"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

חיובים מצטברים של כ-60 אלף שקל בכרטיס האשראי של זוג קשישים עוררו את חשדם של קרוב משפחתם. בירור החשבוניות העלה שורה של רכישות יקרות - אוזניות אלחוטיות, כמה טלפונים מתקדמים ורמקול - כולן נרכשו בתשלומים. לטענת בני המשפחה, לא היה בקניות הללו צורך ממשי, ובהמשך אף התברר כי חלק מהציוד כלל לא נמסר לידיהם. כאשר פנו לחברת האשראי בניסיון לבטל את העסקאות ולהשיב את הכספים, נתקלו בסירוב.

● תקדים מסוכן או תיקון: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה שוב ושוב
● בית המשפט שם ברקס לתביעות נגד דירקטורים על נזקים שגרמה החברה

המקרה הזה, כך נטען, אינו חריג: הוא מצטרף לשורה של תלונות דומות מצד קשישים שחויבו בסכומים גבוהים בעקבות פניות של חברות שיווק ישיר. מקרים אלה עומדים בבסיס בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי היו מודעות לתופעה - ולא פעלו למנוע את הנזק.

אתמול (א') קיבל בית המשפט העליון את הערעור על דחיית בקשת האישור וקבע כי יש לברר את הטענות במסגרת תובענה ייצוגית. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך דיון, בכפוף לצמצומים ולהנחיות שנקבעו.

מה הסיפור?

הרקע לתביעה הוא המאבק נגד מה שמכונה "עוקץ הקשישים". במסגרת התביעה נטען כי חברות שיווק ישיר ניצלו את החולשה הצרכנית של אוכלוסיית הקשישים, כאשר בנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנע אלפי קשישים למסור את פרטי כרטיסי האשראי שלהם - לעתים תוך התחזות לנציגי אשראי. הקשישים חויבו בסכומים גבוהים, והנזק שנגרם להם נאמד במאות מיליוני שקלים.

כלפי מי התביעה?

התביעה אינה מופנית כלפי חברות השיווק שנטען כי ביצעו הונאה, אלא כלפי חברות כרטיסי האשראי, שלטענת התובעים היו מודעות במשך שנים לתופעת ניצול הקשישים - ולא עשו דבר כדי למנוע אותה.

לטענת התובעים, חברות האשראי יכלו לזהות את הפעילות החריגה, גם לאור תלונות שהתקבלו לאורך השנים מצד לקוחות, והיו צריכות להפסיק את ההתקשרות עם חברות השיווק, לבטל חיובים שהוטלו על הקשישים וליידע אותם על הסיכונים שבהתקשרות עם אותן חברות.

איך עובדת השיטה?

על פי הנטען, מדובר במנגנון שקל מאוד להיכנס אליו - וקשה מאוד לצאת ממנו. חברות השיווק פעלו, כך נטען, בשיטות מגוונות במטרה להגיע ליעד הנכסף: פרטי האשראי של הקשישים.

במקרים מסוימים מוקדנים טלפוניים פיתו קשישים למסור פרטי כרטיס אשראי באמצעות הצעות לרכישת מוצרים במחירים אטרקטיביים או בתמורה לתשלום "דמי משלוח" נמוכים. במקרים אחרים המוקדנים התחזו לנציגי חברות כרטיסי אשראי וביקשו את פרטי האשראי, בטענה כי יש לאמת את זהות הלקוח או לצורך קבלת מתנות.

בפועל, לאחר שהחברות הצליחו לשים את ידן על פרטי האשראי, ההידרדרות הכלכלית של הקשישים הייתה מהירה: שליחת מוצרים שעלותם נמוכה מהסכום שנגבה, חיובי אשראי באלפי שקלים ללא כל תמורה והפעלת לחצים להזמנת מוצרים נוספים - לעתים גם ללא חשבונית וללא דרך להתחקות אחר העסק, כך נטען.

כאשר התיק הגיע לעליון, השופט עופר גרוסקופף עמד על החשיבות שבבירור התובענה והסביר כי בתקופת הזקנה חלים שינויים קוגניטיביים, ובשילוב גורמים נוספים יש לקשישים נטייה לסמוך על מידע שמוצג להם. כתוצאה מכך גובר הסיכוי שייפלו קורבן למניפולציות ולמאמצי שיווק אגרסיביים, וההסתברות כי ימצו את זכויותיהם נמוכה יותר.

עוד צוין כי הממשלה החלה לקדם בשנים האחרונות יוזמות להיאבק בתופעת עושק הקשישים, ובמקביל לאכיפה הציבורית קיים מנגנון משלים של אכיפה פרטית - ובכלל זה תביעה ייצוגית.

מה פסק בית המשפט המחוזי?

בית המשפט המחוזי קבע כי מוטלת על חברות האשראי חובה לפעול לאיתור מקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בכרטיס אשראי במטרה להונות לקוחות - במיוחד כשמדובר בקשישים - וכי היה עליהן ליידע את הלקוחות בדבר חשש לפעילות הונאתית בהתקשרות עם חברות השיווק.

למרות זאת, המחוזי דחה את בקשת האישור, בקובעו כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הסיבה לכך הייתה הצורך בבירור פרטני לגבי כל אחד מחברי הקבוצה שנפל קורבן להונאה - בירור שאינו מתאים להתנהל במסגרת הליך ייצוגי אלא בתביעה אישית. על החלטה זו הוגש ערעור.

מה פסק העליון?

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. העליון הורה פה-אחד על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי, כאשר בירור המחלוקת בשתי העילות ייעשה בשלבים שונים.

ביחס לעילת הגילוי קבע השופט גרוסקופף כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי היה על חברות האשראי ליידע את לקוחותיהן על החשש שהתעורר ביחס לפעילות חלק מחברות השיווק הישיר, ולהזהיר מפני הסיכונים שבהתקשרות עמן. הדיון יוחזר לבירור התובענה הייצוגית לגופה.

עם זאת, בשל קשיים דיוניים, העליון הורה על שלושה צמצומים: צמצום הגדרת הקבוצה בבקשת האישור, מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבירור התשתית העובדתית ופיצול הבדיקה לחמש חברות שיווק ישיר בשלב הראשון.

ביחס לעילה שעניינה הפרת הוראות חוק כרטיסי חיוב, הוחלט להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, תוך הגשת בקשת אישור מתוקנת, צמצום רשימת החברות המופיעות בבקשה, הגדרת תת-קבוצה מתוך קבוצת הקשישים וצמצום הסעדים. כך, אימץ בית המשפט העליון את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה במסגרתה עמדה על הקושי בהגשת תביעות אישיות בנסיבות העניין, זאת בשל קשיי הנגישות של אוכלוסיית הקשישים ומכיוון שהתובענה הייצוגית עשויה להיות הכלי האקפטיבי ביותר עבור קבוצה זו.

לצד זאת, העילה המבוססת על דיני הרשלנות נדחתה.

מהן השלכות פסק הדין?

גורמים בענף תוהים האם פסק הדין - שעניינו בנסיבות ייחודיות של ניצול מצוקת קשישים ובהטלת חובות מוגברות על תאגידים בנקאיים - הוא בעל השלכות רוחב ויפתח פתח להגשת תביעות ייצוגיות נוספות נגד עסקים.

עו"ד מיכאל לחמי, העוסק בתובענות ייצוגיות, מסביר: "פסק הדין קבע כי חברות האשראי לכאורה אינן יכולות לשבת בחוסר מעש, ועליהן להזהיר את לקוחותיהן כשהם מתקשרים עם עסק שלכאורה פועל באופן מרמתי. עולה השאלה עד כמה ניתן להחיל את עיקרון הגילוי במצבים נוספים - כלפי אוכלוסיות שאינן מוחלשות ועסקים שאינם תאגידים בנקאיים. האם נכון לומר שכאשר עסק יודע שלקוחותיו נפגעים, או שיש לו חשש סביר שזה המצב, מצופה ממנו לפעול? פסיקה זו עשויה להוות עוגן לטענה מסוג זה, הגם שהנסיבות ייחודיות".

בנוסף, עו"ד לחמי סבור כי בפסק הדין יש מסר ברור לבתי המשפט בכלל הערכאות באשר לחשיבות בירור תובענות ייצוגיות: "בעוד שבית המשפט המחוזי דחה את בקשת האישור משום שלא התאימה לשיטתו להתברר באופן ייצוגי, בית המשפט העליון הראה אחרת וקבע כי ניתן לברר את הבקשה באמצעות ביצוע התאמות ומתן הנחיות ברורות. בהתאם, כאשר קיימת לכאורה עילת תביעה, חובתו של בית המשפט לבחון האם ניתן לאפשר את ניהולה באמצעות התאמות. בכך ממחיש העליון את הדרך שבה על הערכאות התחתונות לבחון הליכים ייצוגיים".

ח"כ מירב כהן מובילת מטה המאבק בעושק הקשישים כתבה היום ברשת X: "היום המאבק הזה קיבל חותמת רשמית: הבנקים וחברות האשראי לא יכולים להסתכל מהצד בחוסר מעש כשקשישים נשדדים. היום סוף סוף בית המשפט קבע בקול ברור: לחברות האשראי יש חובת זהירות מוגברת כלפי קשישים. נקודה. ואם לא מנעתן עושק בשיטת "השיווק הישיר" תיתבעו בתביעה ייצוגית ותשלמו".

עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה לבית המשפט העליון על ידי עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה' לאחר שגובשה בשיתוף עם פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים (משפט אזרחי), בנק ישראל, הרשות להגנת הצרכן, והמשרד לאזרחים ותיקים.