"בנה את החברות שלו עם חובות מהיום הראשון": כך הצמיח פטריק דרהי אימפריה

המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי מוזכר שוב ושוב בשבועות האחרונים כמי שייכנס כשותף בערוץ הטלוויזיה רשת 13, ובין השאר הצעתו גברה בדרך על זו של קבוצת ההייטקיסטים, בראשות מנכ"ל וויז אסף רפפורט. הסיבות המרכזיות לבחירתו - כך לפי גורמים הבקיאים בפרטי העסקה - הן הניסיון שלו בתחום התקשורת והמדיה וכן היקף ההשקעה ומועד ההזרמה. אלא שאם מדובר בשיקולים עסקיים נטו, כיצד ניתן ליישב זאת עם פרסומים בתקשורת הבינלאומית שבהם נטען שהאימפריה העולמית של דרהי מתנהלת עם חובות של עשרות מיליארדי אירו?

● קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב
● התוכנית להצלת פילים שגבתה חיי עשרות בני אדם

"מהיום הראשון הוא בנה את כל החברות שלו עם חובות", אמר אחד משותפי העבר שלו בתקשורת הבינלאומית: "הוא אוהב את זה". בכתבה רחבה בניו יורקר מאוגוסט האחרון צוטט דרהי במילים: "אם אתם רוצים את הנוחות והיציבות של ביורוקרטיה גדולה, אלטיס (החברה בבעלותו - נ"ט) היא לא בשבילכם".

דרהי הוא אחד האנשים החזקים בתעשיית התקשורת והמדיה בישראל. בבעלותו קבוצת התקשורת HOT, רשת ערוצי החדשות i24NEWS ואתרי החדשות כיכר השבת וסרוגים, המיועדים לציבור החרדי והדתי־לאומי. מחוץ לישראל הוא מחזיק בעסקים נוספים כאמור, באמצעות חברת התקשורת הבינלאומית אלטיס, וב־2019 רכש את בית המכירות הפומביות סותבי'ס.

עסקיו השונים ברחבי העולם מכניסים כ־30 מיליארד דולר בשנה, מעסיקים 80 אלף עובדים ופעילים ב־50 מדינות שונות. דרהי גם מדורג כיום במקום ה־428 ברשימת עשירי העולם של פורבס, עם שווי נקי המוערך ב־8.3 מיליארד דולר. זאת אף שלפני כעשור, ביוני 2015, פורבס העריך את שוויו ב־26.5 מיליארד דולר, מה שמשקף ירידה משמעותית. עד 2016 הוא אף היה העשיר ביותר בישראל.

כאמור, לגבי מה שנראה במבט מבחוץ כאימפריה קיימים גם פרסומים שלפיהם היא נושאת מגדל של חובות - אבל כזה שנבנה במתכוון ומההתחלה תוך רכישות במינוף גבוה וצמיחה מהירה.

הזרמה גדולה לערוץ שבצרות

לפי כמה פרסומים בפייננשל טיימס מאז דצמבר האחרון, מהלכיו כיום הם ארגון מחדש של החוב באופן שלא מותיר ברירות לנושים אלא להסכים לתספורת. בכתבות תואר כיצד הוא העביר נכסים שמייצרים רווחים בה אל מחוץ להישג יד הנושים, כמו במקרי אלטיס לוקסמבורג ואלטיס אינטרנשיונל. כך, בעלי החוב נעמדים מול חוב של מיליארדי אירו ומנגד ערבויות דלות מאוד. כמו כן, הוא מתואר כמי שמקצץ עלויות בצורה שכמעט אין שנייה לה בחברות שנכנס אליהן.

מנגד, רבים מהאנשים המקורבים אליו וכאלה שעשו איתו עסקים בישראל, כמו גם אקסס, חברת האחזקות של לן בלווטניק, בעלי רשת 13 הנוכחי, שבסוף בחרה את ההצעה של דרהי - מספרים על איש עסקים מנוסה שיש לו את ההון הנדרש. יתרה מכך, התומכים מסבירים כי מי שנכנס לעסקה הזאת היא משפחת דרהי ולא אלטיס, חברת האחזקות שלו שמחזיקה בחברות בעלות החובות, מה שאמור לתת יציבות לעסקה.

 לן בלווטניק, בעלי רשת 13. מאס בהזרמת הכספים / צילום: טים בישופ

בלווטניק מעוניין זה זמן רב לדלל את אחזקתו ולהכניס שותף עסקי. לפני כשנה הודיע המנכ"ל המכהן אמיליאנו קלמזוק כי בכוונתו לרכוש את השליטה באמצעות קבוצת משקיעים שהוא מגבש. זהות המשקיעים לא פורסמה ונראה כי קלמזוק התקשה להביא משקיעים במשך חודשים רבים. לכן הוחלט לבחון את דרהי.

 אמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13. הביא את דרהי לשולחן / צילום: יח''צ

מול דרהי ניצבת קבוצת הייטקיסטים בראשות אסף רפפורט שהציעה לרכוש את הערוץ (תמורת 25 מיליון דולר על מניות הרוב ועוד 100 מיליון דולר השקעה בערוץ בשלוש השנים הקרובות, כך לדבריהם), ובלווטניק יהיה בעל מניות מיעוט.

ההצעה כפי שהתגבשה היא כזו: דרהי יזרים בתוך חודש וחצי 41 מיליון דולר לערוץ. הוא אמור לבצע זאת עד 15 במרץ. זאת בניגוד להצעת ההייטקיסטים, שמתנה את התשלום המלא באישור רגולטורי. העובדה שהוא יזרים בתוך זמן קצר סכום גדול יותר עשויה לקסום לבלווטניק, שמאס בהזרמת הכספים לערוץ. בעבר דובר מטעם אקסס ציין כי הם "פועלים ונמשיך לפעול בהתאם לדין ובכפוף לכל הדרישות הרגולטוריות החלות".

לפי הערכות, רשת 13 זקוקה ב־2026 ל־120 מיליון שקל עבור השקעה בתוכן ובצמיחה של הערוץ. לכן השקעה כזו מצד דרהי יכולה לספק לחברה מרווח נשימה. בעבר היו מספר הליכים שחשפו את הכשלים הכלכליים של הערוץ. בגלובס פורסם סביב הגישושים של ניר צוק, כי רשת 13 הפסידה בשנת 2024 כל חודש 14-12 מיליון שקל. במסגרת התביעה של עופר ינאי, כשהוא רצה להשיק, נחשף כי בערוץ נרשם הפסד תפעולי תזרימי של 118.1 מיליון שקל ב־2024, כשההכנסות היו 372 מיליון שקל, עם פער של 177 מיליון שקל מתקציב החברה.

ילד מחונן במתמטיקה

דרהי (62) נולד בקזבלנקה שבמרוקו למשפחה יהודית, ובעבר הניו יורק טיימס תיאר אותו כמי שלמד בעצמו לנגן בפסנתר והיה בעל כישרון יוצא דופן למספרים. הוריו, כך סופר, היו מורים למתמטיקה, ומגיל 11 נעזרו בו כדי לבדוק את הבחינות של תלמידיהם. לדרהי תארים בהנדסת חשמל ובאופטיקה ואלקטרוניקה, והוא מחזיק באזרחות צרפתית, ישראלית ופורטוגלית.

יש מי שתיאר אותו כ"אנין טעם" עם "ידע אנציקלופדי במוזיקה קלאסית ובציור בפרט", כך לפי כתבה נרחבת שפורסמה בניו יורקר באוגוסט האחרון שתיארה את התהפוכות בבית המכירות סותבי'ס לאחר שרכש אותו. מנגד, הוא הוצג שם כאשף פיננסי, שרואה בעסקיו "מכונות להדפסת מזומנים", והוצגה טענה כי יש לו רגישות פחותה להון האנושי, מסורת ועוד.

את דרכו החל כחוקר סיבים אופטיים בפיליפס, אך לימים עסקיו העצמאיים משכו את תשומת הלב של מנהלים ב־UPC, אז חברת הכבלים הגדולה באירופה, בבעלותו של המיליארדר האמריקאי ג'ון מאלון. בתמורה לנכסיו UPC הציעה לו 5% ממניות החברה ושכרה אותו לנהל את עסקי החברה במערב אירופה.

שנתיים לאחר מכן דרהי מכר את מניותיו בחברה תמורת כ־40 מיליון אירו, והפך למיליונר. ב־2001 ייסד את חברת אלטיס באמסטרדם, שהחלה לרכוש חברות כבלים אירופיות, מהלך שנמשך עד 2007 ומאז בנה את האימפריה שלו ברחבי העולם. לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, הוא עשה זאת באמצעות יותר מ־20 רכישות של מפעילי כבלים וסלולר, ובכולן התרחב בעזרת עסקאות ממונפות מאוד.

מאלון, כך אמר בעבר דרהי לעיתונאים ב־2015, הוא המודל שלו לחיקוי. בין שנות השבעים לתשעים הוא בנה אימפריה באמצעות רכישת חברות קטנות במינוף גבוה, מיזוגים ורכישות נוספות תוך מיחזור וגלגול חוב והמשך מינוף להתרחבות וצמיחה. כל זה במבנה אחזקות מורכב עם חברות שמפוצלות מתוך חברות קיימות והפרדת והעברת נכסים. כל זה יופיע גם אצל דרהי.

מאלון בנה את עסקיו כך שהחוב שימש כדלק לצמיחה, וזה גם מה שדרהי ביצע לאורך השנים באלטיס. הרעיון הוא מינוף מקסימלי - החוב יכול להיות כלי עבודה, והרווחים משמשים לתשלום על הריבית.

מאלון נחשב לאחת הדמויות המרכזיות שלימדו את השוק להסתכל על הרווח התפעולי לפני מיסים ופחת (EBITDA). השימוש ב־EBITDA מאפשר להציג את תזרים המזומנים התפעולי של העסק בנפרד מהחוב, ונחשב לכלי שמקל על מימון מינוף גבוה ורכישות נוספות.

חוב רודף חוב

ב־2009 החל דרהי לרכוש בישראל את HOT והגדיל בה את אחזקתו עד 2012, אז מחק אותה מהבורסה. ב־2013 רכש בצרפת את SFR, ספקית הטלפוניה והאינטרנט השנייה בגודלה במדינה, ובאותה השנה גם ייסד בישראל את ערוץ i24. הערוץ שידר בשלב הראשון לעולם בצרפתית, אנגלית וערבית, עם חלום להקים ערוץ בעברית שהתממש בשנה האחרונה.

ב־2014 רכש את פורטוגל טלקום (7.4 מיליארד דולר) וב־2015 הסתער על השוק האמריקאי כשרכש 70% מחברת הכבלים סדנלינק ב־9.1 מיליארד דולר ואת Cablevision ב־17.7 מיליארד דולר. ב־2019 רכש כאמור את סותבי'ס ב־3.7 מיליארד דולר. בהמשך רכש בבריטניה ב־2021 12% ממניות ענקית הטלקום BT Group, פוזיציה שהגדיל עד ל־2023 ל-24.5% בתמורה כוללת של כ־4.2 מיליארד דולר.

את האימפריה הזאת בנה דרהי בעידן של כסף זול וריבית נמוכה, אבל אלטיס נפגעה מעליית ריביות לאחר הקורונה.

ואז הגיעה 2023. מי שהיה שותפו של דרהי בהקמת אלטיס ונחשב ליד ימינו, ארמנדו פריירה, נעצר בעקבות חקירת שחיתות בפורטוגל. הוא חשוד בהונאה, ובנובמבר 2025 הודיעו בצרפת על הרחבת החקירה. הטלטלה חייבה את דרהי להרגיע את המשקיעים בנוגע לעסקיו - שהר החובות שלהם כבר הגיע לעשרות מיליארדי אירו. דרהי אמר אז כי החקירה היא "הלם" וכי הוא חש "נבגד". סוכנות הדירוג מודי'ס, שעוד לפני כן הורידה את החוב ארוך הטווח של אלטיס מ־B2 ל־B3 ציינה כי החקירה יצרה "אי־ודאות שצפויה להשפיע על אמון המשקיעים".

התלות של עסקיו בחובות ענק הפכה לבעייתית ברגע שהריבית עלתה, מה שהביא את האימפריה שלו למצב שבו היא כרגע. ב־2024, כשהחובות כבר העיקו על אלטיס, הוא מכר את כל אחזקתו ב־BT Group לחברת Bharti Global ההודית, תמורת כ־4 מיליארד דולר, ללא רווח משמעותי.

ב־2025-2024 הוא הגיע להסכמה עם נושיו על ארגון מחדש של החוב של אלטיס צרפת, שקיצץ כ־8.6 מיליארד אירו מתוך 24 מיליארד אירו. בתמורה הם קיבלו 45% מהחברה, בעוד דרהי שמר על השליטה.

ב־2021 דרהי הפך את אלטיס אירופה לפרטית לפי שווי של 7.3 מיליארד דולר, והציע 2.5 מיליארד אירו לבעלי מניות המיעוט. אלטיס אירופה, שהייתה החברה־האם של הפעילויות ביבשת, מוזגה אל תוך Next Alt S.à r.l, חברת האחזקות הנוכחית שלו. גם את סותבי'ס הוא הפך לפרטית ב־2019. לעומת זאת, הזרוע האמריקאית, שמאז נובמבר האחרון נקראת Optimum ולא אלטיס ארה"ב, נשארה ציבורית. מנייתה נסחרת כיום בבורסת ניו יורק ב־1.7 דולר - רחוק מאוד מהשיא, שנרשם ב־2021 ועמד על 37.83 דולר למניה.

המשפחה של דרהי היא חלק מרכזי מהעסקים שלו. לו ולאשתו לינה יש ארבעה ילדים - הם מעורבים באלטיס וסותבי'ס. ב־2014 דרהי ואשתו הקימו קרן משפחתית כדי לתמוך בתוכניות חדשנות בתחומי מדע, חינוך, יזמות ואמנויות, ישראל והעם היהודי. שניים מילדיו גרים בישראל ויש לו גם כמה נכדים כאן.

במה לך השנים דרהי תרם, בתמיכת קרן המשפחה, סכומים גדולים לגופים שונים בארץ: 52 מיליון שקל לאוניברסיטה העברית לטובת איחוד מרכז הקוונטום ומרכז הננו; 20 מיליון שקל לשיפוץ בית הכנסת הגדול בתל אביב; 30 מיליון שקל להקמת מרכז מחקר וחדשות בבצלאל; וגם תרומה למגדל דוד.

כשהריבית עולה

דרהי לא מתראיין וממעט באירועים חברתיים לצד קולגות. בכתבה בניו יורקר מחודש אוגוסט נכתב כי יש לו מוניטין של "איש עסקים אדיר עם ביטחון יוצא דופן ביחס לשיקול הדעת שלו". אדם אחר מצוטט שם כאומר שהוא "לא חושב מחוץ לקופסה. הוא חושב שאין קופסה". בנקאי בתחום התקשורת שהתראיין גם הוא לאותה כתבה ועבד על כמה עסקאות שבהן היה מעורב אפיין אותו במילים: "חכם, אגרסיבי וחסר סנטימנטליות לחלוטין".

בכתבה מ־4 בפברואר בפייננשל טיימס תואר כיצד הוא מעביר נכסים שמייצרים רווחים מחברות אל מחוץ להישג יד הנושים (כפי שהעיתון מפרט במקרה של אלטיס לוקסמבורג ואלטיס אינטרנשיונל) ומשתמש בסעיפים משפטיים שהוכנסו בתקופות שבהן המשקיעים היו פחות קפדניים. כך אפשר להפחיד את הנושים, להוריד את ערך האג"ח בשוק ולכפות עליהם לעשות תספורת - משמע מחיקת חובות משמעותיות.

חובות עתק נלקחו בתקופת הריבית הנמוכה, אז המשקיעים היו מוכנים להסכים לתנאי חוזה חלשים בתמורה לתשואה גבוהה. עכשיו, כשהריבית עלתה והתחרות בשוק התקשורת האירופי גוברת, ונכסים הועברו לישויות אחרות, היכולת של החברה הספציפית לשרת את החוב (כ־8 מיליארד אירו במקרה של Altice International) מוטלת בספק.

אחד הסיפורים שתועדו בפיננשל טיימס בכתבה ב-12 בדצמבר התרחש כשאלטיס ארה"ב הייתה נואשת לפרוע חוב, משום שהיו שם תניות המגבילות את החברה לגייס חוב חדש. לפיו, אנשי אלטיס הצליחו לשכנע את בנק ג'יי.פי מורגן להעניק הלוואה של 2 מיליארד דולר, ועם הכסף הזה נפרע החוב.

כמה משקיעים אמרו לפייננשל טיימס כי הם שוקלים את מערכת היחסים עם הבנק אחרי המהלך הזה. כמה שעות לאחר ההודעה על המימון הגישה אלטיס ארה"ב תביעת הגבלים עסקיים נגד הנושים הגדולים ביותר שלה בבית משפט בניו יורק, בהם בלקרוק וג'יי.פי מורגן, בטענה להתקשורת אסורה בניסיון לאלץ את החברה להכריז על פשיטת רגל, ובכך הקבוצה מנעה ממנו ביצוע רה-ארגון לחוב ותמחור מחדש של ההלוואות.

באתר החדשות האמריקאי Puck הרחיבו השבוע על מלחמת ההתשה של דרהי מול נושיו. הם תיארו מגמה גוברת בוול סטריט של אלימות בין נושים - כשהלווים מנצלים חוזים "קלים" יותר כדי להעדיף קבוצת נושים אחת על פני אחרת, מה שמוביל למלחמות פנימיות בין המלווים. לפי הכתבה, ביולי 2024, קבוצת נושים, בהם הקרנות בלקרוק ואפולו, שהחזיקו בחלק ניכר מהחוב של אופטימום, 26 מיליארד דולר, החליטו להתאחד. המטרה הייתה למנוע מדרהי להשתמש בהפרד ומשול בין הנושים כדי לחלץ ויתורים, ביצוע תספורות או הזזת נכסים.

לפי הכתבה ב-Puck עורכי הדין של הנושים הגישו לאחרונה תגובה חריפה לתביעה של דרהי - בטענה שחוקי ההגבלים נועדו להגן על התחרות בזמן מתן הלוואה, ולא לתת ללווה לשנות הסכמים קיימים כי יש לו מורכבות פיננסיות. הדיון בתביעה של דרהי צפוי להתקיים בימים הקרובים, בעוד שהנושים הגישו בקשה רשמית למחוק את התביעה על הסף.

נטען כי מטרת צעדיו של דרהי היא להכריח את הבנקים והקרנות לשבת למשא ומתן ולוותר על חלק מהחוב. בכיר בתעשייה אמר לפיננשל טיימס: "זה יגיע לסוף בבית המשפט. לדרהי עדיין תהיה היאכטה ויהיה מיליארד בבנק. אבל הוא עלול בסופו של דבר להיות מישהו שאף אחד לא רוצה להלוות לו כסף".

כך למשל, בתחילת החודש תואר בפייננשל טיימס כיצד דרהי רוקן מנכסים את הישות אלטיס לוקסמבורג. החברה חייבת 4.5 מיליארד אירו לחברה אחרת בקבוצה, אלטיס אינטרנשיונל (באמצעותה מחזיק דרהי גם ב־HOT). חוב זה היה 55% מנכסי אלטיס אינטרנשיונל, וכשנכסיה נפגעים הוא הופך לנייר חסר ערך, מה שפוגע בנושים. לדוגמה מפורט שם כיצד דרהי העביר מידי אלטיס לוקסמבורג אחזקות ברשת הסיבים הגרמנית OXG, בשווי כ־300 מיליון אירו, לישות אחרת בשליטתו; הרוב המוחלט של הסכום עבר ליישות אחרת ואלטיס לוקסמבורג נותרה מהמהלך עם כ־12 מיליון אירו בלבד.

דוגמה אחרת היא כי הוא העביר בספטמבר את מלוא הבעלות על אלטיס צרפת, בשווי מוערך של 5.78 מיליארד אירו, לישות אחרת בשליטתו מבלי שאלטיס לוקסמבורג ראתה מכך הכנסה כלשהי. על פי הכתבה המהלכים הללו הובילו לקריסת האג"ח. בתרחיש זה אין לנושים ברירה אלא להסכים להסדר חוב שבו הם יוותרו על חלק מהכסף, כדי לקבל חלק מהנכסים לתוך הקבוצה.

בניו יורקר תואר כיצד בזמן שבסותבי'ס דרהי קיצץ בעלויות בצורה דרמטית, חברת האחזקות שלו משכה מבית המכירות דיבידנדים של יותר ממיליארד דולר. לפי הדיווח, כסף זה שימש כדי להקל על חובותיה, שעה שחובות סותבי'ס הוכפלו פי ארבעה ל־2 מיליארד דולר.

בניו יורקר, דרהי הוצג כ"מחסל עלויות". שם אף נכתב כי זמן קצר לאחר שאלטיס רכשה את חברת הכבלים האמריקאית Cablevision, ב־2015, הוא אמר: "אני לא אוהב לשלם משכורות, אני משלם הכי שפחות שאני יכול". ב־2017 הוא אמר כי "אם אתם רוצים את הנוחות והיציבות של ביורוקרטיה גדולה, אלטיס היא לא בשבילכם". מנהלים שישבו מולו מציגים אותו כאדם אינטליגנט מאוד, אך בוטה באופן חריף. סביב רכישת בית המכירות סותבי'ס ובנוגע לשינויים המהירים שהוא ביצע שם, ציטטו אותו כאומר: "זה בסדר, לא אכפת לי לשבור דברים".

אז למה רשת 13?

הרצל עוזר, שעבד תחת דרהי כמנכ"ל HOT כחמש שנים והיום יו"ר חברת Cyber 2.0 ואינו מעורב בעסקיו הנוכחיים, מספר לגלובס: "הקמת i24, שהתחילה בשפות אנגלית, צרפתית וערבית, נעשתה לא עבור צופים מישראל, אלא עבור צופים בעולם, שניזונים מדיווחים מסולפים בתקשורת הערבית, כמו אל־ג'זירה. לא בכדי הערוץ כונה אל־ג'זירה הישראלי. כל המסרים נועדו לטפח את תדמית ישראל, ללא שום קשר למנהיג כזה או אחר".

ערוץ i24NEWS הושפע אף הוא מהבעיות באימפריית התקשורת אלטיס: לפני כמה שבועות הנהלת הערוץ הודיעה לעובדים כי אלטיס ארה"ב תפסיק להשקיע בערוץ וכי הוא יועבר לידי משפחת דרהי. זה הזניק סבב קיצוצים, שמתנהל בימים אלה ממש. על פי מה שדווח עד כה, 46 עובדים פרשו במסגרת תוכנית פרישה מרצון, וההנהלה אף סיכמה עם הוועד על קיצוץ של 40 משרות נוספות.

ברקע בערוץ גייסו עובדים בסכומים גבוהים יותר מהמקובל בשוק. על פי מידע שהגיע לגלובס, לאחר סיום הליך ההתייעלות הנוכחי והצגת לוח שידורים חדש, ההנהלה תחזור לשולחן המו"מ מול הוועד, ותעדכן אם יש צורך בסבב התייעלות נוסף.

למה שהוא עצמו ירצה להיכנס להרפתקת רשת 13 תחת חובות כאלה, גם אם מדובר ברכישה קטנה יחסית לעסקאות שמאפיינות את העסקים שלו? גורם המעורה בפרטים הסביר לגלובס: "כשפטריק רואה מקום כמו רשת 13 ומזהה שיש שם פוטנציאל גדול - הוא נכנס. זה מה שהוא עשה כל החיים בצרפת, בארה"ב, בפורטוגל, בשווייץ, בסנטו דומינגו ועכשיו בישראל. הוא היה הבעלים של הערוץ מספר אחת בצרפת (BFM), מספר אחת בניו יורק (NEWS12), ואחרי שהשקיע בהם הוא הצליח להפוך אותם לרווחיים".

גורמים הבקיאים בעסקים של דרהי בצרפת מספרים לגלובס כי עד 2024 דרהי התרחב משני ערוצי טלוויזיה ארציים לשבעה, והם השיקו עשרה ערוצים מקומיים במדינה. לדברי אותם הגורמים, הם מסבירים כי במהלך העשור הזה כוח העבודה בגופים האלה (כולל תחנות רדיו, דיגיטל ופודקאסטים) הוכפל, מ־800 ל־1,700 עובדים, והעלייה המשמעותית יותר הייתה במספר העיתונאים - מ־350 לכמעט 900 עיתונאים. מנקודת מבט פיננסית בעסקים האלו ההכנסות השנתיות גדלו מ־195 מיליון אירו ל־362 מיליון אירו וה־EBITDA שולש ל־112 מיליון אירו.

עוזר גם אומר כי דרהי "לא נמצא בפרונט, ואין אנשים שמקדמים את מסריו. בתקופת עבודתנו עמלתי קשה לשכנע אותו לקיים שיחת היכרות עם כתבים כלכליים. זה אמנם נעשה, אך מדובר היה במפגש חד־פעמי. הוא לא שמר על קשר עם התקשורת. זו כפי הנראה הסיבה שאנחנו לא שומעים את הצד שלו בנושא העסקה".

אנשיו של דרהי לא מרבים כאמור לדבר, אבל ממה שכן מגיע עולה תמונה ברורה: יש פה הזדמנות עסקית, והם לא מתעלמים מהבעיות הרגולטוריות שיכולות לעלות מרשות התחרות. יתרה מכך, עסקי דרהי ברחבי העולם משתייכים למדיה, טלקום ותקשורת - שווקים עם רגולציה קשה .

האם דרהי יגדיל את האחזקה ליותר מ־15%, שחוק הרשות השנייה כיום מגביל אותו נוכח בעלות צולבת? בין התרחישים שיאפשרו זאת, שינוי בחוק הקיים (רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי) או שדרהי יצליח למכור את HOT. לצד זאת, ברשות התחרות יצטרכו להכריע אם הזרמת כספים אך ורק מצד דרהי תעלה לכדי שליטה בערוץ, נוכח התלות הכלכלית בו - מה שעלול להיחשב כמיזוג בפועל או הסדר כובל בשל אחזקתו ב־i24NEWS.

לכך מצטרפות גם טענות מסוג אחר לגמרי של ארגון העיתונאים ומתנגדי העסקה כי שמו של דרהי נקשר בשנים האחרונות יד ביד עם אנשי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולדבריהם גם בעסקת רשת 13 ממש.

מפטריק דרהי ומרשת 13 לא נמסרה תגובה.