט לזגין, בהלוויה לאיש משמר הגבול הכורדי שנהרג לפני כחודשיים בחילופי אש עם ה־PKK. "המנהיגים שלנו נופלים, הכבישים מכוסים במטעני נפץ, ומחפשים לפגוע באנשי הפשמרגה שלנו, שנהרגים".

לאוטונומיה הכורדית יש אינטרס פוליטי, אך אף יותר מכך כלכלי, בשקט - בשל התלות בנפט. מאז מרץ 2023, טורקיה הפסיקה לאפשר להוביל נפט מעיראק דרך טורקיה - בהיקף 450 אלף חביות ביום, מתוכם 370 אלף חביות כורדיות. המניע להפסקה הייתה פסיקה של לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) שלפיו אנקרה נדרשת לפצות את בגדד ב־1.5 מיליארד דולר, בעקבות נזקים שנבעו מיצוא לא חוקי בין השנים 2018-2014.

מאז, אך ורק חברת הנפט העיראקית הלאומית הורשתה לייצא דרך נמל ג'ייהאן בטורקיה, אותו נמל שדרכו מדינת ישראל מקבלת את הנפט מאזרבייג'ן. ליצוא הנפט העיראקי ככלל והנפט הכורדי בפרט דרך טורקיה יש השפעה על תצרוכת הנפט העולמית, בשל היותו מקור ל־0.5% מכלל האספקה העולמית. על כן, ממשל טראמפ לוחץ לפתור את המשבר הממושך, ומשרד הנפט העיראקי הזמין לפני כשבוע חברות זרות ואת הממשל הכורדי לדון השבוע בפתרון לאי־הסכמות ולפיתוח הענף בכל רחבי המדינה.

זהו אינטרס הדדי של בגדד ושל משפחת ברזאני, משום שהתקציב העיראקי מעגן הפרשה של 16 דולר לחבית נפט לאוטונומיה הכורדית, ואילו ממשלת עיראק נדרשת להירתמות הכורדים - מעצם היותם מקור לכ־60% מההפקה העיראקית. חלק מהותי מהסיבה שבגינה ממשל טראמפ מעוניין לפתור את הבעיה, היא ששלוש חברות אמריקאיות השקיעו מיליארדי דולר בחברת הנפט הכורדית, עבור פיתוח המשק המקומי.

איראן: אוג'לאן הוא מנדלה

המדינה האחרונה שמושפעת במישרין ממה שקורה בין הממשל בטורקיה למחתרת הכורדית במדינה היא איראן, שיחסיה עם הכורדים מאופיינים באינטרסים שונים שהשתנו לאורך הזמן. כך, למשל, לאחר המהפכה האסלאמית ב־1979 פנה משטר האייתוללות לסייע לכורדים בעיראק, במטרה להחליש את סדאם חוסיין במהלך מלחמת איראן־עיראק בשנות ה־80.

מנגד, בשנים האחרונות תקפו כוחות משטר האייתוללות יעדים בכורדיסטן העיראקית שבהן, לטענתם, שהו גורמי PKK מאיראן, ומעל הכל זכורה מחאת החיג'אב שנבעה מרציחתה של מהסה אמיני. צעירה שהלכה לעולמה בגין התעללות של אנשי משטר, בזמן מעצר שנבע מכיסוי ראש "לא ראוי".

בדומה למתרחש במדינות האחרות, הכורדים באיראן הם קבוצת אוכלוסייה מוחלשת. מנתונים שפרסמה הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה ב־2022 עלה כי מחוזות כורדיסטן וכרמאנשאה, שניהם בעלי רוב כורדי, היו בעלות שיעורי האבטלה הגדולים ביותר במדינה: 13.8% ו־17.4% בהתאמה. זאת, בזמן ששיעור האבטלה הממוצע הארצי עמד על 8.2%.

בדומה ליתר המיעוטים ברפובליקה האסלאמית, הכורדים סובלים מהשתקה נרחבת. לפני כחודש, ארגון אמנסטי גינה את החלטת בית המשפט העליון באיראן להותיר בעינו את עונש המוות של פעילת זכויות האדם הכורדית בת ה־40, פחשאן עזיזי.

מנגד, נראה עתה כי לעיתונאים ולפעילי זכויות אדם כורדים־איראנים לא נותרה ברירה, אלא לברך את הודעת מנהיג המחתרת הכורדית. "אוג'לאן לקח את הצעד הראשון - כעת הכדור בידי בית המשפט של טורקיה", אמר העיתונאי אסמעיל שאמס. "מנדלה, שנכלא בעבר כמנהיג קבוצה חמושה שתויגו כטרוריסטים, התגלה כסמל עולמי לשוויון ולצדק. אוג'לאן הוא עוד מנדלה של המזרח התיכון".