בימים של טלטלות בשווקים כדאי לחזור לטיפ של המשקיע האגדי

המשקיעים צריכים לנשום עמוק • לאופוזיציה אין באמת חלופה • והרשות למלחמה בעוני היא פתרון עקום • זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: AP-Richard Drew, מרים אלסטר/פלאש 90, נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: AP-Richard Drew, מרים אלסטר/פלאש 90, נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תנודתיות בשווקים | מי שמעוניין בתשואות המדהימות שהשוק יודע לתת, צריך לדעת גם לספוג

השבוע הנוכחי שוב נפתח בדרמה בשווקים. המדדים בוול סטריט רשמו את "היום הגרוע ביותר מאז 2022", כשנאסד"ק איבד מערכו 4% ו–S&P 500 ירד ב-2.7%. אפשר לחשוב שמדובר בציון דרך משמעותי של תקופה ארוכה, ולא שלוש שנים בסך הכל.

שוק ההון הוא תנודתי מטבעו. מי שמעוניין ליהנות מהתשואות המדהימות שהוא יודע לתת (כמעט 10% לשנה בטווח הארוך), צריך להיות מסוגל להתמודד גם עם ירידות קטנות בדרך. תגידו, רגע, אבל הירידות לא כל כך קטנות, כבר 10% מהשיא - אבל כאן נכנסת הסטטיסטיקה לתמונה. בשטח, הרבה יותר קשה למצוא שנה שלא חלה בה ירידה של 5% ויותר מהשיא. לפי נתונים שהציג הבלוגר הפיננסי צ'רלי ביללו, השנים האחרונים שבן לא הייתה ירידה כזו היו ב-2023, לפני כן ב-2017 וקודם לכן רק ב-2008. למעשה, ירידה של יותר מ-5% מהשיא התרחשה 30 פעם מאז התאוששות הבורסות ממשבר הסאב פריים ב-2008.

באוגוסט האחרון קרתה בדיוק אותה דרמה שמתרחשת כעת. זוכרים למה? האירוע המכונן היה העלאת הריבית ביפן אחרי עשורים רבים והתחזקות המטבע המקומי (ין). מאז וול סטריט הספיקה לתקן כלפי מעלה ולסגור עוד שנה חלומית עם תשואה של 23%.

המשקיע האגדי פיטר לינץ' אמר פעם ש"משקיעים הפסידו כסף רב יותר בהיערכות לקראת תיקונים או בניסיון לצפות תיקונים, מאשר בתיקונים עצמם". הסיבה היא שאף אחד לא יודע מתי הירידות יגיעו, ובעיקר מתי הן יסתיימו.

אז מה עושים בתקופות כאלה? המנהלים יגידו לנשום עמוק, להסיט מבט מהמסך, ולבדוק פחות מה קורה לתיק ההשקעות שלכם. היסטורית, מי שהצליח לעשות זאת, הרוויח בענק. וחשוב לזכור: הגענו לירידות הללו אחרי תשואה של 70% בשנתיים הקודמות, אז מדובר רק במכה קלה בכנף. לפחות בינתיים.

נתנאל אריאל

תקציב הביטחון | התוכנית הכלכלית של לפיד לא מציגה אלטרנטיבה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הציג השבוע תוכנית כלכלית. במרכזה הורדת מסים, כולל הפחתת מס החברות מ–23% ל–18% - מהלך שצפוי לייצר בור תקציבי הנע בין 15 ל-30 מיליארד שקל.

כדי למלא את הבור, לפיד הציע להנפיק חברות ממשלתיות (מהלך מורכב לביצוע, שכבר יצא לדרך), לקצץ בכספים הקואליציוניים ולבטל משרדים מיותרים (שני צעדים מתבקשים, אך צפויים לחסוך כ-5 מיליארד שקל בלבד). בהשראת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) שמוביל אילון מאסק בארה"ב, לפיד גם הציע למנות נציב למלחמה בבירוקרטיה - מהלך הסופג ביקורת חריפה באמריקה אך אצלנו נחשב לפופולרי בזכות הזיהוי עם טראמפ.

אלא שדבר אחד בולט בתוכניתו של לפיד: היעדר אלטרנטיבה. הפיל שבחדר בכל דיון רציני לגבי התקציב הוא הוצאות העתק בגובה עשרות רבות של מיליארדים על צבא, ביטחון ותחזוק הסטטוס-קוו בשטחים. לאחרונה ועדת נגל המליצה להגדיל את תקציב הביטחון ב-200 מיליארד שקל בעשור הקרוב. לפיד אמנם התנגד להמלצה, וקרא להתייעלות בצבא, אך לא פירט.

הצורך בבחינה מחדש של הוצאות הביטחון הפך לחיוני מתמיד בעקבות מחדל 7 באוקטובר, אבל באופוזיציה מפחדים להציב חלופה אמיתית - כזו שגם מחייבת אופק מדיני. אף אחד לא חושב שנסתדר עם תקציב ביטחון מינימלי, אבל בלי תפיסת ביטחון שחותרת להסדרים, אף תוכנית כלכלית לא באמת תהווה אלטרנטיבה.

עמירם גיל

רגולציה | הרשות החדשה למלחמה בעוני לא התחמשה בכלים מועילים

לא בטוח שאתם מודעים לזה, אבל השבוע הוקמה בישראל רשות רגולטורית חדשה: הרשות הלאומית למאבק בעוני.

מועצת הרשות תכלול לא פחות מ-27 חברים (לשם השוואה, רשות החשמל, האחראית על המחירים והרגולציה במשק האנרגיה מונה חמישה חברים בלבד). עם אלה נמנים שמונה נציגי ציבור בלבד.

תפקידי הרשות יהיו "לגבש תוכנית לאומית למאבק בעוני ולפקח על יישומה, לייעץ לשר הרווחה ולממשלה, ולתאם בין משרדי הממשלה ובינם ובין הרשויות המקומיות בכל הנוגע למאבק בעוני". הרשות הזו גם תקים "מרכז לאומי למידע ומחקר בתחום העוני" ותפעל ל"סיוע כספי לאוכלוסיות נזקקות ותסייע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית הפועלים למאבק בעוני". כלומר, תהיה צינור דרכן עמותות מסוימות יוכלו להשיג תקציבים ממשלתיים. הרשות תשב תחת שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס).

השר יעקב מרגי / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות
 השר יעקב מרגי / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

בפועל, הקמת עוד רשות רגולטורית כאן היא לעג לרש. במקום להזרים עוד כספים לעמותות מגזריות, שבעיקר משמרות את העוני, כדאי ליזום מדיניות שבאמת תצמצם אותו. זאת לרבות ביטול המימון לחינוך ללא מתמטיקה ואנגלית, שיוצר עוד דור שלם של עניים, ופתיחת חסמי מסחר (למשל בפירות וירקות) שמעלים את יוקר המחיה ופוגעים בהכנסה הריאלית של החלשים ביותר בישראל. נראה שהרשות תוכל בעיקר להתגאות בשיפור התזרים של 27 החברים במועצה שלה. רובם לא הזדקקו לה מלכתחילה.

עידן ארץ

תמונת השבוע

פסטיבל ההולי באוטר פראדש, הודו, השבוע / צילום: Reuters, Sahiba Chawdhary
 פסטיבל ההולי באוטר פראדש, הודו, השבוע / צילום: Reuters, Sahiba Chawdhary