האם רעיון המדינה הפלסטינית נתקל בהתנגדות מפתיעה במדינה מערבית?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: מוריה וברקו, רשת 13
תאריך: 25.9.25
ציטוט: "ראינו שמסקר שאני קראתי עליו, הרוב המכריע בבריטניה מתנגד לנושא של הכרה במדינה פלסטינית"
ציון: לשיפוטכם

שר האנרגיה אלי כהן התראיין לרשת 13 (הריאיון מתחיל בדקה 26) ונשאל על עצרת האו"ם וגל ההכרות מצד מדינות מערביות במדינה פלסטינית. כהן ביקר את הצעד הזה, אך אמר שיש גם רבים במערב שניצבים לצד ישראל: "ואגב, חלק מהמנהיגים האלה (שהכירו במדינה פלסטינית) גם לא מקבלים תמיכה בדעת הקהל. ראינו שמסקר שאני קראתי עליו הרוב המכריע בבריטניה מתנגד לנושא של הכרה במדינה פלסטינית". בדקנו מה אומר הסקר. חשוב לציין שהשיחה שכהן קיים התקיימה לפני הפסקת האש ושחרור החטופים, וכך יש גם להתייחס לנסיבות בהן התרחשה ההכרה.

בסוף יולי 2025 ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הודיע על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית אלא אם ישראל תמלא שורה של תנאים, כמו הגעה להפסקת אש והפסקת העצמת ההתנחלויות בשטחים שמעבר לקו הירוק. מחמאס הוא דרש לשחרר את החטופים ולצאת מהשלטון בעזה, אך הוא לא הציג זאת כתנאי מקדים להכרה. ב-21 בספטמבר 2025, בהתאם, הוא הכיר במדינה הפלסטינית. הוא הסביר את ההחלטה בכך שלא צריך לתת לפעולות של חמאס לשלול את זכות הפלסטינים למדינה, אך הדבר זכה לביקורות רבות על כך שההכרה הגיעה ללא תנאים לחמאס או לרשות הפלסטינית.

עוד לפני שנדון בתוצאות הסקר עצמו, מצאנו לנכון להביא את ההסתייגות של פרופ' מיטל בלמס-כהן מהאוניברסיטה העברית, שעוסקת בפסיכולוגיה פוליטית, בכל הנוגע לקריאת סקרים: "יש הרבה דרכים להטות תשובות בסקרים, למשל באמצעות ניסוחים או שאלות מקדימות, שיטו את התשובות לכיוון רצוי כזה או אחר. רואים את זה גם בסקרי בחירות וגם בסקרים שמבקשים לבדוק את התמיכה במדיניות מסוימת. אם זה לא מתפרסם בכתב עת אקדמי עם ביקורת עמיתים, אז אפשר להציג את הסקר איך שרוצים בתקשורת ולתת כותרות שלא בהכרח תואמות את הנתונים הסטטיסטיים".

כהן מתכוון בדבריו (כפי שאושר מטעמו בפנינו), לסקר מטעם מכון JL Partners, שהדיווח עליו פורסם בטלגרף הבריטי ב-20 בספטמבר תחת הכותרת "כמעט 9 מתוך 10 בריטים לא מגבים את ההכרה בפלסטין של סטארמר" (ראו גרסה מורחבת כאן), ובעקבותיו הגיע גם לתקשורת הישראלית (לדוגמה ראו פרסומים במקור ראשון ו-ynet). לפי הדיווח, רק 13% מהנשאלים תמכו בהכרה במדינה פלסטינית ללא תנאים, ואם בוחנים את מצביעי הלייבור (מפלגתו של סטארמר) לבדם, הרי שהמספר יורד ל-11%. כמו כן, כך לפי הכתבה בטלגרף, 51% מהנשאלים מתנגדים להכרה במדינה פלסטינית כל עוד חמאס שולט בעזה ומחזיק בחטופים, 52% סבורים שהכרה במדינה פלסטינית מהווה פרס לטרוריסטים ו-40% השיבו שתנאי להכרה במדינה פלסטינית צריך להיות הסכמה של חמאס להפסקת אש ושחרור החטופים. בנוסף, 17% השיבו שאין להכיר במדינה פלסטינית בשום תנאי. ג'יימס ג'ונסון, אחד ממייסדי מכון הסקרים, אמר שהדבר מצביע על "ניתוק" בין סטארמר לציבור, וש"העמדה החציונית של הציבור הבריטי היא שהכרה צריכה להגיע עם תנאים".

כבר כאן ניתן לראות שיש ניואנס שחשוב להתייחס אליו: הרוב עליו הוא לגבי הכרה במדינה פלסטינית ללא תנאים, אך לא למדינה פלסטינית. כלומר, אכן אפשר לטעון שהציבור הבריטי התנגד לצעד בו נקט סטארמר, אבל הדבר לא מראה שיש התנגדות להכרה עצמה. למעשה, כפי שצוין, רק 17% מתנגדים להכרה בכל תנאי שהוא. ובכל זאת, החלטנו לבדוק את הנתונים הגולמיים של הסקר על-מנת להבינו טוב יותר.

את הנתונים הגולמיים ניתן לראות באתר של JL Partners, וכך למעשה אומרת השאלה ממנה יצאו הכותרות: "קיר סטארמר הכריז שממשלת בריטניה מתכננת להכיר באופן רשמי בפלסטין כמדינה, אבל רק אם תנאים מסוימים ימולאו. אילו מהתנאים הבאים, אם בכלל, לדעתכם צריכים להתמלא לפני שבריטניה מכירה בפלסטין כמדינה? סמנו את כל האפשרות הרלוונטיות". לאחר מכן מופיעות האופציות הבאות: "פלסטין תקיים בחירות חופשיות והוגנות"; "חמאס לא ישלוט יותר בעזה"; "חמאס ישחרר את כל החטופים"; "חמאס יסכים להפסקת אש"; "ישראל תסכים להפסקת אש"; "חמאס יתפרק מנשקו לחלוטין"; "ישראל תסכים לפתרון שתי המדינות, תכיר בפלסטין כמדינה"; "הרשות הפלסטינית תפסיק לשלם לטרוריסטים"; "הרשות הפלסטינית תפסיק לקדם גזענות אנטי-יהודית בתוכנית הלימודים שלה"; "מנהיגי הפלסטינים יכירו בזכותה של ישראל להתקיים"; "אחר, אנא פרטו"; "בריטניה לא צריכה להכיר בפלסטין בשום תנאי"; ו"בריטניה צריכה להכיר בפלסטין ללא שום תנאי". קובץ הנתונים רק אמר אם האפשרויות השונות סומנו (checked) או לא סומנו (unchecked), ולא אם האפשרויות סומנו כ"מסכים" או "לא מסכים".

"יש פה כמה בעיות", מצביע פרופ' אמנון כוורי, ראש המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. "קשה להסיק מפה מה אנשים חושבים. אם אני אשאל אותך מה אתה אוהב לאכול - המבורגר, פיצה או כריך - אתה כנראה תסמן הכל. אם אני אשאל אותך מה כדאי לאכול, אתה כנראה תסמן משהו אחר. זה מצב מורכב ואפשר לבנות כל מיני עמדות. אנחנו הרי יודעים שאם שואלים במערב רק אם צריך להכיר במדינה פלסטינית (כן/לא), יותר עונים בחיוב מאשר בשלילה. חוץ מזה, כשאתה נותן הרבה אפשרויות - יש פה עשר - אתה יוצר את מה שנקרא בעולם הסקרים 'עומס קוגניטיבי'. גם לך, שחי את הסיטואציה כאן, יהיה מורכב לחשוב על כל אחד מהן".

לפי הנתונים, רק 13% סימנו את האפשרות "בריטניה צריכה להכיר בפלסטין ללא שום תנאי". אבל, בהינתן שלא נשאלו ישירות על תמיכה או התנגדות לצעד מסוג זה, הייתי תוהה: האם ניתן להסיק מכך ש-87% מתנגדים אקטיבית להכרה שכזו? "זו פרשנות מאוד גמישה ומתיחה של הנתונים הסטטיסטיים", אומרת פרופ' בלמס-כהן. "על התנאי 'חמאס יתפרק מנשקו לחלוטין' 73% לא ענו 'כן' ו-27% ענו 'כן'. זה יכול להגיד ש-73% לא חושבים שחמאס צריך להתפרק מנשקו כדי שבריטניה תכיר במדינה פלסטינית? השאלות מנוסחות באופן שאפשר לפרש בכמה צורות את התשובה לשאלה הזו".

"ההפיכה של 90% מתנגדים זה משהו שהוא פשוט לא נכון", אומר פרופ' כוורי. "אני חושב שהפרשנות עושה שימוש לא נכון בתשובות. מי שלא סימן את האפשרות 'להכיר ללא כל מגבלה' לא בהכרח מתנגד לזה. הוא ככל הנראה סימן את אחת האפשרויות האחרות. להסיק שהוא מתנגד זה פשוט לא נכון".

ניתן לקבל אינדיקציות על הכרה באופן כללי מסקרים אחרים: כך למשל, לפי סקר של מכון YouGov, שעסק רק בהכרה במדינה פלסטינית ללא התייחסות לתנאים, 44% תומכים בהכרה במדינה פלסטינית לעומת 18% בלבד שמתנגדים. סקר של Survation היה חריף אפילו יותר, ומצא ש-49% תומכים בהכרה לעומת 13% שמתנגדים. עם זאת, כן ניתן למצוא בסקר שדווח בטלגרף התנגדות למהלך כפי שביצע אותו סטארמר, שכן 51% אמרו שאין להכיר במדינה פלסטינית כל עוד חמאס שולט בעזה ולא שחרר את החטופים ו-49% אמרו דבר דומה על מצב בו חמאס טרם התפרק מנשקו (לעומת 23% ו-25% שתומכים בהכרה גם טרם מילוי תנאים אלו, בהתאמה). גם פרופ' בלמס-כהן ופרופ' כוורי מסכימים שהנתון הזה נותן אינדיקציה טובה יותר, ושרק כמחצית מהנשאלים מתנגדים להכרה במדינה פלסטינית בלי הצבת תנאים מוקדמים.

מלשכת השר כהן נמסר בתגובה: "בדיוק כפי שאמר השר, מסקר שפורסם בעיתון הטלגרף הבריטי עולה כי רוב הציבור בבריטניה מתנגד להכרה במדינה פלסטינית". מכיוון שניתן לפרש את דברי כהן ככאלו שמתייחסים להכרה כפי שבוצעה על-ידי ממשלת סטארמר, ולא לכל הכרה שהיא, החלטנו שלא לקבוע ציון נחרץ בנושא.

בשורה התחתונה, לפי סקר שדווח בהרחבה בבריטניה, כ-51% מהבריטים מתנגדים להכרה במדינה פלסטינית כל עוד חמאס שולט בעזה והחטופים טרם שוחררו. עם זאת, בסקרים בהם נשאל רק עניין ההכרה, ללא התייחסות לתנאים מסוימים, יש יותר תומכים בהכרה ממתנגדים לה. לכן דבריו של כהן נשארים לשיפוטכם.