רז נזרי מעריך שבג"ץ לא יפסול את הדחת רונן בר: "צריך לחצות רף גבוה בשביל זה"

"הליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד מסוכן, מיותר ומזיק", אומר עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיום שותף בכיר וראש מחלקת משפט ציבורי במשרד פירון. נזרי עמד בשנה שעברה במרכז הניסיונות להגיע לפשרה במהלכי הממשלה במערכת היחסים מול בית המשפט. הוא הקדיש שעות ארוכות לשיחות עם גורמים מהקואליציה, האופוזיציה ובית הנשיא בניסיון למצוא פשרה.

● הממשלה אישרה פה-אחד את הצעת אי-האמון ביועמ"שית
● הלקח שנלמד מהעבר: בהסתדרות נערכים לשיבושים שיעמדו במבחן המשפטי

"ספק רב אם ההליך יגיע לסיומו עם כל המהמורות שבדרך, אבל עצם פתיחתו גורמת לנזקים רבים גם במישור הפנימי וגם במישור הבינלאומי", אומר נזרי היום (א'). לדבריו, גם אם במציאות רגילה ניתן לטעון כי מתקיימת העילה של "חילוקי דעות מהותיים שמונעים שיתוף-פעולה יעיל" - שזו אחת מהעילות לפי דוח שמגר והחלטת הממשלה שאימצה אותו - עדיין "אנחנו לא בימי שגרה. הממשלה ניסתה לפני שנתיים לקדם רפורמה קיצונית ולא מאוזנת. זה הביא כבר אז לשסע עמוק. פתיחת ההליך החריג הזה כעת מרחיבה את השסע.

"זה לא אומר שאני חושב שכל מה שהיועצת עושה נכון. אני אומר את זה דווקא מנקודת מבט של משפטן שמרן, שחושב שידה של גלי בהרב-מיארה הייתה לפעמים קלה מדי על הדק המניעה המשפטית, ולא תמיד הייתה חתירה לפתרונות ולהסכמות. אני גם יודע שיש לא מעט משפטנים נוספים - לאו דווקא אוהדי הממשלה - שחושבים כך. ועדיין, הדחתה היא צעד מזיק ומסוכן".

 עו''ד רז נזרי / צילום: יונתן בלום

"צריך לשנות גישה"

מה הפתרון? "אני חושב שהממשלה צריכה לשנות גישה ביחס שלה לייעוץ המשפטי, להבין מה התפקיד שלו, ולא לחשוב שהוא אמור להיות עושה דברה תמיד, כפי שנראה שחושבים חלק מהשרים. עיקר האחריות הוא על הממשלה, אבל גם הייעוץ המשפטי צריך לשנות גישה ולהבין שלא כל עוולה פוליטית ציבורית - הכלי המשפטי הוא הכלי המתאים לתקנה, וכן להתנהל באופן כזה שחותר למציאת פתרונות ליישום המדיניות כשאפשר, גם אם זה דורש מאמץ. צריכים יותר לדבר ופחות להתכתב. אני לא נאיבי, ואני יודע שהסיכוי שההליך ייעצר וכולם ישנו גישה הוא קלוש, אבל זה צריך לקרות".

נזרי מסביר כי למהלך ההדחה יש גם השפעה במישור הבינלאומי, כאשר ישראל ניצבת בפני הליכים נגדה בבתי הדין ה-ICJ וה-ICC בהאג. "הערכאות הבינלאומיות צבועות ולעתים אנטישמיות, אבל לא צריך לסייע להן במאבק נגדנו. פיטורים של התובעת הכללית זה לתת נשק בידי אלה שיגידו שאין אצלנו מערכת משפט עצמאית, ולכן הערכאות הבינלאומית צריכות לחקור אותנו".

"החלטה שקשה לפסול"

במקביל, בשבוע שעבר החליטה הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר, צעד שהעצים את המחאות. חמש עתירות הוגשו לבג"ץ נגד ההחלטה, בטענה כי היא התקבלה על בסיס שיקולים זרים וממניעים פסולים. השופטת גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו המקפיא את ההדחה עד להחלטה אחרת, ודיון דחוף נקבע לחודש אפריל.

החלטה זו הביאה שרים להתבטא נגד בג"ץ ולומר כי הצו משולל תוקף. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יצא נגד דברי שרי ממשלתו, והוביל לגל ביקורת נגד האמירות מצד גורמים בכירים במשק - פורום העסקים, משרדי עורכי הדין הגדולים, נשיאי ושופטי עליון בדימוס ונוספים.

בהקשר זה אומר נזרי: "זה קו אדום - לא לציית לבג"ץ. זה כבר אנרכיה וכאוס. אחריותו של ראש הממשלה להסיר את סימן השאלה הזה, ועד כה הוא לא עשה זאת. אפשר בהחלט לומר שאין כל הצדקה ומקום שבג"ץ יתערב, אבל אם ראש הממשלה היה אומר מיד שבכל מקרה פסק הדין יכובד, אני מניח שזה היה גורם להרגעת הרוחות".

נזרי סבור כי יהיה קשה מאוד לפסול את ההחלטה בעניינו של רונן בר. "זה לא פשוט במצב המשפטי הקיים, שקובע בצורה מפורשת את סמכות הממשלה למנות וכן לפטר לפני תום הקדנציה. עדיין אפשר לדבר על שיקולים זרים וכו', אבל זה לחצות רף גבוה מאוד כדי לפסול החלטה כזאת מול סמכות מפורשת בחוק. יהיה גם בעייתי מאוד מכל הבחינות להגיע למצב שבו ראש שב"כ מכהן בניגוד לאמון הממשלה רק מכוח צו שיפוטי. זו תוצאה אבסורדית, שגם היא לא ממש עולה בקנה אחד עם משטר דמוקרטי. בלי קשר, אין דבר כזה שלא מכבדים צו שיפוטי".

"ראש הממשלה צריך לומר בצורה מפורשת שיכבד את צו בית המשפט, להצהיר שימנה מישהו מהסגנים הקיימים, ואז טוב היה אם ראש השב"כ היה מתפטר בעצמו כדי לא להגיע למצב שדברים נעשים מכוח בג"ץ. אין סימטריה. לכולם יש אחריות להימנע מההידרדרות שאנחנו בעיצומה".