צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

ענקית הסייבר האמריקאית פאלו אלטו נטוורקס הודיעה אתמול במפתיע כי תירשם למסחר כפול בבורסה בתל אביב - עובדה משמחת לשוק המקומי, שרק הדגישה שוב את התהיות מדוע חלק גדול מחברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות ממשיכות להיסחר רק בוול סטריט, למרות שהן יכולות להצטרף לבורסה המקומית ואף להשתלב במדדים בה.

● פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו
● דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

אלא שלגלובס נודע שעוד לפני ההודעה של פאלו אלטו וגם כעת, יש מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט ושמעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות. מה שעומד בינן ובין רישום למסחר בתל אביב הוא חסם רגולטורי. הנושא נמצא על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת (בראשותו של ח"כ חנוך מלביצקי) והציפייה היא שהוא יקודם וישחרר את "צוואר הבקבוק", מה שיוביל לצירוף של לפחות עוד מספר חברות טכנולוגיה בולטות לבורסה המקומית.

על מה בעצם מדובר? לפי החוק בישראל, לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית, אך כבר לפני מספר שנים רשות ניירות ערך, הרגולטור בתחום, החליטה לקדם שינוי - תיקון לחוק ניירות ערך (סעיף 46ב) שיחריג את חברות הרישום הכפול מהסעיף האוסר זאת. ממילא, חברות דואליות כפופות לרגולציה האמריקאית (במקרה שהן נסחרות בוול סטריט) והן מדווחות בבורסה בת"א לפי הדין הזר.

הזדמנות למשוך עוד חברות

הסדר הרישום הכפול שהחל עוד בשנת 2000 נועד מלכתחילה למשוך עוד חברות ישראליות, בעיקר מתחומי הטכנולוגיה, להירשם למסחר גם בבורסה המקומית. בשנים האחרונות, השוק המקומי הפך ליותר גלובלי, ובין היתר רשות ניירות ערך בראשותו של ספי זינגר קידמה מהלכים שמקילים על משקיעים זרים להשקיע בחברות בבורסה המקומית. בין היתר מדובר על פרסום דוחות באנגלית, וכמובן המעבר למסחר בימים שני עד שישי, בדומה לבורסות אחרות בעולם.

גם הקשר עם הרגולטור האמריקאי, ה-SEC, התהדק ולאחרונה ביקר בארץ יו"ר ה-SEC פול אטקינס, שאמר בעת הביקור כי "הבורסה בת"א התאימה את השוק הישראלי באופן הדוק יותר לשווקים המקבילים בעולם. ההתאמה תגביר את הנזילות, תעודד השקעות ותשלח מסר ברור לעולם שישראל פתוחה לעסקים".

למעשה, נראה שתיקון סעיף 46ב הוא צעד נוסף בגלובליזציה של השוק המקומי. יחד עם החוזק שהראתה הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב (בפרט על רקע המלחמה) ועם ההצטרפות של פאלו אלטו למסחר - נראה שיש כאן הזדמנות חיובית למשוך עוד חברות בולטות למסחר דואלי בבורסה.

מבדיקת גלובס עולה שבין חברות הטכנולוגיה הישראליות (וכאלה שיש להן זיקה לישראל) בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בוול סטריט, יש כ-10 חברות עם שני סוגי מניות שלאחר שינוי החקיקה יוכלו, אם יחליטו, להירשם למסחר גם בת"א. בין החברות שיש להן שני סוגי מניות ניתן להזכיר את חברת האוטוטק מובילאיי ששוויה הנוכחי הוא 8.1 מיליארד דולר, חברות הפינטק גלובל-אי עם שווי של 5.6 מיליארד דולר, חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן ששוויה 4.6 מיליארד דולר, חברת האינשורטק למונייד ששוויה 5.1 מיליארד דולר, פלטפורמת המסחר איטורו עם 2.3 מיליארד דולר ופאגאיה וטאבולה ששוויין 1 מיליארד דולר כ"א.

ככל הידוע, לפחות חלק מהחברות הללו מתעניין ברישום כפול אך החסם הרגולטורי מונע זאת מהן. מדובר בחברות בשווי שוק מצטבר של עשרות מיליארדי דולרים, ושווי כל אחת מהן בפני עצמה היה מאפשר לה להשתלב במדדים המובילים ת"א 125 וחלקן אף בת"א 35. עבור הבורסה המקומית זו הייתה יכולה להיות תוספת משמעותית.

במקביל, גופים מוסדיים מישראל משקיעים ממילא גם במניות הישראליות בחו"ל, אך אפשרות להשקיע בהן בשקלים בבורסה המקומית הייתה חוסכת להם את הסיכון של תנודות שערי מטבע.

השינוי המיוחל תקוע

המצב הנוכחי מתסכל את החברות שמעוניינות להירשם למסחר הדואלי ולא יכולות: הרגולטור תומך בשינוי, אך השינוי "נתקע" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת. לפי הערכות, על רקע תמיכת כל הצדדים בשינוי המוצע, לא מדובר בתהליך ארוך ומסובך אלא בדיון או שניים בוועדה. עם זאת הסעיף היה חלק מהצעת חוק (לעידוד פעילות בשוק ההון, תיקוני חקיקה) ולפני כחודש, בהמלצת יועמ"שית הוועדה ובהסכמת רשות ניירות ערך, מספר חלקים פוצלו מההצעה, ביניהם גם תיקון סעיף 46ב, וזאת בשל דחיפות של חלק מהתיקונים הנדרשים והצורך בהאצת החקיקה. יו"ר הרשות ספי זינגר מסר אז כי גם את הנושאים המפוצלים בכוונת הרשות לקדם.

בוול סטריט, שני סוגי מניות לאותה חברה היא מגמה בולטת בשנים האחרונות, וגם לענקיות הטק האמריקאיות כמו אלפבית ומטא יש שני סוגי מניות. בגל ההנפקות הגדול של הטכנולוגיה ב-2020-2021 לא מעט חברות הונפקו כשיש להן שני סוגי מניות. בדרך כלל מדובר על מניות רגילות שמונפקות לציבור לצד מניות שנותנות ליזמי החברות זכויות הצבעה נרחבות יותר, שמאפשרות להם "להגן" על החברה מפני השתלטות אקטיביסטית עוינת, אך מנגד עלולות גם ליצור חששות לגבי שליטתם של היזמים בחברה גם כאשר הם מחזיקים בחלק קטן מהחברה.