מינוי השופטים: הפשרה שעברה הוכיחה שלפעמים אין מקום לפשרות

חברי הקואליציה שמו את כל ההצהרות בצד • החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא תמרור אזהרה • וארגוני התחבורה הציבורית סטו מהמסלול • זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

צילומים: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת, יריב כץ/ידיעות אחרונות, Shutterstock, עיבוד טלי בוגדנובסקי
צילומים: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת, יריב כץ/ידיעות אחרונות, Shutterstock, עיבוד טלי בוגדנובסקי
8

תקציב 2025 | כל האיומים שהשמיעו השותפים בממשלה שככו ברגע האמת

השבוע הצביעה מליאת הכנסת בעד תקציב המדינה ל–2025. בכך הושלם, באיחור של רבעון, אישור "התקציב הכי פחות מסוקר מאז ומעולם", כדברי גורם באוצר.

ואכן, בשבוע גדוש כותרות על פיטורי ראש השב"כ והדחת היועמ"שית, חקירת הפרשה הקטארית ושינוי הרכב הוועדה לבחירת השופטים, תוך כדי שישראלים בכל רחבי הארץ חוזרים למקלטים לרגל קריסת הפסקת האש - למי יש קשב להתעסק במספרי התקציב?

כלל ידוע בפוליטיקה הוא שתקציב מדינה לעולם לא נופל בגלל תוכנו הכלכלי. הגזרות הכבדות על הציבור והקיצוצים בכספים שיועדו לחינוך, בריאות ורווחה לא סיכנו אף לרגע אחד את הרוב המובטח במליאה. אישור תקציב מדינה הוא קודם כל אירוע פוליטי. הסיבה היא שאם תקציב 2025 לא היה מאושר עד יום שני הקרוב, הכנסת הייתה מתפזרת על פי חוק, והאזרחים היו יוצאים לקלפיות.

לכן, תקציב מדינה נופל בפועל רק אם ראש הממשלה או מפלגה מהקואליציה מחליטים לפרק את החבילה. וכנראה שאלה לא ראו ביציאה לבחירות אלטרנטיבה טובה.

כל האיומים שהשמיעו השותפים בממשלה שככו ברגע האמת. ראשי יהדות התורה גולדקנופף וגפני תמכו אף שחוק הגיוס טרם הוסדר, וגם דרישותיהם התקציביות מתעכבות; יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר חזר בו מהתפטרותו; יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ' התרצה מחידוש הלחימה בעזה וכבר לא מאיים בפירוק הממשלה; ובעיקר, ראש הממשלה נתניהו, שהיה יכול למנוע את התקציב לו חשב שהקדמת הבחירות תשפר את עמדתו, העדיף לדבוק בהרכב הקואליציוני הנוכחי.

יום האישור התקדם מהר מהצפוי. דבר לא עיכב את אישור התקציב, גם לא שיירות המפגינים למען שחרור החטופים, שניסו לחסום את גישת הח"כים למשכן בירושלים ונעצרו על ידי המשטרה. הקואליציה זכתה ביציבות לשנה נוספת.

אורן דורי

בחירת שופטים | הפשרה שעברה הוכיחה שלפעמים אין מקום לפשרות 

הכנסת אישרה השבוע את הצעת החוק המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי החוק החדש, שני נציגי לשכת עורכי הדין - הממלאת כיום תפקיד מרכזי בהתנגדות למהלכים שמוביל שר המשפטים יריב לוין - יודרו מהוועדה. במקומם יתמנו שני נציגי ציבור, משפטנים בכירים, שיבחרו נציגי הקואליציה והאופוזיציה.

המשמעות: במקום הליך בחירה שבמרכזו הרקע והכשירות המקצועית של השופטים, נקבל הליך הסובל מפוליטיזציה עמוקה. זה יוביל בהכרח לא רק להשפעה גוברת של פוליטיקאים על מינוי שופטים, אלא גם לצביעה הדרגתית של הרשות השופטת כולה ושל ההחלטות שהיא מקבלת בצבעים פוליטיים עזים.

החוק לשינוי בהרכב הוועדה הוא פועל יוצא של "פשרה" בין שר המשפטים לוין לשר החוץ גדעון סער. אלא שהחוק עבר בסופו של דבר בהליך שהזכיר הכל חוץ מפשרה: בתוך המשכן פעלה הקואליציה במלוא הכוח כדי להעביר במהירות את החקיקה הדרמטית, בעוד שהאופוזיציה התריעה מפני המהלך ובחוץ התרגשה מחאה ציבורית גדולה נגד החוק.

אקורד הסיום הצורם של פשרת לוין-סער צריך אפוא לשמש תמרור אזהרה לקראת המשך הבליץ שמובילה הממשלה לחקיקה ברוח הרפורמה המשפטית. במאבק על עצמאותה של מערכת המשפט ועל שלטון החוק, אין מקום ל"פשרות" המובילות רק למקום אחד: פגיעה בדמוקרטיה.

עמירם גיל

רפורמת הרשויות | אין סיבה שארגוני התחבורה הציבורית ילבינו את קהלת

שורה של ארגוני תחבורה ציבורית דרשו מהממשלה השבוע לקדם את רפורמת הרשויות המטרופוליניות לתחבורה, והלבינו על הדרך את פורום קהלת. לדרישה החשובה שותפים הארגונים 15 דקות, תחבורה בדרך שלנו ולובי 99, שעוסקים רבות בנושאי תחבורה ציבורית יחד עם מועצת הנוער הארצית ועיר להאיר.

רפורמת הרשויות המטרופוליניות נועדה להסמיך את הרשויות המקומיות לנהל את ענייני התחבורה בשטחן, שכעת מנוהלים באופן ריכוזי במשרד התחבורה. הרפורמה הומלצה בדוחות ומסמכים שונים כבר משנות ה-90, ובסופו של דבר היא פוצלה מחוק ההסדרים. כעת היא ממתינה להכרעת הכנסת.

קהלת לא ידוע כארגון שמקדם רפורמות מבניות לטובת התחבורה הציבורית. הוא מוכר בציבור כמי שאנשיו עומדים מאחורי החקיקה לשינויים במערכת המשפט, שקורעת את החברה הישראלית קרע עמוק.

בחודש האחרון ועדת הכספים אישרה הטבת מס לפורום חרף טענות לזיקה פוליטית מפלגתית, ולאחר שהמיליארדר ארתור דנצ'יק נסוג מתמיכה בארגון על רקע מחאה שפרצה נגדו בפילדפיה.

טוב יעשו ארגוני התחבורה הציבורית אם ימשיכו לקדם נושאים חשובים המשפיעים על חי היום יום של האזרחים, אבל אין סיבה שישתתפו במסע ההלבנה של הפורום הזה, שעוסק בחקיקה מקטבת שמערערת את האמון במוסדותיה של המדינה.

אסף זגריזק

תמונה בשבוע

מחאת המשפחות של 43 סטודנטים נעדרים במקסיקו סיטי, השבוע. על השלט כתוב: ''היעלמות בכפייה, אסטרטגיית טרור'' / צילום: Reuters, Raquel Cunha
 מחאת המשפחות של 43 סטודנטים נעדרים במקסיקו סיטי, השבוע. על השלט כתוב: ''היעלמות בכפייה, אסטרטגיית טרור'' / צילום: Reuters, Raquel Cunha