בארה"ב מעריכים: טראמפ כבר לא רוצה לתקוף באיראן. זו הסיבה

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה
● ראיון | נשיא סומלילנד קורא ליזמים ישראלים לנהור אליה: "אנחנו עשירים במשאבים"

1"משא ומתן מתמשך או ניצחון קצר ומהיר": מה טראמפ מחפש באיראן?

איראן חוזרת לאסטרטגיה המוכרת "לבעוט את הפחית הרדיואקטיבית של תוכנית הגרעין הלאה, לאורך מסלול של משא ומתן מתמשך", נכתב בניו יורק טיימס בכתבה, שכותרתה: "טראמפ שב לשיח דיפלומטי עם איראן, אבל מרחב התמרון קטן".

"השיחות על תוכנית הגרעין בין ארה"ב לאיראן בשישי בעומאן היו מוצלחות, במובן שהן לא הסתיימו לא במריבה גלויה ולא בתקיפות אוויריות. השיחות צפויות להימשך בקרוב, סביב מה ששר החוץ של איראן, עבאס עראקצ’י, כינה 'מסגרת לשיחות עתידיות'", נכתב.

"טראמפ, שבעבר נטה להעדיף פעולה צבאית מהירה ומוגבלת, נראה שכעת מעדיף הסכם שיוכל להציג כניצחון, בלי להסתבך במלחמה אזורית ארוכה מהסוג שאיראן מאיימת בו אם תותקף. מלחמה כזו עלולה לגרום למותם של מאות אמריקאים, לפגוע קשות בישראל, לשבש את שוקי האנרגיה העולמיים, וסביר שגם תלהיט את קואליציית MAGA של הנשיא, שביקרה בחריפות מלחמות אמריקאיות ממושכות במזרח התיכון ובאפגניסטן", נכתב.

טריטה פרסי, חוקר איראן במכון קווינסי, אמר לניו יורק טיימס כי "למרות ההפגנות הענקיות, התגובה החריפה והאלימה של המשטר הראתה שלא ניכרו בו סדקים. ויש תפיסה חזקה בצד האיראני שלפיה לטראמפ יש תפיסה מופרזת ומוגזמת של חולשת איראן". פרסי הוסיף כי "האיראנים מאמינים שמלחמה קצרה ואינטנסיבית עשויה להיות נחוצה כדי לתקן את תפיסתו של טראמפ ולכפות עליו דרישות ריאליסטיות יותר".

מתוך הניו יורק טיימס מאת סטיבן ארלנגר. לקריאת הכתבה המלאה.

2"תיגמל מהסיוע": האם ישראל יכולה להסתדר בלי אמריקה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר לאחרונה כי תוך עשור ישראל "תיגמל מהסיוע הצבאי האמריקאי שעליו הסתמכה במשך עשרות שנים". בטלגרף הבריטי נכתב כי "חלק תהו אם נתניהו איבד את שפיותו" וזאת על רקע "תקופה שבה ישראל עלולה להיגרר למלחמה מתקרבת בין ארה"ב לאיראן".

"ההכרזה, שמעטים צפו אותה, מציבה שאלות יסוד: האם המדינה היהודית יכולה לשרוד בלי המגן האמריקאי שלה; ובאותה מידה - עד כמה יכולה ישראל להסתמך על אמריקה בעידן ה־MAGA?".

"בעוד שלדונלד טראמפ יש סיבה טובה לטעון שהוא הנשיא הפרו־ישראלי ביותר בהיסטוריה, התחושות של בסיס הקואליציה שלו מוטלות בספק. עבור רבים בתנועה, 'אמריקה תחילה' פירושו - או אמור להיות - בדלנות; והוצאת מיליארדי דולרים מכספי משלם המסים האמריקאי על צבאות זרים היא פשוט דבר מתועב מבחינתם", נכתב. וזאת במקביל לזרם מכוער "של אנטישמיות מתגברת בקואליציה של הנשיא".

ד"ר בורקו אוזצ'ליק, מומחית לביטחון במזרח התיכון ממכון החשיבה Royal United Services Institute, אמרה לטלגרף כי "נתניהו, אבל מעבר לו גם ממסד התכנון הביטחוני והצבאי, לא חושבים במחזורי בחירות - הם חושבים בעשורים. הם חושבים במונחים של אסטרטגיית הישרדות ושל הצורך להיות מוכנים למה שיבוא בהמשך".

"האם, אם כך, המדינה היהודית יכולה לשרוד לבדה?", נכתב. "בעוד שישראל מרשימה את העולם בכושר ההמצאה הטכנולוגי שלה בתחום הסייבר, העובדה היבשה היא שחלק עצום מהחומרה הצבאית שלה מיוצר בחו"ל, במיוחד באמריקה".

"זה נכון לגבי נכסים מהשורה הראשונה, 'מכריעי מלחמה' כמו ה־F-35 ומטוסי קרב אחרים. אף שישראל מתכננת חלק מהמערכות שעל סיפונם. אבל זה נכון גם לגבי תחמושת פחות מתוחכמת אך חיונית לא פחות, כמו פצצות, טנקים ופגזי ארטילריה. המלחמה שנמשכה שנתיים בעזה ממחישה עד כמה ישראל נשענת על יבוא אמריקאי. לפי משרד הביטחון הישראלי, בין אוקטובר 2023 למאי 2025 היא קיבלה מארה"ב 90 אלף טון של נשק וציוד, שהגיעו ב־800 טיסות תובלה וב־140 משלוחים ימיים".

"לא רק שישראל מוציאה בכל שנה סכומי עתק על נשק היא גם משתמשת בו במלחמות הרבות שלה, ומעניקה פרסום יקר מפז", נכתב.

למה שישראל תרצה לוותר על הסיוע של ארה"ב? אנליסטים אומרים כי בפועל ארה"ב "מגבילה את יכולתה של ישראל לקבל החלטות אסטרטגיות עצמאיות". בנוסף, נכתב כי "העובדה היא שבעוד שסטייה דרמטית מארה"ב היא בלתי נתפסת, אנשי הימין הדומיננטי בישראל רוצים יותר חופש פעולה; והם מרגישים שישראל כיום חזקה מספיק מבחינה פיננסית".

"משוחררת ממעמד כפוף של מקבלת סיוע, ישראל אולי אף תוכל למנף את הידע האדיר שלה בהגנה מפני טילים כדי לסייע לטראמפ לתכנן את כיפת הזהב' שלו לאמריקה - ובכך להפוך, במידה מסוימת, את הדינמיקה הזו של 'לקוח'", נכתב.

מתוך הטלגרף מאת הנרי בודקין. לקריאת הכתבה המלאה.

3מעבר רפיח נפתח מחדש: צעד הומניטרי או מסך עשן בתוכנית טראמפ לעזה?

"פתיחתו מחדש של מעבר רפיח מסמנת צעד חשוב בתוכנית טראמפ לעזה". עם זאת, "היוזמה רחוקה מלהיות פשוטה: היא נשענת על פירוק חמאס מנשקו, על מנגנון פיקוח בינלאומי עמום מאוד ועל תוכניות שיקום שאולי אינן ישימות". כך, למעשה "פתיחת המעבר עלולה לקבע את הסכסוך, ולהחליש עוד יותר את הפלסטינים", פורסם במודרן דיפלומסי, מגזין בולגרי לענייני יחסים בינלאומיים.

"הרגעים הקצרים של דה־אסקלציה, כמו פתיחת המעבר, עשויים להסתיר חוסר יציבות עמוק לטווח הארוך", נכתב. כך פתיחת המעבר עלולה לסמן "מסך עשן למצב". לפתיחת מעבר רפיח יש יתרון הומניטרי שמאפשר לפלסטינים לצאת לקבל טיפול רפואי במדינות שכנות. גם מבחינה אסטרטגית, פתיחת המעבר "יכולה ליצור תקדימים מועילים למשאים ומתנים עתידיים, לחזק ביטחון "מעבר לים". בנוסף, "גבולות 'חדירים' יותר משפרים ניידות מסחרית ותעסוקתית ופותחים ערוצים לשיקום עתידי". אבל כעת פתיחת הגבול מוגבלת, לכן, "היעדר תנועה חופשית עלול לבשר דווקא על הידוק שליטה, משום שזרימת הסיוע דרך רפיח יכולה להפוך מותנית בעמידה בדרישות ישראליות".

"הערכה ריאליסטית אינה יכולה להתעלם מן החסרונות של הפתיחה מחדש. אף שעל פניו לפלסטינים יש כעת גישה לסיוע רפואי חיצוני, פחות מעשרים אנשים הצליחו לעבור בפועל את סיורי הגבול הישראליים עד כה", נכתב.

למרות פתיחת המעבר "הרכיב המכריע בתוכנית השלום של טראמפ - פירוק מוחלט מנשק והסרה מן השלטון של חמאס - לא התקיים". בינתיים, "יעדי המלחמה של ישראל נותרו ללא שינוי, וההתנגדות של חמאס מקובעת באותה מידה - האם השילוב הזה הופך את השלום לבלתי מושג?". נראה כי חמאס במקבי למבהיר כי "מעולם לא הסכים לפירוק מלא מנשק". כעת, "חוסר ההתאמה של מטרות אלה עם פירוק מלא מנשק מרמז שהשלום עשוי להיות רחוק", נכתב.

"כמו כל סכסוך, מלחמת ישראל-חמאס היא רב־שכבתית היסטורית ומשתנה ללא הרף. כמו כל תוכנית לפתרון סכסוך, תוכניתו של טראמפ אינה מושלמת. רחוק מזה. התוכנית עשויה ליצור ספקות חמורים: בהיענותה לדרישות ישראל היא עלולה לקבע מצב של סכסוך מנוהל ומתמשך. במחיקת הקולות הפלסטיניים, היא עשויה לאשר את מה שחלק כינו טיהור אתני".

כעת, "בעוד מצרים ממתינה למפונים רפואיים פלסטינים עם סיוע, ומדינות שכנות נותרות מעורבות־בזהירות, הסכסוך רק נעשה רב־ממדי. אולם, בעקבות הקמת מועצת השלום ותוכנית 'עזה החדשה', הפתרון הפוטנציאלי לסכסוך זה נראה יותר ויותר מונע־רווח, מערבי־מרכזי וחד־צדדי באורח קודר", נכתב.

מתוך המודרן דיפלומסי מאת לקסי רייד. לקריאת הכתבה המלאה.

4הגרדיאן חושף: "האתר שמרוויח מתכנים נאצים"

תחקיר של הגרדיאן חושף כי פלטפורמת התכנים Substack "מפיקה הכנסות מניוזלטרים שמקדמים אידאולוגיה נאצית אלימה, עליונות לבנה ואנטישמיות". Substack היא פלטפורמה שבה כותבים מפרסמים ניוזלטרים ובלוגים.

"הפלטפורמה, שטוענת שיש לה כ־50 מיליון משתמשים ברחבי העולם, מאפשרת לציבור לפרסם עצמאית מאמרים ולגבות תשלום עבור תכני פרימיום. Substack לוקחת כ־10% מההכנסות שהניוזלטרים מייצרים. כ־5 מיליון אנשים משלמים עבור גישה לניוזלטרים בפלטפורמה", נכתב.

כעת נמצא כי בין האתר מקבל הכנסות גם מניוזלטרים "שמקדמים בגלוי אידאולוגיה גזענית. אחד מהם, בשם NatSocToday, שלו 2,800 מנויים, גובה 80 דולר - למנוי שנתי, אף שרוב הפוסטים שלו זמינים בחינם", נכתב. אחד הפוסטים האחרונים של הניוזלטר טוען כי "הגזע היהודי היה אחראי למלחמת העולם השנייה, ומתאר את אדולף היטלר כ'אחד האנשים הגדולים בכל הזמנים'".

פעילה אחרת בשם אריקה דרקסלר, ולה 241 מנויים, "שיתפה פוסטים שמתארים את היטלר כגיבור וכינתה אותו 'המנהיג הכי מוכשר אי פעם'. לפי ההערכה גם החשבון הזה מבוסס בארה"ב, וגובה 150 דולר למנוי שנתי", נכתב.

אצל פעילה אחרת בשם אבה וולף, שלה 3,000 מנויים, מופיעים בפרופיל הכחשת שואה, "צלבי קרס ודימויים נאציים". מנוי שנתי ל־Substack שלה עולה 5 דולר.

בנוסף, "האלגוריתם קידם גם תוכן קיצוני נוסף, כולל ניוזלטרים הקשורים לתיאוריית הקונספירציה 'ההחלפה הגדולה' - הטענה שיש מזימה להחליף אירופים לבנים באנשים מגזעים אחרים".

דוברת Holocaust Educational Trust אמרה לגרדיאן כי "חומר כזה שמפיץ תיאוריות קונספירציה והכחשת שואה, ושמשבח את היטלר והנאצים, אינו חדש - אך ברור שהחשיפה שלו גדלה. הרעיון ש־Substack מרוויחה מהחומר השנוא הזה ומאפשרת לו לקבל דחיפה דרך האלגוריתם שלה הוא חרפה".

Substack התבקשה להגיב אך לא השיבה.

מתוך הגרדיאן מאת ג'רלדין מקלווי. לקריאת הכתבה המלאה.