שר הכלכלה החליט: הגבלה על יבוא אלומיניום. האם האוצר יטיל וטו?

שר הכלכלה ניר ברקת קיבל את ההחלטה הסופית להטיל "היטל היצף" על יבוא פרופילי אלומיניום לישראל מסין. זאת בעקבות תלונות של התעשייה המקומית על יבוא זול מדי שמציף את השוק המקומי ופוגע בתעשייה. בענף הבנייה עלולים לסבול מעליות מחירים, וסוכני מכס מתלוננים על פער בין ההנחיות הרשמיות לבין המימוש בפועל.

היטל היצף דומה, על קנאביס רפואי, בוטל לאחרונה בווטו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. כעת ההחלטה עוברת אליו שנית, ועליו להכריע תוך 15 יום.

● הרצליה היא שיאנית השכר הממוצע. ומי אחריה ברשימה?
● משחק הכיסאות בשוק החשמל: דוראד חוזרת למרוץ ולוחצת את המתחרות לפינה

במאי 2025 פרסם הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה החלטה מקדמית, שבה הוא מציג ראיות לכאורה על יבוא בהיצף של אלומיניום, הפוגע בתעשייה המקומית. לאחר מספר דחיות - בין השאר בשל הצורך לשקם את הנזקים מהמלחמה בין ישראל לאיראן ביוני האחרון - ההיטל נכנס לתוקף בנובמבר.

מדובר בחומר גלם חשוב בענף הבנייה, כמו כן בתחומי הביטחון, התעופה והתחבורה - ולכן התייקרותו עלולה להשפיע על מחירי הדיור. כבר אז, יבואנים סיפרו על עיכובים במסירה ועל עליות מחירים שכבר מורגשות בשטח, אך בהתאחדות התעשיינים מתעקשים שכושר הייצור המקומי גבוה מספיק כדי לענות על הביקוש ואף מעבר.

הדעות חלוקות גם בקרב הקבלנים, הלקוחות העיקריים של מוצרי האלומיניום (למשל, בתחום החלונות והתריסים). בעוד שקבלני הבנייה סובלים מהאטה ולא צופים מחסור, קבלני השיפוצים דווקא חוששים מעליות מחירים דרמטיות.

"פרקטיקות סחר לא הוגנות"

על-פי משרד הכלכלה, סין משתמשת בכוחה הכלכלי כדי להציף את השוק העולמי באלומיניום זול. ובהודעה הרשמית של המכתב צוין כי "ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות בצד הנרמס. שוק שאינו מגן על יצרניו המקומיים מפני הצפות סחורה במחירי היצף, פרקטיקות סחר לא הוגנות ותחרות מעוותת - סופו להתנוון, להתמוטט ולהישאר תלוי בחסדי אחרים. ישראל חייבת להבטיח משק חזק, חדשני ועצמאי, תוך קיום תחרות הוגנת, אך גם תוך הפעלת כל מנגנוני ההגנה החוקיים, כדי להבטיח את העתיד הכלכלי שלה".

גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר המייצגת את היבואנים, טוענת כי "נדרש לבטל לאלתר את ההיטל, ואני סמוכה ובטוחה שכך גם יהיה בסוף ההליך".

משרד הכלכלה הציג בהחלטתו גם טבלה של היטלי היצף בעולם: בבריטניה מוטל היטל של עד 35%, שונה בהתאם לחברות; באיחוד האירופי עד 32%; ובאוסטרליה עד 35%. ארה"ב היא הרדיקלית ביותר בכך בשל התעשייה הנרחבת שלה והרצון להגן עליה מול התחרות מסין, וההיטלים שלה נעים בין כ-200%-300%. ישראל תטיל היטל היצף של עד 105% - כלומר גבוה יותר מאשר ברוב המערב מלבד ארה"ב וקנדה.

גם זו הקלה מסוימת, לאחר שבהחלטה המקורית המס הגיע עד 146%. גם סוגי רדידי אלומיניום שאינם מיוצרים בישראל הוחרגו מההחלטה, אך עולות תלונות כי המדיניות בפועל במכס שונה מאשר זו המוצהרת.

אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי, מעיד כי "היטל היצף המושת על פרופילי האלומיניום, הוא עוד כלי לא יעיל לניהול מרכזי של שוק בניגוד לכל כללי שוק חופשי. בעוד ההיטל מוצמד החל מהדולר הראשון, חלק הארי של העלות הוא בכלל עלות חומר הגלם שברוב המקרים נגזר ממחירי בורסה (LME), ולכן רוב היבואנים מוצאים חלופות מיעדים אחרים, שגם אם עלות העבודה יותר יקרה, היא עדיין זולה משמעותית מהעלות הנוספת שהיטל ההיצף משית. לזה צריך להוסיף שבגלל משטר המכסים של סין לארה"ב, המפעלים בסין בכל מקרה פותחים מפעלים וחברות קשורות מחוץ לסין, כך שבטווח הבינוני והארוך, נראה שלא יהיה לצעד הזה כל תועלת".

ההיטל על קנאביס נבלם

באפריל האחרון, שר האוצר סמוטריץ' בלם כאמור יוזמה דומה להטיל היטל היצף על קנאביס רפואי מקנדה. זאת לאחר שגם רשות התחרות ומשרד הבריאות הביעו את התנגדותם וטענו כי הדבר יביא לעליית מחירים לא מוצדקת על החולים.

על-פי חוק, היטלי היצף מגיעים ממשרד הכלכלה, ולאחר שהשר חותם עליהם - הם עוברים לאישור האוצר. ברגע ששר האוצר מסכים, ההחלטה עוברת לוועדת הכספים של הכנסת. כעת, לשר האוצר יהיו 15 ימים לקבל את ההחלטה בנושא.

על-פי משרד הכלכלה, פסילת היטל ההיצף על קנאביס רפואי הוביל לפגיעה בתעשייה, ועסקים רבים נסגרו. ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים בישראל, אמר כי שוק הקנאביס הפך ל"שוק פרוץ עם יבוא נחות ומאסיבי במחירי היצף. היעדר התערבות מצד המדינה למניעת היבוא הטורפני מביא לצמצום משמעותי של מספר החברות בתחום זה, עד לחיסול הענף המקומי כולו".

אך בפועל, ענף הקנאביס כולו סבל מבועה ניכרת, כך שסגירת חברות אינה עניין דרמטי או מפתיע. גם התעשייה הישראלית רחוקה מ"חיסול": בשנת 2025 פעלו בענף 32 חוות גידול, לעומת 40 ב-2023, 11 מפעלי ייצור לעומת 14, ועסקי סחר "ללא מגע" דווקא צמחו מ-110 ל-125 באותה התקופה. כלומר, בזמן שהענף מצטמצם - הוא רחוק מאוד מקריסה. על-פי הנתונים שהוצגו, גם הייצור המקומי ממשיך לעלות על היבוא, ונפתחים לאיטם גם שווקי יצוא באירופה.