"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במשך שנים נמנעו ספינות של הצי האיטלקי או ספינות מטעם האיחוד האירופי מעימותים עם סירות המהגרים שהביאו מאות אלפי בני אדם מחופי מדינות צפון אפריקה לאיים בים התיכון. הן הורשו לנטר את נתיביהן, לצפות בהן נוחתות בחופי למפדוזה או באיי יוון, לחלץ מהן את המהגרים בלב ים בשל סכנת חיים - אך לאחר מכן נאלצו להעביר אותם למרכזי קליטה אירופיים כפי שנדרש לפי אמנות האיחוד האירופי. אבל כעת, באחת הרפורמות המשמעותיות ביותר של מדינה אירופית בתחום המאבק נגד הגירה לא־חוקית, החליטה איטליה לשנות את הכללים.

● 8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון
● התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל וקנייתם מחברה־בת אירופית

לפי חוק חדש שמציעה ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני, ספינות של חיל הים האיטלקי יורשו להכריח סירות שעליהן מהגרים לא־חוקיים להסתובב חזרה לחופים מהם יצאו (תלוי במדינה), או לעמוד בפני גירוש למדינות שלישיות.

דעת הקהל במדינה, כמו במדינות מערביות אחרות כמו צרפת וגרמניה, נוטה בימים אלה נגד ההגירה, עם חששות לגבי התנגשות בין־תרבויות, אובדן משרות ועלות הטיפול הנדרש במבקשי מקלט. החוק החדש כבר אושר בשבוע שעבר בקבינט האיטלקי, והוא נועד גם להגביל משמעותית את פעילותם של ארגוני זכויות אדם השטים בים התיכון, מחלצים מבקשי מקלט ומהגרים לא־חוקיים ואז מביאים אותם לנמלים באיחוד האירופי. הוא יעמוד להצבעה בפרלמנט בקרוב.

 ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני / צילום: Reuters, Marco Iacobucci

שורת מדינות יוגדרו כ"בטוחות" למהגרים

הפתרון הימי הוא חלק מהמענה של איטליה לפסילה של תוכנית קודמת שגיבשה מלוני, לגרש מהגרים לא־חוקיים לאלבניה הסמוכה - שהסכימה לקבל אותם בשני מרכזי קליטה שנבנו על חשבון רומא - אחרי שבקשות המקלט שלהם נדחו. כעת, החוק המוצע יאפשר לממשלה להכריז על תקופה התחלתית של 30 יום שבה ניתן "לאסור כליל על כניסת כלי שיט למים הטריטוריאליים של איטליה" מסיבות שונות המנוסחות בכלליות: חשש מטרור, למשל, או חשש לסדר הציבורי, או אפילו חשש מ"לחצים חריגים בתחום ההגירה". הממשלה תוכל להכריז על מצב החירום ולחדש אותו לשישה חודשים רצופים.

בניגוד למצב כיום, שבו הרשויות האיטלקיות מוכרחות לבחון את בקשות המקלט של מי שמגיעים לשטח המדינה, החוק החדש יאפשר לממשלה לגרש את המהגרים ל"מדינות שלישיות" שנחשבות ליעד בטוח. ההגדרה הזו מתואמת עם שינויים שהתקבלו ברמת האיחוד האירופי כחלק מאמנת ההגירה והמקלט הנוכחית - להגדיר שורה של מדינות כ"בטוחות" וכיעד אפשרי לקבל מהגרים. בין המדינות הבטוחות נכון לעכשיו: בנגלדש, קולומביה, הודו, מצרים, קוסובו, מרוקו ותוניסיה. כך, למשל, מהגרים שיוצאים מלוב בדרך לאיטליה יוכלו להישלח למרוקו, מבלי שידרכו על אדמה איטלקית. אלבניה לא נמצאת נכון לעכשיו ברשימה, אולם האיטלקים פועלים לצרף אותה, ועל ידי כך "להחיות" את מודל הגירוש שנפסל משפטית.

ארגוני זכויות אדם המפעילים ספינות השטות בים התיכון ומחלצים מבקשי מקלט ייקנסו ב־50 אלף אירו אם יפרו את האיסור. החוק החדש מכיל גם אפשרות ל"גירוש מהיר" של מי שמגיעים ממדינות שאינן זוכות להגנה קולקטיבית לפי הגדרות האו"ם, המחייבת הענקת מקלט, וכן של מי שהורשעו בעבירות פליליות.

החוק החדש מהווה סימן נוסף לכך שאירופה מגבירה הילוך במאבק שלה בהגירה לא־חוקית. מיליוני בני אדם שנכנסו בדרכים לא־חוקיות לאיחוד האירופי בעשור האחרון, בעיקר מהמזרח התיכון, צפון אפריקה ואסיה, גרמו לתגובת נגד ציבורית ולשרטוט מחדש של המפה הפוליטית.

מפלגות ימין המתנגדות להגירה הן כעת חלק מהשלטון במדינות מערב אירופה כמו שבדיה ואיטליה, ובצרפת ובגרמניה הן הפופולריות ביותר לפי סקרי דעת קהל. ספרד יוצאת דופן בכך שהחליטה להציע תושבות לכל המהגרים הלא־חוקיים הנמצאים בשטחה, בהליך שיחל בקיץ הקרוב. לפי הערכות מדובר על בין 500 ל־800 אלף בני אדם.

מלוני עצמה קראה במהלך הקמפיין שבו עלתה לשלטון ב־2022 להטיל "מצור ימי" על חופי אפריקה כדי למנוע את ההגירה הלא־חוקית לאיטליה. אחרי אישור החוק בקבינט פירסמה מלוני סרטון ברשתות החברתיות שבו היא מצהירה כי התוכנית הנוכחית "ממלאת את הבטחת העבר שלנו... למנוע כניסת מהגרים לא חוקיים למים הטריטוריאליים של איטליה במקרי חירום". "החוק החדש גם תואם את החקיקה האירופית החדשה בנושא, שאיטליה סייעה לעצב", הוסיפה.

180 אלף כניסות לא חוקיות לאיחוד ב־2025

פרונטקס, סוכנות שמירת הגבולות של האיחוד האירופי, דיווחה בחודש שעבר כי מספר הכניסות המתועדות הלא־חוקיות בשנה שעברה לאיחוד האירופי עמד על כ־180 אלף בני אדם, ירידה של 25% לעומת הנתון המקביל בשנה שעברה. כמעט מחצית מהכניסות שתועדו נעשו בנתיב מרכז הים התיכון, לרוב בין חופי לוב ללמפדוזה ולאיים איטלקיים אחרים הסמוכים לחופי צפון אפריקה. הנתיב הפופולרי אחריו היה זה המוביל מטורקיה לאיי יוון. הסוכנות העריכה כי השנה הקרובה תהיה "מכריעה" בתחום ההגירה הלא־חוקית בעקבות השינויים שהתקבלו בבריסל. בנוסף להגדרת "מדינות בטוחות", האמנה החדשה, שתיכנס לתוקף ב־12 ביוני, תאפשר הליך בירור מהיר יותר של בקשות מקלט, תמנע תיאורטית מעבר של מבקשי מקלט בין מדינות אירופיות ותיצור מכסות של קליטת מהגרים בין מדינות אירופיות.

ארגוני זכויות אדם כמו אמנסטי ו־Human Rights Watch גינו את החקיקה האיטלקית המוצעת ואמרו כי היא תסכן את חיי מבקשי המקלט.

בימים האחרונים קראו מפלגות ימין אירופיות המתנגדות להגירה "לאמץ" את השיטות של ממשל טראמפ בארה"ב במאבקו במהגרים לא־חוקיים. בין הגורמים שקראו לגרש באופן אקטיבי מהגרים לא־חוקיים שנשארים באירופה למרות שבקשות המקלט שלהם נדחות היו נציגי "אלטרנטיבה לגרמניה" ו"ולאמס בלאנג" מבלגיה, כמו גם מפלגת Reconquête בראשות אריק זאמור בצרפת.

במקביל, משרד הפנים הגרמני הודיע שהוא מאריך את פרישת השוטרים בגבולות גרמניה בשישה חודשים נוספים, כדי למנוע ממבקשי מקלט שכבר נרשמו במדינות אחרות, או במי שיש להם רישום פלילי, להיכנס מבלי מפרע למדינה. משרד הפנים התגאה בכך שמספר הכניסות הלא־חוקיות המתועדות ירד בחדות.